שלום חברים
אני מנסה לפענח את הדינמיקה שבין ריבית בנק ישראל לאינפלציה בישראל.
ממה שהבנתי ברמת התיאוריה, אמור להיות יחס שלילי בין הריבית לאינפלציה, כלומר, עליה בשיעור הריבית אמורה להוות תמריץ לחסכון, מה שגורר ירידה בצריכה של שירותים ומוצרים, שעל פניו אמורה לעודד ירידת מחירים. = עליה הריבית = ירידה באינפלציה.
האם זה נכון? מכל מקום זה גם קשור להיצע הכסף, אבל להבנתי הרעיון של בנק ישראל הוא לנקוט במדיניות מרחיבה כשהאינפלציה מתחת ליעדה ולא להפך, ככה שהיחס השלילי לא אמור להיות מופר.
שמח וטוב לב התפנתי לבדוק את שערי הריבית והאינפלציה בשנים 1995-2015, נראה שדווקא ההפך הוא הנכון, אבל לא באופן מובהק.
דוגמאות:
1995 - ריבית - 15.25% אינפלציה - 8.1%
2000 - ריבית 8.54% אינפלציה - 0
2009 - ריבית - 1.01% אינפלציה - 3.91%
מה אפשר להבין פה? לא יודע. סה"כ ברוב השנים במדגם (אבל לא בכולן) גם הריבית וגם האינפלציה היו גבוהות מאוד מה שמפריך את הטענה שריבית גבוהה מרסנת אינפלציה. למעשה הטיעון הזה על הקורלציה השלילית מחזיק מים יפה רק בשנת 2000 בערך. אגב, מעניין גם לראות שבשנים 2009-2011 שהבורסה טסה הריבית הייתה דווקא במגמת עליה (שוב, ההפך ממה שאומר לקרות) מאי - אוגוסט 2009 ריבית 0.5% יוני - ספטמבר 2011 ריבית 3.3% ומה קרה לבורסה בזמן הזה? זינוק של ~100%
עוד דבר שלא הבנתי הוא הנושא של ריבית בישראל מול ריביות בכלכלות המפותחות. הטיעון המרכזי שאני מכיר הוא שישראל לא יכולה להחזיק ריבית שמנותקת משערי הריבית של הכלכלות המפותחות, כי אם למשל אג"ח ממשלתי שלנו שמדורג גבוה סה"כ יתן ריבית 7% בזמן שבגרמניה, ארה"ב ויפן התשואה היא 0%, כולם יבואו להשקיע פה ולהוציא המון כסף זול שאין לו גיבוי בפועל ברמת התוצר. כלומר, ישראל חייבת להגיב להתפתחויות בשאר העולם. אבל שוב, מבט בנתוני שערי ריבית מעלה תמונה מעט שונה:
2001: אירופה: 3.25% יפן: 0% ארה"ב: 1.75% ישראל: 7.05%
2002: אירופה 3.21% יפן: 0% ארה"ב: 1.67% ישראל: 7.11%
2003: אירופה: 2.26% יפן: 0% ארה"ב: 1.21% ישראל: 7.77%
איך זה הגיוני? לא ברור. אולי היו שינוים בשערי החליפין, סוג של פיחות בשקל בשנים הללו מול סל מטבעות שמסביר מדוע השקעה באג"ח ממשלתי של מדינת ישראל בשנים הללו לא באמת הייתה ארוחת חינם?
קיצור, אשמח אם תחוו דעתכם ותעזרו לי לעשות קצת סדר בראש, תודה.
אני מנסה לפענח את הדינמיקה שבין ריבית בנק ישראל לאינפלציה בישראל.
ממה שהבנתי ברמת התיאוריה, אמור להיות יחס שלילי בין הריבית לאינפלציה, כלומר, עליה בשיעור הריבית אמורה להוות תמריץ לחסכון, מה שגורר ירידה בצריכה של שירותים ומוצרים, שעל פניו אמורה לעודד ירידת מחירים. = עליה הריבית = ירידה באינפלציה.
האם זה נכון? מכל מקום זה גם קשור להיצע הכסף, אבל להבנתי הרעיון של בנק ישראל הוא לנקוט במדיניות מרחיבה כשהאינפלציה מתחת ליעדה ולא להפך, ככה שהיחס השלילי לא אמור להיות מופר.
שמח וטוב לב התפנתי לבדוק את שערי הריבית והאינפלציה בשנים 1995-2015, נראה שדווקא ההפך הוא הנכון, אבל לא באופן מובהק.
דוגמאות:
1995 - ריבית - 15.25% אינפלציה - 8.1%
2000 - ריבית 8.54% אינפלציה - 0
2009 - ריבית - 1.01% אינפלציה - 3.91%
מה אפשר להבין פה? לא יודע. סה"כ ברוב השנים במדגם (אבל לא בכולן) גם הריבית וגם האינפלציה היו גבוהות מאוד מה שמפריך את הטענה שריבית גבוהה מרסנת אינפלציה. למעשה הטיעון הזה על הקורלציה השלילית מחזיק מים יפה רק בשנת 2000 בערך. אגב, מעניין גם לראות שבשנים 2009-2011 שהבורסה טסה הריבית הייתה דווקא במגמת עליה (שוב, ההפך ממה שאומר לקרות) מאי - אוגוסט 2009 ריבית 0.5% יוני - ספטמבר 2011 ריבית 3.3% ומה קרה לבורסה בזמן הזה? זינוק של ~100%
עוד דבר שלא הבנתי הוא הנושא של ריבית בישראל מול ריביות בכלכלות המפותחות. הטיעון המרכזי שאני מכיר הוא שישראל לא יכולה להחזיק ריבית שמנותקת משערי הריבית של הכלכלות המפותחות, כי אם למשל אג"ח ממשלתי שלנו שמדורג גבוה סה"כ יתן ריבית 7% בזמן שבגרמניה, ארה"ב ויפן התשואה היא 0%, כולם יבואו להשקיע פה ולהוציא המון כסף זול שאין לו גיבוי בפועל ברמת התוצר. כלומר, ישראל חייבת להגיב להתפתחויות בשאר העולם. אבל שוב, מבט בנתוני שערי ריבית מעלה תמונה מעט שונה:
2001: אירופה: 3.25% יפן: 0% ארה"ב: 1.75% ישראל: 7.05%
2002: אירופה 3.21% יפן: 0% ארה"ב: 1.67% ישראל: 7.11%
2003: אירופה: 2.26% יפן: 0% ארה"ב: 1.21% ישראל: 7.77%
איך זה הגיוני? לא ברור. אולי היו שינוים בשערי החליפין, סוג של פיחות בשקל בשנים הללו מול סל מטבעות שמסביר מדוע השקעה באג"ח ממשלתי של מדינת ישראל בשנים הללו לא באמת הייתה ארוחת חינם?
קיצור, אשמח אם תחוו דעתכם ותעזרו לי לעשות קצת סדר בראש, תודה.