@daat99, אני מסכים איתך שמניות מספקות הגנה מפני אינפלציה,
במידה רבה. אבל הספקנות של
@אורי מוצדקת: אינפלציה גבוהה פוגעת ברווחים של חברות רבות, ומשפיעה לרעה על שוויין. זה נכון לא רק במציאות אלא גם בתאוריה.
לכאורה, אינפלציה של 100% פירושה שצריך פשוט להכפיל את כל המספרים ב-2: הכנסות, הוצאות, מסים ורווחים, והכל נשאר אותו דבר, מבחינה ריאלית. במציאות, אינפלציה של 100% גורמת למסים לעלות
ביותר מ-100%, באופן זמני. כיצד זה יתכן?
נניח שבסביבה עסקית רגילה (בלי אינפלציה) חברה קונה מוצר ב-100, מוכרת ב-200, משלמת מס 35, מחלקת דיבידנד 65, ונשאר לה 100 לקנות את המוצר מחדש ולהתחיל סיבוב נוסף.
מה קורה אם מתחוללת אינפלציה של 100%
בין הקניה והמכירה? החברה קונה מוצר ב-100 (המחיר הישן), מוכרת ב-400 (המחיר החדש לצרכן), משלמת מס 100 (על רווח נומינלי של 300), קונה מוצר חדש ב-200 (המחיר החדש לקמעונאי), ונשאר לה 100 לחלק כדיבידנד, בעוד שהייתה אמורה לחלק 130 (65 כפול 2).
לאן נעלם חלק מהכסף? רשות המסים לקחה אותו. היות שהמס מחושב נומינלית, בלי לתאם את ההוצאות לאינפלציה, המס עלה מ-35 ל-100, במקום ל-70. אם בשנה הבאה לא תהיה אינפלציה, המס ירד ל-70, כלומר פי-2 מבהתחלה. אינפלציה גורמת לעליית מסים זמנית.
הערה: לא כל החברות נפגעות מהאפקט הזה באותה מידה. החברות שנפגעות במיוחד הן אלה שההוצאות שלהן גבוהות יחסית להכנסות, ויש פער זמנים גדול בין ההוצאות להכנסות. למשל: חברות עם הרבה מכונות וציוד, חברות עם הרבה מלאי (על חשבונן), חברות שנותנות הרבה אשראי ללקוחות. בקיצור: חברות עם תשואה נמוכה על ההון המושקע (ROIC).