מה לעשות שאי אפשר בקסם לפתור בעיות טרור של 2 מיליון ערבים
ההפרדה הזמנית הזו היא הכרחית בגלל המצב והתהליך
חזרת כאן לטיעון של "אין פתרון אחר".
אני מפנה אותך להודעות הקודמות לפיו זה לא עוזר בכלל להסביר למה הפתרון שאתה מציע (או כל פתרון אחר) כן טוב.
הפרדה בזכויות חוקיות לפי לאום על בסיס שלאום אחד עליון על השני. וזה לא המצב. אנחנו לא עליונים עליהם
העמדה לפיה "אפרטהייד" מכיל מרכיב של עליונות היא עמדה פרטית שלך, אבל האם אתה בטוח שהעולם יקבל את זה?
אגב, לסמוטריץ' יש תשובה שונה במקצת:
גם בהעדר זכות הצבעה לפרלמנט ריבוני מלא אין מדובר בשלטון אפרטהייד – אלא, לכל היותר, במרכיב חסר בסל החירויות, או אם נרצה – גירעון במובהקות הדמוקרטית.
וגם כאן אני שואל - האם דעתו תהיה מקובלת על כל העולם?
כל אחד יכול לתת הגדרות שונות, אבל השאלה היא האם אחרים מקבלים את זה...
יש לך דוגמא של מדינה אחרת בעולם שמפרידה כך?
בשלב הזה יש 1400 נרצחים ועוד מאות מלפניהם. אבל חשוב מאוד מה העולם יגיד. אימלה
אזכיר שישראל לא מייצרת לעצמה את האוכל, ואת רוב האנרגיה והנשק,
וכמו כן יש לנו לפחות מאות מליוני אויבים שרק מחכים להזדמנות לתקוף אותנו.
אז אולי אם כל העולם יחרים אותנו יהיו לנו יותר מ1400 נרצחים...
וזה עוד אפילו לפני שנזכיר אפשרות למלחמת אזרחים, ומתים בשיעור גבוה בגלל כלכלה של עולם שלישי (אם אין בתי חולים מודרניים, אפשר להגיע להרבה יותר מ1400 מתים).
אני רוצה להדגיש שוב שאני אישית לא בטוח בשום דבר.
חכמים ממני (באמת ולא בציניות) ניסו כל מיני פתרונות, ואף אחד לא הצליח עד כה.
אולי יש פתרון, ואולי אין פתרון בטווח הקרוב (לפחות עד שכל העולם ירצה שלום) ובינתיים צריך "לחיות עם מה שיש" עד כמה שזה כואב.
חשוב לי רק שכל פתרון שמועלה מכל אחד מהצדדים ינסה להתייחס לכלל ההיבטים, כולל מחשבה על כל הפרטים הקטנים.
השיטה של "סמוך" או "בעזרת השם" שמקובלת מאוד כאן בישראל (ואני מודה שגם אני לפעמים מיישם אותה בעבודה ובחיים) לא צריכה להיות בשימוש כשמדובר על מהלכים מהסוג הזה, שעלולות להיות להם השלכות עצומות.
אם כבר למדנו משהו מהתקופה האחרונה זה שצריך להיזהר ולא להיות בטוח בשום קונספציה.