תיק ההשקעות / יומן של yanosh34

[גרהם]

נכון.
ההנחה כרגע באנליזה היא מאוד גנרית והיא שהצריכה החודשית נשארת קבועה ושאין מעבר לדירה אחרת.
הדרך להתייחס למעבר דירה יותר יקרה בעתיד היא למשל להכניס בסימולציות הוצאה חד פעמית של x כסף (ההפרש הצפוי בין הדירות + הוצאות מעבר) בעוד y שנים.

ואפשר גם לשנמך כשהבית מתרוקן, אבל לרוב האנשים קשה לעשות את זה, בפרט כשהדירה בבעלות.

 

[yanosh34]

הורדתי GnuCash ואני קורא את הדוקומנטציה בינתיים. תוכל לחלוק את ה Chart of Accounts שלך? אשמח להשראה

כן, בשמחה. רק אני משנה כמה מהשמות ליותר גנריים בשם הפרטיות.
הchart of accounts, או היכולת לייצג את החשבונות בצורה של עץ, היא כנראה הסיבה הכי מרכזית שבגללה עברתי להשתמש בgnucash.

ככה נראה הראשי:


ואם מתחילים קצת לצלול פנימה, אז "חשבונות בנק והשקעות" נראים ככה:


ככה נראים "חשבונות חייבים" "חשבונות אחרים" ו"מזומנים"
חשבונות חייבים זהו סוג של נכס שנוצר כשמישהו חייב לי משהו, למשל אם נתתי הלוואה למישהו, או השארתי פיקדון איפשהוא, או כשנגמר החודש אבל המעסיק עדיין לא העביר את הנטו לבנק ואת ההפרשות הפנסיוניות לקופות.


ככה נראים שאר הנכסים:



ככה נראות ההתחייבויות:


ככה הכנסות:


וככה הראשי של הוצאות (בפנים בחלק יש עוד תתי קטגוריה):

 

[bayov]

תודה! נראה אם יהיה לי כוח לבנות סקרטיפטים לפירסור bank statements, credit card statements ו-payslips. לצערי בארץ לא עובדים עם פורמטים הגיוניים.

רק אני משנה כמה מהשמות ליותר גנריים בשם הפרטיות.

טוב שציינת את זה, אחרת הייתי מבקר אותך על כך שקראת לילדים ילד1, ילד2, וילד3.

שאלה נוספת, האם יש כלי נוסף שאתה משתמש בו למעקב אחרי מיסים ששולמו (ואולי גם על נכסים חייבים במס?). אני רואה שיש לך "הוצאות:מיסים" ב-GnuCash, אבל השאלה האם יש לך גם בדיקה נוספת שמוודאה שגובה המיסים תואם את החוק (לדוגמא מדרגות מס, הפרשות לקרנות מעל המכסה, וכו').

 

[yanosh34]

תודה! נראה אם יהיה לי כוח לבנות סקרטיפטים לפירסור bank statements, credit card statements ו-payslips. לצערי בארץ לא עובדים עם פורמטים הגיוניים.

הכי כיף להכניס את הדברים האלה ידנית

שאלה נוספת, האם יש כלי נוסף שאתה משתמש בו למעקב אחרי מיסים ששולמו (ואולי גם על נכסים חייבים במס?). אני רואה שיש לך "הוצאות:מיסים" ב-GnuCash, אבל השאלה האם יש לך גם בדיקה נוספת שמוודאה שגובה המיסים תואם את החוק (לדוגמא מדרגות מס, הפרשות לקרנות מעל המכסה, וכו').

כן.
אלה תתי הקטגוריה:


בסוף מדובר על בדיקה שמס הכנסה, ביטוח לאומי ומס בריאות נגבו בצורה נכונה בתלוש.
אני עושה את הבדיקה הזאת ידנית כל חודש באקסל עם חישוב של המדרגות וכל מה שצריך, רואה שאין טעות, ואז מעביר את הנתונים לgnucash.
בgnucash יש ממש חשבון: "חשבונות חייבים:מעסיק שלי" שאליו אני מכניס את הברוטו ביום האחרון של החודש, וממנו אני מעביר את הנטו לחשבון בנק, הפרשות לקופות, מיסים להוצאות וכו'. בסוף כל תהליך כזה הוא אמור להיות מאופס.

 

[idanqwe]

איזה כמות אינפורמציה מטורפת אתה נותן כאן, שאפו.
בן כמה אתה דרך אגב?

 

[yanosh34]

בן כמה אתה דרך אגב?

סוף ה30

 

[sarumman]

תוכל לשתף באקסל של הגרף הזה?
בכללי בכל האקסלים של הגרפים שלך חח

 

[yanosh34]

תוכל לשתף באקסל של הגרף הזה?

הוא מבוסס על חישוב לפי הכלי של ERN.
הסברתי על זה כאן למישהו אחר שביקש.

 

[yanosh34]

זמן לסכם את 2022.
את כל הגרפים של המעקב הכנסתי לאתר אישי.
יותר נוח לצפות בנתונים ככה וגם זה מתעדכן באופן אוטומטי כשאני מעדכן את הsheets פעם בחודש.
יש שם גם כמה גרפים חדשים שלא העלתי לשרשור הזה בעבר.
האתר מותאם גם למובייל אבל הגרפים יותר נוחים לצפיה בPC.
קישור: https://sites.google.com/view/im1mhdfjuog2

אם אני אסכם את השנה במילים אז זאת שנה שבאמת לא היה בה שום שינוי פיננסי והכל רץ על אוטומט.
הקצאת הנכסים נשארה זהה ללפני שנה, למעט השינוי הטבעי במשקלים של כל נכס.

השקעות:
מדד עולמי עשה 7.72%- ואצלי כמובן יותר שלילי מזה עקב המינוף: 13.15%-
פחות מטריד אותי שהתיק שלי עשה תשואה יותר נמוכה מהמדד בשנה של ירידות, זה כמובן היה צפוי וחלק מהתוכנית.
מה שיותר מטריד, וקצת פחות צפוי, זאת עליית הריבית המהירה.
אם בתחילת השנה שילמתי 1.15% על ההלוואות השקליות ו1.58% על ההלוואות הדולריות, אז המצב הנוכחי הוא 3.90% על השקליות ו5.72% על הדולריות.
אני יכול תיאורתית לסגור את ההתחייבויות אבל זה יקטין את החשיפה שלי לשוק דוקא אחרי ירידות ויקבע אותן ולכן אני לא ממהר לעשות את זה.
דרך התבוננות נוספת (שאני לא בטוח כמה היא נכונה, אשמח לשמוע דעות בנושא) היא שאמנם הריבית על ההלוואות עלתה, אבל ריאלית היא עדיין, אפילו עכשיו, נמוכה מהאינפלציה, ולכן השחיקה הריאלית של ההלוואות היא יותר מהירה מהריבית שאני משלם עליהן.
ע"פ דרך התבוננות זו, להחזיק הלוואות בריבית 1% כשהאינפלציה 2%, זה בדיוק כמו להחזיק הלוואות בריבית 9% כשהאינפלציה היא 10%.

שווי נקי:
העליה המשמעותית בשווי דירת המגורים (יש באתר עמוד עם גרף+הסבר על אופן החישוב) קיזזה ואפילו האפילה על הירידות בהשקעות. בתוספת החיסכון הרגיל מהעבודות, השנה נגמרה בפלוס 657,772 ש"ח.

מרחק מעצמאות כלכלית:
לנושא זה, שינוי שווי דירת מגורים לא רלוונטי.
אז כמובן שאחרי שנה של ירידות בשוק ועליה קלה בצריכה, הצפי למועד העצמאות הכלכלית התרחק, ועומד כרגע על שנת 2031 במקום 2028.

צריכה וחיסכון:
השנה הצריכה חודשית היתה 28,613 ש"ח ושיעור החיסכון 61%.
זאת היתה השנה הראשונה שאין בה יותר כלל הוצאה על מגורים בשכירות, אז צריך לקחת את זה בחשבון בהשוואת צריכה ושיעור חיסכון מול שנים קודמות.

 

[האזרח הקטן]

דרך התבוננות נוספת (שאני לא בטוח כמה היא נכונה, אשמח לשמוע דעות בנושא) היא שאמנם הריבית על ההלוואות עלתה, אבל ריאלית היא עדיין, אפילו עכשיו, נמוכה מהאינפלציה, ולכן השחיקה הריאלית של ההלוואות היא יותר מהירה מהריבית שאני משלם עליהן.
ע"פ דרך התבוננות זו, להחזיק הלוואות בריבית 1% כשהאינפלציה 2%, זה בדיוק כמו להחזיק הלוואות בריבית 9% כשהאינפלציה היא 10%.

ראשית, אם אתה מסתכל. על השווי הריאלי כדאי שתהיה עקבי ותמדוד גם השינוי בתיק שלך בצורה כזו, אחרת אתה "נהנה" מהאינפלציה רק בהקשר של הריבית אך לא "נהנה" ממנה בהקשר של התשואה.
שנית, כדאי להבין גם עד כמה האינפלציה מחלחלת אליך. האם השכר שלך עלה ריאלית? האם ההוצאות שלך גדלו? האם אחוז החיסכון שלך הצטמצם בעקבות האינפלציה והריבית?

 

[cit4]

ת׳רד מדהים שמגרד את הגיקיות שבי, מעבר להישגים הפיננסיים המרשימים. תודה על השיתוף!

כמה שאלות לגבי gnucash:

1. לפי מה שהבנתי זה כלי לעסקים קטנים ולא בהכרח ליחידים, עד נפוץ מה שאתה עושה פה?

2. האם אתה מזין סנאפשוטים או תנועות, או גם וגם? זה נראה כאילו גם וגם? ז״א אתה מזין את משכורתך תחת הכנסות, הוצ׳ כרטיס אשראי תחת כרטיסי חיוב, וגם אני יש דברים כמו עו״ש וכו׳ שלא כל שינוי אפשר לייחס ואז אתה רוצה לעשות פשוט מאזן? אשמח לקצת הרחבה פה.

בנוסף נראה שיש פה פתח לסוג של רישום כפול. ז״א איך הייתה מייחס הוצאה על פלאפל בכרטיס אשראי max? יש לך בחייבים את הכרטיס עצמו, ויש לך גם תחת ״הוצאות״:״מזון״?

שוב תודה על השיתוף

 

[yanosh34]

ראשית, אם אתה מסתכל. על השווי הריאלי כדאי שתהיה עקבי ותמדוד גם השינוי בתיק שלך בצורה כזו, אחרת אתה "נהנה" מהאינפלציה רק בהקשר של הריבית אך לא "נהנה" ממנה בהקשר של התשואה.

צודק, יש לי גם מדידה כזאת (לא שמתי באתר).
נומינלית מ2013 התיק עשה 6.36% שנתי וריאלית 5.57% כשרוב הפער נוצר רק השנה כמובן.
וב2022 בלבד, 13.15%- נומינלית אך 17.19%- ריאלית.

מה שאני מנסה לענות עבור עצמי, היא שאלה יותר פרקטית מאשר דרכים למדוד בצורה נכונה והיא:
אם בעבר החלטתי שהלוואה (לצורך השקעה) בריבית 1% בסביבת אינפלציה 1% מתאימה לי, האם אני אמור לקבל את אותה החלטה כאשר הריבית 5% בסביבת אינפלציה 5% או שאני אמור להתייחס אל המצב הזה באופן שונה?

שנית, כדאי להבין גם עד כמה האינפלציה מחלחלת אליך. האם השכר שלך עלה ריאלית? האם ההוצאות שלך גדלו? האם אחוז החיסכון שלך הצטמצם בעקבות האינפלציה והריבית?

אלה שאלות שקשה לענות עליהן. למשל, כן ההוצאות גדלו, אבל אני לא יודע כמה מהגדילה היא בגלל האינפלציה וכמה בגלל שינויים שלא קשורים לאינפלציה.

 

[yanosh34]

1. לפי מה שהבנתי זה כלי לעסקים קטנים ולא בהכרח ליחידים, עד נפוץ מה שאתה עושה פה?

המשפט הראשון באתר של gnucash הוא: GnuCash is personal and small-business financial-accounting software
הוא בהחלט מתאים גם ליחידים.
אבל אין ספק שלא הרבה ישתמשו בו. הוא מתאים ליחידים כבדים. ומה שאני עושה הוא לא נפוץ בלשון המעטה.
פעם השתמשתי בYNAB אבל עברתי לgnucash בגלל שחיפשתי משהו יותר כבד עם יותר יכולות.

2. האם אתה מזין סנאפשוטים או תנועות, או גם וגם? זה נראה כאילו גם וגם? ז״א אתה מזין את משכורתך תחת הכנסות, הוצ׳ כרטיס אשראי תחת כרטיסי חיוב, וגם אני יש דברים כמו עו״ש וכו׳ שלא כל שינוי אפשר לייחס ואז אתה רוצה לעשות פשוט מאזן? אשמח לקצת הרחבה פה.

בנוסף נראה שיש פה פתח לסוג של רישום כפול. ז״א איך הייתה מייחס הוצאה על פלאפל בכרטיס אשראי max? יש לך בחייבים את הכרטיס עצמו, ויש לך גם תחת ״הוצאות״:״מזון״?

אני מזין רק תנועות. אין שום דבר חוץ מתנועות. אוסף התנועות זה מה שמייצר את המצב הנכון של כל חשבון.
מה שאתה שואל, זה בדיוק הקטע בgnucash שקצת פחות אינטואיטיבי.
אין קטגוריות, אלא רק חשבונות.
כל דבר הוא חשבון. הוצאה זה חשבון, הכנסה זה חשבון, נכס זה חשבון והתחייבות זה חשבון.
וכל טרנזקציה היא העברת כסף בין (לפחות) 2 חשבונות.
אז בדוגמה של הפלאפל, כשאני קונה פלאפל בכרטיס אשראי max, אני מייצר טרנזקציה אחת בדיוק בין 2 חשבונות:
"הוצאות:מזון:בחוץ" זה החשבון שאליו "עובר" (debit) הכסף וחשבון כרטיס האשראי max זה החשבון שממנו "יוצא" (credit) הכסף.
יש מדריך טוב באתר שלהם עם הסברים על שיטת העבודה הזאת והaccounting concepts:
https://www.gnucash.org/viewdoc.phtml?rev=4&lang=C&doc=guide
מציע להתחיל כאן:
https://www.gnucash.org/docs/v4/C/gnucash-guide/basics-accounting1.html

 

[cit4]

תודה. אוקיי שאלה נוספת, כי זה נראה שאתה באמת כבד, אתה גם לוקח נגיד את תלוש המשכורת שלך ובנוסף לנטו שנכנס לעו״ש, מכנסים גם מיסים, ביטוח לאומי, קרן השתלמות וכו?

 

[yanosh34]

תודה. אוקיי שאלה נוספת, כי זה נראה שאתה באמת כבד, אתה גם לוקח נגיד את תלוש המשכורת שלך ובנוסף לנטו שנכנס לעו״ש, מכנסים גם מיסים, ביטוח לאומי, קרן השתלמות וכו?

בהחלט.
בסוף כל חודש מכניס את הברוטו לחשבון ייעודי לתלוש שכר, ואז מפזר את הכסף:
הנטו לחשבון של החשבון בנק
הפרשות לחשבונות של ההשתלמות ופנסיה
מיסים לחשבונות הוצאה על מיסים
וכו'
בסוף התהליך החשבון הייעודי של התלוש צריך להיות מאופס, אחרת יש טעות.

 

[cit4]

בהחלט.
בסוף כל חודש מכניס את הברוטו לחשבון ייעודי לתלוש שכר, ואז מפזר את הכסף:
הנטו לחשבון של החשבון בנק
הפרשות לחשבונות של ההשתלמות ופנסיה
מיסים לחשבונות הוצאה על מיסים
וכו'
בסוף התהליך החשבון הייעודי של התלוש צריך להיות מאופס, אחרת יש טעות.

המון תודה. אפשר לשלוח לך עוד כמה שאלות בפרטי? יש עוד כמה דברים שאני סקרן לגביהם אבל אני לא בטוח שאתה רוצה שהת׳רד שלך יהפוך להיות על gnucash

 

[yanosh34]

המון תודה. אפשר לשלוח לך עוד כמה שאלות בפרטי? יש עוד כמה דברים שאני סקרן לגביהם אבל אני לא בטוח שאתה רוצה שהת׳רד שלך יהפוך להיות על gnucash

אם זה לא מידע אישי, עדיף שתפתח שרשור יעודי לgnucash ואני אענה לך שם חופשי.

 

[פטל ואוכמניות]

הצפי למועד העצמאות הכלכלית התרחק, ועומד כרגע על שנת 2031 במקום 2028.

האם זה בעצם אומר, בהכללה, שמועד העצמאות שלך תלוי בין היתר בתשואות שוק ושווי נדל״ן? מה היית עושה אחרת (או בעתיד) אם היית רוצה לקבע ולהבטיח את שנת העצמאות הכלכלית?

 

[yanosh34]

האם זה בעצם אומר, בהכללה, שמועד העצמאות שלך תלוי בין היתר בתשואות שוק ושווי נדל״ן?

הוא לא תלוי בשווי הנדל"ן, משום שהנדל"ן הוא רק למגורים ולא להשקעה. שווי הדירה שלי יכול לעלות מחר גם ל40 מיליון ש"ח וזה לא ישפיע על העצמאות הכלכלית שלי, לפחות ככל שאני מתכנן לפרוש בארץ.
לכן בחישובי עצמאות כלכלית אני מתייחס לשווי נקי לא כולל הדירה.

עם זאת, מועד העצמאות הוא אכן תלוי בתשואת שוק ההון באופן שאני מניח תשואת שוק של 4% (ריאלית) בחישובים, אז כל שנה עם תשואה גבוהה מזאת מקרבת את המועד המשוער, ושנה עם פחות מרחיקה אותו.
דברים נוספים שהמועד תלוי בהם הם החיסכון החודשי המשוער קדימה והצריכה החודשית המשוערת קדימה. אני לוקח את הממוצע ב12 חודשים אחרונים של 2 הדברים האלה ומניח שהם ישארו זהים (ריאלית) בעתיד.

מה היית עושה אחרת (או בעתיד) אם היית רוצה לקבע ולהבטיח את שנת העצמאות הכלכלית?

דבר ראשון שאפשר לעשות זה להתנהל תחת תקציב צריכה מאוד מוגדר ולתכנן אותו להרבה שנים קדימה.
דבר שני שאפשר לעשות זה להשקיע את הכסף באפיקים סולידיים.
הדבר השני אומנם יקבע בוודאות יותר גדולה את המועד, אבל זה גם ירחיק אותו בתוחלת.
לי לא מאוד חשוב לקבע אותו, אני בעיקר עוקב אחריו כמו צופה מהצד ולכן לא עושה את הדברים האלה.

 

[cit4]

אם זה לא מידע אישי, עדיף שתפתח שרשור יעודי לgnucash ואני אענה לך שם חופשי.

Done!