כמה זה תזרים שהוא good enough לעשורים? ב- 2% אינפלציה שנתית אתה מאבד ב- 10 שנים 22% מהערך.
תלוי בך. נקודת הייחוס שלי היא יעד האינפלציה, 2-3 אחוז. זה הסכום שתפסיד כל שנה אם נחזור לריבית אפס, ותהיה בדיוק בסוף סולם\דרגת האג"חים שלך, ואף אג"ח לא ישלם ככה.
כשיש לי אחוז מסויים מעל זה - אני יודע שאת זה לפחות לא אפסיד. אם תרצה, אפשר לומר שנכוויתי מתקופת ריבית אפס (היי, כל הדור הקודם, יש סיבה למה הכסף הלך לשווקים).
דרך אגב, יש גם אחוז מסויים שהוא נומינלי, ולא רק רלטיבי - שווקי המניות מתכנסים לכיוון האחוז הזה (7? 10?) וגם באג"ח זה קיים (4? 5?). אני מדבר היסטורית.
כרגע זה קצת מעל הריבית הצמודה אז מי שמשלם כזה קופון או יותר (ככל הידוע לי רק קונצרני, ממשלתיות משלמות אולי שליש מזה) אתה קונה ממנו בפרמיה. דיל לא מפתה בהשקעה לטווח ארוך. אני לא רואה מה אפשר לעשות עם האגחים האלה לטווח ארוך חוץ מגידור.
ממשלת ארה"ב משלמת 2.375 על 94. או שלא הבנתי אותך?
מבחינתי בסכום כזה, יש על מה לדבר. מה גם שלא הייתי שם הכל ב-TIPS. ב-tipsladder יש אחלה כלים לחשב את זה ולהבין אם זה עונה על צרכי המשיכה שלך (עם עליית ערך).
אי אפשר להשוות אחוזי ריבית בין שני מטבעות שונים, בטח שלא לטווח של עשורים. להניח שהשוק "לא מבין" שהדיל הדולרי יותר טוב לא מסתדר עם תאוריית השוק. אדרבא, הייתי מניח שהריבית הישראלית מגלמת תשואה יותר כדאית לי כישראלי דווקא בגלל שמדובר במטבע פחות סחיר ומדינה יותר "דרמטית" ולכן העולם מתמחר אותנו בחסר.
לא, אני לא משווה בין שני מטבעות, אני משווה בין העולם המערבי לבין העולם המערבי, שנע בקורלציה גדולה (בייחוד השקל שממש קוף אחרי בנאדם של הדולר).
אני מבין שהדולר יכול להחלש, ובאותה מידה הוא יכול להתחזק, אני מסתכל על זה כמו גרף שמאזן את עצמו בסוף - בדיוק בגלל זה אני לא מגדר.
וכאמור, הסיכון "סיכון מט"ח" שווה לי את הפרש התשואה המשמעותי - שלא נדבר על הדירוג הגבוה יותר של אג"ח אמריקאי - בטוח יותר.
להניח שהשוק "לא מבין" שהדיל הדולרי יותר טוב לא מסתדר עם תאוריית השוק.
זה לא שהוא "לא מבין", זה שבדיוק בגלל הטענות האלה, סיכונים מסיכונים שונים - יש הפרש שהוא רווחי. אנשים לא רוצים לקנות ל-30 שנה קדימה, וזכותם, מכבד את זה.
גם על אנשים שנעלו 10% באג"ח ל-30 שנה קדימה, בשנות ה-80, הסתכלו מוזר. "אתם עושים טעות, האינפלציה בשמיים, מחר יהיה 20%". מתי מספיק ריבית זה מספיק?
חוץ מזה, לאורך המלחמה היו תקופות שאג"ח ישראל היה דיל טוב, והיו תקופות שאג"ח ארה"ב היה דיל טוב, ופעלתי בהתאם כפי יכולתי.
זהו שהבעיה קיימת גם באינפלציה בגבולות היעד, ועוד יותר כשהאינפלציה מתפרצת קלות כמו שהיה לנו לא מזמן.
זה לא באג, זה פיצ'ר. כך פועל כסף הפיאט, שואף לאפס, ואני לא רואה איך אתה פותר את זה מלבד במניות. וכאמור, זה פלח אחר.
אג"ח קצר יתן לך מענה על התפרצות אינפלציונית, אבל כאמור לא יפצה אותך על שנים שבהן הפסדת את הפרמיה על הארוך. לא רוצה להפסיד מראש כדי להתגונן מהעתיד האפשרי.
אם הריבית תרד התזרים האגחי שלך לא יגדל באגורה, ... כשהריבית יורדת אתה מרגיש את זה רק בשווי האחזקה אבל לא נהנה מזה בשוטף... מצד שני אם הריבית עולה, כנראה יחד עם אינפלציה, אז הערך הריאלי של התזרים נשחק.
לא, אם הריבית תרד, אתה לא תוכל למצוא אג"ח אחר לגלגל אליו, בעוד שאני אמשיך להנות מX%. ואז התזרים שלך יהיה שווה 0 או קרוב לכך.
אני יכול א. למכור ולהנות מהירידה בריבית, או ב. להמשיך לקבל X% בזמן שמי שיש לו סולם אג"ח, יאלץ מעתה והלאה "להנות" מ-0%.
אם האינפלציה תעלה, הערך של התזרים ישחק (מלבד בTIPS), בוודאי, אין פה איזה קסם, אני מתפשר על X כדי לקבל X, גם אם מחר יתכן X+5 שאפספס - כי מחר יתכן גם X-5.
המצב היחיד שבו הסתמכות על הריבית בלבד מסתברת כמשתלמת זה בדפלציה, אבל זו לא אסטרטגיה הגיונית לטווח ארוך.
זה לא עניין רק של מה הכי משתלם, זה עניין פסיכולוגי - אני עושה מה שאנשים עשו מאות שנים, לקנות "רנטות" ממשלתיות, ואלפי שנים קודם - להלוות הון כדי לחיות מהרווח.
אג"ח צמית היה מוצר להיט, זה היה הפנסיה של אנשים, והציפייה הייתה שלא תהיה היפר-אינפלציה שתאיין את המוצרים. לפעמים יש, אין מה לעשות. היום יש מוצרים טובים עוד יותר.
כמו שכתבתי למעלה, פה אתה מדבר על גידור, בזה אני איתך. מה שאני לא רואה זה את ההגיון בייצור הכנסה שוטפת מקופונים נטו.
אני מדבר על תזרים מגודר (TIPS). לא תזרים הכי אטרקטיבי, 2.3, אבל עדיין תזרים שהיית מת אליו לפני 5 שנים. זה בדיוק למה אני מגדר את החזרה האפשרית לריבית אפס.
ההיגיון הוא בבטחון שבכלי האג"חי, וזה המיטב שהפלח הזה מציע. יש מגוון שימושים לפלח הזה, מכסף שצריך מייד, מיתון תנודתיות ועד "אבק שריפה". תזרים בטוח הוא אחד הוותיקים.
