מתנצל מראש אם הפוסט יצא קצת מפוזר ועם ניחוח סוציאליסטי, אנסה להיות מדויק כמה שאפשר, ולמען הסר ספק אני יותר קפיטליסט מסוציאליסט בדעותיי.
לאחרונה מתגבשת אצלי ההבנה שמה שקרה בעשור פלוס האחרון שבו בנקים מרכזיים פיזרו כסף לכל עבר בטענה שזה נעשה לצורך הצלת הכלכלה הגלובלית ממשבר נזילות וקטסטרופה כלכלית, תהליך שהתגבר באופן קיצוני בזמן הקורונה, זהו למעשה סיפור כיסוי למנגנון שנועד להגביר את חלוקת העושר העולמי ולהעשיר עוד יותר את אלה שיש להם על חשבון אלה שאין להם.
אנחנו יכולים לראות את התוצאות של הדבר הזה בניפוח של הנכסים הפיננסיים בכל העולם, אם מדובר במדדי המניות שהתפוצצו למעלה ובמחירי הנדל"ן שגם לא נשארו מאחור. לכל זה מן הסתם מתלווה סחרור אינפלציוני, כשכושר ההשתכרות (של רוב האנשים) משתרך מאחור ולא מצליח להדביק את הפערים.
אם מסתכלים על מה שקורה בארץ, אז אפשר לראות שהמרוויחים הגדולים מהמצב אלו הם בעלי הכסף הישן שרובו מושקע בנכסים פיננסיים שהכפילו ושילשו את שוויים וסקטור ההייטק שנהנה מהשקעות חסרות תקדים של כסף זול וטיפש שרק חיפש מקום לנחות בו (פה אני חייב לומר שאין לי שום דבר אישי נגד ההייטקיסטים, התמזל מזלם והם מצאו את עצמם בצד הנכון של מנגנון החלוקה. הזחיחות ושגעון הגדלות שהרבה מהם פיתחו כתוצאה מזה זה כבר by product פחות חיובי בעיניי).
עכשיו ההצדקה הכלכלית למהלך השנוי במחלוקת הזה של הבנקים המרכזיים הוא תאוריית החילחול שאפשר לומר שאכן התממשה במידה מסוימת, אבל עושה רושם שהיא מתחילה לקרטע והמשך האפקטיביות שלה לא ברור.
נכון שרוב האנשים בעולם המערבי ובפרט בארץ סה"כ חיים לא רע, וכנראה שהרווחה הכלכלית הכללית היא הטובה ביותר מאז ומעולם. אנשים לא רעבים לאוכל ולכולם יש קורת גג.
אבל מרגיש לי באופן אישי כתוצאה משיטוטים ברשתות החברתיות ומשיחות עם חברים ומכרים, שהשיח הציבורי מתחיל להשתנות בחדות ומידת הטולרנטיות של אלה שנשארו מאחור הולכת וקטנה. מחירי השכירות מתפוצצים למעלה, כוח הקניה של רוב הציבור צונח, ויותר ויותר אנשים מתחילים לשאול את עצמם האם מה שקורה משרת אותם.
מה שמעניין אותי לדעת הוא האם אני היחיד שמרגיש רוחות של שינוי שעלולות, בהינתן קטליזטור מתאים, להוביל להתקוממות (אולי אפילו אלימה) אם הדברים ימשכו כפי שהם עכשיו?
או שזה סתם wishfull thinking שלי, עולם כמנהגו ינהג, החזקים ימשיכו להתחזק והחלשים ישתרכו מאחור וימשיכו להתלונן על מר גורלם.
לאחרונה מתגבשת אצלי ההבנה שמה שקרה בעשור פלוס האחרון שבו בנקים מרכזיים פיזרו כסף לכל עבר בטענה שזה נעשה לצורך הצלת הכלכלה הגלובלית ממשבר נזילות וקטסטרופה כלכלית, תהליך שהתגבר באופן קיצוני בזמן הקורונה, זהו למעשה סיפור כיסוי למנגנון שנועד להגביר את חלוקת העושר העולמי ולהעשיר עוד יותר את אלה שיש להם על חשבון אלה שאין להם.
אנחנו יכולים לראות את התוצאות של הדבר הזה בניפוח של הנכסים הפיננסיים בכל העולם, אם מדובר במדדי המניות שהתפוצצו למעלה ובמחירי הנדל"ן שגם לא נשארו מאחור. לכל זה מן הסתם מתלווה סחרור אינפלציוני, כשכושר ההשתכרות (של רוב האנשים) משתרך מאחור ולא מצליח להדביק את הפערים.
אם מסתכלים על מה שקורה בארץ, אז אפשר לראות שהמרוויחים הגדולים מהמצב אלו הם בעלי הכסף הישן שרובו מושקע בנכסים פיננסיים שהכפילו ושילשו את שוויים וסקטור ההייטק שנהנה מהשקעות חסרות תקדים של כסף זול וטיפש שרק חיפש מקום לנחות בו (פה אני חייב לומר שאין לי שום דבר אישי נגד ההייטקיסטים, התמזל מזלם והם מצאו את עצמם בצד הנכון של מנגנון החלוקה. הזחיחות ושגעון הגדלות שהרבה מהם פיתחו כתוצאה מזה זה כבר by product פחות חיובי בעיניי).
עכשיו ההצדקה הכלכלית למהלך השנוי במחלוקת הזה של הבנקים המרכזיים הוא תאוריית החילחול שאפשר לומר שאכן התממשה במידה מסוימת, אבל עושה רושם שהיא מתחילה לקרטע והמשך האפקטיביות שלה לא ברור.
נכון שרוב האנשים בעולם המערבי ובפרט בארץ סה"כ חיים לא רע, וכנראה שהרווחה הכלכלית הכללית היא הטובה ביותר מאז ומעולם. אנשים לא רעבים לאוכל ולכולם יש קורת גג.
אבל מרגיש לי באופן אישי כתוצאה משיטוטים ברשתות החברתיות ומשיחות עם חברים ומכרים, שהשיח הציבורי מתחיל להשתנות בחדות ומידת הטולרנטיות של אלה שנשארו מאחור הולכת וקטנה. מחירי השכירות מתפוצצים למעלה, כוח הקניה של רוב הציבור צונח, ויותר ויותר אנשים מתחילים לשאול את עצמם האם מה שקורה משרת אותם.
מה שמעניין אותי לדעת הוא האם אני היחיד שמרגיש רוחות של שינוי שעלולות, בהינתן קטליזטור מתאים, להוביל להתקוממות (אולי אפילו אלימה) אם הדברים ימשכו כפי שהם עכשיו?
או שזה סתם wishfull thinking שלי, עולם כמנהגו ינהג, החזקים ימשיכו להתחזק והחלשים ישתרכו מאחור וימשיכו להתלונן על מר גורלם.
נערך לאחרונה ב:
