דיון| רווקות, זוגיות, אלהורות, ולגור אצל ההורים.

[לא חשוב שמות]

[נמחק לבקשת המשתמש]

 

[yossik]

אני לא בטוח שאני בכלל מעוניין להכניס את עצמי לתלם של מציאת זוגיות-חתונה-משכנתא-ילדים

אם תוריד את המשכנתא מהמשוואה אז הכול פשוט יותר.

 

[Jane Doe]

אם תוריד את המשכנתא מהמשוואה אז הכול פשוט יותר.

ואם תבחר את אשתך לעתיד בקפידה, אולי אפילו תהיו מאושרים יחד ולא תסבול מ

שיגרת מריבות עם בת הזוג

 

[מרק עוגיות]

אני לא בטוח שאני בכלל מעוניין להכניס את עצמי לתלם של מציאת זוגיות-חתונה-משכנתא-ילדים. אני חושש מאוד שלאחר שאבצע את הצעד הזה אמצא את עצמי בנקודת אל-חזור בחיים. מספיק שאמצע את עצמי בשיגרת מריבות עם בת הזוג או תקוע במשרה קבועה בעבודה ויכול להיווצר אפקט כדור השלג שישפיע לרעה על שאר תחומי החיים. לא בא לי להיות שם.

בסונריו אחר, אבחר באורח חיים אלטרנטיבי בו אשאר רווק, אגור בבית הוריי תקופה ממושכת, אצבור בינתיים כמה שיותר הון ואשקיע בתחומים שבאמת חשובים לי ולא באלו ש-"צריך" כי אני חלק ממשפחה/חברים/זוגיות. כובן שיש המון מגרעות באורח חיים שכזה, אבל לפני שאמנה את היתרונות והחסרונות הייתי שמח לשמוע מה יש לעוד אנשים לומר בנושא?

אתה מחלק את האפשרויות לשתיים:
1. כמו כולם, כי צריך, שבה תהיה נקודת אל חזור
2. רווקות, אל הורות, וכולי.
לדעתי החלוקה שלך מראש מניחה הרבה הנחות לא נכונות.
ראשית, אתה מציג את האפשרויות כאילו באחת יש נקודת אל חזור ובשניה לא. אז נכון שלעשות ילדים זה בלתי הפיך, אבל גם לא לעשות ילדים זה בלתי הפיך, במובן שבו לעולם לא תהיה אבא בגיל ההוא, או בכלל (אגב גם לגברים יש ירידה בפוריות ובסיכוי למומים בתינוקות עם הגיל), או עם האשה הזאת שרצתה ילדים ובינתיים המשיכה הלאה. זוגיות היא לגמרי הפיכה, ואם היא הופכת לשגרת מריבות בלי שום ערך מוסף לא חייבים להשאר בה. משכנתא ממש אינה חובה ואפילו אם לוקחים אחת, אפשר גם למכור את הבית ולהחזיר אותה אם מתחרטים. משרה קבועה בעבודה - ממש לא חובה, רוב האנשים בימינו אינם נשארים באותה משרה למשך הרבה זמן.

שנית, אתה מציג את הדברים כאילו הראשון זה מה ש"צריך" והשני לא. ובכן, אתה לא צריך כלום (לדעתי), אבל יכול להיות שתרצה. אם אתה נהנה לחיות ללא זוגיות וילדים זו זכותך המלאה, אבל אם אתה רוצה זוגיות/ילדים, האם אתה מוכן לוותר על זה רק בגלל החשש שאולי זה לא יהיה מושלם? אני מבטיחה לך שזה לא יהיה מושלם, אבל האם מושלם לך עכשיו? האם אתה מרגיש צורך בקשר קרוב או לא? אם כן, האם תוכל להסתדר בלעדיו למשך שנים כדי לצבור יותר הון? האם יהיה מושלם לך להיות, נניח, בן 40/50/60 ללא ילדים? או עם ילדים אבל מאד צעירים כשאתה מבוגר מאד? או עם זוגיות אבל ללא ניסיון עבר בזוגיות שיאפשר לך להצליח בה יותר?

אני מציגה לך בעיקר את היתרונות באפשרות 1 לא כי "צריך", אלא כי נראה שקל לך יותר לראות בה את הדברים השליליים. יש הרבה דברים שליליים בלחיות עם אנשים ובלהיות בעל משפחה, זה לא קל והרבה פעמים מתסכל או מעצבן. אבל כך גם לחיות לבד. האמת, אני לא מבינה למה אתה צריך בכלל להחליט כזאת החלטה עכשיו. זה לא ששולחים אותך לשידוך ואתה צריך להחליט אם כן או לא. למה שלא פשוט תחיה את חייך, תעשה מה שטוב לך ונעים לך, ואם תמצא על הדרך בת זוג שכיף לך איתה, תנסה להיות איתה יותר, ואם לא אז לא. זה מה שרוב בני האדם עושים.

 

[TunaGolem]

אם תבחר את אשתך לעתיד בקפידה, אולי אפילו תהיו מאושרים יחד

ואם תחליף מקצוע, ישר תחתוך 50% מהסבל.

 

[אנא-אל]

בעיניי לא צריך לעבוד על כלום ולא להשתנות*.
אני לא יודעת איזו זוגיות אתה רוצה בפנטזיה, במציאות בסופו של דבר הזוגיות הכי טובה היא עם מי שמרגישים בנוח ויש תקשורת ואינטימיות טובה.
גם אם כביישן עם 98% מהנשים (או אנשים בכללי) אין כימייה- צריך רק אחת (pc- או יותר בתרבות הפתוחה).
לא חסרות נשים שיעדיפו, יתחברו וימשכו לגיק ביישן עם טוויסט מאשר מאצ'ו.

*הכוונה לא אם משהו מפריע באופי כמו חוסר בטחון עצמי אלא על זיוף התנהגות

 

[עש לילה]

אני לא בטוח שאני בכלל מעוניין להכניס את עצמי לתלם של מציאת זוגיות-חתונה-משכנתא-ילדים.

לא הבנתי למה קשרת את כל העניינים האלה ביחד, סוג של הכל-או-כלום. האם הכרת מישהי שרוצה להתחתן איתך בסופ"ש הקרוב, לקנות בית עם משכנתא בשבוע הבא, ולהיכנס להריון בעוד חודש - ואתה חייב לה תשובה עד מחר?
מותר לך לחפש ולנהל זוגיות גם בלי להיות בטוח שאתה רוצה גם להתחתן/לקחת משכנתא/להביא ילדים (בשלב מסויים זה דורש כמובן תיאום ציפיות כדי לא לפגוע בבת הזוג). ואז, או שתצבור מספיק ניסיון (רע...) כדי להחליט שזוגיות זה לגמרי לא בשבילך ואתה באמת רוצה להישאר רווק כל החיים, או שתכיר את האחת שלך - ואז יגיע הזמן לשקול את השלבים הבאים בחיים שלך.

 

[Benjamin W]

אתה מחלק את האפשרויות לשתיים:
1. כמו כולם, כי צריך, שבה תהיה נקודת אל חזור
2. רווקות, אל הורות, וכולי.
לדעתי החלוקה שלך מראש מניחה הרבה הנחות לא נכונות.
ראשית, אתה מציג את האפשרויות כאילו באחת יש נקודת אל חזור ובשניה לא. אז נכון שלעשות ילדים זה בלתי הפיך, אבל גם לא לעשות ילדים זה בלתי הפיך, במובן שבו לעולם לא תהיה אבא בגיל ההוא, או בכלל (אגב גם לגברים יש ירידה בפוריות ובסיכוי למומים בתינוקות עם הגיל), או עם האשה הזאת שרצתה ילדים ובינתיים המשיכה הלאה. זוגיות היא לגמרי הפיכה, ואם היא הופכת לשגרת מריבות בלי שום ערך מוסף לא חייבים להשאר בה. משכנתא ממש אינה חובה ואפילו אם לוקחים אחת, אפשר גם למכור את הבית ולהחזיר אותה אם מתחרטים. משרה קבועה בעבודה - ממש לא חובה, רוב האנשים בימינו אינם נשארים באותה משרה למשך הרבה זמן.

שנית, אתה מציג את הדברים כאילו הראשון זה מה ש"צריך" והשני לא. ובכן, אתה לא צריך כלום (לדעתי), אבל יכול להיות שתרצה. אם אתה נהנה לחיות ללא זוגיות וילדים זו זכותך המלאה, אבל אם אתה רוצה זוגיות/ילדים, האם אתה מוכן לוותר על זה רק בגלל החשש שאולי זה לא יהיה מושלם? אני מבטיחה לך שזה לא יהיה מושלם, אבל האם מושלם לך עכשיו? האם אתה מרגיש צורך בקשר קרוב או לא? אם כן, האם תוכל להסתדר בלעדיו למשך שנים כדי לצבור יותר הון? האם יהיה מושלם לך להיות, נניח, בן 40/50/60 ללא ילדים? או עם ילדים אבל מאד צעירים כשאתה מבוגר מאד? או עם זוגיות אבל ללא ניסיון עבר בזוגיות שיאפשר לך להצליח בה יותר?

אני מציגה לך בעיקר את היתרונות באפשרות 1 לא כי "צריך", אלא כי נראה שקל לך יותר לראות בה את הדברים השליליים. יש הרבה דברים שליליים בלחיות עם אנשים ובלהיות בעל משפחה, זה לא קל והרבה פעמים מתסכל או מעצבן. אבל כך גם לחיות לבד. האמת, אני לא מבינה למה אתה צריך בכלל להחליט כזאת החלטה עכשיו. זה לא ששולחים אותך לשידוך ואתה צריך להחליט אם כן או לא. למה שלא פשוט תחיה את חייך, תעשה מה שטוב לך ונעים לך, ואם תמצא על הדרך בת זוג שכיף לך איתה, תנסה להיות איתה יותר, ואם לא אז לא. זה מה שרוב בני האדם עושים.

באתי לכתוב משהו באותו סגנון... אבל הרבה יותר "קשה"

בגדול, אתה יכול לעשות מה שאתה רוצה, בכל שלב בחיים, ואל תיתן לאף אחד לשקר לך אחרת.
מה שכן, לבחירות שלך יש השפעה ומשמעות.

 

[Benjamin W]

לא הבנתי למה קשרת את כל העניינים האלה ביחד, סוג של הכל-או-כלום. האם הכרת מישהי שרוצה להתחתן איתך בסופ"ש הקרוב, לקנות בית עם משכנתא בשבוע הבא, ולהיכנס להריון בעוד חודש - ואתה חייב לה תשובה עד מחר?
מותר לך לחפש ולנהל זוגיות גם בלי להיות בטוח שאתה רוצה גם להתחתן/לקחת משכנתא/להביא ילדים (בשלב מסויים זה דורש כמובן תיאום ציפיות כדי לא לפגוע בבת הזוג). ואז, או שתצבור מספיק ניסיון (רע...) כדי להחליט שזוגיות זה לגמרי לא בשבילך ואתה באמת רוצה להישאר רווק כל החיים, או שתכיר את האחת שלך - ואז יגיע הזמן לשקול את השלבים הבאים בחיים שלך.

קיימות עוד אפשרויות
אני מקווה שאף אחת לא תראה את זה

 

[שודד הפינג פונג]

אני אכתוב מה הבנתי ממה שכתבת ומהסבטקסט ואענה ישירות על זה:
בעצם אתה אומר: תמיד הייתי ביישן, קשה לי לייצר אינטימיות עם נשים, נכוותי מספר רב של פעמים אגב ניסיונות לצאת מהקונכיה ולהתנהג באופן מאולץ בשביל לנסות ולשנות את המצב. מאחר וגם זה לא צלח, פתאום אני חושב - אולי פשוט יהיה לי הכי טוב לבד.
ותשובתי היא: (א) אתה משקר לעצמך ואתה יודע את זה. (ב) בדיוק מה שאנא-אל כתבה למעלה. אל תנסה להיות מי שאתה לא (זה גם לא יצליח לך בכל מקרה). תבליט את הצדדים החיוביים בך שיכולים להרשים, תחזר באפיקים שנוחים לך. תתנהג איך שאתה מרגיש שנכון בשבילך בהתאם למי שאתה כן.
ואם קשה לך ואתה מרגיש שאתה לא יכול, זה גם בסדר גמור. פשוט תחכה. כמו שקשה או בלתי אפשרי לתזמן את השוק - כך גם לנפש יש מחזוריות ולחיים כוח משל עצמם. הגאות לא תבוא כשאתה תנסה לספח אותה בכוח. היא פשוט תבוא כשהיא תבוא.

* מתנצל בפני הציניקנים על פוסט עמוס קלישאות.

 

[Ofec_Bar]

אני מבינה למה אתה מרגיש ככה. כי רוב האנשים מציגים את החיים בצורה כזאת כאילו אם אתה רוצה חיי משפחה, אז אין ברירה אלא להיות שכיר, קרח, שמן, עם משכנתא, שכל הזמן מותש. אני מוקפת בהם, הם כל הזמן אומרים לי שכל תיאוריית ההשקעה הפסיבית, להוציא מעט, לגור בשכירות - הכל ויפה עד שיש ילדים.

אני לא אמא עדיין אז לא יודעת, אבל ההתרשמות שלי מהפורום שיש אנשים עם חיי משפחה שעושים דברים אחרת, ככה שאפשר.


(אני לא יודעת אם זה פרקטי אבל אולי היה נחמד אילו היה פורום שמוקדש לנושאי "סולידיות ומשפחה" שבו אפשר לדון בסוגיות כאלה).

 

[לא חשוב שמות]

אם תוריד את המשכנתא מהמשוואה אז הכול פשוט יותר.

ואם תבחר את אשתך לעתיד בקפידה, אולי אפילו תהיו מאושרים יחד ולא תסבול מ

ואם לסבתא היו גלגלים.. xD

האמת, אני לא מבינה למה אתה צריך בכלל להחליט כזאת החלטה עכשיו. זה לא ששולחים אותך לשידוך ואתה צריך להחליט אם כן או לא. למה שלא פשוט תחיה את חייך, תעשה מה שטוב לך ונעים לך, ואם תמצא על הדרך בת זוג שכיף לך איתה, תנסה להיות איתה יותר, ואם לא אז לא. זה מה שרוב בני האדם עושים.

אני אכן צריך להחליט מהו הכיוון הכללי בשביל שאדע לאן אני מפנה את מירצי, זמני, כלפי מי אני מפגין סבלנות וכלפי מי לא בידיעה שהוא לא יסייע לי גם אם כוונותיו טובות.

לפני הלימודים הייתי בפיק נחמד בכל מה שקשור לענייני חיזור ודייטים, יצאתי חודש+ עם מישהי חמודה והתקדמתי מאוד בתהליך אותו ביצעתי (אפשר ממש למדוד את ההתקדמות באותו תהליך ספציפי), אבל כיאה ל-"פרפקציוניט" שמתי הכל בצד וגם חתכתי את הקשר עם אותה בחורה בשביל לתת הכל בלימודים (ואכן, ההקרבה השתלמה מבחינת הציונים ועוד חמסה חמסה). הבטחתי לעצמי שלא אכנס מיד למסגרת הבאה (לימודים/עבודה) עד שלא אגבש החלטה - האם אני עושה הכל על מנת לסיים את התהליך אותו הפסקתי לפני הלימודים, או אולי נכנס לזוגיות ויורד מזה אבל במצב שכזה ארגיש לא ממומש וגם ארגיש שהתפשרתי.

אכן עלי לקבל החלטות.

לדעתי החלוקה שלך מראש מניחה הרבה הנחות לא נכונות.

לצערי לא הצלחתי להתחבר עם הנקודות שציינת, כמובן שכל מקרה לגופו ואין שחור או לבן אלא הרבה אפור כפי שגם הבנתי מתגובתך המושקעת, אבל בראייה רחבה כלפי החברה שלנו התמונה לא מסובכת כלכך:

רווקות VS חיי משפחה (וכל המשתמע מכך)
הנאה מחיים נטולי אחריות VS אחריות על כל צעד וצעד שאתה עושה (וכמובן שאפשר להתפלפל בהקשר זה אבל אני מעדיף לדון בלי פלפולים).
הנאה מהיכולת לקבל החלטות שגויות בחיים ושלא יקרה מזה שום דבר מהותי VS יש מצב שהילדים שלי יצטרכו לשלם על הטעויות שלי (אל-חזור VS הכל פתוח).

בשורה התחתונה לדעתי הדילמה היא פשוטה כפי שהצגתי אותה וממש לא צריכים לנסות ולהפוך אותה למורכבת ייתר על המידה (אם כי איני מעלים עין מהשלכות ארוכות טווח, השלכות על סביבתי, האופציה להינות מאיזושהי דרך אמצע המשלבת בין שני הנתיבים שצויינו וכו').

אם תרשי לי לשאול אותך אחרת - איזוה דעה הייתה לך אם הייתי מציין אדם מוחצן, שכבר עכשיו נמצא בזוגיות של כמה שנים טובות עם חברתו, בעל משרה מכניסה אבל הוא עדיין מתלבט בנוגע להצעת נישואים והקמת משפחה?

*הכוונה לא אם משהו מפריע באופי כמו חוסר בטחון עצמי אלא על זיוף התנהגות

מה ההבדל?

כמעט הכל מתחיל בזיוף התנהגות, כיצד למדנו לדבר או להתערות בחברה?

אני לא יודעת איזו זוגיות אתה רוצה בפנטזיה, במציאות בסופו של דבר הזוגיות הכי טובה היא עם מי שמרגישים בנוח ויש תקשורת ואינטימיות טובה.

כן, כמו לדוגמה שהייטקיסט בתול בן 30, בעל דירה משלו מתפלא כיצד הוא מצא בחורה מקסימה, חכמה ויפה כלכך שבכלל מסתכלת לעברו, כיצד היא גורמת לו להרגיש כלכך בנוח כפי שציינת, כיצד היא מוכנה לסבול בו את כל אותם צדדים שאפילו חבריו הטובים ביותר העירו לו עליהם.. אבל הכל מתבהר לו כאשר הוא מעוניין לחתום על הסכם ממון והיא כועסת עליו מאוד וטוענת שזה מעליב אותה, מזלזל בזוגיות שלהם ועוד שלל שקרים שכאלה.

מסיבות דומות לאלו חשוב לי כלכך לסיים את התהליך שהתחלתי ולהרגיש שיש לי שליטה בבחירות הרומנטיות שלי. בכל רגע ניתן להיכנס לזוגיות, אבל לא עם הבחורה בעלת הטעם הספציפי שאני מעוניין בו.

גם אם כביישן עם 98% מהנשים (או אנשים בכללי) אין כימייה- צריך רק אחת (pc- או יותר בתרבות הפתוחה).

לא דמיינתי שאכתוב זאת אי פעם, אבל כמי ששונא את תרבות השפע באופן כללי אז ספציפית עם הנשים הישראליות אני בהחלט משתמש בגישה הזאת - מדוע צריך לרדוף ולחפש מישהי אחת כאשר יש שם בחוץ המון בחורות שרק מחכות שאגש להתחיל איתן? גם שמתי לב שכשאני שרוי בגישת השפע הזאת הכל בהרבה יותר קל, דייט זה כבר לא דבר מלחיץ כמו ראיון עבודה אלא יותר כמו יציאה עם חבר טוב ואז מן הסתם התוצאות בהרבה יותר טובות (ויחד עם זאת גילוי נאות - אני לא אוהב להתחיל עם נשים, זה מרגיש פתטי במידה מסוימת).

לא חסרות נשים שיעדיפו, יתחברו וימשכו לגיק ביישן עם טוויסט מאשר מאצ'ו.

כן פגשתי הרבה מהן, אבל מה קורה כאשר יחד עם אותו בחור ביישן מגיע הבחור המ***ק שיוצר בבחורות הללו משיכה?

או מה קורה כאשר הביישן וחברתו בדיוק מתמקחים עם בעל הדירה בשביל להוזיל שכירות? במצב כזה היא יתכן והיא תתבאס על בן זוגה שבגלל ביישנותו הם צריכים להמשיך לשלם ביוקר. זאת רק דוגמה כן?

לא מתאים לי.

לא הבנתי למה קשרת את כל העניינים האלה ביחד, סוג של הכל-או-כלום. האם הכרת מישהי שרוצה להתחתן איתך בסופ"ש הקרוב, לקנות בית עם משכנתא בשבוע הבא, ולהיכנס להריון בעוד חודש - ואתה חייב לה תשובה עד מחר?

אם ננסה לרגע להתייחס לאמירה הזאת בטווח זמן רחב יותר, אז כן בוודאי שראיתי, כולן כאלו, 99% מהן.

הרי שזה המסלול (בגדול) המיעדים לך, אם תרצה ואם לא.

מותר לך לחפש ולנהל זוגיות גם בלי להיות בטוח שאתה רוצה גם להתחתן/לקחת משכנתא/להביא ילדים (בשלב מסויים זה דורש כמובן תיאום ציפיות כדי לא לפגוע בבת הזוג). ואז, או שתצבור מספיק ניסיון (רע...) כדי להחליט שזוגיות זה לגמרי לא בשבילך ואתה באמת רוצה להישאר רווק כל החיים, או שתכיר את האחת שלך - ואז יגיע הזמן לשקול את השלבים הבאים בחיים שלך.

כל מה שכתבתי בפתיחת האשכול נכתב לאחר שאכן עברתי את המסלול הזה שציינת.
מה גרם לך לחשוב שלא?

מה שכן, לא הגעתי עדיין להחלטה שזוגיות זה לא בשבילי, ושלא נדבר על משפחה ודור המשך שכרגע אני עדיין שואף לשם, אבל יושב על הגדר מבחינה מעשית.

ועוד דבר, אני בהחלט לא שולל שגם אם לא אהיה מעוניין להקים משפחה, זוגיות זאת בהחלט אופציה שככל הנראה תתממש.

מה שכן, לבחירות שלך יש השפעה ומשמעות.

הנה השלכה:

ואל תיתן לאף אחד לשקר לך אחרת.

בחברה שלנו, או שאתה הולך בתלם ונהנה מפריבילגיות שכלל לא מגיעות לך, או שאתה עושה מה שנוח לך אבל גם מהמעט שמגיע לך אתה לא נהנה. אני מניח שבהחלט יציפו אותי בדיסאינפורמציה (וגרוע מכך) אם אשדר לעולם שאני מתכוון לחיות לבד או בזוגיות שלא תחת חופה וקידושין. לדעתי, מדובר באינסטינקט של האנשים לנהוג כך כלפי מי שמעט מערער את הסולידריות החברתית, ואיני מתיימר לומר שאני חף מהאינסטינקט השורשי הזה.

אני אכתוב מה הבנתי ממה שכתבת ומהסבטקסט ואענה ישירות על זה:

לא קלעת, אתן לך עוד צ'אנס.

 

[שודד הפינג פונג]

לא קלעת, אתן לך עוד צ'אנס.

אמממ, לא. אני לא אחכה שטרול כמוך יתן לי 'צ'אנס' או ציונים. התגובה שלי עומדת לכשעצמה כפי שהיא, וכך זה ישאר.

 

[לנצח נתהה]

שודד הפינג פונג- חייב להגיד לך שגם לי צרם מאד שטענת שפותח השירשור אולי משקר לעצמו. זה פטרנליזם מסוג מאד לא נעים. וחבל שאתה גם טוען שהוא טרול. אני חושב שהתגובה שלו לאבחונים שלך היא הוגנת לחלוטין.
השנקל שלי: תן לעצמך להתבשל . תן למוח לעבד את ההתלבטות. יכול להגיד לך שבגיל 22 התלבטתי מאד סביב נושא מסוים והיום כמה שנים בודדות אחרי אני אפילו לא זוכר מה הטריד אותי בעניין. היום אני כבר מתלבט בנושאים דומים מאד לשלך (כפי שהניק שלי מעיד עליי זה כנראה מאפיין טיפוסים מסוימים,הם נעים מתהייה אחת לאחרת) אבל את הלקח כבר למדתי. לא מתכוין להתייסר בספקות. העיבוד השקול, האגבי ,והלא מלאכותי של הנושא יביא אותי בסופו של דבר למקום נינוח. מניח שגם במקרה שלך הדינמיקה תהיה דומה.

 

[לא חשוב שמות]

מניח שגם במקרה שלך הדינמיקה תהיה דומה.

בוודאות, תהיה בטוח שאם זה לא היה כך אז סביר שהייתי פונה לבעל מקצוע או למקורות קצת יותר רציניים מאשר לשתף את הדילמות שלי בפורום אקראי

תן למוח לעבד את ההתלבטות.

+

היום אני כבר מתלבט בנושאים דומים מאד לשלך

בגלל זה נראה לי שדיון בנושא, שיתוף של מיטב המוחות והתחלקות בידע ובניסיון בתחומים כמו ילדים, הורות רווקות, יכול להיות מועיל מאוד.

מה דעתך לחלוק איתי המסקנות שהגעת אליהן עד כה אם ישנן כאלו?

תודה רבה על התגובה המשובחת!

 

[גרהם]

חייב להגיד לך שגם לי צרם מאד שטענת שפותח השירשור אולי משקר לעצמו.

בלי להכנס למי אמר ומה אמר, כולם משקרים לעצמם בעניינים מסויימים, גם אני. לא רואה בכך משהו פוגע.
ספציפית לשואל, כשאדם מספר שהוא התחיל עם המון בנות ובגיל המופלג 26 חושב שאולי זוגיות זה לא בשבילו, האופציה שהוא משקר לעצמו קיימת לצד אופציות אחרות. כששואלים על עניינים מאד אישיים, כדאי להיות פתוח גם לתשובות לא "תומכות".

 

[לא חשוב שמות]

בלי להכנס למי אמר ומה אמר, כולם משקרים לעצמם בעניינים מסויימים, גם אני. לא רואה בכך משהו פוגע.
ספציפית לשואל, כשאדם מספר שהוא התחיל עם המון בנות ובגיל המופלג 26 חושב שאולי זוגיות זה לא

שבילו, האופציה שהוא משקר לעצמו קיימת לצד אופציות אחרות. כששואלים על עניינים מאד אישיים, כדאי להיות פתוח גם לתשובות לא "תומכות".

זה עוד אפשרי בנסיבות מסוימות, כל זמן ששומרים על איפוק בריא, לא מתפתים להעביר ביקורת מתוך נקודת מוצא שגויה ולא ממהרים לחפש סיפוק אישי באמצעות הרעיון: "אני אומר לך מה לא בסדר איתך/תן לי לתקן אותך" (וכולנו חוטאים בזה, אפשר לראות זאת בכל מקום, כל דקה). ועוד דבר, חשוב שלא לנסות ולהיות "מבריקים" ולמהר להעלות היפותזות שברוב הפעמים אין להן קשר למציאות.

תהיה בטוח שגם אני יכול עכשיו לכתוב לך ולשודד הפינג-פונג ממקודם תגובה מתנשאת תחת מעטה "בסך הכל ניסיתי לעזור/הוא שאל - אני עניתי", אבל לעומת שניכם אני מסוגל לשמור על איפוק (עדיין). בנוסף, תהיה אף בטוח שהתגובה של הבחור מעידה יותר על עצמו מאשר על הנמען וש-"בסבקונטקסט" הבחור ניסח את הדברים לעצמו יותר מאשר אלי.

נ.ב.

חושב שאולי זוגיות זה לא בשבילו

שים לב לעדינות של המילים שאתה בעצמך השתמשת בהן כשתיארת את מה שכתבתי. ובוודאי שאחשוב כך לאחר אינספור נשים שניגשתי להתחיל איתן, מעדיף לחשוב כך בגיל 26 ולא להצטער בגיל 50 עם מינוס עמוק בבנק, מצב בריאותי לקוי וללא טיפת חיוניות. מפתיע שלא כולם חשובים כך...

 

[אנא-אל]

מה ההבדל?

כמעט הכל מתחיל בזיוף התנהגות, כיצד למדנו לדבר או להתערות בחברה?

אי אפשר לזייף בטחון עצמי

 

[לא חשוב שמות]

אי אפשר לזייף בטחון עצמי

תסבירי בבקשה?

 

[Roi]

עצמי בשיגרת מריבות עם בת הזוג

אפשר לשאול מה הזוגיות הכי ארוכה שהיית בה?
לא כל הנשים מחפשות להתחתן ולהקים משפחה, זו אמונה מגבילה מאוד.

אז לא אשיג את הזוגיות בה הייתי מעוניין

איך אתה מגדיר את הזוגיות שאתה מחפש, זה מאוד מעניין.

אני יכול להעיד על עצמי שזוגיות זה דבר מאוד מורכב, לנסות לפשט את הנושא לשחור ולבן זה די קשה, אני נשוי ובזוגיות מעל 10 שנים, יש עליות וירידות כמו בכל דבר, ילדים מתבלים את הקשר ומעמיקים את מורכבות חיי הזוגיות, אני לא בטוח לשרווק אין עליות וירידות בחיים, השאיפה לשלמות מאוד יכולה להעיק עליך, בכל תחום בחיים, אני כן ממליץ לך לנסות למתן אותה כמה שיותר.