תהיות על ה"מסלול הרגיל"

[דור ה-Z]

לאחרונה, החלו לצוץ אצלי כל מיני תהיות על המסלול הרגיל שאני ורוב האנשים עושים (גן...תיכון-צבא-אוניברסיטה-ג'וב-משפחה-משכנתא-עבודה עבודה עבודה-פנסיה, סוף)
לצערי, הן לא ממש נותנות לי מנוח
לא חוויתי עדיין את כל לבני הבניין של המסלול הזה, אבל מהמעט שחוויתי, זה מה שיש לי עד כה:

- צה"ל: תחילת השירות שלי (שנה וחודשיים) - הייתה מאוד מיותרת
חלק מהתפיסות שצברתי במהלך הזמן שם על צה"ל עדיין נותרו בי, ולמרות שהיחידה החדשה טובה הרבה יותר (ולמעשה, אם הייתי מתגייס מההתחלה אליה כנראה שזה היה חוסך לא מעט צרות), עמוק בפנים אני עדיין מרגיש שאני מבזבז את הזמן שלי, ושלא באמת התקדמתי לאנשהו
לפעמים זה פשוט מרגיש שהחלפתי כלוב אחד בכלוב אחר - אחד שנוח ממנו, אבל עדיין כלוב

- אוניברסיטה: נרשמתי לקורס בכלכלה בסמסטר הזה באוניברסיטה הפתוחה. איכשהו, עם כל הלחץ ביחידה החדשה + חוסר חשק + הקורונה שגרמה לקורס להרגיש לא רציני, לא ממש למדתי אותו לעומק. במהלך הקורס הזה, נתקלתי במין ניתוק של האונברסיטה מהמציאות: הנחות של ריבית נומינלית חיובית וגבוהה במיוחד (5%, 20%), אמירה של המרצה שגם לה יש מינוס בבנק כשהיא לימדה על חיסכון פרטי שלילי (אבל את ד"ר לכלכלה... ברור שלפעמים אלו נסיבות החיים, אבל אני חש כאלו זאת סתירה לוגית, כמו רופא שמעשן)
מה הטעם ללמוד תיאוריה בלי פרקטיקה?

- עבודה: רוב האנשים יבלו את מיטב זמנם ושנותיהם ע"פ האדמה, כשכירים.
מדובר במסלול מאוד נוח, אבל כמו שהרבה כאן בבלוג הבינו מזמן - זה בעיניי טירוף לעבוד 30 שנה, 8 שעות ביום, 5 ימים בשבוע.
אני כן חושב שעבודה היא חיונית - אבל אני הרבה יותר רואה את עצמי כאחד שעובד 6 שעות ביממה, כמו בבנק, מאשר 8. זה לא פרודקטיבי עבורי.
כך או כך, 8 שעות או 6 שעות - רוב האנשים יגלו שפרי עמלם נעלם כמו שבא - כמעט באוטומט.
הכסף "זולג" מהכיסים, כמו שהטיבו לתאר הרבה יותר טוב לפני.

למכור זמן עבור כסף, זאת פשוט תוכנית גרועה לדעתי לטווח הארוך.
זה ניסיון לענות על בעיה של הטווח הארוך ("חסר לי כסף") עם פיתרון לטווח הקצר ("תמכור זמן")
להקים מיזמים, עסקים או תוכנית כללית שתביא להכנסה פסיבית (למשל, תוכנית להשקעה לטווח ארוך עד שהתשואה מכסה על הוצאות היום יום - אבל לא רק. אפשר גם לכתוב ספר, להקים קורס, לבנות לוחות סולאריים...) - הם פשוט תוכנית טובה הרבה יותר, ברגע שיש לך מספיק הון (וכדי להקים חברה לא באמת צריך הרבה הון - לפחות, לא מהתנסותי הקצרה במעו"ף, או בחברה בה אני עובד)

ככל הנראה שאני כן אעשה תואר, וכן אהיה שכיר - ובשירות החובה יש לי עלות שקועה גדולה מדי (ואולי אני באמת רוצה אישור "חברתי" או משהו)
אבל האם באמת צריך תמיד לשחק את המשחק הזה "בטוח"?

אשמח לשמוע את דעתכם, ואת המסלול שאתם בחרתם עבור החיים שלכם

 

[דאניל]

אשמח לשמוע את דעתכם, ואת המסלול שאתם בחרתם עבור החיים שלכם

אני נתקעתי באוניברסיטה הרבה יותר שנים ממה שמקובל וראוי, ופספסתי את הטיול הגדול לחו"ל (בוא נגיד שרק דחיתי אותו למועד לא ידוע), אבל מלבד זאת, עשיתי את המסלול יפה מאוד.
הגעתי לנקודה בחיי בה עליי למצוא עבודה רצינית ולקדם את הקריירה, אבל יותר ויותר קשה לי לדמיין את עצמי במצב הזה.

לפי החישובים שלי, כדי לצאת לפנסיה בגיל סביר, ההון שלנו צריך לעשות תשואה של כ-15%. זאת לא תשואה שאפשר לקבל משוק ההון במצב רגיל. לעשות הסבה להייטק, להרוויח מלא ובצורה כזאת לפצות על המחסור בזמן? גם בעייתי. לא בטוח שיש לי יכולת, ואני לא רוצה לעבוד שעות ארוכות ולהיות בלחץ כל הזמן. אני רוצה להספיק להיות עם הילדים כשהם עדיין רוצים ומתלהבים ממני. מה יעזור לי לבוא אליהם בגיל 50 ולהגיד "בואו לשחק, עכשיו יש לי זמן"?

אז: 1.לא לעבוד הרבה שעות ביום, 2. להרוויח הרבה, 3. השכלה מדעית מעולה ולא רלוונטית לרוב חברות ההייטק --> מסקנתי היא שעלי להקים חברת הזנק.

זאת מסקנה קצת מופרכת, כי איזה יתרון יש לי על פני כל שאר החברות שמוקמות חדשות לבקרים? האם יצירתיות ועצלנות יספיקו לי כדי להתעשר? האם יש לי אומץ לסכן את ההון המשפחתי, כשיכול להיות שאפילו השרלטן שמבטיח תשואה של 20 אחוז יודע מה הוא עושה יותר טוב ממני?

הסיכוי קלוש, ולכן עודני בצומת. צומת מקצועי, כלכלי ומשפחתי (אם מישהו במקרה נוסע על הנתיב להצלחה, אשמח לקבל טרמפ).

 

[kongi]

האם אתה חושב שזה בטוח להפסיד מראש ולוותר על ההזדמנויות בלי לנסות אפילו?
האם להקים מיזם ולהפסיד 99 פעמים ולהרוויח בפעם ה-100 זה מסוכן כאשר התוחלת רווח לטובתך?
במקרה הזה נראה לי שלהיות שכיר ולעבור תמורת שכר כאשר העולם משתנה כל כך מהר זה הרבה יותר מסוכן.

אם ההתפלגות של אינטליגנציה היא בצורה כזאת שרוב האנשים ממוצעים ומעט מאוד אנשים מזיזים את העולם קדימה אז המסלול המוצע באתר הוא כנראה הדרך הטובה ביותר לאדם הממוצע שאין לו מושג בהשקעות והוא עצלן מידי כדי לעבוד על עצמו.
מצד שני אני יודע שזיכרון הוא דיי דומה אצל רוב האנשים והוא הגורם המרכזי החשוב ביותר ולכן אני חושב שכל אחד יכול לנצח את השוק עם התוכנית הנכונה וגם אם הטענה הזאת לא תיהיה נכונה כי כולם יישמו את הרעיון הזה ונגיע למצב שמפסידים לשוק בעקביות עדיין יהיה לכולם שפע כל כך גדול וזה לא ישנה שום דבר.

אם אתה בוחר במסלול של השכיר שהוא כמובן הכי לא מתגמל אך הוא הכי "בטוח"
ממליץ לך להסתכל על 3 הדוחות החשובים ביותר שיש על כל חברה:
1. Income Statement
2. Balance Sheet
3. Cashflow Statement
זה ייתן לך קצת מושג מה חשוב לבנקאי שלך וכמובן גם למי שמגייס אותך בחברה ושואל את השאלה אם לפטר אותך מחר בבוקר.

 

[Tor50]

מעטים האנשים שיש להם את תכונות האופי המתאימות להיות יזמים. זה פחות הכסף שחשוב אלא האופי. מהיכרותי עם יזמים ועצמאים הם עובדים הרבה יותר קשה מהשכיר הממוצע (גם בהייטק). עד לפני כמה חודשים עבדתי צמוד לשני יזמים שמכרו את החברה שלהם בעשרות מיליוני דולרים וזה לקח להם מעל 10 שנים של 12 שעות עבודה ביום בשביל להגיע לנקודה הזו וגם אז זה היה מזל וטיימינג נכון.
לכן, אני מציע לך לא לעשות רומנטיזציה ליזמות ולחשוב שלהיות שכיר זה אפור ושלמכור זמן עבור כסף זה לא הדרך לחיות. עבור הרוב המכריע של אנשים זה האופציה היחידה ההגיונית. לטעמי, אתה צריך לשאוף לעסוק במשהו שאתה מוצא בו גאווה וסיפוק וזה מגיע מעבודה על עצמך ולאו דווקא מעיסוק יוקרתי וכדומה.
אני בשנות ה-30 המוקדמות, עשיתי את המסלול הרגיל פחות או יותר (למרות שלא עשיתי טיול גדול כי הייתי בזוגיות רצינית אחרי הצבא), התחלתי לעבוד כסטודנט בתחום הכלכלה, אכלתי הרבה חרא אבל לאט לאט התקדמתי צברתי כישורים וקשרים ואני מרוצה מהנקודה שבה אני נמצא. אני לא מסכים איתך שלהיות שכיר זה הכי נוח. אף אחד לא נותן לך כלום ואתה צריך לעבוד קשה מאוד בשביל להתקדם.

 

[חתול לילה]

לטעמי, אתה צריך לשאוף לעסוק במשהו שאתה מוצא בו גאווה וסיפוק

+1

בעיקר מכיוון ש-

- עבודה: רוב האנשים יבלו את מיטב זמנם ושנותיהם ע"פ האדמה, כשכירים.

 

[המהנדל]

אבא שלי מברך כל יום על כך שהפכתי לשכיר.
הייתה לי האפשרות להמשיך את העסק המשפחתי (שקיים עוד מימי הבריטים), אבל הסתכלתי על אבא שלי ולא רציתי להיות כמוהו, ולכן הלכתי ללמוד הנדסה והופ! שכיר בהייטק.

כיום, אחרי 3.5 שנים בתור שכיר וחצי שנה בבלוג, למדתי להעריך יותר את העצמאות והיזמות שלא קיימים בתור שכיר.

בעוד שאנחנו מתכננים להגיע לעצמאות כלכלית ופרישה מוקדמת עד גיל 35, אנחנו מתחילים כבר היום להניח את היסודות ללהיות עצמאים בפרישה (בהיקף כזה או אחר).

אין לך מה לדאוג. גם אם בחרת לא נכון בהתחלה, יש לך מספיק זמן לתקן

 

[בת העמק]

עמוק בפנים אני עדיין מרגיש שאני מבזבז את הזמן שלי, ושלא באמת התקדמתי לאנשהו

גם אני הרגשתי ככה בצבא ובכל זאת, בראייה לאחור, השירות נתן לי הרבה.

במהלך הקורס הזה, נתקלתי במין ניתוק של האונברסיטה מהמציאות

הבן שלי גם לקח כמה סמסטרים ובינתיים הפסיק באותה טענה ובהרגשה שזה בזבוז זמן. נראה לי שהוא ימשיך רק אם הוא ירצה לעשות תואר, אבל הוא קצת דומה לי
בנושא- לימודים זה קודם כל בשביל העניין והיכולת להשכיל מהם. אם זה מטומטם, מאד קשה להמשיך.

זה בעיניי טירוף לעבוד 30 שנה, 8 שעות ביום, 5 ימים בשבוע.

לא מטורף בכלל אם צריך לממן את כל הצרכים והחשקים (בהתחלה רק שלך ואחר-כך גם של המשפחה המתרחבת). בעיניי זה מטורף שאנשים חושקים כל הזמן בעוד ועוד (חפצים, חוויות, כסף). חוץ מזה, אם אנשים נהנים מהעבודה אז זה לא נחשב טירוף

אני הרבה יותר רואה את עצמי כאחד שעובד 6 שעות ביממה, כמו בבנק, מאשר 8. זה לא פרודקטיבי עבורי.

בבנק עובדים 6 שעות? חשבתי שעובדים גם אחרי שעות הסגירה.
קשה לי להאמין שאפשר להשתכר הרבה ב-6 שעות יומיות. רק אם תהיה בעל עסק מספיק שנים ועם מספיק עובדים שיעשו במקומך את רוב העבודה.
אם אתה מוכן להסתפק במועט בשביל לקבל יותר שעות פנאי, מה יהיה עם החלומות שלך על התעשרות?

אשמח לשמוע את דעתכם, ואת המסלול שאתם בחרתם עבור החיים שלכם

אני לא יכולה להגיד שבחרתי מראש את כל המסלול עד היום אבל בדיעבד החיים שלנו לא לגמרי חופפים את המסלול "הרגיל".

 

[גרהם]

למכור זמן עבור כסף, זאת פשוט תוכנית גרועה לדעתי לטווח הארוך.
זה ניסיון לענות על בעיה של הטווח הארוך ("חסר לי כסף") עם פיתרון לטווח הקצר ("תמכור זמן")
להקים מיזמים, עסקים או תוכנית כללית שתביא להכנסה פסיבית (למשל, תוכנית להשקעה לטווח ארוך עד שהתשואה מכסה על הוצאות היום יום - אבל לא רק. אפשר גם לכתוב ספר, להקים קורס, לבנות לוחות סולאריים...) - הם פשוט תוכנית טובה הרבה יותר, ברגע שיש לך מספיק הון (וכדי להקים חברה לא באמת צריך הרבה הון - לפחות, לא מהתנסותי הקצרה במעו"ף, או בחברה בה אני עובד)

אני חושב שהתדמית על העסק שמזרים כסף בזמן שהבעלים בנופש תמידי, לא נכונה.
בפועל, עצמאים עובדים קשה לפחות כמו שכירים, מוכרים את הזמן שלהם כמו שכירים ולדעתי יש להם יותר דאגות ברוב המקרים.
סופר עובד קשה עם סיכוי אפסי להגיע לרווחה כלכלית מכתיבת ספרים, קורס שמקימים צריך לתחזק ולייחצן ולהתמודד עם מליון קורסים אחרים כי סף הכניסה נמוך ולוחות סולריים זו לא באמת פרנסה בהנחה אין לך שטחי ענק ואפילו אותם צריך לתחזק ולהתפלל כל יום ששר האוצר לא יתהפך על העסק שלך מחר ויגמור אותו.
אני לא אומר שאין חריגים של אנשים שיש להם עסק שמכניס הרבה והם יכולים לעבוד ממש מעט, כי אין תחרות ואין סיכונים רגולטוריים ואין שינוי טעמי צרכנים וכל העובדים מסורים כמו בני משפחה והלקוחות רק מתקשרים להגיד תודה, בקיצור, הבנת כמה זה נדיר. סיכוי הרבה יותר גדול ועדיין לא עצום הוא ללמוד את מה שאתה הכי טוב בו, להיות שכיר הכי טוב בתחום שלך, ואז אחרי 10-15 שנה תוכל להגיע למצב בו אתה עובד מעט שעות בשביל המון כסף כשכיר / יועץ.
ובנימה קצת יותר פילוסופית, אם אנשים עובדים כדי לקיים חברה שנותנת לך חיים נהדרים במדינה מתקדמת, המצב הטבעי הוא שאתה תעבוד כדי להחזיר לחברה על מה שהיא נותנת לך. אני לא מדבר על הפן המוסרי, כי אין לי שום בעיה עם מי שיש לו הכנסות חוקיות בלי לעבוד, אלא על הפן המעשי, שזו ציפייה לא סבירה שתהיה דרך נפוצה לא לתת משהו בתמורה למה שאתה מקבל.

 

[האזרח הקטן]

לאחרונה, החלו לצוץ אצלי כל מיני תהיות על המסלול הרגיל שאני ורוב האנשים עושים (גן...תיכון-צבא-אוניברסיטה-ג'וב-משפחה-משכנתא-עבודה עבודה עבודה-פנסיה, סוף)

אתה נמצא בתפר שבין החלק שמוכתב לך לבין החלק שאתה כבר בוחר. אתה לא חייב לבחור משהו שלא מתאים לך רק כי זו הנורמה.

- צה"ל: תחילת השירות שלי (שנה וחודשיים) - הייתה מאוד מיותרת
חלק מהתפיסות שצברתי במהלך הזמן שם על צה"ל עדיין נותרו בי, ולמרות שהיחידה החדשה טובה הרבה יותר (ולמעשה, אם הייתי מתגייס מההתחלה אליה כנראה שזה היה חוסך לא מעט צרות), עמוק בפנים אני עדיין מרגיש שאני מבזבז את הזמן שלי, ושלא באמת התקדמתי לאנשהו
לפעמים זה פשוט מרגיש שהחלפתי כלוב אחד בכלוב אחר - אחד שנוח ממנו, אבל עדיין כלוב

לא לכולם זה נכון, אבל הרבה פעמים רק אחרי השחרור מצה"ל מבינים מה קיבלת ממנו. גם היכולת לעבור זמנים קשים היא מיומנות שטוב לפתח.

במהלך הקורס הזה, נתקלתי במין ניתוק של האונברסיטה מהמציאות: הנחות של ריבית נומינלית חיובית וגבוהה במיוחד (5%, 20%)

עד לפני כעשור וקצת המציאות הייתה תמיד של ריבית חיובית. הקונספט של ריבית אפס (או חלילה שלילית) היו מאוד תאורטיות. תזכור שהאקדמיה היא גוף מחקרי והמטרה שלה היא לא ללמד אנשים איך להתנהל.

, אמירה של המרצה שגם לה יש מינוס בבנק כשהיא לימדה על חיסכון פרטי שלילי (אבל את ד"ר לכלכלה... ברור שלפעמים אלו נסיבות החיים, אבל אני חש כאלו זאת סתירה לוגית, כמו רופא שמעשן)
מה הטעם ללמוד תיאוריה בלי פרקטיקה?

לא כל מרצה בפתוחה הוא ד"ר. בנוסף, אין קשר בין מרצה לכלכלה לבין התנהלות פיננסית אישית.

- עבודה: רוב האנשים יבלו את מיטב זמנם ושנותיהם ע"פ האדמה, כשכירים.
מדובר במסלול מאוד נוח, אבל כמו שהרבה כאן בבלוג הבינו מזמן - זה בעיניי טירוף לעבוד 30 שנה, 8 שעות ביום, 5 ימים בשבוע.

תוחלת החיים היא מעל 80 בישראל, כלומר אדם שעובד 30 שנה עובד פחות מ40% משנות חייו. זה לא מטורף בעינייך שרוב החיים לא צריך לעבוד?

אני כן חושב שעבודה היא חיונית - אבל אני הרבה יותר רואה את עצמי כאחד שעובד 6 שעות ביממה, כמו בבנק, מאשר 8. זה לא פרודקטיבי עבורי.

יש מקומות עם אחוז משרה נמוך מ100% או שהמדד בהם הוא לפי הספק ולא לפי שעות, ואז אם אתה פרודוקטיבי אתה יכול לעבוד פחות שעות.
אבל השיקול החשוב לדעתי בבחירת עבודה הוא משהו שמביא לך ערך, סיפוק ואתגר. אם אתה נהנה ממה שאתה עושה, 8 שעות עוברות כמו כלום. אם אתה לא נהנה ממה שאתה עושה, גם 4 שעות ביום ייראו לך יותר מדי לאורך זמן.

כך או כך, 8 שעות או 6 שעות - רוב האנשים יגלו שפרי עמלם נעלם כמו שבא - כמעט באוטומט.
הכסף "זולג" מהכיסים, כמו שהטיבו לתאר הרבה יותר טוב לפני.

נשמע שאצלך זה לא המצב, זו בעיה רק של אלו שלא יודעים לשלוט בהוצאות שלהם.

למכור זמן עבור כסף, זאת פשוט תוכנית גרועה לדעתי לטווח הארוך.
זה ניסיון לענות על בעיה של הטווח הארוך ("חסר לי כסף") עם פיתרון לטווח הקצר ("תמכור זמן")

זה דווקא פתרון הגיוני בעיני (אבל הבעיה היא גם לטווח הקצר).
הכסף לא מגיע מהאוויר, אם אתה רוצה להתפרנס אתה צריך להביא משהו מעצמך שיגרום למישהו אחר לשלם עליו. זמן זו אופציה לא רעה.

להקים מיזמים, עסקים או תוכנית כללית שתביא להכנסה פסיבית (למשל, תוכנית להשקעה לטווח ארוך עד שהתשואה מכסה על הוצאות היום יום - אבל לא רק.

בשביל שהתשואה תכסה על ההוצאות שלך אתה צריך קרן גדולה מספיק. העבודה היא בדיוק בשביל שכאשר לא תעבוד תהיה לך תשואה.

אפשר גם לכתוב ספר, להקים קורס, לבנות לוחות סולאריים...) - הם פשוט תוכנית טובה הרבה יותר,

תשאל סופר מצליח כמה זמן לוקח לו עד שהוא מצליח לסיים כתיבת ספר. תשאל סופר פחות מוצלח (שזה הרוב הגדול של הסופרים) כמה זמן הוא השקיע ולא ראה מזה כל תמורה כספית.
להקים קורס זו גם מלאכה לא פשוטה. כדי שיהיו קונים אתה צריך להשקיע הרבה בכתיבה, בשיווק שלו ובעדכון תקופתי שלו, ואתה צריך לוודא שהמתחרים שלך לא פותחים פער כי זה יחסל את הביקוש אליך.

ברגע שיש לך מספיק הון (וכדי להקים חברה לא באמת צריך הרבה הון - לפחות, לא מהתנסותי הקצרה במעו"ף, או בחברה בה אני עובד)

רוב העסקים שקמים כושלים, אחרי שהיזם השקיע הרבה מאוד עבודה וכסף בעסק. במקום מסויים החיים של השכירים הרבה יותר קלים מהבחינה הזו.

ככל הנראה שאני כן אעשה תואר, וכן אהיה שכיר - ובשירות החובה יש לי עלות שקועה גדולה מדי (ואולי אני באמת רוצה אישור "חברתי" או משהו)
אבל האם באמת צריך תמיד לשחק את המשחק הזה "בטוח"?

אתה ממש לא חייב ללכת בתלם שתיארת. יש הרבה אנשים בלי תואר או בלי משפחה או שלא עובדים בתור שכירים.
לכל החלטה יש שיקולים של עלות תועלת שרלוונטים עבורך. אל תעשה דברים רק כי מישהו אחר מצפה שתעשה אותם אלא כי זה מה שאתה בוחר לעשות.

 

[oferM]

לאחרונה, החלו לצוץ אצלי כל מיני תהיות על המסלול הרגיל שאני ורוב האנשים עושים (גן...תיכון-צבא-אוניברסיטה-ג'וב-משפחה-משכנתא-עבודה עבודה עבודה-פנסיה, סוף)
לצערי, הן לא ממש נותנות לי מנוח
לא חוויתי עדיין את כל לבני הבניין של המסלול הזה, אבל מהמעט שחוויתי, זה מה שיש לי עד כה:

- צה"ל: תחילת השירות שלי (שנה וחודשיים) - הייתה מאוד מיותרת
חלק מהתפיסות שצברתי במהלך הזמן שם על צה"ל עדיין נותרו בי, ולמרות שהיחידה החדשה טובה הרבה יותר (ולמעשה, אם הייתי מתגייס מההתחלה אליה כנראה שזה היה חוסך לא מעט צרות), עמוק בפנים אני עדיין מרגיש שאני מבזבז את הזמן שלי, ושלא באמת התקדמתי לאנשהו
לפעמים זה פשוט מרגיש שהחלפתי כלוב אחד בכלוב אחר - אחד שנוח ממנו, אבל עדיין כלוב

- אוניברסיטה: נרשמתי לקורס בכלכלה בסמסטר הזה באוניברסיטה הפתוחה. איכשהו, עם כל הלחץ ביחידה החדשה + חוסר חשק + הקורונה שגרמה לקורס להרגיש לא רציני, לא ממש למדתי אותו לעומק. במהלך הקורס הזה, נתקלתי במין ניתוק של האונברסיטה מהמציאות: הנחות של ריבית נומינלית חיובית וגבוהה במיוחד (5%, 20%), אמירה של המרצה שגם לה יש מינוס בבנק כשהיא לימדה על חיסכון פרטי שלילי (אבל את ד"ר לכלכלה... ברור שלפעמים אלו נסיבות החיים, אבל אני חש כאלו זאת סתירה לוגית, כמו רופא שמעשן)
מה הטעם ללמוד תיאוריה בלי פרקטיקה?

- עבודה: רוב האנשים יבלו את מיטב זמנם ושנותיהם ע"פ האדמה, כשכירים.
מדובר במסלול מאוד נוח, אבל כמו שהרבה כאן בבלוג הבינו מזמן - זה בעיניי טירוף לעבוד 30 שנה, 8 שעות ביום, 5 ימים בשבוע.
אני כן חושב שעבודה היא חיונית - אבל אני הרבה יותר רואה את עצמי כאחד שעובד 6 שעות ביממה, כמו בבנק, מאשר 8. זה לא פרודקטיבי עבורי.
כך או כך, 8 שעות או 6 שעות - רוב האנשים יגלו שפרי עמלם נעלם כמו שבא - כמעט באוטומט.
הכסף "זולג" מהכיסים, כמו שהטיבו לתאר הרבה יותר טוב לפני.

למכור זמן עבור כסף, זאת פשוט תוכנית גרועה לדעתי לטווח הארוך.
זה ניסיון לענות על בעיה של הטווח הארוך ("חסר לי כסף") עם פיתרון לטווח הקצר ("תמכור זמן")
להקים מיזמים, עסקים או תוכנית כללית שתביא להכנסה פסיבית (למשל, תוכנית להשקעה לטווח ארוך עד שהתשואה מכסה על הוצאות היום יום - אבל לא רק. אפשר גם לכתוב ספר, להקים קורס, לבנות לוחות סולאריים...) - הם פשוט תוכנית טובה הרבה יותר, ברגע שיש לך מספיק הון (וכדי להקים חברה לא באמת צריך הרבה הון - לפחות, לא מהתנסותי הקצרה במעו"ף, או בחברה בה אני עובד)

ככל הנראה שאני כן אעשה תואר, וכן אהיה שכיר - ובשירות החובה יש לי עלות שקועה גדולה מדי (ואולי אני באמת רוצה אישור "חברתי" או משהו)
אבל האם באמת צריך תמיד לשחק את המשחק הזה "בטוח"?

אשמח לשמוע את דעתכם, ואת המסלול שאתם בחרתם עבור החיים שלכם

אני מתרשם שאתה מצפה שהחיים יהיו מלאי קסם, כיף ועניין.
המציאות, ובטח בישראל, היא לא כזאת. כדי להצליח, כמעט תמיד יש לא מעט דברים קשים, משעממים או חסרי משמעות שצריך לעשות.
אבל אם אתה בא אליהם בגישה הנכונה, זה אפילו יכול להיות נחמד.

 

[בת העמק]

הכסף לא מגיע מהאוויר, אם אתה רוצה להתפרנס אתה צריך להביא משהו מעצמך שיגרום למישהו אחר לשלם עליו. זמן זו אופציה לא רעה.

אף אחד לא משלם לך על זמן, הוא רק כלי מדידה (גרוע). משום מה נקבעה נוסחא ברוב העסקים שאם תעבוד מספיק שעות ביום - תוכל לייצר מספיק הכנסה למעסיק.

אל תעשה דברים רק כי מישהו אחר מצפה שתעשה אותם אלא כי זה מה שאתה בוחר לעשות.

+1

 

[האזרח הקטן]

אף אחד לא משלם לך על זמן, הוא רק כלי מדידה (גרוע). משום מה נקבעה נוסחא ברוב העסקים שאם תעבוד מספיק שעות ביום - תוכל לייצר מספיק הכנסה למעסיק.

בפועל רוב המעסיקים לגמרי משלמים על זמן, ואם אני אעבוד פחות שעות אני אקבל פחות שכר גם אם אגיע לאותו הספק. זו שיטה גרועה אבל היא השיטה השולטת בשוק העבודה.

 

[minimizer]

למכור זמן עבור כסף, זאת פשוט תוכנית גרועה לדעתי לטווח הארוך.
זה ניסיון לענות על בעיה של הטווח הארוך ("חסר לי כסף") עם פיתרון לטווח הקצר ("תמכור זמן")

אף אחד לא מוכר זמן תמורת כסף. מוכרים מוצר. המוצר הזה יכול להיות קוד, הוא יכול להיות ספר, הוא יכול להיות שירות לקוחות והוא יכול להיות אוכל בחמגשית. לא משלמים למתכנת שכיר לשבת על כסא ולבהות בתקרה, משלמים לו על קוד שהוא כותב, וזה לא משנה אם הוא היה צריך לשבת עליו 12 שעות ביום או שהוא סיים בשעה וחצי ואז הלך לים.

 

[גרהם]

בפועל רוב המעסיקים לגמרי משלמים על זמן, ואם אני אעבוד פחות שעות אני אקבל פחות שכר גם אם אגיע לאותו הספק. זו שיטה גרועה אבל היא השיטה השולטת בשוק העבודה.

זה נכון רק בטוח הקצר, כי בטווח הארוך המעביד רואה תפוקה ולפי זה מחליט על קידום, העלאה ופיטורים.
מעניין אם העבודה מהבית בקורונה תשפיע על התפישות האלה.

 

[בת העמק]

לא משלמים למתכנת שכיר לשבת על כסא ולבהות בתקרה, משלמים לו על קוד שהוא כותב, וזה לא משנה אם הוא היה צריך לשבת עליו 12 שעות ביום או שהוא סיים בשעה וחצי ואז הלך לים.

אז זהו, שבהרבה מקומות כן ישלמו לפי הזמן כי משכורת גלובלית נתפסת כפתח לעצלנות. בפס יצור למשל, יש קשר ישיר בין הזמן לתפוקה. גם בטיפול באנשים ובילדים לגורם הזמן יש חשיבות. בחנות בגדים לא בהכרח (כי אפשר להיות גרוע ולהבריח את הלקוחות ואפשר להיות מעולה ולהוציא במעט זמן וממעט לקוחות הרבה כסף). מה לגבי קבלת שירות במשרדי ממשלה/בנקים או בשירות לקוחות של חברה?
מה לגבי משרדי עו"ד שמנטרים כל דקה של שיחת טלפון (ובסוף שולחים ללקוח רשימה מטופשת מעבר לריטיינר החודשי)? מה לגבי משרדי רו"ח שיש להם ימים מסוימים בחודש (ובשנה) שבהם יש לחץ ובשאר הזמן לא?
זמן הוא כלי מדידה של עצלנים שלא רוצים לגבש פרמטרים מוצלחים יותר לשווי העבודה כי נדרש מעקב מסובך יותר.

 

[oferM]

אז זהו, שבהרבה מקומות כן ישלמו לפי הזמן כי משכורת גלובלית נתפסת כפתח לעצלנות. בפס יצור למשל, יש קשר ישיר בין הזמן לתפוקה. גם בטיפול באנשים ובילדים לגורם הזמן יש חשיבות. בחנות בגדים לא בהכרח (כי אפשר להיות גרוע ולהבריח את הלקוחות ואפשר להיות מעולה ולהוציא במעט זמן וממעט לקוחות הרבה כסף). מה לגבי קבלת שירות במשרדי ממשלה/בנקים או בשירות לקוחות של חברה?
מה לגבי משרדי עו"ד שמנטרים כל דקה של שיחת טלפון (ובסוף שולחים ללקוח רשימה מטופשת מעבר לריטיינר החודשי)? מה לגבי משרדי רו"ח שיש להם ימים מסוימים בחודש (ובשנה) שבהם יש לחץ ובשאר הזמן לא?
זמן הוא כלי מדידה של עצלנים שלא רוצים לגבש פרמטרים מוצלחים יותר לשווי העבודה כי נדרש מעקב מסובך יותר.

במקומות שהקשר בין העבודה לתוצאה הוא מאוד ישיר כמו מכירות, בהרבה מקרים יש בונוסים.
במקומות שאין קשר ישיר זה לא מאוד בעייתי למצוא אינדיקטורים למדידת תפוקה, כי זה די נפוץ שהאינדיקטור נהפך למטרה וזה לא טוב(נגיד נכתוב הרבה קוד מהר, אבל יהיה הרבה באגים).

וחוץ מזה מנהלים ועובדים הם בני אדם - הרבה מהחלטות שלהם נובעות מסיבות שלא קשורות לתפוקה(למה אי אפשר היה לעבוד מהבית בעבר? כי המנהל רוצה להרגיש טוב עם עצמו שהוא מנהל צוות גדול).

 

[minimizer]

אז זהו, שבהרבה מקומות כן ישלמו לפי הזמן כי משכורת גלובלית נתפסת כפתח לעצלנות. בפס יצור למשל, יש קשר ישיר בין הזמן לתפוקה. גם בטיפול באנשים ובילדים לגורם הזמן יש חשיבות. בחנות בגדים לא בהכרח (כי אפשר להיות גרוע ולהבריח את הלקוחות ואפשר להיות מעולה ולהוציא במעט זמן וממעט לקוחות הרבה כסף). מה לגבי קבלת שירות במשרדי ממשלה/בנקים או בשירות לקוחות של חברה?
מה לגבי משרדי עו"ד שמנטרים כל דקה של שיחת טלפון (ובסוף שולחים ללקוח רשימה מטופשת מעבר לריטיינר החודשי)? מה לגבי משרדי רו"ח שיש להם ימים מסוימים בחודש (ובשנה) שבהם יש לחץ ובשאר הזמן לא?
זמן הוא כלי מדידה של עצלנים שלא רוצים לגבש פרמטרים מוצלחים יותר לשווי העבודה כי נדרש מעקב מסובך יותר.

בכל הדוגמאות שלך משלמים על תפוקה. יש מקצועות שבהם תפוקה היא פונקציה של הזמן המושקע בעבודה (למשל פס ייצור) ויש מקומות שאין ביניהם קשר.
גם במשרד עו"ד / רו"ח / כל מי שמחייב את הלקוחות לפי יחידות זמן השכר של העובדים לא נמדד ביחידות זמן - הם אמנם צריכים לחייב את הלקוח לפי יחידות הזמן, אבל זה לא מעניין אף אחד אם לקח להם 100 שעות כדי להגיע לתוצר שהם התחייבו לתת ללקוח תמורת 50 שעות, או שלקח להם 10 שעות ובשאר הזמן הם ראו סרטונים של חתולים ביוטיוב.

 

[optimum]

- צה"ל

זה חובה.
זה משהו שנכפה עליך ולכן זה מוזר לי שאתה מנסה לקבוע האם הוא מיותר או לא. זה כמו לשאול האם הקורונה הייתה "מיותרת", אין לזה תשובה.
ברגע שמשהו נמצא מחוץ לשליטה שלך אז השאלה אם הוא מיותר או בעל תועלת הופכת ללא רלוונטית בכלל.
תתמקד בדברים שאתה כן אחראי להם, רק החלטות שאתה קיבלת בחייך אתה יכול לקבוע אם הן היו בעלות תועלת כלשהי.

- אוניברסיטה

אמורה לעזור לך לקיים את אחד מהשניים:
(א) להרוויח כסף
(ב) להעשיר את הידע ולהרחיב אופקים.

בשביל (א) מה אכפת לך מה חומר הלימוד בכלל? אתה רק צריך את הדיפלומה בסוף.
בשביל (ב) אסור לך להחליט מה פרקטי ללמוד ומה לא. אין לך את הידע כדי להכריע מה ישמש אותך בחיים ומה לא. תלמד מה שמעניין אותך ולא מה שאתה חושב שיהיה שימושי. אם תתחיל "לדלות" רק את הידע הפרקטי מתוך הלימודים, אז את כל התואר אפשר להשליך לפח.

ואם אתה חושב שהמרצה טועה אז דבר.

- עבודה

מינימליזם ואורח חיים חסכוני = חופש מעבודה.
כל זמן שאתה לא בחובות אתה עובד מבחירה מתוך רצון להעלות את רמת החיים העתידית שלך, ואתה תמיד יכול לעזוב אם אתה לא מרוצה.

להקים עסק זה אחלה, אבל אני לא רואה למה זה פחות מכירה של זמן מאשר עבודה כשכיר.
אין בעיה אינהרנטית בלמכור את הזמן הפנוי שלך למישהו אחר, השאלה זה מה אתה עושה עם הכסף שהרווחת בעקבות זה ואם אתה מתייחס אליו בכבוד הראוי לו.

אשמח לשמוע את דעתכם

סקפטיות זה מבורך ואני תמיד בעד להטיל ספק במה שנחשב לנורמלי ומקובל, אז יישר כוח!
קח בחשבון שאתה לא הראשון בהיסטוריה שתהה לעצמו מה הדרך הנכונה לחיות את החיים. יש לנו כמה אלפי שנים של פילוסופיה שמנסה לענות בדיוק על השאלה הזאת.
שווה להתחיל ללמוד.

 

[בת העמק]

זה לא מעניין אף אחד אם לקח להם 100 שעות כדי להגיע לתוצר שהם התחייבו לתת ללקוח תמורת 50 שעות

ברור שזה מעניין את המעסיק, אם הצעת המחיר מבוססת על מספר שעות עבודה משוער אז גרירת רגליים של העובד תייקר את העלות ותקטין את הרווח.

וחוץ מזה מנהלים ועובדים הם בני אדם - הרבה מהחלטות שלהם נובעות מסיבות שלא קשורות לתפוקה(למה אי אפשר היה לעבוד מהבית בעבר? כי המנהל רוצה להרגיש טוב עם עצמו שהוא מנהל צוות גדול).

מסכימה עם זה כשמדובר במנהל, פחות כשמדובר בבעל הבית שרוצה שורת רווח גדולה.
נראה לי ששכירים לא ממש מבינים את הראש של בעלי עסק...

 

[optimum]

זמן הוא כלי מדידה של עצלנים שלא רוצים לגבש פרמטרים מוצלחים יותר לשווי העבודה כי נדרש מעקב מסובך יותר.

אם יבטלו לי את המשכורת הגלובלית שלי ויתחילו לשלם לי לפי כמה תפוקה אני מביא (איך שלא יחליטו למדוד את זה), באותו יום אודיע על התפטרותי.
יש כבר מערכת שיודעת להצמיד את השכר שלי לתפוקה שאני מייצר - קוראים לה כלכלת שוק.
עדיף לי להיות עצמאי ולתת לשוק החופשי לתמחר את התפוקה שלי מאשר להיות תלוי באיזה מדד מקרטע שלא באמת עובד שה-HR בחברה שלי תנפיץ (שבנינו, בסוף יתמחר את העבודה שלך לפי מידת המוחצנות שלך וכמה עמוק הלשון שלך נמצאת באחוריים של הבוס שלך, בכל זאת welcome to Israel...).