@מצב צבירה
ההיבט שלי, נניח שהוחלט על השקעה בחברות שמחלקות, איך בוחרים אותם?
ניקח קריטריונים מסויימים ש"מרמזים" על המשך (עתיד) החלוקה העיקבית
הקריטריונים אמורים להתחשב במספר גורמים אשר בעצם שמים את המניה על שולחן הניתוחים
משתמשים בכלי מדידה "פסיביים" ותקרות\ריצפות גמישות כדי לאשרר את רכישת המניה
אני לא רואה איך זה שונה מהשקעת ערך בחברה שלא מחלקת, יש צפי מסויים של המשקיע להתנהגות החברה (לא המניה) והוא בוחר אם לשלם מס על הדיבידנד או לצבור אותו בתוך מניה שעם עליית הערך השלה (כיסים עם יותר מזומנים) השוק צפוי לתמחר את המניה כלפי מעלה
השאלה שעולה פה היא, האם עדיף שלושת-רבעי ציפור ביד או ציפור שלמה על העץ
בגלל שכולם מאמינים בעץ בכל מקרה, כי הוא נבחר לפי קריטריונים, אותם קריטריונים אמורים להפוך את העץ - לכלוב
הטענה שהכי מפריעה לי שזה לא משנה המחיר הנוכחי של המניה כל עוד כמות הכסף (משכורת) נשארת בעינה ואפילו גדלה
והדרך להעניש חברה שעומדת בקריטריונים לאורך שנים ו"החליטה" שהיא לא מסוגלת יותר היא להפטר ממנה, מה שגורם לפרת הדיבדנדים להראות נוצצת מבחוץ אבל נקרבת מבפנים וזה עלול לכאוב כאשר הרוב חושבים שהחברה תתקיים לפחות עוד 25 שנה (והייתי עדין)
האם משקיע בערך או משקיע DGI (או רק DI) לא יעיפו מניה מהתיק שלהם כאשר הסימנים מאותתים על כך?
שכל אחד יעדיף, האם הוא רוצה לקבל רבע ציפור פחות בכל פעם או לפטם את הציפור הנוכחית אשר עדיין בכלוב