אני לא בטוחה שזה שחור או לבן
כבני אדם, אין לנו תשובה מוחלטת לשום דבר.
לא קיים מודל (למיטב ידיעתי) שבו התשובה היא מוחלטת וסופית (מלבד תחומי ההנדסה), רק מיסים ומוות הם בטוחים בעולם הזה.
מודל שיכול לעבוד בתחום אחד לא בהכרח יתאים לתחום אחר, בני אדם הינם שונים אחד מהשני וחושבים בצורה אחרת מהשני (אנחנו שונים ברמה הביולוגית\נוירולוגית, מבנה גוף, וצורת החשיבה שלנו).
אנחנו רק יכולים לחפש צורה דומה על מנת שנוכל להכניסה לתבניות מוכרות.
כל דבר אשר סוטה מהתבניות ישר מקוטלג כסוטה מהנורמה המוכרת, אבל אם נסתכל על כך בצורה ביולוגית "הסטיות הללו הם אלו שגורמים לנו להתפתח כמין וקהילה".
האם מימון ממשלתי של תחומים מסוימים יכול לקדם אותנו לכיוון זה יותר או פחות
כן, עד רמה מסויימת (שאותה לא נגדיר כרגע, מכיוון שרמת ההגדרה יכולה לגרור דיון בפני עצמו).
הבעיה או האתגר מתחילים כאשר חלק מהמוסדות הממשלתיים מחליטים לשמור על שליטה ולא לתת לשוק להתפתח, מתוך מחשבה של תכנון מדיני נכון (שמשתנה לעיתים קרובות מידי).
אני אוהב להשוות זאת לתא משפחתי, המדינה (קרי ההורים) צריכים לתת את הגבולות למשחק וההתפחות של הילד (קרי השוק) אבל החלק החשוב הוא הערכים והחינוך שאתה מקנה לילד.
הבעיה היא שרוב ההורים (קרי המדינה) נופלים בקטע הזה, ומעדיפים להתמקד בגבולות השוק ולפגוע בצמיחה של הילד (קרי השוק) במקום בערכים ובחינוך שלו.
(אולי אני נאיבי אבל לדעתי) יש מקצועות שהם שליחות- הוראה, חינוך, רפואה, בטחון, חקלאות. מי שעובד בהם עושה את זה לא בשביל הכסף אלא בגלל הרצון לעזור (אתה יודע מה? לא רק רצון לעזור. עזרה אמיתית!). וזה ה-א"ב של חברה. ואת זה צריך לעודד.
מסכים איתך.
1. חקלאים ככלל הם זן הזוי ומוזר שכזה, אנחנו באמת אוהבים את המקצוע שלנו (כפי שבנות הזוג שלנו אוהבות לומר, רק חבורה של משוגעים תצא לתקן חממה באמצע סופה עם רוחות של 100 קמ"ש שמכה בישראל
.....היה סופר כיף, אין לי מושג על מה היא מדברת
").
אבל הבעיה העיקרית (ופה החקלאים מתחלקים לשניים) היא שישנה יותר מידי התערבות ממשלתית בתחום שלנו (מועצות חקלאיות, רבנות, ועוד...)
חלק אחד של החקלאים אומר שחקלאות היא כבר לא רווחית ולכן עדיף להשתמש בנדל"ן בשביל להשכיר יחידות דיור או לבנות אולמות אירועים, בדרך כלל אלו הדור הצעיר של החקלאים הוותיקים.
חלק שני אומר שבגלל כל ההתערבות הממשלתית והצורה בה המשק החקלאי כיום בנוי בישראל, עדיף שלא להתקרב לחקלאות (בדרך כלל מדובר בדור הוותיקים אשר מעודד את הצעירים לא להתקרב לתחום).
תנסה לבדוק מה הגיל הממוצע של חקלאי בישראל (התשובה היא 65).
2. לגבי חינוך והוראה:
אני כן חושב שצריך לסבסד חלק מהמוסדות האקדמאיים אבל עד רמה מסויימת, המדינה צריכה לבחור תחומים או מוסדות מסויימים ולממן אותם בהתאם לתנאים ומדדים אשר יקבעו ביחס למימון הניתן.
כל השאר צריך להיות שוק פרטי או פרטי למחצה, זו הדרך היחידה היעילה לדעתי להשיג מטרות ציבוריות של חינוך והשכלה.
כל מה שנכתב הינו התרחיש האידיאלי מבחינתי, אבל עד אז אני אמשיך לתמוך בגישה הניאו-ליברלית שלי שטוענת שמדינה צריכה להפסיק להתערב בתחומים שלנו.
