מה עושים עם תיק ההשקעות הסולידי אחרי המוות

[RICOnERT]

לפי הרעיון של הפרישה המוקדמת, בו כל שנה מוציאים סכום קטן מהתשואה - גודל התיק לא יקטן אחרי הפרישה (עד כדי הוצאות בלתי צפויות וכו').
מה מנחים את היורשים לעשות עם הכסף?
(זה עוד רחוק מאוד ממני אבל) חשבתי להוריש את כל ההון לילדים, פרט ל-1M ש"ח. אותם להשאיר בתיק "וורן באפט" (כל זה בהשראתו כמובן) או משהו דומה, ולתת את ההנחיות:
- ב-5 שנים הראשונות לא מושכים מהתיק.
- בסוף כל שנה, אפשר למשוך עד 1% מהתיק.
- המשיכות השנתיות מהתיק יתחלקו בין כל היורשים.
- אין לעשות שינויים בתיק.
- התיק יישאר מושקע 100 שנים. לאחר מכן, 90% ייתרם לכמה עמותות צדקה, ו-10% יתחלק בין היורשים.

בשביל הדוגמה אני מניח:
- כל דור יחייה עד גיל 90
- כל דור יוליד 2.5 ילדים
- התשואה השנתית היא 5% (ממנה מושכים 1%, תשואה היסטורית בתיק של באפט 5.7%)

התוצאות אחרי 100 שנים:
סה"כ כסף: ₪ 52,980,216.51
סה"כ לצדקה: ₪ 47,682,194.86
סה"כ לירושה: ₪ 5,298,021.65
סה"כ לירושה פר יורש: ₪ 34,776.76 (152 יורשים חיים כולל ילדים קטנים)
ממוצע המשיכה השנתית פר יורש: 2,500₪

סה"כ הכספים שנשמכו כל שנה עד מות ילדיי (60 שנים אחרי מותיק): ₪ 2,231,594. ז"א יותר מהסכום ההתחלתי שהייתי יכול להוריש להם. מן

מן הסתם תשואות העבר לא מעידות על עתיד וכו'..
המחשבה על השפעה על 100 שנים בעתיד אחרי מותי, מרגישה משמעותית. לא יודע למה.

מה אתם מתכננים? מישהו חושב על כיוון דומה?
זה אפשרי מבחינה חוקתית או מעשית להשאיר הוראות צוואה כאלו?

(רק מחשבות תיאורטיות בנושא, כאמור רחוק שנות אור מהחלטה כזו)

 

[חתול לילה]

מה מנחים את היורשים לעשות עם הכסף?

שרשורים דומים עם הוראות ליורשים זכו לתגובות די זועפות, ובצדק.

 

[petit nicolas]

שרשורים דומים עם הוראות ליורשים זכו לתגובות די זועפות, ובצדק

זה מקרה קצת אחר - כאן מדובר על הורשה חסרת תנאי של רוב התיק (אני מניח) ותרומה של מליון שקלים דרך מערכת מסובכת שמטרתה להצמיח את הכסף לפני התרומה עצמה. אני לא חושב שיש בעיה עקרונית עם הרעיון וגם אני מקווה לתרום סכום יפה ממה שאשאיר אחריי, אבל אני חושב שהתכנון ל-100 שנה מיותר משתי סיבות.
1. כסף היום שווה יותר מכסף בעתיד - אם ניקח את זה לקיצוניות, אדם שגווע ברעב היום לא יוכל להביא את ה-50 צאצאים שהיית יכול להציל מרעב בעוד 100 שנה אם לא תאכיל אותו היום. מליון שקלים זה סכום מאוד יפה, הייתי מציע למצוא עמותות שאתה מזדהה עם מטרתן ופשוט לתרום.
2. הנאמנות על התיק תצטרך לעבור דורות של עורכי דין ומנהלים. זה גם יאכל מהתשואה וגם הסיכוי שהכסף הזה ייעלם או פשוט יישכח מתישהו בדרך גדול מאוד. אתה בעצם מגדיל את הסכום הנתרם תמורת הסיכון המשמעותי שזה בעצם לא יקרה אף פעם.

 

[חתול לילה]

אני לא חושב שיש בעיה עקרונית עם הרעיון

אני בטוח שבשלב כלשהו אחד מהיורשים יחליט שיש לו משהו יותר מוצלח לעשות עם ה- 1M האלה, דבר שיוביל לביזוי המת וסכסוכים עם יורשים נוספים.
אתה מת. עזוב. שחרר.

 

[petit nicolas]

אני בטוח שבשלב כלשהו אחד מהיורשים יחליט שיש לו משהו יותר מוצלח לעשות עם ה- 1M האלה, דבר שיוביל לביזוי המת וסכסוכים עם יורשים נוספים.

עוד סיבה טובה פשוט לתרום את אותם מליון שקלים מיד בפטירה ולגמור את העניין.

 

[A42]

מה אתם מתכננים? מישהו חושב על כיוון דומה?
זה אפשרי מבחינה חוקתית או מעשית להשאיר הוראות צוואה כאלו?

בהחלט רעיון יפה, וגרמת לי לחשוב בכיון...

לא רואה בעיה לעשות את זה, אבל זה לא משהו שלדעתי נכון להשאיר לצוואה כי אז זה באמת תלוי ביורשים (צו קיום צוואה, ויכוחים, חלוקה וכו)
אתה כן יכול לפני המוות לייצר קרן של הסכום הזה ולתת לגוף מנהל כזה או אחר נאמנות על זה
הייורשים יקבלו בצוואה הכל פרט ל1 מליון שכבר לא שלך מראש לפני המוות
רעיון נחמד אחר זה לתת אופציה לניהול הקרן לירושים כלומר אחד היורשים יוכל אם ירצה לנהל את הקרן בשכר סימלי (שווה ערך לדמי הניהול של גוף כזה או אחר)
וכן לתת אפשרות ליורשים להשפיע לאן יתרם הכסף (למרות שזה לדעתי פלונטר משפטי)

הקושי העיקרי שלי במחשבה על מהלך כזה הוא לאן לתרום את הכסף מ3 סיבות עיקריות
1. מההיכרות שלי על כל 1 שקל שאתה תורם לרוב בקצה מקבלים רק סביב ה20-50 אגורות, השאר הולך לטובת משכורות של מנהלי העמותות, עלויות ניהול וכו כולל מלכ"ר...
2. אני אישית חושב שלתרום כסף מנציח בעיות בחברה, על משל הדייג והדג, לכן אני מאוד תומך בעמודה כמו פעמונים שמלמדת אנשים להתנהל נכון ופחות תומך במקומות שעוזרים לאנשים להישאר מחוץ לשוק התעסוקה (ברור לי שיש המון מקרים שלא יכולים לעבוד מכל סיבה ובצדק, פשוט זאת משוואה שקשה לי להסתדר איתה ואני חלוק עם עצמי איתה רבות)
3. לדעת היום איפה תרצה לתרום את הכסף בעוד 100 שנה נראה לי משימה לא פשוט, יכול להיות כל כך הרבה שינוים גיאופוליטים / תרבותים / חברתיים וכו
תחשוב לדוגמא שאתה תורם לאגודה למלחמה בסרטן ואבל במרוצת השנים ריפאו את כל מחלות הסרטן וזה הפך למחלה שולית או לא קיימת...

נקקודה למחשבה אחרת היא כמו שהכסף גדל גם ההשפעה של היום יכולה לגדול במרוצץ השנים
בהמשך לרעיון של לתרום לאגודה למלחמה בסרטן
ב1 מליון שקל היום אתה יכול לממן היום 16 מלגות לרופאים אז תחשוב כמה חיי אדם תוכל להציל ב100 שנים בזכות זה, או במקום רופאים 16 מלגות מחקר לריפוי סרטן...
להבדיל מ45 מליון לאגודה כזאת או אחרת שתשתמש בכסף הזה במקרה הטוב רק בשליש ממנו לטובת עזרה לחולים

שרשורים דומים עם הוראות ליורשים זכו לתגובות די זועפות, ובצדק.

זה לא אותו הדבר, זה לא הוראות ליורשים, זה לתרום היום חלק מהכסף שלך למה שאתה רוצה
נכון אולי יהיה לנתק את היורשים מזה לחלוטין ואז באמת זה ימנע סכסוכים מיותרים

כסף היום שווה יותר מכסף בעתיד - אם ניקח את זה לקיצוניות, אדם שגווע ברעב היום לא יוכל להביא את ה-50 צאצאים שהיית יכול להציל מרעב בעוד 100 שנה אם לא תאכיל אותו היום. מליון שקלים זה סכום מאוד יפה, הייתי מציע למצוא עמותות שאתה מזדהה עם מטרתן ופשוט לתרום.

קצת אקסיומה, האם נכון להציל מישהו מרעב היום בשביל שבעוד 100 שנים יהיו לו 50 צאצאים שיגוועו גם מרעב
נכון אולי ללמד את אותו אדם בשביל שלא הוא ולא הצאצאים שלו יצטרכו להגיע לחרפת רעב או מנגד לתת לו את הכלים בשביל לבחור אם הוא היה רוצה פחות צאצאים

הנאמנות על התיק תצטרך לעבור דורות של עורכי דין ומנהלים. זה גם יאכל מהתשואה וגם הסיכוי שהכסף הזה ייעלם או פשוט יישכח מתישהו בדרך גדול מאוד. אתה בעצם מגדיל את הסכום הנתרם תמורת הסיכון המשמעותי שזה בעצם לא יקרה אף פעם.

אני בטוח שיש פתרונות לזה, לא רואה בעיה זה עלות ניהול לא תיהיה שולית כמו כל תיק השקעות מנוהל
מעבר לזה שאפשר לתת לאחד היורשים לנהל את זה
אם הייתי אני בנעלים האלה היית מאוד שמח לחנך את הילדים שלי על מורשת ותרומה שאבא או סבא שלי יצר
תסכל על פרס נובל ואיך זה מייצר תרומה אדירה לאנושות

@RICOnERT אני עוקב אחרי השרשור הזה, אם תצליח למצוא מנגנון אוטומטי למשהו בסגנון הזה
משהו בסגנון של תרומה לקרן שמייצרת את הרעיון הזה עם הכסף והכל באוטומט הייתי שמח לשמוע
דרך אגב אותי אישית יותר מענין קרן שלא נגמרת, כלומר לייצר קרן שמחלקת כל שנה 3 אחוז מהרווחים שלה לטובת מלגות או משהו בסגנון
לפחות ברעיון זה משהו אל-מותי

 

[KFC Uerdingen 05]

- התיק יישאר מושקע 100 שנים. לאחר מכן, 90% ייתרם לכמה עמותות צדקה, ו-10% יתחלק בין היורשים.

רעיון יפה, ויש בעולם לא מעט מורישים עם סכום 10-ספרתי ומעלה שעשו דברים בסגנון, אבל אני יכול רק לשער שיש סיבה למה סוג הפעולה הזה שמור לירושות של מיליארדים ולא לירושות של מליונים.

הכסף יהיה אחרי מותך בנאמנות, דמי הנאמן באים בנוסף לדמי ניהול ההשקעות ויש בהם מרכיב fix שבסכום נמוך יהיו מאוד משמעותיים.
הנאמן לא חי לנצח, מי בוחר את הנאמן הבא?
"לא לעשות שינויים" על פני מאה שנה זה לא ריאלי, מי מחליט על שינויים?
למה תתרום עוד 100 שנה? אתה לא יכול להחליט היום. מי יחליט?

בקיצור, בשביל שהכסף שלך לא יתאדה (או יגיע ל"עמותה" של האחיינית של הנאמן השישי) צריך מנגנונים די מורכבים, והם עולים לא מעט כסף. תכפיל את ההון הראשוני פי אלף ויש על מה לדבר.

 

[העצלן המחושב]

לפי הרעיון של הפרישה המוקדמת, בו כל שנה מוציאים סכום קטן מהתשואה - גודל התיק לא יקטן אחרי הפרישה (עד כדי הוצאות בלתי צפויות וכו').
מה מנחים את היורשים לעשות עם הכסף?
(זה עוד רחוק מאוד ממני אבל) חשבתי להוריש את כל ההון לילדים, פרט ל-1M ש"ח. אותם להשאיר בתיק "וורן באפט" (כל זה בהשראתו כמובן) או משהו דומה, ולתת את ההנחיות:
- ב-5 שנים הראשונות לא מושכים מהתיק.
- בסוף כל שנה, אפשר למשוך עד 1% מהתיק.
- המשיכות השנתיות מהתיק יתחלקו בין כל היורשים.
- אין לעשות שינויים בתיק.
- התיק יישאר מושקע 100 שנים. לאחר מכן, 90% ייתרם לכמה עמותות צדקה, ו-10% יתחלק בין היורשים.

בשביל הדוגמה אני מניח:
- כל דור יחייה עד גיל 90
- כל דור יוליד 2.5 ילדים
- התשואה השנתית היא 5% (ממנה מושכים 1%, תשואה היסטורית בתיק של באפט 5.7%)

התוצאות אחרי 100 שנים:
סה"כ כסף: ₪ 52,980,216.51
סה"כ לצדקה: ₪ 47,682,194.86
סה"כ לירושה: ₪ 5,298,021.65
סה"כ לירושה פר יורש: ₪ 34,776.76 (152 יורשים חיים כולל ילדים קטנים)
ממוצע המשיכה השנתית פר יורש: 2,500₪

סה"כ הכספים שנשמכו כל שנה עד מות ילדיי (60 שנים אחרי מותיק): ₪ 2,231,594. ז"א יותר מהסכום ההתחלתי שהייתי יכול להוריש להם. מן

מן הסתם תשואות העבר לא מעידות על עתיד וכו'..
המחשבה על השפעה על 100 שנים בעתיד אחרי מותי, מרגישה משמעותית. לא יודע למה.

מה אתם מתכננים? מישהו חושב על כיוון דומה?
זה אפשרי מבחינה חוקתית או מעשית להשאיר הוראות צוואה כאלו?

(רק מחשבות תיאורטיות בנושא, כאמור רחוק שנות אור מהחלטה כזו)

לדעתי הרעיון המרכזי מעניין מאד. אני מקדיש לנושא מחשבה כל מספר שנים מאז שקראתי בתור ילד את "בני מתושלח" של היינלין ואת ספרי "המוסד" של אסימוב. וכדי להוסיף חטא על פשע, אני חושב לחבר בין השניים: הרי אם מקציבים סכום גדול להשקעה, וטווח הזמן הוא דורות, אולי אפילו דורות רבים, האם לא ניתן ע"י תמריצים כלכליים נכונים לתמוך בהתפתחותה של שושלת משפחתית, מדינה שלמה או אפילו האנושות כולה?

לא קל לעצב חוקים טובים להשקעה ולמשיכת הכספים, אבל אני לא מסכים עם הגישה שאומרת שלא צריך לנסות לעזור לדורות הבאים מעבר להורשה ישירה - אם מדובר בסכום קטן יחסית, אז ניחא (ומליון שקלים הוא קטן למטרות אלו). כשמדובר בסכום גדול ממש, כלל האצבע אומר שהדורהשלישי\רביעי יאבדו את ההון ובכלל יהיה בסיכון להפוך להיות לחבורה עלובה של נהנתנים\מסוממים\לא-יוצלחים חסרי ערך. גם תרומה של הרוב לצדקה טובה רק אם לדעתך אירגוני צדקה הם יעילים ומוצלחים ללא "אוכלי-חינם" ובאופן כללי מתוחכמים יותר ביצירת תמריצים חיוביים לטווח ארוך ממך. בכל מקרה זה ימנע את הגדלת ההון ותמיכה בדורות עתידיים.

אני מציע להתעניין במחקרים כלכליים על השפעה ארוכת טווח של תמריצים כלכליים על אנשים ואירגונים, ובמיוחד ב"תורת המשחקים". כשבונים אירגון כזה חשוב לנטרל כמה שאפשר את "בעיית הסוכן" או אפשרות של צאצא אחד (או קבוצה) to game the system וכך לשאוב את הכסף ע"י עמידה בחוקים אך לא בכוונה העומדת מאחוריהם (או ביעד שמנסים לקדם). מיליונרים מודרניים משתמשים בנאמנויות (trust funds) עם חוקים שונים ומשונים בניסיון לפתור את הבעיות הללו. אחת הבעיות הקשות ביותר לדעתי היא להמנע ממנגנון שייצר חבורת צאצאים מנומנמים וחסרי יוזמה, שעושים את המינימום האפשרי כדי לקבל ערמת השטרות שלהם ולא מנסים להתאמץ, לחדש או לחשוב על העתיד. מערך חוקים מוצלח כדאי שיהיה מורכב מספיק כדי לקדם את מטרותיו, אך לא יותר מורכב מהמינימום הנדרש לכך, כדי להקטין את כמות הפרצות בחוקים.
רק צריך לשים לב שמיליון יחיד אינו מספיק כנראה כדי לבנות מנגנון מתאים, ולו כי הרווחים ממנו לא יספיקו לשלם מספיק משכורות כדי לעצור אדם יחיד שמחליט למעול ולברוח עם כל הכסף.

שיטה אחת שיש לה היסטוריה טובה למדי היא לטפח צאצא אחד (או יותר) שיהיה אחראי על ההשקעה ועל השימוש בהון. אחרי לכתך (ואפילו לפני) הוא ימשיך לנהל את ההון באחריות וגם לקדם את המטרות המוסכמות, כגון תרומות קבועות לצדקה (כמובן שהבחירה באחראי תהיה על סמך התאמה אמיתית גם בנושא זה). תחת אחריותו תהיה גם האחריות לבחור מהדור הבא של הצאצאים את הנאמן הבא. השיטה לא חסינה לפגמים, אך עם שילוב של נאמנות משפחתית ושכל ישר ניתן להמנע מנוכלים, בזבזנים ואידיוטים במידה סבירה. יש שושלות שמשמרות ומרחיבות כך את הונן כבר מימי-הביניים.

 

[RICOnERT]

@העצלן המחושב @A42
@KFC Uerdingen 05
@petit nicolas
תודה על התשובות המפורטות, העלתם כמה טיעונים מעניינים:


לאדם שימות ברעב היום לא עוזרת תרומה בעוד 100 שנה.

זה נכון. ניסיתי לחשוב על לייצר אפיק שבו היורשים מקבלים את הכסף (אמנם לאורך 60 שנה אבל עדיין) ובנוסף אני מגדיל את הסכום שאותו אני יכול לתרום. אני עדיין מוריש את המליון האלו לילדיי, אבל אני גם יוצר מנגנון שיתרום בעתיד.
אני מבין את הרציונאל בו 1M ש"ח היום שווים יותר מאולי 1M*X בעתיד. אבל העיקרון / יצירת הניסוי הזה מעניקה לי משמעות (מחשבתית).


היורשים יחליטו לעשות משהו אחר עם הכסף וינסו למשוך אותו. / אפשר לחנך צאצאים שיהיו אחראים על ההשקעה לפי המוסכמות / מי ינהל את הקרן לאורך הדורות.

אידיאלית, הם לא יוכלו לעשות את זה. הם רק יוכלו לקבל את הכספים שמגיעים להם, וזהו. לא הייתי רוצה שהם יהיו מעורבים בניהול כי זה נראה לי מתכון לריבים משפחתיים גדולים. בכל זאת, גם אחרי 100 שנה מדובר בהרבה דורות והרבה אנשים. האידאל הוא למצוא מסגרת שבה החוקים יישמרו באופן כמעט אוטומטי. החלוקה של הכספים כל שנה היא בגדר אוטומציה, ומדי דור צריך לרשום את היורשים החדשים.
נגיד שעושים את זה פעם בשנה. אז זהו, פעם בשנה מישהו צריך להתעסק בזה, וכל שאר הזמן הכסף יושב מושקע.


גם בניהול הקרן / הכספים ירדו עמלות ניהול, וגם בתרומה לעמותה כלשהי יהיו עמלות לאותה עמותה / בעייתי לדעת למה יהיה רלוונטי לתרום עוד 100 שנה.

באמת הבעיה פה מתחלקת לשניים:
איך ליצור את המנגנון הזה שינהל את הכסף בצורה שאני רוצה.
ומה לעשות עם הכסף בתום התקופה / לאורך התקופה.

מה שדמיינתי בראשי זה לבחור כמה תחומים עיקריים שנראים לי חשובים, ולהשאיר את ההנחייה לתרום לגופים שעוזרים / תורמים באותם תחומים. זה נכון, אולי סרטן עוד 100 שנה יהיה פתור, אבל אפשר למשל להגדיר שאת הכסף יתרמו "למתן תרופות לחולים במחלות סופניות שלא יכולים לממן טיפול שיאריך את זמן חייהם או את איכות חייהם בצורה משמעותית". שוב, איך אוודא שאחראיי הקרן אכן יעשו את זה? לא יודע.

בהחלט רעיון יפה, וגרמת לי לחשוב בכיון...

נקקודה למחשבה אחרת היא כמו שהכסף גדל גם ההשפעה של היום יכולה לגדול במרוצץ השנים
בהמשך לרעיון של לתרום לאגודה למלחמה בסרטן
ב1 מליון שקל היום אתה יכול לממן היום 16 מלגות לרופאים אז תחשוב כמה חיי אדם תוכל להציל ב100 שנים בזכות זה, או במקום רופאים 16 מלגות מחקר לריפוי סרטן...
להבדיל מ45 מליון לאגודה כזאת או אחרת שתשתמש בכסף הזה במקרה הטוב רק בשליש ממנו לטובת עזרה לחולים

@RICOnERT אני עוקב אחרי השרשור הזה, אם תצליח למצוא מנגנון אוטומטי למשהו בסגנון הזה
משהו בסגנון של תרומה לקרן שמייצרת את הרעיון הזה עם הכסף והכל באוטומט הייתי שמח לשמוע
דרך אגב אותי אישית יותר מענין קרן שלא נגמרת, כלומר לייצר קרן שמחלקת כל שנה 3 אחוז מהרווחים שלה לטובת מלגות או משהו בסגנון
לפחות ברעיון זה משהו אל-מותי

אהבתי את דוגמת הרופאים. ואהבתי גם את הקרן שלא נגמרת. התחלתי מלהגדיר את ה-100 שנים כדי להרגיש את המספרים עם 1M ש"ח. מה שמגניב בקרן אין סופית שכל עוד הכלכלה תמשיך באותו באופן - התרומה תמשך לנצח. או לפחות לאורך תקופה ארוכה.

 

[A42]

מעניין לבדוק אם יש מנגנונים קיימים כאלה
נכון שאולי 1 מליון שקל שלי הוא לא משמעותי
אבל אם תיהיה אפשרות לתרום לעמותה שתייצר בדיוק את הרעיון הזה של המשכיות ע"ב השקעות
אולי זה יוכל למשוך הרבה כסף מהרבה אנשים
מספיק בשביל להזניח את עלויות הניהול...

 

[SOR]

הנאמן לא חי לנצח, מי בוחר את הנאמן הבא?

ראה ערך "מגן הנאמנות".
מי בוחר מגן חדש במקרה שהמגן מת ?, שאלה טובה , לפי התחושה שלי כנראה שהגוב של מגן הנאמנות עובר לאדם אחר בתוך פירמה של עו"ד שבה עבד המגן הקודם.

 

[גרהם]

לפי הרעיון של הפרישה המוקדמת, בו כל שנה מוציאים סכום קטן מהתשואה - גודל התיק לא יקטן אחרי הפרישה (עד כדי הוצאות בלתי צפויות וכו').
מה מנחים את היורשים לעשות עם הכסף?
(זה עוד רחוק מאוד ממני אבל) חשבתי להוריש את כל ההון לילדים, פרט ל-1M ש"ח. אותם להשאיר בתיק "וורן באפט" (כל זה בהשראתו כמובן) או משהו דומה, ולתת את ההנחיות:
- ב-5 שנים הראשונות לא מושכים מהתיק.
- בסוף כל שנה, אפשר למשוך עד 1% מהתיק.
- המשיכות השנתיות מהתיק יתחלקו בין כל היורשים.
- אין לעשות שינויים בתיק.
- התיק יישאר מושקע 100 שנים. לאחר מכן, 90% ייתרם לכמה עמותות צדקה, ו-10% יתחלק בין היורשים.

בשביל הדוגמה אני מניח:
- כל דור יחייה עד גיל 90
- כל דור יוליד 2.5 ילדים
- התשואה השנתית היא 5% (ממנה מושכים 1%, תשואה היסטורית בתיק של באפט 5.7%)

התוצאות אחרי 100 שנים:
סה"כ כסף: ₪ 52,980,216.51
סה"כ לצדקה: ₪ 47,682,194.86
סה"כ לירושה: ₪ 5,298,021.65
סה"כ לירושה פר יורש: ₪ 34,776.76 (152 יורשים חיים כולל ילדים קטנים)
ממוצע המשיכה השנתית פר יורש: 2,500₪

סה"כ הכספים שנשמכו כל שנה עד מות ילדיי (60 שנים אחרי מותיק): ₪ 2,231,594. ז"א יותר מהסכום ההתחלתי שהייתי יכול להוריש להם. מן

מן הסתם תשואות העבר לא מעידות על עתיד וכו'..
המחשבה על השפעה על 100 שנים בעתיד אחרי מותי, מרגישה משמעותית. לא יודע למה.

מה אתם מתכננים? מישהו חושב על כיוון דומה?
זה אפשרי מבחינה חוקתית או מעשית להשאיר הוראות צוואה כאלו?

(רק מחשבות תיאורטיות בנושא, כאמור רחוק שנות אור מהחלטה כזו)

מעניין אם יש לך ילדים ואם כן, בני כמה הם.
ההשוואה בין הצרכים של ילדיי האהובים כשיהיו בוגרים לבין הצרכים של ריבעים שלא אכיר לעולם, משונה בעיני.
אני לא שולל את הרעיון של תרומה למישהו שיחיה עוד 100 שנה, אבל לא רואה קשר בין הרצון הזה לבין הרצון שלי לעזור לילדיי.
בכל מקרה, כפי שכתבו, מנגנון כזה יתן הרבה פרנסה לנאמני הקרן ועורכי דין של יורשים שיעלו טענות שונות ומשונות (כי אי אפשר באמת לכסות מראש כל תרחיש).

 

[גרהם]

ראה ערך "מגן הנאמנות".
מי בוחר מגן חדש במקרה שהמגן מת ?, שאלה טובה , לפי התחושה שלי כנראה שהגוב של מגן הנאמנות עובר לאדם אחר בתוך פירמה של עו"ד שבה עבד המגן הקודם.

יש פתרונות טכניים. קשה למצוא פתרון לבעיה המהותית שאינך יכול להכיר את מי שיהיה הסמכות העליונה בעת פירוק הקרן וחלוקת הכספים בסמוך לכך.

 

[DudeOFortune]

אני לא רוצה לחשוף על עצמי פרטים אבל אתמצת לך : בעבר המצווה לא ידע שמה שהוא תורם מדובר בלא הרבה, לאחר 40 שנים מהמעשה- מה שתרם הפך להיות יותר מפי 2500 ממה שהיה בעת הציווי!!!

אני בפרט מפסיד ממעשה דומה מיליון שח+ והמשפחה ככלל כ15 מיליון שח.

לדעתי אל תעשה את זה, לפחות לא אחרי מותך.
לפני מותך תתרום את הסכום שתרצה, אבל אחרי המוות, אל תעשה את זה לדעתי.

 

[גרהם]

אני לא רוצה לחשוף על עצמי פרטים אבל אתמצת לך : בעבר המצווה לא ידע שמה שהוא תורם מדובר בלא הרבה, לאחר 40 שנים מהמעשה- מה שתרם הפך להיות יותר מפי 2500 ממה שהיה בעת הציווי!!!

אני בפרט מפסיד ממעשה דומה מיליון שח+ והמשפחה ככלל כ15 מיליון שח.

לדעתי אל תעשה את זה, לפחות לא אחרי מותך.
לפני מותך תתרום את הסכום שתרצה, אבל אחרי המוות, אל תעשה את זה לדעתי.

מעניין. למה אתה מרגיש שהפסדת כסף שמעולם לא היה שייך לך? (הכרת בכלל את האדם שהכסף היה שלו?)

 

[Nool]

תשאיר קצת לתולעים שירחמו עליך שהן לועסות אותך בקבר

עכשיו ברצינות , לא עדיף לחנך את היורשים בחייך מאשר להשאיר אותם עם רשימת הוראות?

 

[DudeOFortune]

מעניין. למה אתה מרגיש שהפסדת כסף שמעולם לא היה שייך לך? (הכרת בכלל את האדם שהכסף היה שלו?)

אני מרגיש שהפסדתי מכיוון ש"הארגון" (לא מפרט מעבר) אליו הכספים נתרמו מנוהל ע"י המשפחה אבל לא ניתן למשוך משם ממש כספים. ובנוסף מכיוון שכעת ההשקעה הבשילה ולכן העניין צף מחדש.
אני לא הכרתי את המצווה, אבל *ייתכן ולא הבין את המימדים של זה בעתיד הרחוק* , שבעבר נראתה יחסית צנועה והתנפחה למימדים מפלצתיים..(פי 25,000 מההשקעה ההתחלתית ולא פי 2500 כפי שכתבתי לפני) לכן יש תחושת פספוס, גם בגלל הסכום וגם בגלל שאני כן אקבל חלק ולכן הפספוס מעקצץ.

לכן, אני מציע לפותח האשכול לשקול את צעדיו ולדעתי האישית היא תרומת סכום בעודו בחיים כך שגם יזכה לסיפוק וגם שזה לא יהדהד דורות קדימה כי מה שזוכרים זה את החלוקה ומה שיכל להיות.
המקרה אצלו מעט שונה מכיוון שמדובר בחלוקה בפעם אחת בלבד ולכן ייתכן והעניין יישכח, אך אם מדובר באירוע מתגלגל כמו חלוקת דיבנדים/משיכת כספים חודשית וכו' - זה מבאס לאללה.

 

[RICOnERT]

אני מרגיש שהפסדתי מכיוון ש"הארגון" (לא מפרט מעבר) אליו הכספים נתרמו מנוהל ע"י המשפחה אבל לא ניתן למשוך משם ממש כספים. ובנוסף מכיוון שכעת ההשקעה הבשילה ולכן העניין צף מחדש.
אני לא הכרתי את המצווה, אבל *ייתכן ולא הבין את המימדים של זה בעתיד הרחוק* , שבעבר נראתה יחסית צנועה והתנפחה למימדים מפלצתיים..(פי 25,000 מההשקעה ההתחלתית ולא פי 2500 כפי שכתבתי לפני) לכן יש תחושת פספוס, גם בגלל הסכום וגם בגלל שאני כן אקבל חלק ולכן הפספוס מעקצץ.

לכן, אני מציע לפותח האשכול לשקול את צעדיו ולדעתי האישית היא תרומת סכום בעודו בחיים כך שגם יזכה לסיפוק וגם שזה לא יהדהד דורות קדימה כי מה שזוכרים זה את החלוקה ומה שיכל להיות.
המקרה אצלו מעט שונה מכיוון שמדובר בחלוקה בפעם אחת בלבד ולכן ייתכן והעניין יישכח, אך אם מדובר באירוע מתגלגל כמו חלוקת דיבנדים/משיכת כספים חודשית וכו' - זה מבאס לאללה.

אני מבין את תחושת ההחמצה. אבל אני מנסה להסתכל על זה מהכיוון ש:
1. היורשים המיידים שלי (ילדיי) ייקבלו את אותו הסכום אחרי 60 שנה. (שזה כן מבאס, אבל באופן עקרוני הם יהנו מרוב הכסף במהלך חייהם)
2. אני דואג להכנסה (קטנה אבל משמעותית) לכל צאצאיי, כל שנה במשך חייהם.
3. בסוף אני תורם סכום כסף גדול לכמה תחומים משמעותיים, וסכום כסף נוסף לצאצאיי.

אז אני מבין שיש תחושת החמצה (אם היו מחלקים את כל הכסף בקרן בין כל היורשים במותי, כל אחד היה מקבל סכום גדול), אבל בתיאוריה מי שאמור לקבל את הכסף, ילדיי, מקבל את כולו. וכל השאר מקבלים בונוס. אם לא זה, הם לא היו מקבלים שום דבר...

תשאיר קצת לתולעים שירחמו עליך שהן לועסות אותך בקבר

עכשיו ברצינות , לא עדיף לחנך את היורשים בחייך מאשר להשאיר אותם עם רשימת הוראות?

כן, אבל זה לא קשור לחינוך. הסיבה שאני חושב על זה היא כי זה "יוצר כסף" אחרי מותי. כאמור, היורשים יקבלו את הכסף ככה או ככה.
מה גם, שאני מאמין שזה יהיה רק חלק מהירושה הזוגית וכו'..

מעניין אם יש לך ילדים ואם כן, בני כמה הם.
ההשוואה בין הצרכים של ילדיי האהובים כשיהיו בוגרים לבין הצרכים של ריבעים שלא אכיר לעולם, משונה בעיני.
אני לא שולל את הרעיון של תרומה למישהו שיחיה עוד 100 שנה, אבל לא רואה קשר בין הרצון הזה לבין הרצון שלי לעזור לילדיי.
בכל מקרה, כפי שכתבו, מנגנון כזה יתן הרבה פרנסה לנאמני הקרן ועורכי דין של יורשים שיעלו טענות שונות ומשונות (כי אי אפשר באמת לכסות מראש כל תרחיש).

אין ילדים, התרגיל מחשבתי. אני מניח שהסכום הנ"ל יהיה רק חלק מהירושה שלי, שלא לדבר על הירושה הזוגית. ולכן אני משתעשע ברעיון שהילדים המיידיים שלי יקבלו את הסכום על זה פרוס על כל חייהם, ועדיין "יווצר" עוד כסף שיוכל ללכת לכל ילדי, וגם לכמה מטרות שהייתי רוצה לתרום להן.
(הטיעון הנגדי לזה, הוא שעדיף לי לתת לילדים שלי את הסכום הזה, כי כאמור כסף בעתיד לא יעזור להם אם הם ימותו מרעב היום + הילדים עצמם יוכלו להשקיע את זה באיזה צורה שנראית להם מתאימה.)

רק כדי להבהיר שוב, אני משתשע ברעיון הזה מחשבתית, ואני רחוק מהשלב בו אני צריך לכתוב ירושה \ לחלק את הכסף בין ילדיי שעוד לא קיימים..

 

[Nool]

@RICOnERT למה שיהיה איכפת לך מה הכסף שלך יעשה אחרי המוות שלך

אם אתה מאמין בחיים אחרי המוות יש דברים אחרים ששווה לעשות עם הכסף

 

[גרהם]

רק כדי להבהיר שוב, אני משתשע ברעיון הזה מחשבתית, ואני רחוק מהשלב בו אני צריך לכתוב ירושה \ לחלק את הכסף בין ילדיי שעוד לא קיימים..

לחשוב זה תמיד טוב.
אין הורה שלא מכיר את הפער בין האידיאלים שלפני הלידה למציאות בגידול ילדים, אבל תכנון חלוקה בין ילדים, נכדים, נינים ותרומה אצל מי שעדיין אין לו ילדים, נשמע כמו מתכון מצויין ל"מה חשבתי לעצמי" בעוד כמה שנים.