רכישת דירה - התייעצות

[Henchman34]

אני לא מסכים איתך לחלוטין. זה לא PC. זה חוק שנועד למנוע אפליה.

זה נחמד נכון כאשר מדובר במוסד ממשלתי או במרחב ציבורי. רכוש פרטי הוא רכוש פרטי. אני אישית לא גזען אבל ההשקפות שלי הן ליברטניות ואני מתנגד לכל נסיון כפיה של ערכים(בלי תלות עם אני מסכים איתם או לא) על הקניין הפרטי שלי.

לגבי ההמשך, אני באמת לא בקיא במה שהולך בארצות הברית ככה שאני מעדיף לא להגיב.

סליחה על הסטייה, תמיד תהיתי מה אפשר לעשות במקרה כזה? אם אני שולח מכתב אזהרה חודש מראש ואז מחליף מנעולים בדירה, האם אני עובר על החוק?

בארץ אין הרבה מה לעשות מבחינה חוקית. אסור לך לנתק מים או להחליף מנעולים.
עיקר ההימנעות מנזק היא לפני. אתה צריך לסנן טוב טוב את הדייר מראש. אני עושה את זה בעזרת תלוש שכר שיכול ללמד אותך הרבה ועל ידי תעודת זהות שמאפשרת להוציא הרבה מאוד מידע על עבר פיננסי. מעבר לזה מאוד נוח לעבוד עם בטחונות, בדגש על ערבים עם תלוש שכר טוב.
*פלוס אפשר ללמוד הרבה מאוד משיחה עם דייר פוטנציאלי וה-VIBE שאתה מקבל ממנו. לא פעם פסלתי אנשים חרף העובדה שהיה להם גב כלכלי לשלם.

תזכור שמדובר בדירה שהשכירות שלה היא 2200 לחודש.
יהיה לך מאוד קשה למצוא מישהו עם ביטחון מקצועי

תתפלא, גם על דירה עם שכירות של פחות מ-2K אני מצליח למצוא דיירים איכותיים (סטודנטים או כאלה שבדיוק אחרי התואר ורק מתחילים) עם ערבים טובים.

 

[daat99]

גם על דירה עם שכירות של פחות מ-2K אני מצליח למצוא דיירים איכותיים

באתי להסכים אתך עד שקראתי:

סטודנטים

עם כל הכבוד לסטודנטים - אין להם הכנסה ואתה לא יודע מתי ההורים יסגרו את הברז...

 

[Henchman34]

עם כל הכבוד לסטודנטים - אין להם הכנסה ואתה לא יודע מתי ההורים יסגרו את הברז...

הורים נורמטיבים אולי יסגרו את הברז לסטודנט אבל לא למשכיר, לא כאשר השם שלהם חתום על חוזה השכירות ועל שטר ערבות .
*אדם נורמטיבי ממש לא ירצה לקבל מכתב התראה מעורך דין ובשלב שני מכתב מהוצאה לפועל.

אפרופו עוד המלצה טובה היא בחסות בנק ישראל שממליץ לא לקחת יותר מ-20%-30% מההכנסה הפנויה לטובת תשלום משכנתא, זו גם היחס בין המשכורת לשכר דירה שאני שומר אצל השוכרים.

 

[daat99]

*אדם נורמטיבי ממש לא ירצה לקבל מכתב התראה מעורך דין ובשלב שני מכתב מהוצאה לפועל.

ואיזו שליטה יש לך (ולהם) על הפרנסה שלהם?
אז במקום לחפש שוכר ש:

עם ביטחון מקצועי של עובד חברת חשמל, משכורת של הייטקיסט ויחס אישי של דיילת במחלקת עסקים שירצה לגור בדירה הזו.

אתה מחפש שוכר שההורים שלו:

עם ביטחון מקצועי של עובד חברת חשמל, משכורת של הייטקיסט ויחס אישי של דיילת במחלקת עסקים

שירצו שהבן שלהם יגור בדירה הזו והבן שלהם יסכים גם כן...

 

[Henchman34]

@daat99 אנחנו בסוף מגיעים לנקודה שכבר ציינתי מקודם. אין וודאות של 100%. מכאן כל אחד גוזר את רמת הסיכון וסוגי הנכסים שהוא רוצה להחזיק.

 

[אלרונד]

אגב, יש פורום משכנתאות בתפוז, מניסיון, שם תקבל תשובות @itamaratz

 

[אורי]

זה נחמד נכון כאשר מדובר במוסד ממשלתי או במרחב ציבורי. רכוש פרטי הוא רכוש פרטי. אני אישית לא גזען אבל ההשקפות שלי הן ליברטניות ואני מתנגד לכל נסיון כפיה של ערכים(בלי תלות עם אני מסכים איתם או לא) על הקניין הפרטי שלי.

לגבי ההמשך, אני באמת לא בקיא במה שהולך בארצות הברית ככה שאני מעדיף לא להגיב.


בארץ אין הרבה מה לעשות מבחינה חוקית. אסור לך לנתק מים או להחליף מנעולים.
עיקר ההימנעות מנזק היא לפני. אתה צריך לסנן טוב טוב את הדייר מראש. אני עושה את זה בעזרת תלוש שכר שיכול ללמד אותך הרבה ועל ידי תעודת זהות שמאפשרת להוציא הרבה מאוד מידע על עבר פיננסי. מעבר לזה מאוד נוח לעבוד עם בטחונות, בדגש על ערבים עם תלוש שכר טוב.
*פלוס אפשר ללמוד הרבה מאוד משיחה עם דייר פוטנציאלי וה-VIBE שאתה מקבל ממנו. לא פעם פסלתי אנשים חרף העובדה שהיה להם גב כלכלי לשלם.


תתפלא, גם על דירה עם שכירות של פחות מ-2K אני מצליח למצוא דיירים איכותיים (סטודנטים או כאלה שבדיוק אחרי התואר ורק מתחילים) עם ערבים טובים.

לשיטתך זה בסדר שפלוני לא ישכיר דירה ליהודי כי הוא יהודי, לדתי כי הוא דתי, או לימני כי הוא ימני. ולמה רק בענייני שכירות? מה אל מסעדן איננו מוכן שחרדים יסעדו במסעדתו, בעל אולם לא יהיה מוכן להשכיר אותו לזוג מזרחי לחגוג את חתונתו, ונהג מונית יסרב לקחת נוסע ג׳ינג׳י. מה אם תיסע באוטובוס ובעצירת בדרך ואילת המוצר במזנון לא יסכים למכור לך פלפל כי אתה אשכנזי? לשיטתי זה לא בסדר. אם חברה מקבלת את העיקרון של איסור אפליה, אז העיקרון חל גם על אנשים פרטיים, רכושם הפרטי, ועסקאות פרטיות. מבחינה מעשית, היכן אמור להתגורר אותו בן למיעוט שאיש מהרוב איננו מוכן להשכיר לו דירה?

 

[mudale222]

@אורי , תבדיל אלף אלפי הבדלות בין עסק (כל עסק שהוא, שזה דבר ציבורי) לבין בן אדם פרטי.
נכון שבתיאוריה היה יפה אם היה אפשר לאכוף גזענות על אנשים פרטיים אבל פרקטית אי אפשר.
על עסקים אפשר (וגם, מאוד קשה).
תתנחם בזה שגזענות היום לא פוליטלי קורקט ולכן מי שיפעל על בסיסה יעשה זאת במחשכים. (מה שנקרא גזענות סמויה).

 

[אורי]

@אורי , תבדיל אלף אלפי הבדלות בין עסק (כל עסק שהוא, שזה דבר ציבורי) לבין בן אדם פרטי.
נכון שבתיאוריה היה יפה אם היה אפשר לאכוף גזענות על אנשים פרטיים אבל פרקטית אי אפשר.
על עסקים אפשר (וגם, מאוד קשה).
תתנחם בזה שגזענות היום לא פוליטלי קורקט ולכן מי שיפעל על בסיסה יעשה זאת במחשכים. (מה שנקרא גזענות סמויה).

אינני מקבל את ההבדלה שלך משלוש סיבות:

1. עסק איננו ״דבר ציבורי״. עסק יכול להיות פרטי והוא איננו ״ציבורי יותר״ מדירה להשכרה.
2. עסק עוסק במכירת מוצרים או אספקת שירותים. גם השכרת דירה היא מתן שירות ו״עסק״.
3. החוק איננו מוגבל להסדרת הכללים בין המדינה לאזרחים והוא חל גם על מגעים בין אזרחים לבין עצמם. זה נכון לחוק שמעניש גנב שפרץ אליך הביתה. זה נכון לחוק המסדיר חוקי תנועה עבור נהגים פרטיים ברכבים פרטיים. וזה נכון עבור אכיפת חוקי איסור אפליה גם בעסקאות בין אנשים פרטיים.

משדחיתי את ההבדלה המלאכותית והבלתי קיימת הזו אוסיף שאכן אי אפשר לאסור בחוק על דעות קדומות ותפיסת עולם גזענית, אבל אפשר בהחלט לאכוף, גם אם לא ב-100% הצלחה, יסור על התנהלות גזענית או בהתאם לדעות קדומות. וזו כוללת עסקאות בשוק.

לבסוף, לא רק שגזענות סמויה איננה מביאה שום נחמה, אלא גם שמבט חטוף בערוץ הכנסת יגלה מיד שהגזענות איננה נחבאת מבושה במחשכים, כדבריך, אלא שנבחרי ציבור מנופפים בה כדגל כדי לקושש קולות מצביעים. כפיים. אינני יודע מה גילך ועד כמה אתה מכיר את העבר הפוליטי של ישראל (וזה לא עניין אישי, אינך צריך לענות לי), אבל ב-youtube תוכל למצוא בקלות נאומים של הגזען מאיר כהנא שלפני שלושים שנה הכנסת הקיאה מתוכה, והיום דברים כמעט זהים לדברים שאמר מושמעים בידי חברי כנסת ואנשי ציבור אחרים השכם והערב. קל לפתור את הגזענות כעניין פרטי או ככזה שאיננו בעייתי באמת כאשר מישהו אחר הוא הנפגע ממנה. לקח זה צריך להיות צרוב בבשרם של ישראלים ויהודים.

 

[ogi]

@אורי, האם קרה לך פעם שניסית לעצור מונית, ונהג מונית אחר, בצד השני של הכביש, עשה פניית פרסה בקו לבן (=עבירת תנועה) והזדרז להגיע אליך כדי "לחטוף אותך" קודם? אותי זה מאוד מבאס כשזה קורה כי אני לא רוצה שיעשו עבירות תנועה בגללי.

בגדול ובהכללה, עסקים משוועים ללקוחות, ולכן סביר להניח שמוכר הפלאפל יסכים למכור לכל מי שמוכן לשלם, אפילו כלב רחוב מכוער, ובלבד שלא יעשה את צרכיו ליד הדוכן או יפחיד את הלקוחות האחרים. ואם בעל הדוכן יסרב לקבל כלבים, יהיה מי שיפתח דוכן מיוחד עבור כלבים.

עסק שפוסל לקוחות מקטין את פעילותו העסקית ופוגע קודם כל בעצמו. ישנם שני חריגים מרכזיים שבהם זה בכל זאת משתלם לעסק לסנן לקוחות:

1. אופיו של העסק הוא כזה שלקוחות שונים פוגשים בו אלה את אלה ונהנים או סובלים אלה מחברת אלה. אם יש מספר קטן של לקוחות שנוכחותם עשויה להפריע לקהל הלקוחות העיקרי, משתלם לעסק לסנן אותם. אני מאמין שכשם שהעסק רשאי לעצב את השולחנות והמדפים כך הוא רשאי גם "לעצב" את הקהל במקום על ידי סינון לקוחות, ואין לי זכות לדרוש להיכנס למועדון שלא מוכן לקבל אותי.

2. יתכן שהסיבות לפסילה הן כן ענייניות, אפילו אם הן לא נכונות לגבי כל פרט אלא רק מבחינה סטטיסטית. למשל, יתכן שקבוצות מסויימות מתאפיינות מבחינה סטטיסטית במוסר תשלומים ירוד או חוסר כבוד לרכוש. במקרה כזה יש מידה מסויימת של אי-צדק כלפי הפרט הלא בעייתי ששייך לקבוצה בעייתית מבחינה סטטיסטית. אני חושב שזו בעיה שלי אם אתרע מזלי להשתייך לקבוצה בעייתית. אני יכול לנסות להפיג את החששות של בעל העסק, אבל אם זה לא עוזר, אני מאמין שאין לי זכות לדרוש להיכנס למועדון שלא מוכן לקבל אותי.

יתכן כמובן שבעל עסק פוסל לקוחות על סמך דעות שגויות. אם כך, ההפסד שלו, ומי שחושב שהוא מבין בלקוחות יותר טוב מבעל העסק, או חושב שהבנה בלקוחות אינה רלוונטית לעסק, שיפתח עסק מתחרה ויעשה הרבה כסף.

 

[אורי]

@אורי, האם קרה לך פעם שניסית לעצור מונית, ונהג מונית אחר, בצד השני של הכביש, עשה פניית פרסה בקו לבן (=עבירת תנועה) והזדרז להגיע אליך כדי "לחטוף אותך" קודם? אותי זה מאוד מבאס כשזה קורה כי אני לא רוצה שיעשו עבירות תנועה בגללי.

בגדול ובהכללה, עסקים משוועים ללקוחות, ולכן סביר להניח שמוכר הפלאפל יסכים למכור לכל מי שמוכן לשלם, אפילו כלב רחוב מכוער, ובלבד שלא יעשה את צרכיו ליד הדוכן או יפחיד את הלקוחות האחרים. ואם בעל הדוכן יסרב לקבל כלבים, יהיה מי שיפתח דוכן מיוחד עבור כלבים.

עסק שפוסל לקוחות מקטין את פעילותו העסקית ופוגע קודם כל בעצמו. ישנם שני חריגים מרכזיים שבהם זה בכל זאת משתלם לעסק לסנן לקוחות:

1. אופיו של העסק הוא כזה שלקוחות שונים פוגשים בו אלה את אלה ונהנים או סובלים אלה מחברת אלה. אם יש מספר קטן של לקוחות שנוכחותם עשויה להפריע לקהל הלקוחות העיקרי, משתלם לעסק לסנן אותם. אני מאמין שכשם שהעסק רשאי לעצב את השולחנות והמדפים כך הוא רשאי גם "לעצב" את הקהל במקום על ידי סינון לקוחות, ואין לי זכות לדרוש להיכנס למועדון שלא מוכן לקבל אותי.

2. יתכן שהסיבות לפסילה הן כן ענייניות, אפילו אם הן לא נכונות לגבי כל פרט אלא רק מבחינה סטטיסטית. למשל, יתכן שקבוצות מסויימות מתאפיינות מבחינה סטטיסטית במוסר תשלומים ירוד או חוסר כבוד לרכוש. במקרה כזה יש מידה מסויימת של אי-צדק כלפי הפרט הלא בעייתי ששייך לקבוצה בעייתית מבחינה סטטיסטית. אני חושב שזו בעיה שלי אם אתרע מזלי להשתייך לקבוצה בעייתית. אני יכול לנסות להפיג את החששות של בעל העסק, אבל אם זה לא עוזר, אני מאמין שאין לי זכות לדרוש להיכנס למועדון שלא מוכן לקבל אותי.

יתכן כמובן שבעל עסק פוסל לקוחות על סמך דעות שגויות. אם כך, ההפסד שלו, ומי שחושב שהוא מבין בלקוחות יותר טוב מבעל העסק, או חושב שהבנה בלקוחות אינה רלוונטית לעסק, שיפתח עסק מתחרה ויעשה הרבה כסף.

אני לא פוטר מועדונים שלא מוכנים להכניס יהודים לשטחם במלמול ״בעיה שלהם״ ולא בעד סלקציה בכניסה לדיסקוטק שלא מתיר למזרחים/אתיופים/רוסים להיכנס. העמדה שאתה מציג תואמת את משטר ג׳ים קראו במדינות דרום ארה״ב לפני התנועה לזכויות האזרח ולשיטתך זה בסדר לסרב לשרת ״שחורים, יהודים, וכלבים״ ולדרוש משחורים לנסוע בסוף האוטובוס (שיגידו תודה שנתנו להן לעלות), או לשתות מברזיות נפרדות. זכותו של בעל העסק ואם הוא לא מבין שזה פוגע לו בכיס, התחרות והיד הנעלמה ישנו זאת.

ובכן, שום ״יד נעלמה״ לא הסירה את מצנפות הקלו קלוקס קלן, ושום תחרות עסקית לא הפסיקה את משטר האפליה שהיה נהוג בדרום. שום תחרות פנימית לא חיסלה את משטר האפרטהייד. בכל המקרים הללו מדובר היה בלחץ פוליטי למען שוויון ואיסור אפליה.

מדהים בעיני שבפורום זה אנשים מתהדרים בתואר ״ליברטני״ ובשם תואר זה הם מצדיקים חשיבה חברתית התואמת משטרים אפלים שחלפו מהעולם. לא, אפליה על בסיס מוצא, גזע, מין, דת ועוד היא אפליה פסולה. לא, השוק לא מתקן אותה. לא, תמיכה בשוק חופשי ובצמצום התערבות הממשלה אין פירושה חברה בה אדם לאדם זאב. ולא, ערך הזכות לקניין איננו ערך עליון. זהו ערך לצד ערכים נוספים ויש לאזן ביניהם. מדהים. מקומם. עצוב. כמו בנושאים רבים אחרים אלו דעות שנמצאות בצד המפסיד של ההיסטוריה, רק שהמחזיקים בהן מסרבים להכיר בכך. צדק מארקס כשכתב שההיסטוריה חוזרת על עצמה ומופיעה פעמיים: בפעם הראשונה כטרגדיה ובפעם השנייה כפארסה. את הטרגדיה כבר ראינו. אנחנו עכשיו בשלב הפארסה. לא מצחיק.

 

[ogi]

בנוגע למשטר האפרטהייד, מדובר בחקיקה מפלה. גם מניעת זכות הצבעה היא חקיקה מפלה. כלומר, אפליה מטעם הממשל/השלטון/המשטר. ולזה אני מתנגד.

אבל אני מתנגד גם להתערבות השלטון בהחלטות הפרט, האישיות והכלכליות.
1. האם אדם צריך עורך דין צמוד שיגן בבית המשפט על ההחלטה שלו לצאת לדייט עם א' ולא עם ב'?
2. האם אדם צריך עורך דין צמוד שיגן בבית המשפט על ההחלטה שלו להשכיר דירה ל-א' ולא ל-ב'?

בסעיף מספר 1 אני מניח שאתה לא בעד התערבות של בית משפט בהחלטות הפרט, עדיין... כמה טוב שעוד נשאר איזור קטן שאתה משאיר לשיקול דעתו של הפרט...

 

[אורי]

בנוגע למשטר האפרטהייד, מדובר בחקיקה מפלה. גם מניעת זכות הצבעה היא חקיקה מפלה. כלומר, אפליה מטעם הממשל/השלטון/המשטר. ולזה אני מתנגד.

אבל אני מתנגד גם להתערבות השלטון בהחלטות הפרט, האישיות והכלכליות.
1. האם אדם צריך עורך דין צמוד שיגן בבית המשפט על ההחלטה שלו לצאת לדייט עם א' ולא עם ב'?
2. האם אדם צריך עורך דין צמוד שיגן בבית המשפט על ההחלטה שלו להשכיר דירה ל-א' ולא ל-ב'?

בסעיף מספר 1 אני מניח שאתה לא בעד התערבות של בית משפט בהחלטות הפרט, עדיין... כמה טוב שעוד נשאר איזור קטן שאתה משאיר לשיקול דעתו של הפרט...

1. הוא איש קש מטופש.
2. אם ב׳ סבור שאדם לא השכיר לו דירה רק כי הוא אישה/הומו/ערבי/חרדי/אתיופי/וכיוצא באלו, אז כן, על א׳ צריכה להיות מוטלת חובת ההוכחה ששיקוליו היו ענייניים ולו נגועים בגזענות או אפליה.

משאר הדוגמאות התעלמת. אני מבין שלגיטימי בעינך שבית קפה יסרב לשרת חיילי צה״ל, שחנות צעצועים לא תמכור ללקוחות חרדים, שבתך תחזור בוכיה הביתה כי הסלקטור לא נתן לה להיכנס להופעה של [השלם כאן את האמן החביב עליך] כי היא [השלם כאן את מוצאך האתני], ושזה בסדר שאינסטלטור לא יסכים לטפל במצביעי ״הבית היהודי״.

השוק לא מתקן גזענות ואפליה. אחרי מאות שנים של עבדות וסחר עבדים, של ניצול, קולוניאליזם, ואימפריאליזם, אנחנו כבר אמורים לדעת שאין שום קורלציה בין ״שוק חופשי״ לבין ״מוסר״. מכאן שאם אנחנו חפצים בחברה מוסרית, לא ניתן להשיג אותה באמצעות השוק בלבד. כמובן שאם אתה מעוניין לחיות בחברה גזענית, מפלה, ובלתי מוסרית, הטיעון שלך הגיוני מאוד. האם זו שאיפתך?

 

[ogi]

@אורי, מוסר ושוויון אינן מילים נרדפות. אתה כותב "חברה מוסרית" אבל מתכוון לחברה שוויונית. ליתר דיוק, אתה מתכוון למשטר שמנסה לכפות שוויון על נתיניו ולא בוחל באמצעים לתכלית זו. למען השוויון המיוחל, אתה בעד שהשלטון יפלוש להחלטותיו של הפרט בנוגע לרכושו, ותומך במשפטיזציה של עוד ועוד החלטות בחיינו.

כן, בעיני זה לגיטימי שכל אינסטלטור, בעל חנות או מארגן מופעים ימכור רק ללקוחות שהוא מעוניין בהם. במציאות, עסקים לא ממהרים לוותר על לקוחות ללא סיבה, ואם יש לקוחות משלמים יהיה מי שירצה למכור להם, ואם עסק כללי לא ירצה אז יקום עסק מתמחה.

עבדות מנוגדת לחירות ואני מתנגד לה. אני נגד להכריח אנשים לעשות בגופם וברכושם דברים שהם לא רוצים. שוק חופשי הוא שוק שהעסקאות בו מתבצעות בהסכמה בין הצדדים. כשאדם חוטף אדם אחר ומעביד אותו באלימות, זו לא אינטראקציה וולנטרית בין עובד ומעסיק. זה לא שוק חופשי.

לפחות חלק מהדוגמאות שהבאת פונות לרגש ומנסות לסחוט דמעות. החיים מלאי אכזבות ולא תמיד מקבלים את מה שרוצים. יש לנגב את הדמעות ולהמשיך הלאה. זה נכון הן בתחום הרומנטי והן בתחום הבילוי והצרכנות.

אם סעיף 1 (התערבות השלטון בבחירת בן זוג) הוא איש קש, וסעיף 2 (התערבות השלטון בבחירת דייר) הוא לא איש קש, איפה עובר הגבול ביניהם? איפה שאין כסף זה שייך ל-1, ואיפה שיש כסף זה שייך ל-2? אם כך, האם נישואים שייכים ל-1 או ל-2? הרי מעורב בהם הרבה כסף. אם עשירים לא מתחתנים עם שחורות, זו אפליה פסולה של שחורות, שיש לה השלכות כלכליות משמעותיות. אתה אולי לא טוען זאת, אבל מה תענה למישהו שטוען זאת?

 

[Henchman34]

לשיטתך זה בסדר שפלוני לא ישכיר דירה ליהודי כי הוא יהודי, לדתי כי הוא דתי, או לימני כי הוא ימני. ולמה רק בענייני שכירות? מה אל מסעדן איננו מוכן שחרדים יסעדו במסעדתו

לשיטתי זה לא המקום שלי או של החברה ובטח לא של המדינה לקבוע למי פרט כזה או אחר מוכן או רוצה לתת שירות.
אם יש מסעדה שלא מוכנה לשרת קהל יהודי ומוכנה לספוג הפסדים כלכלים זו זכותה. המדינה לא עזרה להקים את המסעדה (או המפעל), הבעלים הוא זה שלקח על עצמו את הסיכון ליצור את העסק ולכן אני לא רואה סיבה שלמדינה תהיה זכות לקבוע לו את מיי הוא יעסיק או למי הוא יתן שירות.

מי שמוכן לתת פרבילגיות כאלה מהר מאוד יגלה שהמדינה גם מרגישה מאוד בנוח להיכנס לו לכיס על מנת לממן אירועי ספורט, דת ואומנות בלי לשאול אותו ושהמדינה גם מרגישה מאוד נוח לקיים מכסי מגן על החקלאות למען טובת הכלל.

מה אם תיסע באוטובוס ובעצירת בדרך ואילת המוצר במזנון לא יסכים למכור לך פלפל כי אתה אשכנזי? לשיטתי זה לא בסדר.

אז תפתח פלפל ותמכור לאשכנזים או כל מיעוט אחר שאתה חפץ לעזור לו ואני בטוח שתעשה אחלה כסף, אבל אל תכריח אותי לעמוד בסטנדרטים שלך בדיוק כמו שאני לא מכריח אותך.

אם חברה מקבלת את העיקרון של איסור אפליה, אז העיקרון חל גם על אנשים פרטיים, רכושם הפרטי, ועסקאות פרטיות.

אני לא מחפש להיות חלק מהחברה, או לרצות אותה.

בחינה מעשית, היכן אמור להתגורר אותו בן למיעוט שאיש מהרוב איננו מוכן להשכיר לו דירה?

למה זו צריכה להיות הבעיה שלי? למה למשל לעצור בבעיות של מיעוט כזה או אחר בישראל, מה עם הרעבים באפריקה, גם הם סובלים, האם הסבל שלהם פחות חמור ממי שחלילה נמנע ממנו האפשרות הלכינס למועדון ריקודים כזה או אחר.

 

[אנא-אל]

אם אתה יודע שיש אוכלוסיות עם מעמד מיוחד בעיני החוק, אל תשכיר להן

דוגמא ללמה חוקים לתיקון אי שוויון בעלי פוטנציאל להחריף אותו.

 

[daat99]

@daat99 אנחנו בסוף מגיעים לנקודה שכבר ציינתי מקודם. אין וודאות של 100%. מכאן כל אחד גוזר את רמת הסיכון וסוגי הנכסים שהוא רוצה להחזיק.

נכון מאוד.
הבעיה היא שרוב האנשים לא מבינים את הסיכון שהם לוקחים על עצמם ברכישת נכס יחיד במינוף.
בדוגמה שהוצגה כאן אנו רואים אדם שרוכש נכס יחיד (אין פיזור סיכונים) ובשביל הרכישה הזו מסכן לא רק את כל חסכונותיו אלא את דירת המגורים שלו!

נכון שהתרחיש שהצגתי הוא מאוד קיצוני אבל אותו אדם יכול למצוא את עצמו ברחוב ובחובות גם בתרחישים פחות קיצוניים אבל הוא ככל הנראה לא מבין זאת ועדיין חושב שהוא לא לוקח על עצמו סיכון רציני.

בעיניי הדבר דומה לאדם שמצמיד לרקתו הכלכלית אקדח עם 1000 תאים כשבאחד מהם יש כדור ולוחץ על ההדק.
אם הוא מבין שהוא יכול לגרום לעצמו למוות כלכלי אז זו בהחלט זכותו לעשות זאת וכל שנותר הוא לאחל לו בהצלחה.
כשאנשים לא מבינים זאת מתחילה הבעיה...

 

[Captain Sparo]

משאר הדוגמאות התעלמת. אני מבין שלגיטימי בעינך שבית קפה יסרב לשרת חיילי צה״ל, שחנות צעצועים לא תמכור ללקוחות חרדים, שבתך תחזור בוכיה הביתה כי הסלקטור לא נתן לה להיכנס להופעה של [השלם כאן את האמן החביב עליך] כי היא [השלם כאן את מוצאך האתני], ושזה בסדר שאינסטלטור לא יסכים לטפל במצביעי ״הבית היהודי״.

ביוון יש מועדונים שלא מוכנים להכניס ישראלים.
לפי דעתך זה בגלל ש:
1. הבעלים אנטי ישראלים/ פרו-פלאסטינים.
2. הבעלים אנטישמים.
3. לבעלים יש ניסיון מאוד שלילי עם ההתנהגות הישראלית.

 

[Edward]

אי אפשר לעשות כסף אם חושבים בצורה שלילית לגבי העתיד בצורה שבה תיארת, זה מוגזם לדעתי וכן הכל יכול לקרות, גם מחר יכולה ליפול למישהו לבנה על הראש מאיזה אתר בניה. אי אפשר לחיות ככה, בטח לא להשקיע.

בוודאי שאפשר אם מפוזרים מספיק כך ששום תרחיש ספציפי לא יכול לעשות יותר מידי נזק, וגם לא ממונפים כך שכשיש נזק הוא מוגבל ולא זולג לשאר הנכסים בתיק.

מה שהבנאדם רוצה לעשות פה זה לשים את כל כספו (כנראה) על נדל"ן למגורים בישראל, בלי שום פיזור ועם מינוף גבוה כאשר הוא ערב אישית להלוואה. זה לא חכם כל כך מבחינת רמת סיכון.

תמהיל המשכנתא שאני מתכנן לקחת הוא:
1/3 פריים
1/3 קל"צ
1/3 משתה לא צמודה

חשבתי לפרוס את המשכנתא ל-25-30 שנים על מנת שסכום ההחזר החודשי לא יבור את גובה השכירות, במצב זה הריבית הממוצעת שניתן לקבל היא 2.7%.

עבור המשכנתא שאתה מתאר אין לך שום ודאות שסכום ההחזר לא יעבור את גובה השכירות. להיפך, כמעט בוודאות זה יקרה ובאופן משמעותי אם הריבית תעלה.

אם ודאות זה מה שאתה מחפש, קח משכנתא לא צמודה בריבית קבועה על 100% מסכום המשכנתא. תשלם 4% אבל זה בוודאות לתמיד ולא בערך, אולי. ההחזר החודשי צריך להיות באיזור 2,700 ש"ח.

בהצלחה.

 

[אורי]

@אורי, מוסר ושוויון אינן מילים נרדפות. אתה כותב "חברה מוסרית" אבל מתכוון לחברה שוויונית. ליתר דיוק, אתה מתכוון למשטר שמנסה לכפות שוויון על נתיניו ולא בוחל באמצעים לתכלית זו. למען השוויון המיוחל, אתה בעד שהשלטון יפלוש להחלטותיו של הפרט בנוגע לרכושו, ותומך במשפטיזציה של עוד ועוד החלטות בחיינו.

כן, בעיני זה לגיטימי שכל אינסטלטור, בעל חנות או מארגן מופעים ימכור רק ללקוחות שהוא מעוניין בהם. במציאות, עסקים לא ממהרים לוותר על לקוחות ללא סיבה, ואם יש לקוחות משלמים יהיה מי שירצה למכור להם, ואם עסק כללי לא ירצה אז יקום עסק מתמחה.

עבדות מנוגדת לחירות ואני מתנגד לה. אני נגד להכריח אנשים לעשות בגופם וברכושם דברים שהם לא רוצים. שוק חופשי הוא שוק שהעסקאות בו מתבצעות בהסכמה בין הצדדים. כשאדם חוטף אדם אחר ומעביד אותו באלימות, זו לא אינטראקציה וולנטרית בין עובד ומעסיק. זה לא שוק חופשי.

לפחות חלק מהדוגמאות שהבאת פונות לרגש ומנסות לסחוט דמעות. החיים מלאי אכזבות ולא תמיד מקבלים את מה שרוצים. יש לנגב את הדמעות ולהמשיך הלאה. זה נכון הן בתחום הרומנטי והן בתחום הבילוי והצרכנות.

אם סעיף 1 (התערבות השלטון בבחירת בן זוג) הוא איש קש, וסעיף 2 (התערבות השלטון בבחירת דייר) הוא לא איש קש, איפה עובר הגבול ביניהם? איפה שאין כסף זה שייך ל-1, ואיפה שיש כסף זה שייך ל-2? אם כך, האם נישואים שייכים ל-1 או ל-2? הרי מעורב בהם הרבה כסף. אם עשירים לא מתחתנים עם שחורות, זו אפליה פסולה של שחורות, שיש לה השלכות כלכליות משמעותיות. אתה אולי לא טוען זאת, אבל מה תענה למישהו שטוען זאת?

אני כותב ״מוסר״. אתה ממציא איש קש כאילו טענתי ל״שוויון״ ומכלה את זמנך בתקיפת מושג השוויון. לא. כתבתי ״מוסר״.
הבאתי את העבדות בדיוק כדוגמא לבעיה מוסרית שהשוק לא מתקן. המשטר הכלכלי בו התקיימה העבדות, בין השאר, הייתה קפיטליזם ושוק חופשי. הדבר איננו מתייחס להיות הסחורה שנסחרה סחורה אנושית, ולא לחוסר הוולונטריות בקבלת ״תפקיד״ העבד (אם כי אתה מוזמן לבדוק מה היה מוסד ה- indentured servitud המקובל בצפון אמריקה באותה התקופה). הדבר מתייחס לשוק החופשי שסחר בשמחה בבני אדם והיד הנעלמה לא מנעה את חוסר המוסריות שבעניין.

הזדעזעתי לקרוא שלטעמך אין שום בעיה בתליית שלט בכניסה למסעדה: ״אין כניסה לשחורים,מיהודים וכלבים״. שלטים כאלו נתלו בעבר, ונדמה כי אתה עדיין חי ב-1932.

אסבר את אזנך שבאמריקה הלטינית בסוף התקופה הקולוניאלית ובראשית התקופה הרפובליקנית המדינה דווקא התערבה במוסד הנישואין, שנתון היה עד אז למרות הכנסייה הקתולית בה על מת להעניק את סקרמנט הנישואין היה על הכומר לוודא שהברית נעשית מבחירה חופשית של שני הצדדים בלבד, ונתנה להורים את הזכות להתנגד לנישואים אן טענו כי הנישואים, גם אם נעשו מרצונם של בני הזוג, לא היו ״בין שווים״. משמעות אי השוויון כטענה לאי מימוש הנישואין היה נטען בבית משפט ופורש בצורות שונות, ביניהן על בסיס חוסר שוויון כלכלי.

משזה נאמר, בחברה בה אנו חיים בניית התא המשפחתי איננה מווסתת על ידי שווקים כלכליים. זהו תחום בו השלטון דווקא מתערב מאוד, אבל לא לפי אמות מידה כלכליות, אלא לפי אמות מידה גזעיות, לאומיות, ודתיות. הגבול די ברור, והוא עובר במקום בו אנו מדברים על פעילות כלכלית של מכירת שירותים וסחורות בשוק החופשי. אם נשים סחר בנשים וכלות בהזמנה בצד, אז מוסד הנישואין או יחסים בינאישיים אינם נופלים תחת קטגוריה זו. השכרת דירה: כן.מזו גם הסיבה שהשאלה ההיפותטית שלך (עשירים לא מתחתנים עם שחורות? מאיפה הבאת את זה ולמה אני צריך להתייחס להגיגים כאלו?) לא רלוונטית.

אבל אתה ממשיך להתעסק באיש הקש שלך ולנסות להצדיק עמדות גזעניות ודעות קדומות ואת מימושן בשוק בשם זכות הקניין. אלו עמדות המתאימות למדינות דרום ארה״ב שלפני מלחמת האזרחים ולפני התנועה לזכויות האזרח. הן מגינות על קיומה של חברה לא מוסרית (ואני מתכוון למוסר, לא לשוויון) בטענה השגויה והבלתי מבוססת שהיד הנעלמה תדאג גם לקיומו של מוסר. היא לא. היא אף פעם לא עשתה זאת בעבר. היא לא אמורה לעשות דבר שכזה. היד הנעלמה מווסתת מחירים, לא ערכים. וגם במקרה זה יש כשלי שוק ודרושה התערבות המדינה לאספקת מוצרים ציבוריים. וזו גם הבעיה בטיעון שלך: אתה מבקש לטעון שהשוק יפתור כל בעיה, גם אפליה וגם גזענות, כי הצרכנים יאמרו את דברם דרך הכיס. ובכן, זה לא קורה. זה לא אמור לקרות. השוק איננו התרופה לכל פעילות אנושית.