למה החברה החילונית נראית כאילו היא מנסה להכחיד את עצמה?

[RedT]

בהודעה זו, אני לא מתכוון לעסוק בפעולות של קבוצות אחרות במערך החברתי הישראלי, כמו החרדים, החרד"לים או המסורתיים. ענייניהם ותרבותם של אותן קבוצות מובנים היטב והם מקדמים אותם בצורה יעילה. אני רוצה להבין מדוע החברה החילונית מתנהגת בצורה שנראית כלא הגיונית.

מערכת הרווחה בישראל מעודדת פוריות, מה שגורם להעברת משאבים מהחברה החילונית לקבוצות אחרות ותומכת בצמיחתן היחסית ובהדרגתיות בכיבוי של החברה החילונית. החברה החילונית היא זו שהקימה את המערכת הזו ותומכת בה עד היום. אולי כיום אין היתכנות פוליטית לשנות את מערכת הרווחה, אבל האם לא הייתה אפשרות לכך מאז 1948? האם הפוליטיקאים המייצגים את החברה החילונית באמת מעלים את הנושא לדיון?

 

[המהרהר]

נקודת המבט שלי בעניין הזה היא מבנה החברה החילונית.
בעוד שאצל דתיים ובמיוחד אצל חרדים יש עוד שכבה של החברה, אצל חילונים המדינה היא החברה.
למשל - התנדבות. כאשר יצא לי לדבר עם דתיים וחרדים על התנדבות, זה לרוב היה בתוך הקהילה שלהם. חילונים יתנדבו במערכות יותר כלליות למען החברה כולה.
נישואין - נושא מאוד חברתי. מוסד שידוכים בתוך החברה שאין אצל חילונים.
מה התחליף לבית הכנסת אצל חילונים? ה״חברה״ מהשכונה, מהצבא, מהמילואים, מהספורט. אלה מסגרות פחות מוגדרות מטבען.

המסגרת המחברת של החילונים קצת יותר חלשה מאשר אצל דתיים וחרדים.

 

[חתול לילה]

אני רוצה להבין מדוע החברה החילונית מתנהגת בצורה שנראית כלא הגיונית.

החברה החילונית מפוצלת בין ימין ושמאל, כאשר כל צד בטוח שהצד השני יחריב את המדינה בטחונית ולכן הכי חשוב לעצור אותו.
גם במחיר של כניעה לסחטנות של קבוצות אחרות.

 

[who_knows]

כנראה שנדרש רוב עצום לחסל את מדינת הרווחה, ואף מפלגה לא תוכל לגייס אותו. זה לא קשור רק לחילונים/דתיים, זה קשור יותר למצב כלכלי, והחתך הכלכלי בחברה שמעוניין בחיסול מדינת הרווחה לא גדול מספיק דמוגרפית או חזק מספיק פוליטית.

 

[RedT]

כנראה שנדרש רוב עצום לחסל את מדינת הרווחה, ואף מפלגה לא תוכל לגייס אותו. זה לא קשור רק לחילונים/דתיים, זה קשור יותר למצב כלכלי, והחתך הכלכלי בחברה שמעוניין בחיסול מדינת הרווחה לא גדול מספיק דמוגרפית או חזק מספיק פוליטית.

מסכים לגבי מדינת הרווחה. מה לגבי מדיניות הרווחה? מדינת רווחה לא חייבת לעודד ילודה

 

[who_knows]

מסכים לגבי מדינת הרווחה. מה לגבי מדיניות הרווחה? מדינת רווחה לא חייבת לעודד ילודה

עידוד הילודה הישיר לא נתפס משמעותי יותר, בטח אחרי הקיצוץ שעשה ביבי. הציבור הרחב לא מבין שהנזק בילודה גבוהה בקרב אוכלוסיה לא יצרנית הוא עקיף, אין מקום לדיון עומק שכזה והוא לא רלוונטי בראייה של רוב הציבור. היום גם כל דיון כזה יתפס כשינאת חרדים, דת, עניים וכו'. בקיצר אני לא חושב שיש פה משהו מפתיע.

 

[TheFlash]

מערכת הרווחה בישראל מעודדת פוריות, מה שגורם להעברת משאבים מהחברה החילונית לקבוצות אחרות ותומכת בצמיחתן היחסית ובהדרגתיות בכיבוי של החברה החילונית. החברה החילונית היא זו שהקימה את המערכת הזו ותומכת בה עד היום. אולי כיום אין היתכנות פוליטית לשנות את מערכת הרווחה, אבל האם לא הייתה אפשרות לכך מאז 1948? האם הפוליטיקאים המייצגים את החברה החילונית באמת מעלים את הנושא לדיון?

מודל מדינת הרווחה בישראל מבוסס על ערכים מארקסיסטים. אתה נותן כאן רק דוגמא אחת שאתה מכיר משום שמדובר בחרדים, אבל יש עוד מאות דוגמאות שכלל לא קשורות לחרדים ומדגימות את ההרסנות של המערכת הזאת.

לפי ההשקפה המארקסיסטית ישנן שתי קבוצות באוכלוסיה, הבורגנים (אתה ואני) העשירים והמדכאים, והעניים/פועלים שהם המדוכאים, זהו הקונפליקט המרכזי. אם משפחה מסויימת עניה, לשיטתם זה בהכרח משום שהיא מנוצלת ועל המדינה לתקן את ה"עיוות" הזה, מתן קיצבאות היא לכאורה אחת הדרכים.

כדי ליישם את המודל האידיאלי, יש הכרח להשמיד את הקיים. או במילות המנון האינטרציונל

עוֹלָם יָשָׁן עֲדֵי הַיְּסוֹד נַחְרִימָה
מִגַּב כָּפוּף נִפְרֹק הָעֹל
אֶת עוֹלָמֵנוּ אָז נָקִימָה
לֹא כְּלוּם מִתְּמוֹל,
מָחָר – הַכֹּל.

לכן בהחלט החברה מנסה להכחיד את עצמה.

אולי כיום אין היתכנות פוליטית לשנות את מערכת הרווחה, אבל האם לא הייתה אפשרות לכך מאז 1948

בעשורים הראשונים להקמת המדינה וגם לפניהם, השמאל הסוציאליסטי מנע כל ניסיון לערער על המערכות הקיימות. מאז היו כמה ניסיונות לערער את מערכת הרווחה. המוצלח מביניהם היה של נתניהו כשר אוצר לפני יותר מ 20 שנה. פוליטקאים שקוראים לביטול או הקטנת מדינת הרווחה לא זכו לפופולריות, לדוגמא פייגלין שלא הצליח להיכנס לכנסת עם מפלגת זהות.

 

[בת העמק]

מודל מדינת הרווחה בישראל מבוסס על ערכים מארקסיסטים

לא ממש.
נושא עידוד הילודה קשור לשואה, בן גוריון כבר דחף בראשית הדרך להולדה מרובה. בקיבוצים, בשנות השישים והשבעים, היה נפוץ מאד לראות משפחות בנות 5 ילדים ויותר. אני באה ממשפחה כזאת. כיום הילודה המרובה קשורה בעיקר לנחשלות ודתיות. המרקסיסטים מעולם לא דחפו ללידה מרובה.
מאידך, המרקסיסטים דגלו בעבודה קשה - מה שאי אפשר להגיד על משריצי הילדים בישראל הקדושה. אלה דווקא דוגלים במיקסום העברות משאר האוכלוסיה.

 

[TheFlash]

לא ממש.
נושא עידוד הילודה קשור לשואה, בן גוריון כבר דחף בראשית הדרך להולדה מרובה

ברוב תקופת בן גוריון לא היו קיצבאות ילדים. וגם בהמשך הן היו מוגבלות מאוד, כמו למשל רק ליוצאי צבא. הקיצבאות, החל משנות ה 70 לא נועדו לעודד ילודה אלא לתמוך במשפחות מורובות ילדים (גם בשמן הרישמי לדוגמא "הצעת חוק משפחות ברוכות ילדים"), פשוט לראות את זה גם אם מסתכלים על מנגנון התגמול, הוא היה כזה שנתן יותר על כל ילד ככל שמספר הילדים גדל. בימי שלטון מפלגת העבודה בשנות ה 90 תחת רבין וברק כבר הפכו את הקיצבאות הללו להטבה לחרדים וערבים, ביטלו את הדרישה לתעסוקה של הורים ואת הדרישה לשרות צבאי, הגדילו מאוד את התשלום הפרוגרסיבי.

המרקסיסטים דגלו בעבודה קשה

בהחלט, עבודה קשה של אחרים.

 

[Henchman34]

אני רוצה להבין מדוע החברה החילונית מתנהגת בצורה שנראית כלא הגיונית.

פונקציה של חינוך לערבות הדדית, אינרציה(ככה תמיד היה ולא מכירים משהו אחר). ואלי הכי חשוב הרבה מאוד אבסטרקציה בין מי שמשלם על המנגנון, המנגנון עצמו, ומי שמשתמש בו. כולם רוצים חינוך חינם או טיפולי שיניים חינם כי בכאן ועכשיו זה מאוד נחמד, מעטים האנשים שיש להם מעט ילדים שעוצרים לחשוב שזה משתלם להם רק אחרי X ילדים.

 

[tvus]

החברה החילונית בניגוד לדתיים חושבים על טובת הילד לרוב ואיך לחנך אותו טוב ושלא יחסר לו משהו משמע להביא ילדים לפי כמות ההכנסה של הבית לעומת החרדים שלא באמת אכפת להם איך הילד יגדל בעזרת ה יהיה בסדר ולכן מביאים פחות ילדים במשפחות חילוניות