שלום לחברי הפורום,
תחילה מעט פרטים יבשים:
זוג באמצע שנות השלושים + 2 קטנים, גרים בשכירות במרכז, עובדים בעבודות טובות ובטוחות ומרווחים מעל הממוצע. שנינו חילונים, ליברלים ומעוניינים שילדינו יגדלו ככאלה.
עכשיו לענין עצמו, נקרתה בדרכנו הזדמנות לקניית דירה בשכונה טובה בתל אביב במחיר טוב, כנראה כ15-20% מתחת למחיר השוק. יש לנו הון עצמי מכובד והמשכנתא שניקח לא תהיה מפלצתית וכזאת שנוכל לעמוד בה מבלי לחנוק את עצמנו. מדובר בעסקה טובה לכל הדעות. הדירה תהיה מיועדת למגורים לטווח הארוך.
עכשיו איפה הקאץ'?
אצלי מאז ומתמיד קניית דירה נתפסה קודם כל כמחויבות למקום בו היא נמצאת וכהבעת אמון באותו מקום. סוג של נטיית שורשים ואמירה שכאן אני רואה את העתיד שלי. עכשיו ברור לי שזה אינדיבידואלי ושקניית דירה אינה חתונה קתולית, ובכל זאת, מבחינתי ככה זה מרגיש.
האופן שבו זה מתקשר לנושא הוא שאני לא מאמין בעתיד של המדינה, אני באמת חושב שפניה של המדינה בלונג ראן הם למקום לא טוב בלשון המעטה. יש לי ספק גדול באפשרות של המשך קיומה של המדינה כמדינה מערבית ודמוקרטית. וזה יקרה נטו בגלל הדמוגרפיה.
אישתי לא חושבת שאני טועה אבל היא יותר בכאן ועכשיו, פחות מעסיק אותה מה יקרה פה בעוד 10-20 שנים. כמו כן היא יותר מחוברת למדינה, יש לה גם משפחה גדולה שהיא נורא מחוברת אליה שחיה פה, וכולם בגדול פה כדי להישאר.
ועדיין החשש הזה מכרסם בשלמות ההחלטה של קניית הדירה. ברור לי שגם אם ישראל תידרדר מהר מאוד ותהפוך למדינה דתית ונחשלת אז תל אביב עדיין תישאר בועה של נורמליות ושפיות, אבל ברור שגם היא תיפגע מהמצב בשלב כלשהו והחיים יהפכו פה לבלתי נסבלים גם למי שחי בבועה הזאת.
אז בזה אני בעצם מתחבט, האם יש מצב שבמידה ואני צודק וכל ההון והמשאבים יברחו מפה לפני שנצליח לממש, נמצא את עצמינו עם ירידת ערך מפלצתית? כמה מהר לדעתכם זה יכול לקרות?
אשמח לכל תובנה.
תחילה מעט פרטים יבשים:
זוג באמצע שנות השלושים + 2 קטנים, גרים בשכירות במרכז, עובדים בעבודות טובות ובטוחות ומרווחים מעל הממוצע. שנינו חילונים, ליברלים ומעוניינים שילדינו יגדלו ככאלה.
עכשיו לענין עצמו, נקרתה בדרכנו הזדמנות לקניית דירה בשכונה טובה בתל אביב במחיר טוב, כנראה כ15-20% מתחת למחיר השוק. יש לנו הון עצמי מכובד והמשכנתא שניקח לא תהיה מפלצתית וכזאת שנוכל לעמוד בה מבלי לחנוק את עצמנו. מדובר בעסקה טובה לכל הדעות. הדירה תהיה מיועדת למגורים לטווח הארוך.
עכשיו איפה הקאץ'?
אצלי מאז ומתמיד קניית דירה נתפסה קודם כל כמחויבות למקום בו היא נמצאת וכהבעת אמון באותו מקום. סוג של נטיית שורשים ואמירה שכאן אני רואה את העתיד שלי. עכשיו ברור לי שזה אינדיבידואלי ושקניית דירה אינה חתונה קתולית, ובכל זאת, מבחינתי ככה זה מרגיש.
האופן שבו זה מתקשר לנושא הוא שאני לא מאמין בעתיד של המדינה, אני באמת חושב שפניה של המדינה בלונג ראן הם למקום לא טוב בלשון המעטה. יש לי ספק גדול באפשרות של המשך קיומה של המדינה כמדינה מערבית ודמוקרטית. וזה יקרה נטו בגלל הדמוגרפיה.
אישתי לא חושבת שאני טועה אבל היא יותר בכאן ועכשיו, פחות מעסיק אותה מה יקרה פה בעוד 10-20 שנים. כמו כן היא יותר מחוברת למדינה, יש לה גם משפחה גדולה שהיא נורא מחוברת אליה שחיה פה, וכולם בגדול פה כדי להישאר.
ועדיין החשש הזה מכרסם בשלמות ההחלטה של קניית הדירה. ברור לי שגם אם ישראל תידרדר מהר מאוד ותהפוך למדינה דתית ונחשלת אז תל אביב עדיין תישאר בועה של נורמליות ושפיות, אבל ברור שגם היא תיפגע מהמצב בשלב כלשהו והחיים יהפכו פה לבלתי נסבלים גם למי שחי בבועה הזאת.
אז בזה אני בעצם מתחבט, האם יש מצב שבמידה ואני צודק וכל ההון והמשאבים יברחו מפה לפני שנצליח לממש, נמצא את עצמינו עם ירידת ערך מפלצתית? כמה מהר לדעתכם זה יכול לקרות?
אשמח לכל תובנה.
נערך לאחרונה ב:
