1. לא כל פיצר קיים בחברה המתחרה, וגם אם כן קיים יכול להיות שיש לך use case נורא ספציפי שמחייב את קיום הפיצר, המעבר יהיה הרבה יותר טריקי אם בכלל.
2. לפעמים בשירותים שונים הארכיטקטורה שונה בdesign, מה שמחייב שינוי הרבה יותר רוחבי.
לדוגמא: GKE מול EKS, מנגנון ההרשאות (iam) והרשימה עוד ארוכה.
3. זמן פיתוח שלפעמים לא שווה את המאמץ. אני חושב על החברה שבה אני עובד, לעבור ענן זה פרוייקט של שנה מינימום(ואני עוד אופטימי).
4. ברגע שבנית trust עם provider מסוים קשה מאוד לעבור.
5. ברגע שאתה מתחיל לשלם הרבה יש הנחות משמעותיות(מאוד), המחיר שרשום באתר לא תקף ללקוחות שמשלמים המון. אף אחד לא מבטיח לך שהמתחרה תתן את אותן הנחות. כמו כן אם תתחיל להעביר ריסורסים לענן המתחרה ההנחות עלולות להעלם.
6. לאמזון וגוגל יש רשת של סיבים אופטים משלהם, לא חושב שיש למיקרוסופט ועל אחת כמה וכמה לחברות קטנות אחרות.
7. לפעמים יש חברות שחשוב להם להיות בregion מסויים שלא קיים בענן אחר, blocker רציני…
דא היום המגמה היא לעבוד multi cloud איפה שניתן, ככה אפשר להוזיל בעלויות ולהיות יותר מגובים.
אכן יש הרבה חברות קטנות שעובדות עם שירותי ענן קטנים וזולים בהרבה, ולא חסר.
לחברה בתחילת דרכה שלא זקוקה לsla גבוה זה יכול להיות פתרון נחמד, הבעיה היא שאתה קצת גדל ופתאום חושב לעבור לענן אמיתי נדפקת, המעבר יגזול ממך מלא זמן ויהיה לא חלק בכלל. חברה צד ג שמבטיחה לך מעבר נעים בזיל הזול זה שקר.
@Ehud
חברה קטנה שצריכה 10 שרתים, כמה גיגיות של סטוראג וזהו. Sla של 90% זה יותר ממספיק בשבילה. למה לשלם פי 30?
נתת רשימה יפה של איך נבנה הlockin בחברות הללו...ואיך הפוקוס של חברות התשתית ימשיך להיות ייצור של פיצרים שיהפכו את השימוש בהם ליותר ויותר תלוי בשימוש במערכת הספציפית.
מבחינת חומרה, החברות התחילו לפתח כבר את הציפים של עצמם, נגיד Gravitons ב AWS, על מנת לייעל עלויות וביצועים שהיום אחראים לחסכון מהותי לעומת מעבדי אינטל... עוד לבנה בחומה.
לגבי שעובדים עם חברות קטנות יותר, לאיזה שירותים והאם חברות הענן הקטנות הללו משתמשות באחד מהגדולים בתור ה IAAS שלהם? אם כן, הם חשופים כמו כל חברה שרצה על הענן לשינויים ועלויות בתוך חברות התשתית לפי מה שיחליטו בעתיד(אני מניח שזה המצב), אם לא והם מחזיקים בעצמם datacenterים וכו...כמה, איפה, מה הטכנלוגיה ואיך יעמדו בתחרות מול הגדולים מבחינת היכולת פיתוח/תמחור?(אני מניח שהם לא מפתחים ומייצרים גם ציפים).
משהו שניתן לראות ב10Q של כל חברה שהנפיקה או משתמשת בשירותי ענן :
קראתי פעפ שיש ויכוח של 1p יש רווחיות נמוכה וקשה לדעת מהדוחות הכספיים.
ולא בטוח שgross margin זה הפרמטר הנכון לשפוט רווחיות של חברה בתחום הריטייל,במיוחד חברה כמו אמזון.
למה?
1. דרך מקובלת אחת לשפוט רווחיות ריטייל ,היא כמה כסף היית צריך להשקיע כל שנה כדי לקנות את המוצרים וכמה הרווחת עליהם,עכשיו אמזון מגלגלת את אותו כסף 10 פעמים בשנה(inventory turns) , אז gross margin של 3% הופך לבערך 30% החזר על השקעה.
2. נושא שני שחשוב בהשקעות הוא כמובן סיכונים. אבל לאמזון מצד אחד יש מידע מושלם על השוק שלה ומערכת חיזויי ביקושים מהטובות שקיימות כנראה ,ומצד שני היא לא חייבת למכור מוצרים שהיא לא רוצה, בניגוד לריטייל רגיל. כך שאני לא חושב שיש לה יותר מדי סיכונים ב1p.
לאמזון סחר יש סיכונים אחרים כמו עלויות דלק ,אבל הם חלים גם על 3p וגם על כל שוק הסחר האלקטרוני בכללותו, כך שלא הייתי אומר שהם לרעת ה 1p.
עכשיו השאלה המעניינת אם זה מתומחר במחיר המניה או לא
@Ehud , מה דעתך ?
אמאזון לא נותנת ויזבליות לרווחיות...ה income statment של אמאזון מסתיר המון, המון דברים...ולכן צריך לנחש/לדלות מידע ממקורות אחרים.
מה שכן נראה:
1. השווי של לקוח LTV של אמאזון, הוא כנראה מאד מאד מאד גבוה...ולכן אמאזון מוציאה סכומים גדולים על מנת להביא את הלקוחות האלו ולשמר אותם דרך פרסום, תשתית, הוצאות תוכן וכו..
2. אם תנסה למצוא את הרווחיות של אמאזון retail , כנראה שתראה רווחיות גבוהה מאד בערי חוף בארה"ב נגיד, UK , שווקים שהיא נמצאת בהם זמן רב וכו...והפסדים מהותיים בהודו, בחלקים בארה"ב וכו...אתה רק יכול לנחש, כי אין פירוט כזה בתוך הסלט שהוא מספרי ה retail של אמאזון.
3. לאמאזון אכן יש מערכת פנים מורכבת מאד של forecasting שלפיה הם "חיים" ומקבלים החלטות של ניהול המאות מיליוני מוצרים שהם מחזיקים, צייפיה לדרישה, מלאי וכו...יש מספר מאמרים ברשת על המערכת הזו...אבל נראה שהמערכת הזו(או בני האדם שהריצו אותה?) פישלה בקורונה וגרמה לאמאזון לבצע השקעות עתק שהיום הם מנסים להפטר מהם מבחינת כ"א , מחסנים וכו.
4. 1P ו 3P:
3P : החלק הרווחי מאד של הפעילות, כנראה לוקחים 34% עד 50% ממחזור המכירות בצורה של דמי הפניה, לוגיסטיקה ופרסום.
קטגוריות חדשות מתחילות כנראה עם 1P והפסדים משמעותיים...כשהקטגוריות האלו מתבגרות, כנראה שהסבסוד יורד, והחלק של ה 3P במיקס עולה.
אפשר לחשוב על ה1P כחלק נדרש על מנת לבנות ביזנס של מרקטפלייס מוצלח.
ב 1P, כנראה שיש שני סוגי מוצרים:
1. מוצרים שאמאזון מסבסדת ושמעט מוכרים צד שלישי רוצים למכור בגלל שיקולים כלכליים.
2. מוצרים עם שוני מהותי שדורשים את יכולת הגודל והמיקוח של אמאזון על מנת להוריד מחירים.
על 1 הם כנראה מפסידים המון...על 2..לא מרוויחים הרבה.
אבל ברגע שיש לך אותם...אתה מתחיל את החיפוש שלך לדברים באמאזון, ויוצר הרגלי קניה.
הרווחיות של חלק הריטייל תלויה בחלקה בהורדת החלק של ה 1P והמשך שיפור הרווחיות בצד של ה 3P.
וכמו שאמרתי עסק מורכב...
בנוסף, אמאזון מוציאה יותר מכל חברות הביג טק על "other bets" ופשוט לא נותנת ויזבליות לזה...מסתירה את זה ברווח/הפסד.
amazon go, kuiper, ועוד הרבה פרוייקטים שכנראה מעסיקים מעל 20K איש(!)...בשביל פרספקטיבה ה reality labs של פייסבוק מחזיקה בסביבות 10K...גוגל, ווימו,DeepMind, verliy וכו...מחזיקים קרוב ל 4000....
אפשר להעריך מזה שההפסד של כל ה other bets של אמאזון ברמה שנתית הוא בערך 15-20B...אלו מספרים גדולים שמעוותים הכל.
