למה הביקוש למניה עולה כשחברה רווחית?

[מכל מלמדי השכלתי]

זה לא, תנסה לקנות משהו בחנות עם "שווי החזקה".

בעבר אולי היה נכון,
לך תשיג גמל, תרכב איתו לעיר הגדולה, תגלה ש"הבורסה" בכלל עברה לעיר אחרת, תרכב לעיר האחרת, תגלה שהבורסה סגורה, תחפש אכסניה ללון בה, בלילה גנבו לך את הגמל, תלך ברגל לבורסה, תחכה שתיפתח, תגלה שהחברה בה השקעת בכלל פשטה רגל לפני שנה (הוציאו להורג את הבעלים).. אתה הולך לשבור חיסכון דולרי לקנות גמל חדש..
היום,
אתה פשוט נכנס לאתר הבנק, מוכר את הנייר לפי שווי שוק נוכחי, ומקבל את הכסף תוך זמן קצר בעו"ש.
במה שונה (ברמת הסחירות) מהחזקת מטבע (זר)?

העניין הוא שאין לך בעלות (שליטה מלאה) על הארנק אלה על חלק קטן ממנו, אין לך אפשרות להוציא ממנו כסף, גם אם תמכור אותו לאדם אחר (במחיר ספקולטיבי) גם הוא לא יוכל להוציא כסף משם אלה רק למכור אותו עוד פעם, בשום שלב בעלי במניות לא נהנים מהרווחים באופן ישיר (הכסף בארנק).

כסף בארנק לעומת מה? כסף מחוץ לארנק?! מה תעשה בו?
גם שטר של 200 ש"ח לא משמש לניגוב זיעה מהמצח, עדיף שטר של 20 בשביל זה..

 

[ישראל הכוכב]

firm foundation / castle in the air

איפה אני קורא על זה אפשר קישורים?
תודה

 

[Rahash]

כמה הוצאות המו"פ שלהם?

ברור לי שהם משקיעים את הכסף, אני לא חושב שהם אוגרים אותו מתחת לבלטות. ועדיין, זו חברה שעל פניו לא תחלק דיבידנד (כי אם עד עכשיו הם לא הם כבר כנראה לא יחלקו, לפחות לא בקרוב) ולא תרכש על ידי חברה אחרת (גדולים ויקרים מדי. מי מסוגל לקנות את פייפאל?). יעשו buy-back? לא יודע. נשמע כאילו פרקטית יש לי מניה ששווה הרבה כסף (ונותנת תשואה מדהימה) אבל לא באמת נותנת לי אפשרות להשתתף ברווחים של החברה.

אגב, תיקון להודעה הקודמת שלי: הם לא מרוויחים מיליונים, הם מרוויחים מיליארדים.

 

[mark18]

מוכר את הנייר לפי שווי שוק נוכחי, ומקבל את הכסף תוך זמן קצר בעו"ש.

שווי שוק נבקע לפי היצע וביקוש ביום המסחר ולא תלוי ישירות ברווחי החברה. זה שאתה מוכר חלק מהעסק לאדם אחר לא אומר שאתה משתתף ברווחי החברה.

 

[פורץ גבולות]

נחמד לדעת שלאף אחד אחר אין באמת הסבר שמניח את הדעת... פתאום זה מרגיש שכולנו נפלנו באותה הונאת פונזי חחחח
אשמח לשמוע הסבר שנותן ערך אמיתי למניה של חברה שמגדילה רווחים, כמו שהיא היום, ולא הפוטנציאל של מה שאולי יהיה הערך שלה. כלומר, אם היא לא מחלקת דיבידנדים אז היא לא.

 

[מכל מלמדי השכלתי]

נשמע כאילו פרקטית יש לי מניה ששווה הרבה כסף (ונותנת תשואה מדהימה) אבל לא באמת נותנת לי אפשרות להשתתף ברווחים של החברה.

מניח שאתה לא רץ לכספומט כל חודש מחדש כדי להרגיש שהרווחת משכורת.
בכל רגע נתון תוכל למכור ולממש את רווחי החברה=יתרון עצום ביחס לחברה שקובעת לך מתי לממש רווחים.
זה שמחיר המנייה עולה ויורד בהתאמה לציפיות המשקיעים לגבי רווחיות החברה זה בסדר גמור.

 

[Rahash]

מניח שאתה לא רץ לכספומט כל חודש מחדש כדי להרגיש שהרווחת משכורת.
בכל רגע נתון תוכל למכור ולממש את רווחי החברה=יתרון עצום ביחס לחברה שקובעת לך מתי לממש רווחים.
זה שמחיר המנייה עולה ויורד בהתאמה לציפיות המשקיעים לגבי רווחיות החברה זה בסדר גמור.

להגיד הכל בסדר גמור לא בדיוק תורם לדיון. כולנו יודעים שככה זה עובד. הדיון הוא סביב השאלה למה. אם באופן פרקטי אין אפשרות להשתתף ברווחי החברה (היא לא מחלקת ולא צפויה לחלק דיבידנד) ואני (או השוק) לא צופה שהיא תמכר או תקנה את המניות של עצמה, למה שמישהו ישקיע בה יותר מ-0?

 

[Rahash]

מניח שאתה לא רץ לכספומט כל חודש מחדש כדי להרגיש שהרווחת משכורת.
בכל רגע נתון תוכל למכור ולממש את רווחי החברה=יתרון עצום ביחס לחברה שקובעת לך מתי לממש רווחים.
זה שמחיר המנייה עולה ויורד בהתאמה לציפיות המשקיעים לגבי רווחיות החברה זה בסדר גמור.

אשאל אחרת. נניח והיית יכול לקנות מניות שלי, כאדם פרטי. וזה נותן לך איזשהו שבר אחוז זניח לחלוטין של השפעה על ההחלטות שלי. אני מבטיח לך מראש לא לתת לך שקל מהרווחים שלי, לא לקנות ממך את ההשקעה בחזרה, ולא למכור את עצמי למישהו אחר באופן שיניב לך רווח. היית קונה? אם הייתי אומר לך שאני עתיד להתעשר במיליונים או מיליארדים (ומציג לך דוחות שתומכים בטענה), זה היה מעלה את הכדאיות של ההשקעה בי?

 

[Delver]

אשאל אחרת. נניח והיית יכול לקנות מניות שלי, כאדם פרטי. וזה נותן לך איזשהו שבר אחוז זניח לחלוטין של השפעה על ההחלטות שלי. אני מבטיח לך מראש לא לתת לך שקל מהרווחים שלי, לא לקנות ממך את ההשקעה בחזרה, ולא למכור את עצמי למישהו אחר באופן שיניב לך רווח. היית קונה? אם הייתי אומר לך שאני עתיד להתעשר במיליונים או מיליארדים (ומציג לך דוחות שתומכים בטענה), זה היה מעלה את הכדאיות של ההשקעה בי?

הסיבה היחיד שמשהו הוא בעל ערך הוא שיש מספיק אנשים שחושבים שאותו משהו הוא בעל ערך.
ציור של פיקאסו נמכר במיליונים/מיליארדים כי יש מי שמוכן לשלם עליו, ציור שלי לעומת זאת אני מתבייש לתלות על קיר.

יש קונצנזוס על כך שלחברות יש ערך (גם ללא חלוקת דיבידנד), כל עוד זה בתוקף - יהיה מי שירצה לקנות ממך את חלקך בחברה הזו בעתיד.
ביום שבו לא יהיה ערך לחברות שלא מתחלקות דיבידנד - הן יתחילו לחלק דיבידנד.

זה גם לא שונה מהותית מערך של כסף שנשאב מ*אמון*, הרי לפיסת הנייר עם החותמת של בנק ישראל אין ערך ממשי, אי אפשר לאכול אותה או לבנות ממנה בית. הערך נוצר כשמישהו מוכן לתת לך עגבניה או בלוק לבניין תמורת פיסת הנייר הזו.

 

[מכל מלמדי השכלתי]

אם באופן פרקטי אין אפשרות להשתתף ברווחי החברה (היא לא מחלקת ולא צפויה לחלק דיבידנד)

כי היא כן מחלקת! אתה פשוט בוחר לא לאסוף.

כולנו יודעים שככה זה עובד

ברור לי

אם הייתי אומר לך שאני עתיד להתעשר במיליונים או מיליארדים (ומציג לך דוחות שתומכים בטענה), זה היה מעלה את הכדאיות של ההשקעה בי?

בהחלט
אני מניח שהעוקץ בשאלה שלך הוא ש: תוחלת הרווח בהשקעה כזו היא 0 מתישהו בטווח האינסופי. למעשה כשחושבים בצורה כזו-- גם החיים האלה יגמרו מתישהו, אולי גם הכדור היפייפה שלנו... מה שיש לנו זה רק את הרגע וספקולציות לגבי העתיד הנראה לעין..
-הפעלת לי כמה תאים רדומים במוח-

 

[Rahash]

ביום שבו לא יהיה ערך לחברות שלא מתחלקות דיבידנד - הן יתחילו לחלק דיבידנד.

אני חושב שזאת הנקודה. הרי הסיבה היחידה לקשור בין רווחיות החברה למחיר המניה היא היכולת של החברה לשלם דיבידנד. אחרת היה אפשר לקשור כל מדד אקראי כזה או אחר.

 

[Rahash]

כי היא כן מחלקת! אתה פשוט בוחר לא לאסוף.

היא לא, עליית ערך המניה מתבצעת בשוק המשני ולא נקבעת על ידי החברה. החברה יכולה להגדיל את הדיבידנד והמניה עדיין תרד, או להיפך

 

[מכל מלמדי השכלתי]

היא לא, עליית ערך המניה מתבצעת בשוק המשני ולא נקבעת על ידי החברה. החברה יכולה להגדיל את הדיבידנד והמניה עדיין תרד, או להיפך

רווח נקי למניה=דיבידנד צבור
נקודה סוף השאר פילוסופיה

 

[nicepo1]

אני חושב שזאת הנקודה. הרי הסיבה היחידה לקשור בין רווחיות החברה למחיר המניה היא היכולת של החברה לשלם דיבידנד.

למה?
השקעתה בחלק מדוכן לימונדה ואחרי שנה הוא משלם לך את חלקך היחסי ברווחים או מקים בעזרתם עוד דוכן לימונדה שיש לך בעלות בו בשווי הרווחים שלך.
למה הרווחת פחות באפשרות השניה?

 

[מכל מלמדי השכלתי]

למה?
השקעתה בחלק מדוכן לימונדה ואחרי שנה הוא משלם לך את חלקך היחסי ברווחים או מקים בעזרתם עוד דוכן לימונדה שיש לך בעלות בו בשווי הרווחים שלך.
למה הרווחת פחות באפשרות השניה?

כי אתה תמשיך להקים עוד ועוד דוכני לימונדה עד שתגיע ל9,748,274 דוכנים בפריסה גלובאלית ואז (מתישהו עוד אינסוף שנים) כל שוק דוכני הלימונדה יקרוס ותישאר ביד עם 0 עגול וגדול.

 

[Rahash]

למה?
השקעתה בחלק מדוכן לימונדה ואחרי שנה הוא משלם לך את חלקך היחסי ברווחים או מקים בעזרתם עוד דוכן לימונדה שיש לך בעלות בו בשווי הרווחים שלך.
למה הרווחת פחות באפשרות השניה?

כי עצם קיומו של דוכן לימונדה לא תורם לי במאום. גם אם הדוכן יקים עוד 10 דוכנים או יהפוך לאימפריה עולמית של לימונדה, אם הוא לא משתף אותי ברווח שלו לא באמת הרווחתי כלום. אפילו הנחה על לימונדה לא קיבלתי.

 

[Rahash]

רווח נקי למניה=דיבידנד צבור
נקודה סוף השאר פילוסופיה

לדעתי מה שאתה מתאר זה פילוסופיה. ערך החברה נקבע בשוק המשני. זו העובדה.

 

[Delver]

הרי הסיבה היחידה לקשור בין רווחיות החברה למחיר המניה היא היכולת של החברה לשלם דיבידנד. אחרת היה אפשר לקשור כל מדד אקראי כזה או אחר.

לא מסכים.
הקשר בין רווחיות החברה למחיר המניה הוא היכולת שלה להגדיל את השווי שלה והשווי גדל מכיוון שמישהו מוכן לשלם עליו, על בסיס אותה רווחיות. בסוף זה מתנקז לאמון.

אם אתה בוחר לא להאמין לכך שלשווי שוק יש ערך כספי, למה אתה משתמש בכסף פיאט?

 

[Rahash]

לא מסכים.
הקשר בין רווחיות החברה למחיר המניה הוא היכולת שלה להגדיל את השווי שלה והשווי גדל מכיוון שמישהו מוכן לשלם עליו, על בסיס אותה רווחיות. בסוף זה מתנקז לאמון.

אם אתה בוחר לא להאמין לכך שלשווי שוק יש ערך כספי, למה אתה משתמש בכסף פיאט?

אין ספק ששווי שוק ואמון הם שחקנים כאן. אבל כשמדובר בכסף פיאט אני לא חייב לרוץ במעגל הזה ולא צריך להניח הנחות. אני יכול להמיר אותו באופן כמעט מיידי במשהו שיוצר אושר עבורי.
במניה זה לא בדיוק ככה. נניח ואני היחיד שיודע (בוודאות או בסבירות מאוד גבוהה) שחברה מסוימת עתידה להרוויח יותר מהציפייה הקיימת. במצב כזה אני צריך לקנות את המניות שלה, אבל בשביל זה אני צריך להניח שמשקיעים אחרים יקשרו בעתיד בין אותה רווחיות מוגדלת לבין השווי, כמו שאני בעצמי הנחתי. ולא יחליטו לקשור דווקא מדד אחר לשווי. היכולת לשלם דיבידנד (לשתף את בעלי המניות ברווח הממשי) זה הדבר היחיד שאומר לי שההנחה שלי נכונה.

 

[nicepo1]

כי אתה תמשיך להקים עוד ועוד דוכני לימונדה עד שתגיע ל9,748,274 דוכנים בפריסה גלובאלית ואז (מתישהו עוד אינסוף שנים) כל שוק דוכני הלימונדה יקרוס ותישאר ביד עם 0 עגול וגדול.

ברור אני מסכים כמו שרשמת גם כסף ודיבידנדים בסופו של דבר יהיו שווים כלום אז מהבחינה הזאת אין הבדל.

כי עצם קיומו של דוכן לימונדה לא תורם לי במאום. גם אם הדוכן יקים עוד 10 דוכנים או יהפוך לאימפריה עולמית של לימונדה, אם הוא לא משתף אותי ברווח שלו לא באמת הרווחתי כלום. אפילו הנחה על לימונדה לא קיבלתי.

אתה הבעלים של הדוכנים,יש לך יותר דוכנים.
בדיוק כמו שלחברך שקנה חברה שלא בונה עוד דוכנים ומחלקת את הכסף יש פחות דוכנים וכסף ביד.
יש היתרון בכול אחד מהשיטות.
הערך הרלוונטי למשקיע יקבע ביום שינסה לצרוך איתו,אף אחד לא מתחייב שהכסף שמקבל משקיע הדיבידנדים יהיה שווה יותר מחלקי הדוכן של חברו "ברגע הצריכה".