היי רוני,ראשית אני גבר.
שנית,
הסתכלתי וקראתי קצת שירשורים שלך….
אז אני מסיק שאנחנו בערך (אולי)
באיזור של אותו גיל……
אבל להבדיל ממני, מהשירשורים שקראתי
אתה בעל המון נכסים ועושה רושם
שעברת כברת דרך
בתחום הנדל״ן.
אז נגיד ואקשיב לעצתך, לקנות ״דירה להשקעה״,
ובמקביל לשכור איפה שאני רוצה (יש את המשפט הידוע … תקנה איפה שאתה יכול, תגור איפה שאתה רוצה).
אז שאלה לי אליך בדיוק בנושא הזה :
בצעירותי, כאשר רציתי לשכור דירה ,
יכולתי להביא ״ערבים״
(נגיד הורים)…ואולי בגילאים צעירים יותר
בגיל 26 או אפילו 30
יכולתי אפילו אולי למצוא אפילו חבר שיסכים .
היום, שאני כבר 25 שנה אחריי,
וגם התקופה היא אחרת…..ודברים השתנו
אני נורא סקרן לדעת…. איך אתה מסתדר
עם העובדה של ״הביטחונות״? (אתה גם
כמוני כבר לא ילד…
לי כבר אין הורים, וממש אין לי אפשרות
להביא חבר שיהיה לי ״ערב ״.
(לחברים שלי יש כבר ילדים בני 21
שהם צריכים לחתום להם ערבות לשכירות
אז נגיד והחלטתי כאסטרגיה
לגור בשכירות ״עד סוף חיי״…..
אני תמיד שואל את עצמי, איך אנשים ״מבוגרים״ מסתדרים עם כל הנושא הזה של ״הביטחונות״!?
לרובינו (או שאני טועה), לא תמיד כבר
יש הורים….
לרובינו לא תמיד יש אחים שאפשר לבקש מהם
לחתום לנו על ״ערבות״ וכו וכו.
ואני יודע שרוב בעלי הבתים דורשים ״יערבים״
באופן די מובהק.
אז מה הפיתרון לסוגייה הזו?
כיצד אתה או רבים בגילינו ששוכרים דירות
פותרים את הסוגייה הזאת ?
תודה רבה