הזכרתם לי קטע שכתבתי כשהייתי ילד באוניברסיטה לפני 17 שנים (עתודאי, אז ילד פרופר). זה נכתב כתוצאה מדיוני לילה ארוכים עם חברים וחיפוש אקזיסטטיאלי למשמעות, שנובע לעיתים מיותר מדי זמן פנוי לחשוב.
זה לא פורסם מעולם בעבר, אז תהנו מהבכורה של הגיגי עתודאי משועמם:
בחירה חופשית
נציג מצב היפוטטי:
מביאים לאדם לבחור בין תפוח לבננה. אנו יודעים כי שתי האפשרויות של בחירתו אפשריות: א. הוא לוקח את התפוח. ב. הוא לוקח את הבננה. ( ולא, הוא לא יכול לקחת את שניהם ).
נניח כי הוא לקח את התפוח, השאלה הנשאלת היא:
האם הוא בהכרח היה בוחר את התפוח אם המצב היה חוזר על עצמו תחת אותן נסיבות, דהיינו, חזרנו 2 דקות אחורה בזמן והצגנו לפניו את אותה הבעיה, או, שיתכן והוא היה בוחר נתיב אחר - הבננה ?
הבעיה הזו מציקה לי כבר זמן רב וברצוני להעלות מס' טיעונים שהעלתי בעצמי או שהעלו בפני בתקווה שתוכלו לאמת \ להפריך \ להאיר חלק מהם.
תאוריית הסימולציה
תאוריית הסימולציה ( שם נאות להשערה ) טוענת כי היקום כולו, נשלט באופן מוחלט ע"י חוקי הפיסיקה המרכיבים אותו ( בין אם אנחנו מכירים את כולם או לא, לא משנה את הטיעון ) עד לרמה האטומית ומעבר לה ( קוונטית, מיתרית וכו' ). אם טיעון זה נכון, אז בהכרח נובע היעדר הבחירה החופשית שכן אז כל הקשרים הניורוניים המרכיבים את מוחנו, נשלטים באופן מוגדר היטב ע"י החוקים הנ"ל, וכל החלטה שאי-פעם נקבל נובעת בהכרח מתוצאות ה"עיבוד הפיסיקלי" של מבנה גופנו. : (
הבעיה העיקרית שמונעת מתאוריה זו להיות ברורה מאליו היא קיום ה- ( So Called ) "נשמה".
"הנשמה"
קיום הנשמה הוא מטרד של ממש לשאלה, שכן יש שיטענו שה"מודעות", ה"אני" שלנו אינו חלק מהגוף, אלא נפרד באופן מוחלט ומשתמש בגוף ככלי לממשק עם העולם הפיסי ( עקב העובדה שלא הוכח כך או אחרת, טיעון זה תקף כמו כל טיעון אחר ), דבר זה הופך אותנו "חסינים" מלהיות מוגדרים באופן מיידי ע"י חוקי הפיסיקה, אשר משאיר לנו את חופש הבחירה. : (
נאמר ואכן קיימת ה"נשמה" המעניקה לנו את חופש הבחירה, אז אפשר לחזור ולשאול למה אכן האדם בחר בתפוח ?
נסיבות מול בחירה
אני מאמין כי במצב הנוכחי האדם בחר בתפוח עקב הנסיבות, השיקולים, הדעות הקדומות, היעדים, הנסיון, ההעדפה אישית, החשק וכן הלאה. כלומר סכום כל השיקולים הפעלו, שהייתה להם השפעה כזו או אחרת על הבחירה, הוא שקבע כי עליו לבחור את התפוח. ניתן לייחס גורמים אלו חזרה לתאוריית הסימולציה שכן כל אלה, בדרך כזו או אחרת נבעו מהחוקים המגדירים את היקום ( בהתעלם מהכיוונים שהם לקחו בהתפתחותם כתוצאה מבחירה חופשית של האדם עצמו אן כל אחד אחר, שכן על זה בדיוק הדיון ) ויוצא כי ה"נשמה" לא משחקת תפקיד בבחירה ( באופן תאורטי, כל מכונה יכולה לסכם גורמים אלו, כולל רגשות וחשק, ולהגיע לאותה מסקנה ). : (
שאלת הגורמים נהיית קצת יותר בעייתית כאשר אדם מתבקש לבחור מס' כלשהו. כולנו יודעים כי באפשרותו לבחור כל מספר שקיים, אפילו שסביר להניח שהוא יבחר מספר בתחום היותר שכיח ופרקטי (נאמר מתחת למיליונים ), אבל אף אחד מאתנו לא היה מוכן להמר בחייו כי הוא אכן יעשה זאת, שכן ביכולתו לבחור כל מספר שהוא. וכעת, הנשמה המגנה עליו מפגעי הפיסיקה, מאפשרת לאדם לבחור(*) כל מס' ללא ( במצב אידאלי ) כל גורם חיצוני העלול להשפיע על בחירתו. : )
לפני שאני אמשיך עם שאלת המספרים, ברצוני להעלות טיעון נוסף:
רגע לפני המוות
אם כי אני בטוח ( לפחות מקווה ) שאף אחד מאתנו לא חווה מוות, או היה מספיק קרוב אליו כדי לגעת בו, אני מאמין שכולכם מכירים את הביטוי האומר כי כאשר אדם ניצב בפני מותו, הוא רואה את חייו חולפים לפניו. אם נשים לרגע את הגורם הנוראי ( שהורג את נושא הניסוי המחשבתי שלנו ) הצידה, נגלה כי כל חייו הם רצף יחיד של מאורעות עוקבים מלידתו ועד מותו המצער. כלומר, לאחר כל "בחירותיו", הוא הגיע להתפתחות יחידה ומוגדרת של חייו. יש הקוראים לתופעה גורל, או יעוד. בכל אופן, איך ניתן לומר שהאדם היה בעל חופש הבחירה אם ביום מותו מאורעות חייו התפתחו באופן בודד ויחיד ? : (
איך ניתן לומר שהוא בחר בתפוח אם רגע אחרי הבחירה הוא החזיק את התפוח ולא את הבננה ?
"אבל הוא יכל לבחור את הבננה, הוא לא היה חייב לקחת את התפוח..." אבל הוא לא עשה זאת !
העובדה הקרה היא, שהוא מחזיק בידו את התפוח, לכן איך ניתן לדעת שהוא אי-פעם יכל (*) לבחור בבננה ?
בנק' זו עלי להעלות את הטיעון האחרון שרלוונטי לשאלה.
(*) – אם אכן קיים חופש הבחירה, אז בהכרח נובע כי בכל רגע שבו אדם עומד בפני בחירה, היקום בו הוא נמצא מתפצל לשני מימדים מקבילים ( בהנתן ולבחירה היו רק שתי התפתחויות לוגיות אפשריות ), אחד שבו הוא בוחר בתפוח, ושני בו הוא בוחר בבנה, שכן רק כך מתקיים כי קיים היקום בו הוא בחר בתפוח, וקיים היקום בו הוא בחר בבננה. אילולא היה הדבר מתקיים, לא יתכן כי הוא בחר בתפוח, שכן המצב היחיד שהתקיים רגע לאחר הבחירה היה זה בו הוא מחזיק את התפוח בידו, אשר מפשיט ממנו את הבחירה החופשית.
טיעון זה הוא מאד רגיש, שכן אני לא מתיימר להבין דבר בפיסיקה שהיא מעבר לפיסיקה 1מ ו2מ ( וגם זה בערבון מוגבל ) וגם הוא מעלה נק' בעיתיות רבות:
1. הגדרת "חופש בחירה"
2. חוקי הפיסיקה ( אם אכן נוצרים מימדים מקבילים המכסים את האפשרויות הקיימות כאשר ניצב אדם מול בחירה, אז כל אחד מהיקומים אינו תוצר של בחירתו, אלא איבר מתמטי בקבוצת האפשרויות להתפתחות )
3. רצף הבחירה ( מתי מתקיים הרגע בו "אדם ניצב מול בחירה" ? כאשר הוא מתבקש לבחור מספר ? כאשר הוא בוחר לנשום ?כאשר פועם ליבו ? או בכל רגע בדיד ברצף הזמן בו הוא מתקיים ? ).
בסיכומו של דבר, קשה להאמין שאין ביידנו חופש בחירה, שכן אז ניתן להשליך את חיינו לגורל ולומר, "טוב נו, מה זה משנה, ממילא אני לא יכול לבחור דבר, אז למה לטרוח". אבל עובדה שאנשים לא עושים זאת. לא ניתן לשחרר רוצח בטענה שהוא לא בחר לעשות את מעשיו, שהיקום עשה זאת, שכן כל אדם עדיין אחראי למעשיו. דבר שכן יתכן, הוא שאנו חיים תחת אשליית חופש בחירה, ובמקרה כזה, הבעיה מתווספת לאוסף הבעיות שלא ניתן לפתור מתוך אותה מערכת היחוס בה דנים בבעיה.
). אחד מההוצא מהקשרו הטובים שראיתי. לפחות איינשטיין היה מעריץ גדול של שפינוזה כך שלפחות יש הקשר בין ההוצאו מהקשרם 
.
. ואני אמרתי לעצמי "היום מתה אמא. היום אתה יוצא אמפטי אתה שומע אותי!" ועוד פעם ברח לי המתנשא. יאללה איתי 
.
