הפרשי ריבית נתוני מקרו טובים ועכשיו צימצום רזרבות של הבנק מה עוד צריך לקרות כדי שהדולר יתחזק ביחס לשקל?
אני מפרש את זה כך:
יש יצואנים ויבואנים. היצואנים (+תעשיה מקומית) מאוגדים בארגונים חזקים (מפעלים, תעשייה בטחונית וכו'). היבואנים לא מאוגדים ואין להם כוח פוליטי.
לכן, מטילים מגבלות ומנסים לפגוע ביבואנים ככל הניתן: מכס, מיסים, איסור יבוא וכל מה שניתן לפגוע בהם. למה? כי מי שנפגע מזה זה הציבור כולו והיבואנים. שני גורמים שלאף אחד לא אכפת מהם. (היבואנים הם קטנים מדי, והציבור טיפש ולא מבין מדי). ליצואנים ולשאר יצרנים מקומיים יש לובי חזק. כך למשל, יצרני הגבינות בארץ לא יתנו ליבא גבינות מחו"ל, כי יצרני הגבינות בארץ מאוגדים, והיבואנים לא.
אז מה קורה מהפוליטיקה הזאת? מיצאים יותר מאשר מייבאים. ברור שזה גורם לכך שהשקל מתחזק (מחיר דולר בשקלים יורד ל-3.5 ואף פחות מכך). עד כאן: מאזן חשבונות פשוט.
מה שמצחיק הוא שכשהשקל מתחזק: היצואנים נפגעים. למה? כי הם מוכרים בדולרים, ואז צריכים לשלם משכורות לעובדים שלהם בשקלים. אבל עכשיו כל דולר שווה פחות שקלים. זה מצחיק כי הם אלו שגרמו לבעייה מלכתחילה. טוב. מה עושים? הולכים לצעוק על הממשלה (+בנק מרכזי). אומרים היצואנים לממשלה: "אתם אשמים. תראו כמה מסכנים אנחנו! תעזרו לנו!".
הממשלה, יכולה כמובן להגדיל את היבוא ע"י הורדת המכסים והמגבלות. אבל זה דורש להתמודד עם הלובי החזק של היצואנים. מכיוון שהאינטרס שמניע את הממשלה הוא לא איכות החיים של הציבור (שכאמור, ממילא לא מבין בזה כלום), אלא הלובי של היצואנים, הפיתרון הקסום הוא זה: נדפיס שקלים, שזה שקול ללקחת מיסים בצורה לא פרוגרסיבית ונקנה עם השקלים האלו דולרים. זה יעלה את שער הדולר. המחיר: לקחנו מס מהציבור כי הדפסנו שקלים. את הפעולה האחרונה מבצע בנק ישראל (שהוא חלק מהשלטון).
המעגל הזה ממשיך וימשיך עד שלא יאפשרו יבוא חופשי יותר וללא מגבלות.
ומכיוון שזה לא הולך לקרות, מה שצפוי הוא שיוקר המחייה ימשיך ליהיות גבוה, ושער החליפין (מחיר דולר בשקלים) ירד וירד, וכל פעם בנק ישראל יעלה אותו קצת חזרה באמצעות מס הדפסת כסף. שימו לב שהציבור נדפק פעמיים משני המאורעות האלו באופן בלתי תלוי.
מה שיפה שזה גם לא קשור לאם השלטון ימני או שמאלני מבחינה כלכלית. תמיד, לכל אחד שמעוניין להבחר, עדיף לדפוק את היבואנים.