תהיות על המצב הפיננסי העולמי, משבר הנדל"ן בארץ ולאן מועדות פנינו

[Deleted member 8236]

מה זה אומר בפועל?

לנטרל הטיות רבות. נניח לדוגמא לובי של יצרניות נשק.
מבלי לרדת לעובי הקורה, קצת להתחיל להוציא מהמשוואה את הגורם האנושי ולתת יותר במה לגורם המדעי.

 

[בת העמק]

הקפיטליזם אולי היה בריא או קרוב לבריא לפני כמה שנים. הוא היה בשיאו החיובי מתי שהוא בעבר וחלק מהאנשים היו מאוד אופטימיים לגביו, היום זה לא ככה ואכן צריך להבין את זה. אני מתקשה לראות בזה קפיטליזם בריא. זה פשוט עיוות לא ברור. אולי עכשיו כשהאנושות חוותה את הסוציאליזם הקיצוני בשיאו ואת הקפיטליזם הקיצוני בשיאו, ושני הזכרונות טריים, אולי עכשיו היא תדע לשלב בין שניהם אבל בצורה בריאה, ואולי בעוד 10 שנים, ואולי בעוד 100 שנה.

טוב, אני מנצלת את הבמה הזאת כדי להגיד שהאקדמיה ללשון הוציאה היום לא מעט מילים חדשות בעברית כתרגום למונחים לועזים. הנה כמה מהפנינים:

• אֱנוֹשָׁנוּת [הומניזם]; אֱנוֹשְׁתָנוּת [הומניטריות]

• הוֹנְתָנוּת [קפיטליזם]

• חֵרוּתִיּוּת [ליברליזם]; חֵרוּתָנוּת [ליברטיאניזם]

• כָּרְחָנוּת [דטרמיניזם]
• כִּשְׁרוּר [לגיטימציה] וניגודו הַפְסָלָה [דה־לגיטימציה]
• לוֹפְתָנוּת [טוטליטריזם]
• מוֹלַדְתָּנוּת [פטריוטיזם]
• מַלְהִיגוּת [דמגוגיה]

• פּוֹלִיטִיקָה מְצִיאוּתָנִית [ריאלפוליטיק]
• שְׁלוֹמָנוּת [פציפיזם]
• שִׁלְטוֹן אַנְשֵׁי דָּת [תאוקרטיה]
• שִׁלְטוֹן בַּעֲלֵי הוֹן [פלוטוקרטיה]
• שִׁלְטוֹן בַּעֲלֵי כִּשּׁוּרִים [מריטוקרטיה]
• שִׁלְטוֹן יָחִיד [אוטוקרטיה]
• שִׁלְטוֹן מֻמְחִים [טכנוקרטיה]

 

[האזרח הקטן]

הנה כמה מהפנינים:

• הוֹנְתָנוּת [קפיטליזם]

מעניין אם בכוונה בחרו מילה שמזכירה את המילה נהנתנות, כדי לייצר קונוטציה שלילית.

 

[גרהם]

מעניין אם בכוונה בחרו מילה שמזכירה את המילה נהנתנות, כדי לייצר קונוטציה שלילית.

זה גם מה שאני חשבתי כשקראתי.
נצמדו לפירוש המילולי כנראה.

 

[גרהם]

איך היית רוצה לראות את השוק הזה? אתה בטוח שצריך את התערבות הממשלה?

מספר דוגמאות להסדרת שוק השכירות בלי פיקוח מחירים.
לא כולן מתאימות לארץ, אבל הן בהחלט מצביעות על ארגז כלים שלם בו משתמשות מדינות קפיטליסטיות להסדרת שוק השכירות, שבארץ נראה שכמעט לא נדון.

 

[אליהו]

טוב, אני מנצלת את הבמה הזאת כדי להגיד שהאקדמיה ללשון הוציאה היום לא מעט מילים חדשות בעברית כתרגום למונחים לועזים. הנה כמה מהפנינים:

סתם שאלה.

מה העניין בלתת למילים לועזיות מילים בעברית.

הרי אם אנחנו לא נמציא מילים חדשות בעברית לאט לאט השפות יהיו יותר ויותר אוניברסליות, מה העניין להמשיך את הפילוג.

אני הייתי מאוד שמח אם יותר ויותר נשתמש במילים לועזיות כך במשך הזמן לא נצטרך להשקיע הרבה בללמוד אנגלית כי ממילא הרבה מהמילים יהיו אוניברסליות.

 

[גרהם]

סתם שאלה.

מה העניין בלתת למילים לועזיות מילים בעברית.

הרי אם אנחנו לא נמציא מילים חדשות בעברית לאט לאט השפות יהיו יותר ויותר אוניברסליות, מה העניין להמשיך את הפילוג.

אני הייתי מאוד שמח אם יותר ויותר נשתמש במילים לועזיות כך במשך הזמן לא נצטרך להשקיע הרבה בללמוד אנגלית כי ממילא הרבה מהמילים יהיו אוניברסליות.

כי שפה זה לא רק אמצעי תקשורת, אלא קשורה להיסטוריה, תרבות וזהות. כך בכל מקום בעולם וודאי במדינת לאום כישראל (וראה לדוגמה ההתייחסות לעברית בחוק הלאום והמחלוקת בקשר לכך)

 

[אליהו]

כי שפה זה לא רק אמצעי תקשורת, אלא קשורה להיסטוריה, תרבות וזהות. כך בכל מקום בעולם וודאי במדינת לאום כישראל (וראה לדוגמה ההתייחסות לעברית בחוק הלאום והמחלוקת בקשר לכך)

אם אני מבין אותך נכון אז זה סוג של מסורת כמו דת שחשוב לשמר אותה.

לדעתי בעבר השפה לא התפתחה על ידי אקדמיה ללשון וממילא השימור בעייני לא דומה למקור.

 

[בת העמק]

מספר דוגמאות להסדרת שוק השכירות בלי פיקוח מחירים.
לא כולן מתאימות לארץ, אבל הן בהחלט מצביעות על ארגז כלים שלם בו משתמשות מדינות קפיטליסטיות להסדרת שוק השכירות, שבארץ נראה שכמעט לא נדון.

מתחילות גם יוזמות מקומיות כמו פרדס חנה-כרכור ושיכון ל'
ויש כמובן את ההתארגנות למלשינון מס הכנסה ע"י השוכרים

 

[גרהם]

אם אני מבין אותך נכון אז זה סוג של מסורת כמו דת שחשוב לשמר אותה.

נכון.

לדעתי בעבר השפה לא התפתחה על ידי אקדמיה ללשון וממילא השימור בעייני לא דומה למקור.

אני לא יודע כמה רחוק העבר שאתה מדבר עליו.
החוק שהקים את האקדמיה קיים למעלה מ-50 שנה.
אם את משווה לימי בית שני שזו הפעם האחרונה שהיתה ליהודים מדינה, אז ודאי שיש הבדלים בכל תחום, וגם בתחום הזה.

שים לב שבניגוד לימי אליעזר בן יהודה, אז לא היתה ברירה אלא ליצור הרבה מאד מילים חדשות לגמרי, בשנים האחרונות וגם בפרסום עליו אנחנו מדברים, יש העדפה לקביעת המילים החדשות על בסיס מילים קיימות אשר נפוצות מאד בשפה.

 

[אליהו]

אני לא יודע כמה רחוק העבר שאתה מדבר עליו.
החוק שהקים את האקדמיה קיים למעלה מ-50 שנה.
אם את משווה לימי בית שני שזו הפעם האחרונה שהיתה ליהודים מדינה, אז ודאי שיש הבדלים בכל תחום, וגם בתחום הזה.

אני מדבר על התפתחות השפות האנושיות בהיסטוריה.

שים לב שבניגוד לימי אליעזר בן יהודה, אז לא היתה ברירה אלא ליצור הרבה מאד מילים חדשות לגמרי, בשנים האחרונות וגם בפרסום עליו אנחנו מדברים, יש העדפה לקביעת המילים החדשות על בסיס מילים קיימות אשר נפוצות מאד בשפה.

אני לא מבין גדול בתחום אבל לדעתי תמיד העדפה הטבעית והאקדמית להשתמש בשורשים של מילים קיימות.

 

[Spanz]

מספר דוגמאות להסדרת שוק השכירות בלי פיקוח מחירים.
לא כולן מתאימות לארץ, אבל הן בהחלט מצביעות על ארגז כלים שלם בו משתמשות מדינות קפיטליסטיות להסדרת שוק השכירות, שבארץ נראה שכמעט לא נדון.

הכתבה לא משקפת את המציאות.
כמה נק' - מדברים שם על איסור מכירת בתי קיץ לזרים בדנמרק, ובכן, בית קיץ כשמו כן הוא ולא גרים בו בצורה קבועה אחרת הוא לא בית קיץ.
בחלק נכבד מהבתים אין מים זורמים או אפילו חשמל (למרות שהיום נפוץ להתקין) וגם אם כן הרשויות מגבילות מגורי קבע במקום, למשל אי אפשר להירשם במרשם האוכלוסין עם כתובת של בית קיץ. זהו נכס נוסף.
הגבלת העלאת שכר הדירה בגרמניה - רלוונטית כמובן למי שחתום על החוזה המקורי, היד ראשונה. במקרים נפוצים אותו אדם שהוא בעצמו שוכר משכיר לאדם אחר (חוזה יד-2) במחיר גבוהה יותר. כך יוצא שבפועל די יקר לגור בערי גרמניה המבוקשות בעיקר אם אתה חדש בעיר ולא מבוסס. הפיקוח בתחום מאד קשה פרקטית לאכיפה. זה קורה גם במדינות צפון אירופה שם גם נהוג חוקי השכרה מורכבים.
גם דובר שם על מספר שנים לגור בנכס, שוב, זה פשוט אומר להירשם במירשם האוכלוסין עם הכתובת. בפועל אפשר לעבור לגור במקום אחר... ולהשאיר את הכתובת בת"ז על הנכס (גם ככה היום רוב הדואר החשוב מגיע בדיגיטל) ובאותו זמן להשכיר בחוזה יד שניה במחיר לא מפוקח לכל המרבה במחיר.

 

[גרהם]

אני מדבר על התפתחות השפות האנושיות בהיסטוריה.

אני באמת לא יודע אם יש גופים מקבילים לאקדמיה ללשון העברית במדינות אחרות. נושא מעניין

אני לא מבין גדול בתחום אבל לדעתי תמיד העדפה הטבעית והאקדמית להשתמש בשורשים של מילים קיימות.

ברור. זה בגלל שהעברית היא כבר שפה מודרנית. בימי בן יהודה זה לא היה אפשרי.

 

[אליהו]

ברור. זה בגלל שהעברית היא כבר שפה מודרנית. בימי בן יהודה זה לא היה אפשרי.

אני לומד בספרים שנכתבו לפני שבן יהודה נולד והם כתובים בשפה העברית ולפעמים בערבוב קצת של ארמית וגם שם יש שורשים, וגם שם התווספו מילים עם אותו שורש.

אני באמת לא יודע אם יש גופים מקבילים לאקדמיה ללשון העברית במדינות אחרות. נושא מעניין

אני התכוונתי לא רק לדורות האחרונים אלא על עצם התפתחות השפות במשך הדורות.

 

[גרהם]

אני לומד בספרים שנכתבו לפני שבן יהודה נולד והם כתובים בשפה העברית ולפעמים בערבוב קצת של ארמית וגם שם יש שורשים, וגם שם התווספו מילים עם אותו שורש.

ברור, אבל זו היתה שפה ארכאית ששימשה בעיקר ללימודי קודש ולא לחיי היום יום ולכן היה צריך בן יהודה להמציא מילים רבות שלא היו נדרשות לפני 2000 שנה.

 

[אליהו]

ברור, אבל זו היתה שפה ארכאית ששימשה בעיקר ללימודי קודש ולא לחיי היום יום ולכן היה צריך בן יהודה להמציא מילים רבות שלא היו נדרשות לפני 2000 שנה.

אני לא רואה את זה ארכאי כמו שאתה אומר למרות שזה נכון שזה שפה ששימשה בעיקר ללימודי קודש, לימודי קודש זה לא רק כמה נושאים ספציפיים, זה מכיל את חיי היום יום במשך הדורות שכתבו, אין כמעט נושא שלא כתוב עליו בכמה מקורות מקבילים.

אבל באמת הנידון קצת גולש לנושאים שפחות התכוונתי לגלוש אליהם.

 

[איניגו מונטויה]

@אליהו @גרהם
חדירה של מילים משפות השולטות במרחב אל תוך השפה העברית אינה תהליך חדש.
ישנן מילים בעברית שהגיעו מאכדית, ארמית, יוונית ועוד. לא רואה למה שאנגלית תהיה שונה.

אגב, יש אפילו מקרה מעניין שמילה ממקור זר דחקה מילה זהה בעברית מקורית:
המילה "קלס" מגיעה בתנ"ך במשמעות של לעג ובוז (למשל בתהילים: "תשימנו חרפה לשכנינו לעג וקלס לסביבותינו").
אבל ביוונית kalos זה יפה, ומכאן קיבלנו בלשון חכמים את "לקלס" במשמעות של לשבח - בדיוק הפוך מהמשמעות בתנ"ך.

 

[גרהם]

אני לא רואה את זה ארכאי כמו שאתה אומר למרות שזה נכון שזה שפה ששימשה בעיקר ללימודי קודש, לימודי קודש זה לא רק כמה נושאים ספציפיים, זה מכיל את חיי היום יום במשך הדורות שכתבו, אין כמעט נושא שלא כתוב עליו בכמה מקורות מקבילים.

אבל באמת הנידון קצת גולש לנושאים שפחות התכוונתי לגלוש אליהם.

נו, אל תהפוך את זה לדיון על חשיבות כתבי הקודש. שפה שלא מדברים בה בחיי היום יום היא ארכאית והמילים שחידש / המציא בן יהודה נדרשו לחיי היום יום וכיום משתמשים בהן כולם, כולל אברכים.

 

[גרהם]

חדירה של מילים משפות השולטות במרחב אל תוך השפה העברית אינה תהליך חדש.

נכון וזה קורה למיטב ידיעתי גם בשפות אחרות. מהבחינה הזו האקדמיה מנסה להתנגד לתהליך הטבעי ו"לכפות " חידוש עברי במקום המקור הלועזי שחדר לשפה. אני לא יודע אם כך עושים גם במדינות אחרות בקשר לשפות אחרות .

 

[איניגו מונטויה]

נכון וזה קורה למיטב ידיעתי גם בשפות אחרות. מהבחינה הזו האקדמיה מנסה להתנגד לתהליך הטבעי ולכפות " חידוש עברי במקום המקור הלועזי שידר לשפה. אני לא יודע אם כך עושים גם במדינות אחרות בקשר לשפות אחרות .

מסכים לגבי הכפייה.
דעתי האישית היא שטוב שהאקדמיה מציעה מילים חלופיות (שאנשים יוכלו לאמץ אם ירצו),
אבל חבל מאוד שהאקדמיה כופה את מוסדות המדינה לעמוד בכללים האלו.

קשה לי בפרט עם כפייה של שינויי כתיב של מילים קיימות.
ישנן מילים שהיו תקינות ונפוצות בציבור בעת שלמדתי לכתוב (למשל "דוגמא", "אמא", "צהריים"), וכיום נחשבות ע"י האקדמיה כבלתי-תקניות.
בכל הדוגמאות האלו, הדרישה לשינוי ("דוגמה", "אימא", "צוהריים") לא הגיעה מהציבור, אלא נכפתה ע"י האקדמיה.