נגיד ויש את שלמה ארצי שהוא נחשב “הזמר”……
שגם בגיל 76 לא מפסיק למלא אולמות עם קהל מעריצים שהולך איתו כבר שנים
קריירה מצליחה של למעלה מ 50 שנה
עם המון שירים שמנוגנים ברדיו,
עם שיתופי פעולה ,גם בשנים האחרונות, עם זמרים יחסית צעירים כמו אמיר דדון, פאר טסי, דודו טסה ,עומר אדם וכו…..
אפשר לאהוב או לא לאהוב אותו , אבל אין עוררין שהוא נחשב “מצליח”!
דוגמא מושלמת. עכשיו בוא תדמיין שאתה רוצה להיות זמר. ואתה רוצה להיות זמר סופר מצליח שמתחבר לכל פלחי האוכלוסיה בישראל (כי את שלמה ארצי כולם אוהבים. מספיק ללכת להופעה אחת שלו על מנת להבין שזה באמת כל אזרחי המדינה) ואתה צעיר ולא מכירים אותך בכלל. מי היית רוצה שיוצא איתך שיר לרדיו ? שלמה ארצי? אייל גולן ? קרן פלס? נונו? אנה זק? נגיד ואתה יכול לבחור. סביר שאם הסגנון שלך זה להתחבר לכולם ולהיות קונצנזוס אז שלמה ארצי. אותו דבר ברפואה. אתה רוצה ללמוד תחת הטובים ביותר החזקים ביותר ? שהשם שלהם הוא שם דבר בישראל וכולם מכירים אותם רופאים מטופלים כאחד , לך למרכז. עצוב ? אולי אבל זו המציאות. וזה מי שילמד אותך שנים קדימה לא רק שלמה ארצי אלא כל יוצאי כוורת ומשינה. ואתה בתמורה תוכל להגיד כן למדתי תחת פרופסור בלה בלה בלה. וכן זו היוקרה שהוא מדבר עליה והוא צודק. ככה זה.
את כנראה רופאה.
אני לא רוצה להסגיר את ההתמחות שלי, אני רק אומר שהיא מקצוע לא כירורגי, ושזה מקצוע בחסר עמוק, ושיש בו המון עבודה פרטית, בכל הארץ, ובמיוחד בדרום.
כן אני רופאה במקצוע כירוגי אבל התמחתי בביח גדול במרכז (אתה יכול להבין לבד איפה) ואם אני יכולה לנחש לאיזה מקצוע אתה מתכון אגיד לך שאצלנו הוסיפו עוד כמה קומות לבניין הזה...
בכל מקרה אני אתחיל מהסוף, הסיפור של המחקר אפשר להתגבר עליו בהרבה דרכים. קודם כל סטודנטים שיאספו בשבילך נתונים ובדרום יש אוניברסיטה שלמה מלאה סטודנטים שצריכים עבודת גמר אז לא יהיה לך חוסר. מבחינת סטטיקה אני עשיתי שיתוף פעולה עם סטודנטים לתואר שני או דוקטורנטים בתעשיה וניהול שמתעסקים עם מודלים ברפואה ואפידימיולוגיה. הם עשו לי סטטיסטיקה קלה (בשבילם) ולהסביר לי את התוצאות בבדדים ובתמורה קיבלו את השם על המאמר שפורסם. בלי שום כסף ובלי משאבים ובלי כלום. אז אפשר להתגבר על כל הדברים האלו. אם אתה מדבר על תקציב להצגה בכנסים וקרן מחקרים אז לכל מתמחה שמציג בכנס בחול מאמר מקורי שהוא ראשון בו, יש אפשרות לקבל מענק חד פעמי בסך 2000 או 2500 דולר אני כבר לא זוכרת על מנת לנסוע. טיסות מלון הרשמה לכנס וכו. לקבל תקציבים לעוד הצגות ורישום לכנסים יותר מסובך בפריפריה.
חשבתי על זה, שבדרום אני מקבל מקום משפחתי וקטן לסיים בו התמחות, ולהיות בכיר טוב בתחומי, עם אופציה חזקה לניהול, אם ארצה.
אך התמחות פחות יוקרתית, וכשאני לא צומח עם ה"אנשים הנכונים" בתחום לידי.
אתה צודק.
בעוד במרכז, אני מקבל מקום יותר תעשייתי, עם אופציה להמון התפתחות, מחקר, למידה, והזדמנות להיות עמוק יותר ומעורב יותר במילייה המקצועי, כשאולי תחרותי קצת יותר להתמודד על תפקיד ניהולי (וזה לא מאוד מפחיד אותי).
מבחינה ניהולית זה להיפך, כללית מאוד אוהבת הפרד ומשול ודווקא להתמחות במרכז ואז תת בחול (שוב אם זה התחום שאני חושבת שאתה רוצה) תקבל עמדה ניהולית בדרום יחסית בקלות.
ההתמחות במרכז כן טובה יותר מבחינת זה שאתה נחשף למקרים מעניינים יותר ולומד באמת בצמרת הרופאים בישראל בכל התחומים ולא רק בתחום אחד. יש הרבה יותר מגוון של תתים ואנשים מאוד מקצועים שעברו השתלמות עמיתים בצפון אמריקה במרכז. המון מקרים מסובכים מגיעים לבתי החולים של המרכז.
מצד שני תזכור שרוב הטיפול בחולים כאלה מבוססות בעיקר על פרוטוקולים. אז לא באמת צריך לעמוד ליד כירוג וירטואוז שעשה מיליון וויפלים אלא לפתוח uptodate או לקרוא ספרות עדכנית.
ייתכן שבדרום האוכלוסיה מסוגלת לשלם מעט פחות לביקור, אבל לא נכנסתי לרזולוציות האלה, ותמיד אני יכול לעבוד יומיים בקליניקה במרכז, ולנסוע מעט
רוב המטופלים שבוחרים ייעוץ באופן פרטי עושים זאת דרך הביטוחים המשלימים או הפרטים. היום מדברים על רפורמה מאוד עמוקה בביטוחי הבריאות אז אני לא יכולה לדון בזה ברצינות מה גם שאני לא עוסקת ברפואה פרטית כמעט בכלל אז אין לי ידע לגבי סכומים.
מבחינת יכולת תשלום זו לא בדיוק פוקנציה. אתה מחליט את המחיר שלך לפי כוחות השוק ולפי מה שמקובל ומי שרוצה בא ומשלם ומי שלא הולך לקופת חולים. זו המהות של רפואה פרטית.
דווקא לפתוח מרפאה פרטית בדרום איפה שיש חוסר מטורף יביא לפתח דלתך כמות רבה של מטופלים שלא רוצים לנסוע לתל אביב לייעוץ.
שורה תחתונה בסוף ההתמחות נגמרת ויש לך 30 שנה לעסוק במקצוע. מניחה שאיפה עשית התמחות יהיה רלוונטי ל5-10 שנים הראושונת של העבודה שלך כבכיר ואחרי זה גם ככה כל מה שלמדת בהתמחות לא רלוונטי ויש טיפולים חדשים וגם כבר תצבור לך ידע וניסיון וההתמחות לא תשנה שום דבר.