1. הערך של מנייה הוא היוון של רווחיה העתידיים (כמובן התחזית משקפת את ציפיות המשקיעים). אז למה התוחלת של מניות חיובית? ציפיות המשקיעים לגבי רווחי החברה עולות לאורך זמן?
2. מה גורם לכם להאמין שחברה בסופו של דברה תשתף את הרווחים שלה עם בעלי המניות? בין אם בצורה של דיבידנדים, BB או רכישת כלל המניות והפיכת החברה לפרטית כמו שאילון מאסק עשה בטוויטר
אוסיף למה שנכתב -
1. לא רק בגלל הסיכון או האי-וודאות אלא גם כי כסף בהווה שווה יותר מכסף בעתיד. גם אם לא הייתה שום אי-וודאות ולכולנו היו כדורי בדולח שמראים את עתידן של חברות בוודאות של 100%, עדיין יש העדפה אינהרנטית של בני אדם (או עסקים, או מדינות) לכסף בהווה מאשר כסף בעתיד - עד כדי הפרמיה שהופכת את זה לשווה מספיק.
כלומר, נניח וארה"ב הייתה מציעה לנו (בוודאות של 100%) סיוע בטחוני בסכום A כרגע מיידית, או - סכום B גדול יותר אבל רק בעוד 5 שנים - מה היינו מעדיפים? ישנו יחס מסויים של פער גדלים בין A ל-B שבו B הופך למשתלם יותר מ-A, היחס הזה הוא ה-"פרמיה" עבור ה-"המתנה".
נניח ו-A היה מיליארד דולר ו-B היה 100 מיליארד דולר - די ברור ש-B עדיף, נכון? מה אם B היה רק 10 מ'? מה אם 1.5 מיליארד?
אותו כלל מתקיים גם בעת רכישת עסקים (או מסחר במניות).
סוגיית אי-הוודאות רק מחריפה את המצב, אבל היא לא הגורם הבלעדי לו.
2. היא לא צריכה "לשתף" ברווחים : או שהיא מחלקת אותם, או שהיא נניח מחזיקה בהם (ואז הם נספרים כחלק מנכסיה ולכן גורמים לכשעצמם לעליית השווי שלה) או שהיא מוצאת דרכים אחרות לנצל את הכסף (לדוגמא השקעה חוזרת בחברה עצמה, או רכישת מניות, וכו'). כך או כך הרווח לא "הולך לאיבוד", הוא מלווה את החברה. הדרך היחידה שבה הוא יכול להתאייד היא השקעות חוזרות בחברה שירדו לטמיון (נניח החברה השתמשה ברווחים כדי להשיק מוצר חדש אבל הוא התברר ככשלון ולבסוף הפרוייקט נקבר -- זה רווח ש-"התאדה", שווי שנעלם, אבל זה לא שונה מהותית מכל ירידה אחרת בביצועי החברה).
אם אנשים חשים שהחברה לא מנצלת כראוי את הרווחים (בין אם כי היא לא מחזירה אותם לבעלי המניות או כי היא משקיעה אותם שלא בתבונה) אז הם יפטרו מהמניות שלהם, וערך המניה ירד בהתאם - כך שאנשים לפחות יראו את החלק הארי של ההשקעה שלהם חוזר - אם לא מעבר לכך (וחלק מהרוכשים יזכו לקנות את מניות החברה אולי בזול)