• התכנים בפורום אינם מהווים ייעוץ מקצועי מכל סוג, לרבות ייעוץ השקעות המתחשב בצרכיו המיוחדים של כל אדם.
    השימוש בפורום כפוף לתנאי השימוש. עצם השימוש בפורום מהווה הסכמה מלאה לתנאים אלה.

למה השקל עדיין מתחזק

  • פותח הנושא פותח הנושא orensp
  • פורסם בתאריך פורסם בתאריך
לדעתי ההרחבה הכמותית היתה צריכה לטפל בשתי נקודות, יציבות המערכת הפיננסית ויצירת תזרים מזומנים למשק הראלי
בחלק הראשון זה עבד מצויין, החלק השני די נתקע כי הבנקים לא שחררו הסכר כפי שציו הפוליטקאים.
במובן יזה היא מכשלה כי הממשל התכוון שהבנק(ים) יבצע(וֹ) פעולה ראלית (״הלוואה לקבלן״) ואילו הבנקים סירבו/גררו רגליים
 
החלק השני די נתקע כי הבנקים לא שחררו הסכר כפי שציו הפוליטקאים.
במובן יזה היא מכשלה כי הממשל התכוון שהבנק(ים) יבצע(וֹ) פעולה ראלית (״הלוואה לקבלן״) ואילו הבנקים סירבו/גררו רגליים
אז שוב אני לא חושב ש"הבנקים גררו רגליים". הם פשוט הלוו בריבית נמוכה כפי שמצופה מהם. זה גרם להעלאת ההון.
סתם להמחשה מדד S&P500 כולל דיבידנדים עלה ב-9 שנים האחרונות (מאז שהתחילה ההרחבה) פי 4. זה 17% בשנה וכמעט לא הייתה "אינפלציה".
מאיפה זה הגיע? מרווחי החברות שגדלו? רווחי החברות גדלו במספרים זניחים יחסית לזה (בערך ב-5-6% בשנה).
אז ברור שקרה משהו ממדיניות ההרחבה.
אני לא חושב שיש קונספירציה במדידת אינפלציה, אבל: אם הבנק המרכזי יקנה את כל המלפוננים כל הזמן ואח"כ מייד ישרוף אותם המחיר שלהם יעלה. במצב כזה מחיר העגבניות יעלה מעט יחסית או אולי בכלל לא יעלה. אז אם נמדוד את מחיר העגבניות ונגדיר או כאינפלציה הפעולה של הבנק המרכזי לא עשתה כלום. אבל היא כן עשתה: היא העלתה את המחיר של המלפוננים!
לסיכום, השאלה היא מה אתה עושה: איך אתה מדפיס כסף והשאלה היא מה אתה מודד (מה היא אינפלציה? למה מחירי דירות לא נכללים באינפלציה?).
 
אז נניח שאין קונספירציה במדד
אם אין קונספירציה אז כנראה אין הסכמה "עולמית" איך מודדים אינפלציה ויש כל מני גישות, והרבה פעמים המדידה מתאחרת ביחס ל"מציאות", כל זה לא משנה את התאוריה של mmt שכמו כל תאוריה מניחה קיום של מדדים אוביקטיבים כמו אינפלציה
יתכן שבמציאות מדידה שגויה של אינפלציה מייצרת טעות במודל ובקבלת ההחלטות אבל זה לא מעקר את המודל הנל או אחר.

אישית קשה לי להאמין שהאינפלציה בארץ היא 3% במקום.0% כיום ...

לגבי הרחבה כמותית, התכוונתי שבראיית הממשל הבנקים גררו רגליים, הם לא התנו את ההרחבה בתוכנית ספציפית ובגלל זה החלק השני נכשל בעיני הממשל.
ממש כמו שמדינת ישראל מחלקת הטבות מס לחברות אבל לא מתנה את הפטור בתעסוקה ואי-פיטורים (ואחכ יש בלגן)
 
אני מנסה להבין את הטענה שלך (שמייצגת את אסכולת MMT): אתה טוען שלהרחבה הכמותית לא הייתה שום משמעות כי פשוט העבירו כסף מחשבון החיסכון של הבנקים לחשבון עו"ש שלהם. כלומר, הטענה היא שלא הייתה השפעה לפעולה הזאת?
יותר מכך, אתה טוען שבימינו, מכיוון שאין הדפסת כסף לקבלנים (אסור לממשלה ללוות מהבנק המרכזי), אלא רק הדפסות כסף שעוברות כהלוואה לבנקים, אין למעשה שום משמעות למדיניות המונטירית?
אתה לא חושב שמחירי הדירות (בעולם) והקפיצה המטורפת של המניות בעולם ב-10 שנים האחרונות היו גם בגלל המדיניות המוניטרית?

רון , MMT ממש לא בעד פעילות מוניטרית כזו או אחרת של בנק מרכזי.
המטרה של ההרחבות הכמותיות היתה לגרום לבנקים להלוות יותר דבר שלא קרה משום שהבנקים מלווים כשהם חושבים שהם ירוויחו מזה ולא כשמגדילים להם את הרזרבות (קין מדבר על זה בסרטון)...
למעשה MMT טוענים שבעיה היא בחוב הפרטי

Government Debt Isn't the Problem—Private Debt Is
https://www.theatlantic.com/busines...-debt-isnt-the-problemprivate-debt-is/379865/
To put a finer point on it: For major economies, if the ratio of private debt to GDP is at least 150 percent, and if that ratio grows by at least 18 percent over the course of five years, then a big crisis is likely in the offing.
אז הם בטח לא בעד הניסיונות שהיו לגרום לבנקים להלוות יותר כשהחוב הפרטי בארה"ב ברמות קריטיות! הם היו בעד החזר מיסים שישימו כסף בידי הציבור וגם בעד הגברת פעילות ממשלתית להגדיל ביקושים. הבעיה עם חוב פרטי היא שלפרטים אין מדפסות כסף וכשמבקשים מהם את הלוואות בחזרה בדיוק בזמן הכי לא נוח מבחינתם אין להם איך להחזיר וזה יוצר ספירלה דיפלציונית עם אבטלה ומירמור שמעלה מפלגות קיצוניות. הממשלה תמיד יכולה לשלם את הקופונים והקרן של ההלואה משום שיש לה מדפסת כסף.כל עוד היא מוציאה ו אין אינפלציה אז כל גורמי הייצור שהיו ככה סתם מובטלים מבעיות חשבונאיות(שהרי לא נפל מטאור והרס הכלכלה) מועסקים עכשיו באמת. ברגע שתתחיל אינפלציה זה סימן שהסקטור הפרטי יצא מהדכאון שלו וגם מזרים ביקושים. זה הזמן להפחית ביקושים ממשלתיים או להעלות מיסים.
-----------------------------------------------------------------------
אני מניח שבMMT יאמרו לך שאם היתה פעילות ממשלתית פיזקאלית יותר נחרצת לא היו צריכים את כל הקשקושים המונטריסטים כולל שמירת הריבית נמוכה.
----------------------------------------------------------------------------------

עוד כמה אנקדוטות בקצרה של MMT לגבי מדיניות מונטרית.

א.) MMT אומרים ששער הריבית הטבעי על הכסף הוא למעשה אפס! כמו שאין לך ריבית על ז'טונים או כרטיסים לרכבת ולתיאטרון.
הריבית היא בוננזה שנתנו פעם על מנת שהציבור לא ירוץ לבנק המרכזי למשוך זהב. היום לא צריך כי עם הכסף אפשר לרוץ לבנק המרכזי לשלם מיסים ... אז מי שרוצה שירוץ ואפחד לא יפריע לו.
ב.) MMT אומרים שפעם כשהיו מעלים ריבית היו מקטינים את הצריכה וליהפך אבל היום לא ברורה בכלל ההשפעה של הורדת ריבית והיא תלויה
במבנה החברה שיש לבדוק כל הזמן. למשל , פנסיונרים שמושכים נניח כספים מתיק של הרי בראון יגדילו את שיעור המשיכה הבטוח שלהם כאשר ריבית הפד חסרת הסיכון עולה ויורידו כאשר היא תרד. כן , יש היום הרבה בייבי בומרס פנסיונרים כאלו מפעם בזמנים של מילטון פרידמן .
ג.). ממשלה לא צריכה להלוות כסף של עצמה.
כזכור כסף זה פטור ממס שהממשלה נתנה. למה שהיא תלווה את זה כשהיא יכולה
להנפיק עוד פטור ממס בכמות שהיא רוצה ללוות?
רון, תחשוב על זה ככה .נאמר שאני השכן המעצבן שלך.
לא היה לי סוכר ולויתי ממך כוס סוכר ונתתי לך פתק שאני חייב לך כוס סוכר.
עכשיו , פתאום גילתי שחסרה לי עוד כוס סוכר. מה הדבר ההגיוני שלי לעשות?
(חוץ מלקנות בעצמי סוכר כמובן … אבל אם הייתי עושה כך לא הייתי מעצבן)
האם עלי ללוות ממך את הפתק שנתתי לך קודם עם ריבית בשביל לקבל ממך עוד כוס סוכר …. או פשוט לכתוב לך עוד פתק שאני חייב לך סוכר?

תשובה:
עדיף לכתוב עוד פתק ולא לשלם סתם ריבית. ריבית ממשלתית במובן הזה היא
wealth fair. זה הולך לבעלי האמצעים.…. שבעלי האמצעים יקבלו את הריבית שלהם מהשוק החופשי ולא יבנו על הממשלה. (למעט אגח לפנסיונרים וכו…)
(שים לב שזה לא קפטליזם אלא סופר-קפטליזם)

וכאן בקצרה מדוע למבנה החוב הפרטי במשק יש השלכות מאקרו כבירות(דבר שהמיינסטרים הכלכלי מתעלם ממנו)
 
סתם להמחשה מדד S&P500 כולל דיבידנדים עלה ב-9 שנים האחרונות (מאז שהתחילה ההרחבה) פי 4. זה 17% בשנה וכמעט לא הייתה "אינפלציה".
מאיפה זה הגיע? מרווחי החברות שגדלו? רווחי החברות גדלו במספרים זניחים יחסית לזה (בערך ב-5-6% בשנה).
אז ברור שקרה משהו ממדיניות ההרחבה.

הS&P500 עלה כמעט פי 4 ב9 שנים מנקודת השפל(683). שנה לפני זה הוא היה קצת מתחת ל 1600... משם זו עליה של כ67% אחוז בעשור.
https://www.google.co.il/search?q=s....69i57j0l5.17275j0j7&sourceid=chrome&ie=UTF-8
 
Government Debt Isn't the Problem—Private
לפי הגרפים שם ב 2012 היחס בין החוב הפרטי לgdp היה גבוה מאד וחוזה שחורות כמו ב 2008. אז למה מודל החיזוי הנפלא הזה לא עבד ב 2012? הרי מאז הבורסה עולה יש צמיחה והכל נפלא.

תראה מכיוון שאני לא כלכלן אני רואה עצמי כיותר אובייקטיבי. אני לא מתפלא שהמיינסטרים לא מקבל את התאוריה הזאת. הרבה דברים שם נראים מאד לא ברורים. דבר אחד לי אין ספק: מדיניות ההרחבה השפיעה דרמטית. זה לא היה מעבר כסף לבנקים שלא עשו כלום. מה שקרה זה שהם הלוו בריבית נמוכה ומחירי הדירות והמניות עלו. נשמע לי מוזר איך אפשר להגיד שזה לא השפיע.
 
נשמע לי מוזר איך אפשר להגיד שזה לא השפיע.
קין אמר בסרטון שזה יוצר בועות נכסים כמו באוסטרליה למשל שהוא חוזה את פיצוצה אבל אני לא עוקב אחרי הכל.
בגדול הם היו מעדיפים פעילות פיזקלית אבל אם לא מתבצעת כזו מאילוצים פוליטים(כמו שראמפ יכל לבצע הקלות מס שהרפוליקנים לא היו מותרים לאובמה לבצע) אז הם עדיין יאמרו לך שפעילות מונטרית עדיפה על כלום כמו שקיינס היה אומר לך שעדיף בעת דיפלציה לשלם לאנשים למלא בורות ולמלאם מלא לעשות דבר.

לפי הגרפים שם ב 2012 היחס בין החוב הפרטי לgdp היה גבוה מאד וחוזה שחורות כמו ב 2008. אז למה מודל החיזוי הנפלא הזה לא עבד ב 2012? הרי מאז הבורסה עולה יש צמיחה והכל נפלא.
אם תביט שוב בטבלה תראה שהGDP עלה בערך מ15 טריליון ל17 טריליון אז היחס היה במגמת ירידה.
המספר של 150 אחוז חוב פרטי לתוצר הוא כלל אצבע , מרחב אם תרצה- זו עדיין כלכלה ולא פיזיקה. בקנדה הוא בערך 220 ועדיין היא עומדת.

תראה מכיוון שאני לא כלכלן אני רואה עצמי כיותר אובייקטיבי.
גם אני לא כלכלן פעיל(כלומר רק למדתי פעם מזמן ולא עסקתי או ניסתי להתעסק) . נראה לך שמישהו פה היה מעסיק מישהו עם חשיבה עצמאית שנוגדת את המוסכמות המקובלות ? (והמוטעות)
 
נערך לאחרונה ב:
@גיא ל - תודה. החכמתי (גם אם לא בטוח שאני יורד לסוף דעתה של התאוריה ולא מסכים איתה :)). די אנטי-תזה לאסכולה האוסטרית שהיא יחסית אינטואיטיבית (הוצאות ממשלה זה big no-no ופוגע בכולנו כי אנחנו נהיה בחובות, צריך לשלם חובות ולצמצם אותם ככל הניתן כדי למעט בתשלומי הריבית - טיעונים שנשמעים נכונים, אבל בהחלט מעניין הקונספט של להכניס מדפסת כסף למשוואה).
מעניין לראות דיבייט (חי או בכתב) בנושא.
 
נערך לאחרונה ב:
א.) MMT אומרים ששער הריבית הטבעי על הכסף הוא למעשה אפס! כמו שאין לך ריבית על ז'טונים או כרטיסים לרכבת ולתיאטרון.
הריבית היא בוננזה שנתנו פעם על מנת שהציבור לא ירוץ לבנק המרכזי למשוך זהב. היום לא צריך כי עם הכסף אפשר לרוץ לבנק המרכזי לשלם מיסים ... אז מי שרוצה שירוץ ואפחד לא יפריע לו.
טוב פה איבדת אותי סופית. אני ממש לא מסכים.
דמיין שאין הלוואות מהמדינה (אין אג״ח). כמו כן תניח שריבית ההשקעות בשוק היא 5%. לך יש רעיון לעסק שאתה יודע בדיוק כמה הוא יתן לך על ההשקעה. יש לך טבלאות אקסל ואין מקום לאקראיות: בדיוק תקבל 3% בשנה. אתה הולך לגייס כסף: הבנקים אומרים לך: ״רעיון יפה אבל אנחנו רוצים 5% בשנה. לא תצליח להחזיר לנו את זה.״ אתה הולך מבוייש הביתה.
בדרך, בא מישהו ואומר לך: ״שלום. אני מהמדינה. החלטנו לפתוח בתוכנית הלוואות חדשה. ריבית 0%. נותנים לך הלוואה בשקלים. רק תחזיר אותה כמו שהיא. אתה רוצה לקחת?״
אבל מאיפה יש לכם כסף? ״מה הבעייה? מדפיסים.״

בדוגמא הזאת ראית איך שער הריבית הטבעי הוא לא 0. וזה שהמדינה מלווה בזול גורם לכך שעסקים שלא היו קמים כי התשואה על ההון שלהם נמוכה, קמים.
מדיניות מונטירית של הדפסת כסף והלוואה לבנק בריבית נמוכה: ממש משפיעה. זה לא רק העברת ביטים במחשב. עסקים שלא היו קיימים בלי זה קמים. זה משהו פיזי. פיזקלי. אמיתי.
האם זה טוב או רע? אני מניח שיש לזה הצדקה במיתון (מה שאכן קרה ב-2008).

פסקה נוספת לגבי ״מדד המחירים לצרכן״. הוא אמור לשקף לדעתי את מה שהצרכן הממוצע מוציא עליו כסף במהלך חייו. אם 70% מהאנשים קונים דירות וגרים בהם, אפשר להגיד שהם מטומטמים, שהם לא רציונאלים, שזה לא הגיוני, שהסולידית לא הייתה עושה את זה. אבל אחרי שמוציאים אוויר, צריך להודות: זאת הוצאה לכך דבר שרוב האנשים מוציאים עליה הרבה מכספם, ולכן לקרוא לזה ״השקעה״ ולכן לא במדד המחירים, זה בדיוק כמו להגיד שלקנות מכונית זאת ״השקעה״.
אז אני לא יודע מי ולמה החליטו שמדד הדירות אינו במדד המחירים לצרכן (אני יודע שזה עולמי. זאת לא המצאה ישראלית). אבל זה מזכיר לי את מה שאמר הילברט על פיסיקה - יותר מדי מסובכת כדי לתת לפיסיקאים לעסוק בה.
 
פעילות מוניטרית יש לה השפעה על הצד הראלי ולכן הגישה שהצד המוניטרי אינו בעל משמעות היא קצת פשטנית
המיסוי הריבית תנאי המיסוי ושמיטת חובות יכול בהחלט להשפיע על המציאות
לדוגמא
פטור מיסוי על נדלן יחד עם ריבית נמוכה ומס רוחי הון גבוה מייצר ביקושים לדירות
דבר שמייצר שוק ראלי פעיל בתחום הנדלן וכמו שנכתב הגדלת חוב למשקי הבית שהם סיכון גבוהה - דוגמא לכך שפעילות מוניטרית אינה רק איזון משווה באקסל

לחלוטין מדינה קטנה מוטת ייצור יבוא ששומטת חובות עלולה להגיע לחיסול כלכלי ו/או פיזי
בין אם מדובר בממלכת ישראל שמפסיקה לשלם מה עובד לאשור ובין אם זה גרמניה של ווי אמר שמאבדת את חבל הרוהר עקב חובות אחרי מלחמת העולם הראשונה
בסקאלה שבין מדינות חובות אינן רישום על נייר
 
פסקה נוספת לגבי ״מדד המחירים לצרכן״. הוא אמור לשקף לדעתי את מה שהצרכן הממוצע מוציא עליו כסף במהלך חייו. אם 70% מהאנשים קונים דירות וגרים בהם, אפשר להגיד שהם מטומטמים, שהם לא רציונאלים, שזה לא הגיוני, שהסולידית לא הייתה עושה את זה. אבל אחרי שמוציאים אוויר, צריך להודות: זאת הוצאה לכך דבר שרוב האנשים מוציאים עליה הרבה מכספם, ולכן לקרוא לזה ״השקעה״ ולכן לא במדד המחירים, זה בדיוק כמו להגיד שלקנות מכונית זאת ״השקעה״.
אז אני לא יודע מי ולמה החליטו שמדד הדירות אינו במדד המחירים לצרכן (אני יודע שזה עולמי. זאת לא המצאה ישראלית). אבל זה מזכיר לי את מה שאמר הילברט על פיסיקה - יותר מדי מסובכת כדי לתת לפיסיקאים לעסוק בה.

כמו שכתבתי קודם אני לא מבין גדול בענייני מדד אבל בטוח ש70% מהאנשים לא קנו את הדירה בחודש האחרון בו נמדד המדד או לא עומדים לקנות אותה בחודש הבא. העלות ה"אמיתית" בתכלס שהם קיבלו מהדירה בבעלותם היא הערך עלות השכירות הממוצעת.
ומה תגיד כש מחירי הדיור בבעלות ירדו (אם ירדו) ב20 אחוז לשנה?

טוב פה איבדת אותי סופית. אני ממש לא מסכים.
דמיין שאין הלוואות מהמדינה (אין אג״ח). כמו כן תניח שריבית ההשקעות בשוק היא 5%. לך יש רעיון לעסק שאתה יודע בדיוק כמה הוא יתן לך על ההשקעה. יש לך טבלאות אקסל ואין מקום לאקראיות: בדיוק תקבל 3% בשנה. אתה הולך לגייס כסף: הבנקים אומרים לך: ״רעיון יפה אבל אנחנו רוצים 5% בשנה. לא תצליח להחזיר לנו את זה.״ אתה הולך מבוייש הביתה.
בדרך, בא מישהו ואומר לך: ״שלום. אני מהמדינה. החלטנו לפתוח בתוכנית הלוואות חדשה. ריבית 0%. נותנים לך הלוואה בשקלים. רק תחזיר אותה כמו שהיא. אתה רוצה לקחת?״
אבל מאיפה יש לכם כסף? ״מה הבעייה? מדפיסים.״

בדוגמא הזאת ראית איך שער הריבית הטבעי הוא לא 0. וזה שהמדינה מלווה בזול גורם לכך שעסקים שלא היו קמים כי התשואה על ההון שלהם נמוכה, קמים.
מדיניות מונטירית של הדפסת כסף והלוואה לבנק בריבית נמוכה: ממש משפיעה. זה לא רק העברת ביטים במחשב. עסקים שלא היו קיימים בלי זה קמים. זה משהו פיזי. פיזקלי. אמיתי.
האם זה טוב או רע? אני מניח שיש לזה הצדקה במיתון (מה שאכן קרה ב-2008).


תכלס ,אני בטוח שליברטריאנים פה יסכימו שהמערכת שהממשלה פועלת לפיה צריכה להיות כמה שיותר פשוטה ומינמליסטית.
למה מדינה שיכולה להדפיס כסף צריכה לתת דווקא הלוואה לאותו ברנש כשהיא יכולה לפתוח קרן לאומית שתבטיח להחזיר חלק מהריבית שהוא משלם לשוק הפרטי ואולי לשמש לו כערבים? וגם אם זה לא מספיק(לא יודע - לא בדקתי) למה היא צריכה בשל צורך ספציפי לבזבז משאבים על מתן ריבית לכווולם?

רק לציין שאני בכל זאת די מגיע כאן לקצה גבול הידע שלי
אז אם מישהו רוצה ממש לחפור יש כאן מאמר בלתי נגמר אך מעניין על העניין.
http://bilbo.economicoutlook.net/blog/?p=31715

נוסף,
אני חושב שמה שחושב להבין הוא ששינו את השיטה מאז שנות השלושים ועדיין חושבים במונחים שלה ופשוט לא מבינים את
האפשרויות שהסביבה החדשה מאפשרת. צריך להפנים שמשהו השתנה ולשנות פרדיגמה. גם ממשלה מינארכיסטית כשתקום(אם תקום) ראוי שתבין את המתודולוגיה ותגיע למקסימיום יעילות מאקרו כלכלית
תוך כדי מיצוי האידיאולוגיה


לחלוטין מדינה קטנה מוטת ייצור יבוא ששומטת חובות עלולה להגיע לחיסול כלכלי ו/או פיזי
בין אם מדובר בממלכת ישראל שמפסיקה לשלם מה עובד לאשור ובין אם זה גרמניה של ווי אמר שמאבדת את חבל הרוהר עקב חובות אחרי מלחמת העולם הראשונה
בסקאלה שבין מדינות חובות אינן רישום על נייר
כבר הסברתי פעמיים במעלה השירשור
 
נערך לאחרונה ב:
העלות ה"אמיתית" בתכלס שהם קיבלו מהדירה בבעלותם היא הערך עלות השכירות הממוצעת.
לא. כי אם מחירי השכירות יורדים או עולים ביחס למחיר הדירה (מה שקורה כל הזמן בגלל ירידה או עליית ריבית) והאדם שלנו החליט מטעמים אידיאולוגים שהוא רוצה לגור בדירה בבעלותו - אז זה לא אותו הדבר.
אם 90% מהאנשים יחליטו שכל אחד נושא עליו קילו של זהב, אז מחיר הזהב צריך להפוך ליהיות חלק ממדד המחירים לצרכן. ואם אנשים אוכלים המבורגר אז המבורגר צריך ליהיות חלק ממדד המחירים. לא צריך להגיד: "אנשים מטומטמים ומוטב שלא יאכלו המבורגר אלא ירקות".
ומה תגיד כש מחירי הדיור בבעלות ירדו (אם ירדו) ב20 אחוז לשנה?
כמו שאמרתי, אני לא חושב שיש פה קונספירציה. אני חושב שיש פה חוסר הבנה של אנשים בניתוח נתונים + פטרנלזציה של כלכלנים.
תכלס ,אני בטוח שליברטריאנים פה יסכימו שהמערכת שהממשלה פועלת לפיה צריכה להיות כמה שיותר פשוטה ומינמליסטית.
פשוטה ומינימליסטית זה בעיני המתבונן. אני גם לא טוען שזה טוב או רע. למרות שאני מבין את ההגיון בשיטה הזאת. אבל אני בעיקר אומר שזה המצב, והוא מאד משפיע. אני בעיקר עונה לטענה שהריבית לולא התערבות המדינה הייתה 0.
גם אם זה לא מספיק(לא יודע - לא בדקתי) למה היא צריכה בשל צורך ספציפי לבזבז משאבים על מתן ריבית לכווולם?
הם לא נותנים ריבית לכווולם, הם נותנים ריבית למי שיכול להחזיר באמצעות הבנקים שבודקים את זה. זה גורם לכך שעסקים רווחיים שלא היו קמים אחרת, עכשיו יקומו. לא בהכרח שטות מוחלטת אם אתה במיתון.
 
לא. כי אם מחירי השכירות יורדים או עולים ביחס למחיר הדירה (מה שקורה כל הזמן בגלל ירידה או עליית ריבית) והאדם שלנו החליט מטעמים אידיאולוגים שהוא רוצה לגור בדירה בבעלותו - אז זה לא אותו הדבר.
אם 90% מהאנשים יחליטו שכל אחד נושא עליו קילו של זהב, אז מחיר הזהב צריך להפוך ליהיות חלק ממדד המחירים לצרכן. ואם אנשים אוכלים המבורגר אז המבורגר צריך ליהיות חלק ממדד המחירים. לא צריך להגיד: "אנשים מטומטמים ומוטב שלא יאכלו המבורגר אלא ירקות".
כמו שאני אמרתי מחירי השכירות אכן משתנים אבל לא בקצב של מחירי הדיור בבעלות. מודדים אותם כי לא כולם קנו דירה החודש. לדעתי זה נשמע יותר הגיוני וגם כנראה בשאר העולם. אף אחד לא טוען שאנשים מטומטמים (וגם אם כן אז מודדים ברצינות את טמטומם ) ולא מטיפים להם מה ראוי שיעשו.
כמו שצייתי MMT משתדלת מאד להיות אמפירית וטוענת שהפעילות כלכלית צריכה לעקוב כל הזמן אחרי מידע שמתקבל מהשטח.
האם המחירים בחנויות משתנים בקצב הנכון. האם השווקים מגיבים בחרדה לתוכניות משרד האוצר. האם שער המטבע נופל וכו'.
אף אחד לא טוען שמפת המציאות שיעבדו לפיה תהיה מותאמת בדיוק לטרטוריה אבל לפחות מאד משתדלים( מה שאי אפשר לטעון על המיינסרים המאקרו כלכלי שממנטר את אותן המנטרות למרות שהמודלים שלו לא פוגעים ואו על האוסטרים שטוענים שידע כלכלי לא מצריך ניסוי ותהייה מהשטח והוא אפריורי ותוך כדי זה מפעילים את הניתוח שלהם על שערי מטח קבועים(ומוצמדים) ולא על שערים ניידים )

אני בעיקר עונה לטענה שהריבית לולא התערבות המדינה הייתה 0.
זו ממש לא הטענה! הטענה שהשוק החופשי יחליט על הריבית על הכסף ולא המדינה.
שיעור ריבית האפס הוא שיעור ריבית טבעי למונופוליסט. אני חושב שקוראים לזה בזארגון own rate.
(אני חושב שהטענה תהיה שאם אתה מונופוליסט אז אתה אדיש על מחיר הסחורה(במקרה הזה כסף) בין היום למחר כי אתה מחליט על הכל ולא תלוי באף אחד)
(ממליץ לעקוב אחר סרטון העימוד בין MMT לאוסטרים .... מזכרוני בערך מדקה 55 עד 80 יש את הקטע הרלוונטי על כך ועוד הסברים)
המדינה היא המונופוליסט על הדפסת פתקים(או זיכוי בביטים בבנק המרכזי) של פטור ממס שלה.
 
@גיא ל - תודה! מעניין מאוד. אמנם בהתחלה מוזלר זורק כל מיני צעדי מדיניות לא ברורים במקום להסביר כמו שצריך את התאוריה, אבל ההמשך יותר מעניין.

אני לא יודע אם זו השוואה נכונה, אבל אני משער שהויכוח על התאוריה בימינו דומה קצת לויכוח שהיה על תורת היחסות הפרטית כאשר איינשטיין פרסם אותה.
דיבייט על תורת היחסות היה הולך ככה:
איינשטיין: "אני טוען שמהירות האור היא דבר קבוע."
ניוטוניסט מצוי: "זה מגוחך להגיד דבר כזה. אם אני נוסע בחצי ממהירות האור ושולח קרן אור, לקרן שלי יש מהירות התחלתית ולכן היא תגיע יותר מהר מאשר מי ששולח קרן אור במנוחה. זה חוק פיזיקלי."
איינשטיין: "לא. בעולם שבו מהירות האור היא קבועה, הזמן מתארך והמרחק מתקצר בהתאם למהירות היחסית של הצופה"
ניוטוניסט מצוי: "פחחחחחחחח. זה מגוחך. הטבע לא מתנהג ככה. הנה דוגמאות:......." (מביא הרבה דוגמאות שמראות שחיבור מהירויות הוא טריוויאלי)
איינשטיין: "אתה צודק, אבל העולם שלי, שבו מהירות האור היא קבועה, מתנהג אחרת"

אני ממש לא כלכלן, ואני לא מכיר את כל הטיעונים בעד ונגד. וגם אם הייתי מכיר, זה לא רלוונטי כי כלכלה היא עיסוק רציני. מי שרוצה להגיד משהו שיש סיכוי טוב שהוא אמת צריך להתעמק ולהשקיע הרבה זמן בכך: לקרוא מחקרים, לערוך מחקרים, להכיר את התאוריות על בוריין וכו'.
בכל מקרה, ה"ניסויים האמפיריים", קרי המדיניות הכלכלית בעשורים האחרונים כפי שאני מבין אותה, מראים שהתאוריה הזו אינה מגוחכת, וחלק מהתחזיות שלה יחסית מדויקות.

יש לי הרבה שאלות ותהיות בנושא - אולי מקום לשרשור נפרד. בכל מקרה, צריך לקרוא וללמוד יותר D:
 
אם 90% מהאנשים יחליטו שכל אחד נושא עליו קילו של זהב, אז מחיר הזהב צריך להפוך ליהיות חלק ממדד המחירים לצרכן. ואם אנשים אוכלים המבורגר אז המבורגר צריך ליהיות חלק ממדד המחירים. לא צריך להגיד: "אנשים מטומטמים ומוטב שלא יאכלו המבורגר אלא ירקות".
להרבה מאוד אנשים יש תיק השקעות בשווי של כמה מיליונים - סך החסכונות הפנסיוניים שלהם. זה לא אומר שמדדי המניות והאג"ח צריכים להיכלל במדד המחירים לצרכן.
ובנימה אחרת - הסיפור של אינפלציית מחירי הנכסים והתייחסות תאוריית ה-MMT אליו מאוד מעניינת אותי. שוב - צריך לקרוא הרבה.
 
הם לא נותנים ריבית לכווולם, הם נותנים ריבית למי שיכול להחזיר באמצעות הבנקים שבודקים את זה. זה גורם לכך שעסקים רווחיים שלא היו קמים אחרת, עכשיו יקומו. לא בהכרח שטות מוחלטת אם אתה במיתון.
זה גורם לכך שמשאבים מוגבלים מוקצים לעסקים שהרווחיות שלהם לא הייתה מצדיקה את הקמתם בשוק ריבית חופשי, על חשבון עסקים שהרווחיות שלהם כן מצדיקה זאת. כלומר זה יוצר עסקים ש"רווחיים" רק תחת הקצאת אשראי ממשלתית דרך הבנקים, בריבית נמוכה מריבית השוק. זומבים כאלו נוטים להשמיד ערך ולא ליצור ערך.
 
@גיא ל - תודה! מעניין מאוד. אמנם בהתחלה מוזלר זורק כל מיני צעדי מדיניות לא ברורים במקום להסביר כמו שצריך את התאוריה, אבל ההמשך יותר מעניין.

אני ממש לא כלכלן, ואני לא מכיר את כל הטיעונים בעד ונגד. וגם אם הייתי מכיר, זה לא רלוונטי כי כלכלה היא עיסוק רציני. מי שרוצה להגיד משהו שיש סיכוי טוב שהוא אמת צריך להתעמק ולהשקיע הרבה זמן בכך: לקרוא מחקרים, לערוך מחקרים, להכיר את התאוריות על בוריין וכו'.
בכל מקרה, ה"ניסויים האמפיריים", קרי המדיניות הכלכלית בעשורים האחרונים כפי שאני מבין אותה, מראים שהתאוריה הזו אינה מגוחכת, וחלק מהתחזיות שלה יחסית מדויקות.

יש לי הרבה שאלות ותהיות בנושא - אולי מקום לשרשור נפרד. בכל מקרה, צריך לקרוא וללמוד יותר D:

ביקורת יפה (לנרות שלא אוסטרית ולא ריגורוזית מספיק לטעמי) על ה MMT:
http://www.the-lighthouse.net/debunking-modern-monetary-theory-mmt-understanding-it-first/

בקצרה: ההנחות שגרעונות לא חשובים או שממשלה מסוגלת להדפיס כסף ובעלת שער צף לגמרי הן אינן נכונות.

ולמטיבי לכת ממליץ בחום על הספר של סלרנו בעניין תאורייה מוניטרית:
https://mises.org/sites/default/files/sound_money_salerno.pdf
 
נערך לאחרונה ב:

פתחו חשבון למסחר עצמאי

פסגות טרייד

ישראל: 0.06% מעסקה (מינימום ₪2 לפעולה)
ארה"ב: 1¢ למניה (מינימום $6 לפעולה)
דמי ניהול: ללא דמי ניהול
מינימום: ₪10,000
פתיחת חשבון

מיטב טרייד

ישראל: 0.08% מעסקה (מינימום ₪4.65 לפעולה)
ארה"ב: 1¢ למניה (מינימום $6 לפעולה או $5 ב-IBKR)
דמי ניהול: פטור לשנתיים, אח״כ ₪15
מינימום: ₪5,000
פתיחת חשבון

אקסלנס טרייד

ישראל: 0.07% מעסקה (מינימום ₪3 לפעולה)
ארה"ב: 1¢ למניה (מינימום $6 לפעולה או $5 ב-IBKR)
דמי ניהול: פטור לשלוש שנים, אח״כ ₪15
מינימום: ₪10,000
פתיחת חשבון
פסגות טרייד
מינימום לפתיחת חשבון: ₪10,000
⌄
ישראל: 0.06% מעסקה (מינימום ₪2 לפעולה)
ארה"ב: 1¢ למניה (מינימום $6 לפעולה)
דמי ניהול: ללא דמי ניהול
פתיחת חשבון
מיטב טרייד
מינימום לפתיחת חשבון: ₪5,000
⌄
ישראל: 0.08% מעסקה (מינימום ₪4.65 לפעולה)
ארה"ב: 1¢ למניה (מינימום $6 לפעולה או $5 ב-IBKR)
דמי ניהול: פטור לשנתיים, אח״כ ₪15
פתיחת חשבון
אקסלנס טרייד
מינימום לפתיחת חשבון: ₪10,000
⌄
ישראל: 0.07% מעסקה (מינימום ₪3 לפעולה)
ארה"ב: 1¢ למניה (מינימום $6 לפעולה או $5 ב-IBKR)
דמי ניהול: פטור לשלוש שנים, אח״כ ₪15
פתיחת חשבון
גילוי נאות: האתר מקבל תגמול בגין פתיחת חשבון דרך הקישורים. אין באמור משום ייעוץ השקעות או שיווק השקעות.
לא. כי אם מחירי השכירות יורדים או עולים ביחס למחיר הדירה (מה שקורה כל הזמן בגלל ירידה או עליית ריבית) והאדם שלנו החליט מטעמים אידיאולוגים שהוא רוצה לגור בדירה בבעלותו - אז זה לא אותו הדבר.
אם 90% מהאנשים יחליטו שכל אחד נושא עליו קילו של זהב, אז מחיר הזהב צריך להפוך ליהיות חלק ממדד המחירים לצרכן. ואם אנשים אוכלים המבורגר אז המבורגר צריך ליהיות חלק ממדד המחירים. לא צריך להגיד: "אנשים מטומטמים ומוטב שלא יאכלו המבורגר אלא ירקות".

כמו שאמרתי, אני לא חושב שיש פה קונספירציה. אני חושב שיש פה חוסר הבנה של אנשים בניתוח נתונים + פטרנלזציה של כלכלנים.

פשוטה ומינימליסטית זה בעיני המתבונן. אני גם לא טוען שזה טוב או רע. למרות שאני מבין את ההגיון בשיטה הזאת. אבל אני בעיקר אומר שזה המצב, והוא מאד משפיע. אני בעיקר עונה לטענה שהריבית לולא התערבות המדינה הייתה 0.

הם לא נותנים ריבית לכווולם, הם נותנים ריבית למי שיכול להחזיר באמצעות הבנקים שבודקים את זה. זה גורם לכך שעסקים רווחיים שלא היו קמים אחרת, עכשיו יקומו. לא בהכרח שטות מוחלטת אם אתה במיתון.

במדד הצריכה יש רק מה שצורכים.מה שנחשב השקעה לא נכלל במדד.

ולכן קניית עסקים ומניות ויצירות אומנות הם לא חלק מהמדד כי הם משמשים כהשקעה שבתקווה תחזיר את עצמה.בקניית בית חלק מהכסף זה שכירת שירותי דיור וחלק זה השקעה ולכן ברור שצריך להחשיב רק את חלק שכירת שירותי דיור שהוא מתכלה. הבעיה הגדולה היא איך למדוד את החלק הזה ופה באמת יתכנו עיוותים כי אין שני דירות זהות וניתן להחשיב את חלק שירותי הדיור בחוסר כי דירות בבעלות יקרות בדרך כלל מאלה בשכירות.

לגבי רכב השאלה כמה השקעה יש ברכב.אולי רכבי אספנות נחשבים השקעה ולא נכללים במדד

אם היו מחשיבים הכל במדד משפחה ממוצעת היתה מוציאה בממוצע המון כסף ועלייה או ירידה היו משפיעים על המדד.להרבה ישראלים יש קרן השתלמות אם המניות מתיקרות והם יכולים לקנות פחות מניות בקרן השתלמות משהו בצריכה השתנה זה אומר שיש אינפלציה? וגם להפך האם יש דפלציה אם מחירי המניות יורדים
 
נערך לאחרונה ב:
נושאים דומים
פותח הנושא כותרת פורום תגובות תאריך
I למה השקל מתחזק כל כך? שוק ההון 109
S חסכן שמשלם: למה אני מוותר על 'חינם' מינימליזם, חסכנות ואנטי-צרכנות 22
א למה מסלולים מחקי S&P500 קונים קרנות ולא מחקים בעצמם (ועוד בצורה לא יעילה) פנסיה, גמל וקרנות השתלמות 22
P בדוח שנתי, למה צריך אישורי ניכוי במקור אם בכל מקרה מס הכנסה מיודע? מיסים 0
ר למה אין קרנות ממונפות עם רמות חשיפה שונות? שוק ההון 63
ה במסגרת פינתנו, נוסו על נפשותיכם, או למה לא לתת לגופים מוסדיים לנהל את הכסף שלכם שוק ההון 10
מ למה לא נותנים לי להגיש החזר מס מיסים 15
S למה לא לחיות מהלוואות? פרישה מוקדמת והחיים שאחריה 18
G האלטרנטיבה הסודית ל-S&P 500? למה כולם מתעלמים ממסלול 'מניות סחיר' בפנסיה? שוק ההון 62
J למה פרישה מוקדמת לא מעניינת פרישה מוקדמת והחיים שאחריה 10
A שוק העבודה שייך לצעירים למרות שהם פחות יציבים, למה ? אוף טופיק 35
M חישוב מס הכנסה (ידני ועם מחשבונים) לא תואם למה שמופיע בתלוש שכר מיסים 1
P חברות פיננסים אוהבות להפנות אנשים ל"סוכן" לשאלות. למה? צרכנות פיננסית 2
MichaelScott פער של 0.7% בין ריבית המשכנתא שהייתי אמור לשלם למה שאני משלם בפועל נדל"ן 27
P למה פריסת מס שבח מבטלת את תקרת ה-25% מס? מיסים 25
מ למה במסחר המוקדם בחו"ל לא רואים בהיצע וביקוש את כל ההוראות שוק ההון 0
ס מענק עם כלביא - עזרו לי להבין למה אני לא זכאי מיסים 2
N למה אני נדרש לשלם ריבית והצמדה למרות שהגשתי דו"ח בזמן? מיסים 19
R למה אין מבנה דירה אופטימלי נדל"ן 22
ע הפניקס עוקב S&P - למה רק כ- 13 אחוז מההרכב הוא מנייתי? פנסיה, גמל וקרנות השתלמות 1
ב למה יש כל כך הרבה משקיעים אקטיבים? שוק ההון 138
ב למה התוחלת הריאלית של מניות חיובית? שוק ההון 13
א למה דווקא S&P 500? שוק ההון 140
מוריה פרישה מוקדמת - למה זה מדכא אותי פרישה מוקדמת והחיים שאחריה 19
ב למה אני מרוויח כסף בתור בעל מניות שוק ההון 19
F למה אנשים לא בונים ממ״דים בדירות קיימות? נדל"ן 30
א למה בנסח טאבו כבר לא מצוין סכום המשכנתא? נדל"ן 2
I דיווח על ברוקר זר והגיע פנקס מקדמות - למה? מיסים 2
M למה בעצם "המשפחה הישראלית" מעדיפה את שכונות המגורים החדשות? נדל"ן 104
M למה הדולר ויורו מתחזקים בניגוד למגמות בעולם? שוק ההון 8
M למה המערכת דורשת סכום גבוה בהרבה ממה שהקרן עולה בפועל? ברוקרים ופלטפורמות מסחר 1
P רשימת נכסי מסלולי השקעה - למה הפורמט החדש "מאוחד"? פנסיה, גמל וקרנות השתלמות 1
ח אם המוסדיים לא מכים את השוק, למה אתה חושב שתצליח? שוק ההון 151
U Good till cancel Trailing limit order - למה לא בעצם? שוק ההון 3
ת למה משקיעים פרטיים לא יכולים להלוות כסף לבנק ישראל? שוק ההון 5
M למה יש המלצות להימנע ממסלולים צמודי מדד נדל"ן 19
א בעקבות הפוסט "למה הפסקתי את הביטוח הסיעודי שלי" דיוני עומק על פוסטים מהבלוג 8
E למה אין תורים להנפקת תעודות זהות ? אוף טופיק 101
חתול לילה למה הפסקתי לאהוב אג"ח שוק ההון 176
B למה לא כולם לוקחים "הלוואות box spread"? שוק ההון 192
א למה אין אימות דו־שלבי? שוק ההון 12
א למה לא אוהבים קרנות ישראליות? שוק ההון 42
P שינויים גדולים בהכנסות המדינה מקרקעות - למה? נדל"ן 0
B למה לא כדאי לפתוח בIBKR חשבון ישר על פני בית השקעות ישראלי ברוקרים ופלטפורמות מסחר 25
D למה אנשים מתכוונים כשהם אומרים לתזמן את השוק פוסטים מאיכות נמוכה 18
ד למה מסלולי קופות הגמל להשקעה מנוהלים אקטיבית? שוק ההון 10
I למה מחירי הדיור בישראל הם בועה? נדל"ן 145
S למה בעצם לא למכור בירידות? שוק ההון 51
TheTieMan שאלה | למה אי אפשר למדוד ערך מטבע ביחס לעצמו? שוק ההון 7
א למה קרן כספית ממוסת ריאלית ? שוק ההון 2

נושאים דומים

Back
למעלה