השוואה בין רכישת דירה ותיק פסיבי לצורך פרישה מוקדמת

[Ron B]

כמובן שההשוואה בין נכס ממונף ללא ממונף - היתרון (העקרוני) לטובת נדל"ן הינה האפשרות הקלה (והזולה יחסית) למינוף

זה לא נכון, וזאת שוב טעות של הרבה אנשים. אפשר למנף גם תיק מניות ואג"חים (לא שאני חס וחלילה ממליץ). יש ETF ממונפים, יש futures.
אם משווים נכס ממונף צריך להשוות לנכס אחר ממונף.

אני לא מוצא דרך פשוטה לכמת את הסיכון בין מסלול אחד לשני.

אז בגלל שאתה לא מוצא דרך פשוטה זה אומר שצריך להשוות השוואה שגוייה? אם אתה לא מוצא תחפש: תקרא, תשאל אנשים.

לא בדקתי, אבל אני בספק אם נכס ממוצע בארה"ב (או יפן או כל דוגמא שאוהבים לתת) איבד 40% מערכו - על פני 10 שנים

אז תבדוק. ביפן ב-1990 מטר מרובע בגינזה עלה 30 מליון ין. היום 26 שנה אחרי עולה 26 מליון.

גם בתרחיש "מפולת" אני מניח ששכ"ד לא יצנח משמעותית ולכן תשלומי המשכנתא ימשיכו באותו קצב, גם אם הנכס ירד ב40% (נגיד), בסוף ההפסד הוא של כ-290 אש"ח, (תשלומי המשכנתא פחות השכ"ד בגדול) ולא 100%.

גם אם שכר הדירה לא ירד בכלל, אם לקחת משכנתא של 600 אש"ח וערך הנכס ירד ל-600 (ממליון) יש לך כרגע הון של 0. אין לי דרך יותר פשוטה להסביר את זה מאשר 600 פחות 600 זה 0.

 

[רוני]

הרשה לי לא להסכים - חלקית
כמובן שההשוואה בין נכס ממונף ללא ממונף - היתרון (העקרוני) לטובת נדל"ן הינה האפשרות הקלה (והזולה יחסית) למינוף
אני לא מוצא דרך פשוטה לכמת את הסיכון בין מסלול אחד לשני.

דוגמת ארה"ב היא דוגמא שאוהבים להזכיר ב8 שנים האחרונות - אבל המודל מתאר השקעה על פני 10 שנים, לא בדקתי, אבל אני בספק אם נכס ממוצע בארה"ב (או יפן או כל דוגמא שאוהבים לתת) איבד 40% מערכו - על פני 10 שנים

גם בתרחיש "מפולת" אני מניח ששכ"ד לא יצנח משמעותית ולכן תשלומי המשכנתא ימשיכו באותו קצב, גם אם הנכס ירד ב40% (נגיד), בסוף ההפסד הוא של כ-290 אש"ח, (תשלומי המשכנתא פחות השכ"ד בגדול) ולא 100%.

נכס שרכשתי בשנת 99 במכרז לונדון, בשנת 2004 שנת שיא בעליות המחירים בלונדון, השכירות ירדה ב 20% בעיקר משום המימון הזול והזמין, והמינוף הגבוהה שניתן היה להשיג בזמנו, המקומיים העדיפו לקנות במקום להשכיר, גם כשכירים הריבית של המשכנתא נחשבת כהוצאה מוכרת לצורכי מס בעת מילוי הדו"ח השנתי באנגליה. משקיע נדל"ן בעל פורטפוליו חייב לדעת כיצד להתנהל ולהיערך לכל מני תרחישים שעלולים להתממש.

 

[בת העמק]

גם אם שכר הדירה לא ירד בכלל, אם לקחת משכנתא של 600 אש"ח וערך הנכס ירד ל-600 (ממליון) יש לך כרגע הון של 0. אין לי דרך יותר פשוטה להסביר את זה מאשר 600 פחות 600 זה 0.

מינוף בשוק ההון, לפחות ממה שקראתי בשרשורים כאן, לא דומה למינוף בנדל"ן וגם מינוף בנדל"ן בארץ לא דומה למינוף בנדל"ן בארה"ב.
בארץ אתה לא קם ויוצא מהדירה ומפסיק לשלם את החוב. אז גם אם ערך הבית ירד והוא שווה ערך לקרן המשכנתא, אתה תמשיך לשלם אותה. בסוף התשלומים תהיה לך דירה נקיה מחוב שתוכל להשכיר ואפילו למכור מתישהו ברווח כי גם אם יש ירידת ערך לתקופה מסויימת- תבוא אחריה תקופת גיאות. ואם תקופת הירידות תהיה ארוכה כמו ביפן אז או שתמשיך להחזיק את הדירה ולקבל שכ"ד לנצח או שתמכור בהפסד קל. בכל מקרה, מינוף בשוק ההון לא היה מאפשר לך להשאר עם הנכס הממונף לאורך זמן ארוך כזה ובטח במצב של ירידת ערך הנכס באופן תלול כפי שהבאת בדוגמא.

ביפן ב-1990 מטר מרובע בגינזה עלה 30 מליון ין. היום 26 שנה אחרי עולה 26 מליון.

זה 40%? אם מישהו קנה בתחילת התקופה ועכשיו הוא מוכר אז הוא הפסיד 15% מערך הבית. אבל מה עם תשואת שכר הדירה? היא לא כיסתה במשך התקופה על ההפסד או לפחות הקטינה אותו?

 

[ע.מדי]

מינוף בשוק ההון, לפחות ממה שקראתי בשרשורים כאן, לא דומה למינוף בנדל"ן וגם מינוף בנדל"ן בארץ לא דומה למינוף בנדל"ן בארה"ב.
בארץ אתה לא קם ויוצא מהדירה ומפסיק לשלם את החוב. אז גם אם ערך הבית ירד והוא שווה ערך לקרן המשכנתא, אתה תמשיך לשלם אותה. בסוף התשלומים תהיה לך דירה נקיה מחוב

זה תרחיש אחד, בתרחיש אחר נאלצת למכור את הבית בהפסד (או עיקלו לך אותו) ונשארת עם חוב ריבית קנסות והצמדות שיכולים להביא אותך לפשיטת רגל
(מינוף לא זהיר, קניית נכס ברגע הלא נכון, בעיית תזרים מזומנים מהעבודה/ עיסוק - וזהו)
ולכן השגת תשואה עודפת דרך מינוף מכילה בתוכה סיכון (לא וודאי אבל בוודאי לא זהה לקניית נכס בעלות מלאה)

 

[Ron B]

בארץ אתה לא קם ויוצא מהדירה ומפסיק לשלם את החוב. אז גם אם ערך הבית ירד והוא שווה ערך לקרן המשכנתא, אתה תמשיך לשלם אותה. בסוף התשלומים תהיה לך דירה נקיה מחוב שתוכל להשכיר ואפילו למכור מתישהו ברווח כי גם אם יש ירידת ערך לתקופה מסויימת- תבוא אחריה תקופת גיאות.

זה נכון לכל נכס, גם למניות. תמיד אפשר להמשיך להחזיק ולקבל דיבידנדים, גם אם ערך המניות מאד ירד.
הדיון פה הוא לא על מה עדיף מניות או נדל"ן. הדיון פה הוא על השוואה נכונה. כמשווים שתי אפשרויות השקעה, צריך להשוות אפשרויות באותה רמת סיכון.
אחרת זה לא מעניין: זה כמו שאומר שמדד מניות נותן הרבה יותר ממק"מ. אבל זאת לא השוואה נכונה כי מניות הרבה יותר מסוכנות ממק"מ.
לכן, כשבאים להשוות נדל"ן לתיק מניות-אג"ח, צריך לוודא שמדובר באותו סיכון. למשל, לא הגיוני להשוות נדל"ן ממונף לתיק של 30% מניות, 70% אג"ח.

זה 40%? אם מישהו קנה בתחילת התקופה ועכשיו הוא מוכר אז הוא הפסיד 15% מערך הבית. אבל מה עם תשואת שכר הדירה? היא לא כיסתה במשך התקופה על ההפסד או לפחות הקטינה אותו?

כן, אבל אם מישהו שם את כל החיסכון פנסיה שלו בבית שהוא קנה ביפן ב-1990 ב-60% מינוף: עם שכר דירה, בלי שכר דירה, אחרי 15 שנה הוא חיפש אוכל בפחי זבל.

 

[מתכנת]

הדיון פה הוא לא על מה עדיף מניות או נדל"ן. הדיון פה הוא על השוואה נכונה. כמשווים שתי אפשרויות השקעה, צריך להשוות אפשרויות באותה רמת סיכון.
אחרת זה לא מעניין: זה כמו שאומר שמדד מניות נותן הרבה יותר ממק"מ. אבל זאת לא השוואה נכונה כי מניות הרבה יותר מסוכנות ממק"מ.
לכן, כשבאים להשוות נדל"ן לתיק מניות-אג"ח, צריך לוודא שמדובר באותו סיכון.

בלתי אפשרי,
נדל"ן ומניות אלו נכסים שונים בעלי סיכונים שונים.
אפשר אולי לגבש רשימת סיכונים ייחודית לכל נכס ואז להחליט באופן מושכל אבל גם אם תעיף את אספקט המינוף נשארת עם השוואת "מניות ומקמ" כלשונך.

 

[בת העמק]

ה תרחיש אחד, בתרחיש אחר נאלצת למכור את הבית בהפסד (או עיקלו לך אותו) ונשארת עם חוב ריבית קנסות והצמדות שיכולים להביא אותך לפשיטת רגל

זה קשור יותר לאי יכולת לעמוד בתשלומי המשכנתא (פיטורין וכו') ולא לירידת ערך הבית. לפחות בארץ.

זה נכון לכל נכס, גם למניות. תמיד אפשר להמשיך להחזיק ולקבל דיבידנדים, גם אם ערך המניות מאד ירד.

אז אולי לא הבנתי מה שכתבו בשרשורים האחרים.
אני הבנתי שאת המינוף בבורסה אתה מקבל דרך הברוקר וזה לזמן קצרצר ואם יש ירידה מסויימת (אפילו לא כל המינוף) אז יכולים לבטל לך את ההלוואה באותה נקודה, כך שגם ההון העצמי שלך התאיין. זה לא המקרה בנדל"ן, לפחות לא בארץ.

הדיון פה הוא לא על מה עדיף מניות או נדל"ן. הדיון פה הוא על השוואה נכונה.

האמת שכל הכלים האלה דומים אחד לשני (מניות, אג"ח ונדל"ן). יש לכל אחד מהם שני מרכיבי ערך: דיבידנדים/ריבית/שכ"ד ועליית/ירידת ערך הכלי עצמו.
בעניין המינוף יש הבדלים גדולים ואולי זאת הנקודה העיקרית שמבדילה ביניהם.
משום מה, לא רק הבנקים מסרבים לתת הלוואות לצורך השקעות בבורסה אלא גם ההורים. שני אלה ישמחו (לרוב) כן לתת הלוואה לדירה.
מה הם יודעים שאנחנו מפספסים? מדוע הם סומכים יותר על מבנים מאשר על ני"ע? מילא נגיד שההורים מונעים ע"י גורמים פסיכולוגים וחברתיים אבל הבנק אמור להיות הרבה יותר רציונאלי, לא?

 

[מתכנת]

מה הם יודעים שאנחנו מפספסים?

פסיכולוגיה של 90% מהאוכלוסיה.

מדוע הם סומכים יותר על מבנים מאשר על ני"ע?

כי סביר שהאדם המצוי יעשה טעויות פאטאליות בני"ע יותר מאשר בנדל"ן.
למעשה, הם כן נותנים גם הלוואות לני"ע אם התיק משמש כביטחון אז זה ממש שקול למשכנתא עם הבדל בשיעור המימון (בגלל התנודתיות)

 

[Ron B]

בלתי אפשרי,
נדל"ן ומניות אלו נכסים שונים בעלי סיכונים שונים.

למה? אפשר להסתכל מחירי הנדל"ן (למשל לפי הנתונים של רוברט שילר) ב-100 שנה האחרונות ולראות איך הם מתנהגים. רואים שהם הרבה יותר בטוחים ממניות, אבל בהחלט יש להם ירידות מאד מסיביות של עשרות אחוזים מדי 2-3 עשורים. ניתן לכמת את הסיכון הזה.

בעניין המינוף יש הבדלים גדולים ואולי זאת הנקודה העיקרית שמבדילה ביניהם.

אני לא חושב שאלו הבדלים כאלו גדולים. זה נכון שבמינוף על מניות מתקזזים כל יום ומתקנים את המחיר, אבל זה רק מוריד מעט מהסיכון: אין פה משהו שונה מהותית. בשני המקרים צד כלשהו מלווה לך כסף לרכישת נכס זה או אחר. במניות, דרך אגב המינוף (בגלל שיש התקזזות כל יום) יותר גבוה ומגיע ל-10% ממחיר הנכס, למרות שסטיית התקן של מניות הרבה יותר גבוהה משל נדל"ן. אז מצד אחד: יש התקזזות כל יום (שזה מוריד סיכון) מצד שני המינוף יחסית לסטיית התקן הרבה יותר גבוה.

מה הם יודעים שאנחנו מפספסים? מדוע הם סומכים יותר על מבנים מאשר על ני"ע?

שאלה טובה. התשובה פשוטה: הבנקים מספקים שירות למה שאנשים רוצים. אנשים לא רוצים למנף קניית מדד מניות לזמן מאד ארוך, ולכן אין שירות כזה. זה לא כי הבנקים חושבים שזה מסוכן, אלא כי אין דרישה לזה מהציבור. לעומת זאת, גופים מקצועיים (כמו בנקים...) סוחרים כל הזמן ב-future שזה בדיוק מינוף על מדדי מניות. שוק ה-future הוא שוק ענק, אז לא הייתי אומר שהבנקים מפחדים לתת מינוף למניות.

 

[yossik]

אני מנסה לחזור לשאלה של פותח השרשור ולא להמשיך ולדסקס בשרשור הזה כל מיני מינופים וכו'.
שאלתי/הבעתי את דעתי מקודם מה דעתכם על רכישת דירה לקראת פרישה ללא משכנתא.
http://www.hasolidit.com/kehila/thr...יבי-לצורך-פרישה-מוקדמת.3788/page-4#post-85511
אשמח לתגובות ולא ללייקים, מה אתם חשבים?
התשובה שלי הייתה במפורש לקראת פרישה ולא להשקעה או מגורים בגיל צעיר (או ביניים).
הנימוקים שלי היו שהחיסכון בשכר דירה גבוה מהריביות ודבידנדים שקיבלתי מניירות הערך שמכרתי למימון הדירה.

 

[Edward]

בספר ״ הליכת אקראי בוול סטריט ״ מלכיאל דווקא ממליץ על קניית דירת מגורים ואף חושב שזאת השקעה טובה. יש לציין שספרו מדבר על השקעות פסיביות ולאו דווקא מכוון לעצמאות כלכלית ופנסיה מוקדמת .

מלכיאל כתב את הספר בסביבה שבה תשואה על דירת מגורים הייתה 5-6%.

 

[Edward]

ברצוני להתייחס לרכישת דירה נקיה ממשכנתא לקראת פרישה כאופציה אחת להשקעה פסיבית.
רכשתי לפני 3 שנים דירה שמתאימה לצרכים שלי (3 חדרים, מחסן, חניה, מעלית, וועד בית פעיל) בנהריה בפחות מ 700K. שכ"ד באיזור כ 2850-3000 לחודש.
למימון הרכישה מכרתי ני"ע והחישוב היה שאני משלם לעצמי שכ"ד שזה 4.9-5% "תשואה" שנתית שזה גבוה יותר מהריביות והדבידנדים של הניירות שמכרתי.
אני לא יודע מה קרה לני"ע שמכרתי, האם עלו או ירדו ולא מעניין אותי כי קבעתי את מקום מגורי בחינם עד שאתפגר תמורת מכירת ני"ע.
החשבון שלי לא תואם לכולם ובמיוחד לצעירים שהניידות חשובה להם ע"פ מקום העבודה למשקיעי נדל"ן מניב.
היום ערך הדירה עלה לכמעט 850K ושכ"ד באזור עלה מעט מאוד. אז אתם יכולים לאמר לי שעכשיו התשואה שלי ירדה (4.1%).

נראה כמו עסקה לא רעה סך הכל.

 

[ע.מדי]

פסיכולוגיה של 90% מהאוכלוסיה.

כי סביר שהאדם המצוי יעשה טעויות פאטאליות בני"ע יותר מאשר בנדל"ן.
למעשה, הם כן נותנים גם הלוואות לני"ע אם התיק משמש כביטחון אז זה ממש שקול למשכנתא עם הבדל בשיעור המימון (בגלל התנודתיות)

קשה להיפטר מהר מדירה, התנודתיות ברמה היומית חודשית פחות גבוהה ולכן הההשפעהאני

אני מנסה לחזור לשאלה של פותח השרשור ולא להמשיך ולדסקס בשרשור הזה כל מיני מינופים וכו'.
שאלתי/הבעתי את דעתי מקודם מה דעתכם על רכישת דירה לקראת פרישה ללא משכנתא.
http://www.hasolidit.com/kehila/threads/השוואה-בין-רכישת-דירה-ותיק-פסיבי-לצורך-פרישה-מוקדמת.3788/page-4#post-85511
אשמח לתגובות ולא ללייקים, מה אתם חשבים?
התשובה שלי הייתה במפורש לקראת פרישה ולא להשקעה או מגורים בגיל צעיר (או ביניים).
הנימוקים שלי היו שהחיסכון בשכר דירה גבוה מהריביות ודבידנדים שקיבלתי מניירות הערך שמכרתי למימון הדירה.

אני בדיוק "מעביר" את הורי קרוב אלי, מעלית דירה גדולה שאפשר יהיה (חוח) להכניס עובד סיעודי, מזגנים טובים וקירבה יום יומית לנו זה יתרון, יש להם פנסיה ויש להם יכולת לממן את המעבר ואחרי מכירת הדירה הישנה ישאר להם עדיין הון מספיק כרשת בטחון לכל צרה.
אנשים מבוגרים רוצים את הפינה והנוחות ולכן בארץ (לא מדבר על מעונות יוקרה של הגיל השלישי) דירה בבעלותך היא פתרון למי שיכול (והייתי צריך לשכנע אותם שזה כדאי)

 

[daat99]

מה אתם חשבים?
התשובה שלי הייתה במפורש לקראת פרישה ולא להשקעה או מגורים בגיל צעיר (או ביניים).
הנימוקים שלי היו שהחיסכון בשכר דירה גבוה מהריביות ודבידנדים שקיבלתי מניירות הערך שמכרתי למימון הדירה.

אני חושב שההשקעה הטובה ביותר היא ההשקעה שעוזרת למשקיע לישון טוב בלילה ועל הדרך אולי גם ליצר רווחים.
אם מה שעוזר לך לישון טוב יותר בלילה זה ההבנה שאותם ה-4 קירות שאתה נמצא בתוכם הם בבעלותך אז זו ההשקעה הטובה בשבילך.
מבחינתי - נכון להיום (לא בגיל פרישה אבל עם תזרים פסיבי שמאפשר פרישה) - אני מעדיף להשקיע את הון הזה במניות דיבידנד ולא בנדל"ן אבל עדין מחזיק בדירה שבבעלותי לצורך שלום בית בלבד.

 

[בת העמק]

אשמח לתגובות ולא ללייקים, מה אתם חשבים?

אני חושבת שהסיבות והנסיבות שלך שונות מפותח השרשור.
אצלך כבר אין צורך בתיק צומח לצורך פרישה. אתה כבר בפרישה עצמה. כלומר, אתה יודע בדיוק כמה פנסיה וקצבאות יש לך ואתה יכול להחליט אם לקנות דירה במימון מלא של עצמך הוא משהו אפשרי. אתה גם נמצא במצב של משיכה מתיק ההשקעות (מעט, אם אני זוכרת נכון).
קצת קשה להשוות מול מי שאינו יודע מה יקרה לו עד הפנסיה (ילדים? שינויי עבודה? ירידות ועליות במשכורת? תאונות?) וצריך להחליט מה יצמיח לו יותר את ההון ואיך לגדר סיכונים.

 

[TunaGolem]

כמה זמן אנשים צריכים להשקיע בשביל להכין את עצמם פסיכולוגית להשקעה במדדים?

בכלל לא.

כמה זמן אנשים צריכים להשקיע בשביל לבחור הקצאת נכסים שמתאימה לאופי שלהם?

רבע שעה.

כמה זמן אנשים צריכים להשקיע בשביל להבין בכלל מה האופי שלהם בהקשר של השקעות?

כנראה שגם יובל לא מספיק. אבל שלב זה איננו נדרש לכל משקיע.

גם אני לא מבין למה הכל חייב להיות 100% פסיבי

אם המשקיע ש‎ׂונא השקעות, הוא רוצה השקעה שלא דורשת שום התערבות.

 

[daat99]

בכלל לא.

תרשה לי לנסח מחדש:
כמה זמן אנשים צריכים להשקיע בשביל להכין את עצמם פסיכולוגית להשקעה במדדים בשביל שהם לא יהיו חלק מהאספסוף שמוכר באמצע נפילות ורוכש אחרי גל של עליות?

רבע שעה.

כמה מחקרים הם הספיקו לקרוא ברבע שעה שהם כבר יודעים את כל היתרונות והחסרונות של כל נכס ונכס?

כנראה שגם יובל לא מספיק. אבל שלב זה איננו נדרש לכל משקיע.

אם אדם לא מבין מהי יכולת הסיבולת שלו (שהיא תולדה של האופי שלו) אז איך הוא יכול לבחור הקצאת נכסים ברבע שעה ובלי לדעת כלום על מחקרים היסטוריים ועל איך מתנהגים הנכסים השונים?

אם המשקיע ש‎ׂונה השקעות, הוא רוצה השקעה שלא דורשת שום התערבות.

כשאתה רוכש קרן ישראלית אג"חית ומתעורר עם קרן מנייתית זה לא מצריך ממך התערבות?
תראה מקרים לדוגמה שפורסמו בתקשורת השנה על קרנות בארץ ששינו את הסיווג שלהן מקרן 90% אג"ח לקרן 100% מניות.

 

[TunaGolem]

כמה זמן אנשים צריכים להשקיע בשביל להכין את עצמם פסיכולוגית להשקעה במדדים בשביל שהם לא יהיו חלק מהאספסוף שמוכר באמצע נפילות ורוכש אחרי גל של עליות?

למה אתה חושב שנדרש כאן איזשהו אימון פסיכולוגי מורכב? קונים תיק – שוכחים ממנו – סוף סיפור.

כמה מחקרים הם הספיקו לקרוא ברבע שעה שהם כבר יודעים את כל היתרונות והחסרונות של כל נכס ונכס?

האופטימיזציות עליהם אנו דנים אינן הכרחיות. ניתן להיות משקיע פסיבי מצוין עם תיק סטנדרטי של 60% VTI ו40% BND (או שוקולד מריר בכל טעם שתרצה). לשם כך אין צורך באף מחקר.

אם אדם לא מבין מהי יכולת הסיבולת שלו (שהיא תולדה של האופי שלו) אז איך הוא יכול לבחור הקצאת נכסים ברבע שעה ובלי לדעת כלום על מחקרים היסטוריים ועל איך מתנהגים הנכסים השונים?

הוא מקשיב למרקוביץ' / בוחר כלל אצבע סטנדרטי / ממלא שאלון של VG.

כשאתה רוכש קרן ישראלית אג"חית ומתעורר עם קרן מנייתית זה לא מצריך ממך התערבות?
תראה מקרים לדוגמה שפורסמו בתקשורת השנה על קרנות בארץ ששינו את הסיווג שלהן מקרן 90% אג"ח לקרן 100% מניות.

אלה המקרים הקיצוניים. תיק סטנדרטי שנקנה בשנות השבעים ונשכח עד היום, יהיה תיק פחות טוב מתיק שעבר אופטימיזציה ומעקב, אבל הוא עדיין תיק מצוין בהשקעה פסיבית לחלוטין.

 

[daat99]

למה אתה חושב שנדרש כאן איזשהו אימון פסיכולוגי מורכב? קונים תיק – שוכחים ממנו – סוף סיפור.

כי אם זה היה כזה פשוט אז כולם היו משקיעי מדדים פסיביים בשוק ההון כבר מזמן.
מספיק לדבר פנים-אל-פנים עם אנשים שלא מבקרים בפורום הזה כל יום בשביל להבין כמה אנשים לא מוכנים להשקיע במדדים בגלל חסמים פסיכולוגיים.

האופטימיזציות עליהם אנו דנים אינן הכרחיות. ניתן להיות משקיע פסיבי מצוין עם תיק סטנדרטי של 60% VTI ו40% BND (או שוקולד מריר בכל טעם שתרצה). לשם כך אין צורך באף מחקר.

איך בדיוק הגעת למסקנה של דווקא 60/40 ודווקא VTI/BND?
למה שמישהו אחר יבוא ויבחר דווקא את שני אלו ודווקא בחלוקה הזו?
איך בכלל אותו משקיע שישב "רק רבע שעה" (שבתכלס זה לא מספיק אפילו בשביל למצוא את הבלוג הזה אם אתה לא יודע שהוא קיים) ידע שהכלים הללו קיימים בכלל?
איפה נכנס כל הפחד של אנשים מכל דבר זר (תעבור על כמות השרשורים בפורום שנפתחו ע"י אנשים שמתעקשים "רק קרנות ישראליות" כי הם מפחדים מהבורסה האמריקאית - וזה עוד חלק באוכלוסייה שכבר עברה כברת דרך והצליחה להגיע לפורום התומך המתאים... מה יעשו האנשים שלא יודעים שהפורום קיים בכלל?)?

הוא מקשיב למרקוביץ' / בוחר כלל אצבע סטנדרטי / ממלא שאלון של VG.

אם כל מה שהקצת לאותו אדם זה רבע שעה איך הוא יודע מה זה "מרקוביץ" בכלל ולמה הוא צריך להקשיב לו?
מה ימנע ממנו למכור את כל האחזקות שלו בשיא המשבר כי הוא השקיע "רק רבע שעה" ולא הצליח להפנים שגם אם הבורסה יורדת רוב הסיכויים שהיא תעלה מחדש?

אלה המקרים הקיצוניים. תיק סטנדרטי שנקנה בשנות השבעים ונשכח עד היום, יהיה תיק פחות טוב מתיק שעבר אופטימיזציה ומעקב, אבל הוא עדיין תיק מצוין בהשקעה פסיבית לחלוטין.

אם זה קרה בישראל יותר מפעם אחת ב-5 השנים האחרונות אז זהו לא מקרה קיצוני כל כך (היה כאן שרשור שהציג קישור למאמר על כמות הקרנות הישראליות שעברו שינוי מדיניות מהותי וחלקן מ-90% אג"ח ל-100% מניות כמו שהצגתי - זה לא כל כך קיצוני בבורסת תל אביב).
איך בדיוק הבחירה השרירותית להקצאה של 60% מניות ו-40% אג"ח שמייצרת כעבור 5 שנים תיק של 99% מניות ו-1% מזומן מתאימה לאופי של המשקיע שרצה שרירותית 40% אג"ח?

 

[TunaGolem]

כדי למנוע אי הבנות, אחזור על עיקר הטענה שלי:
בעזרת מדדי מניות ואג"ח רחבים, ניתן להשקיע בצורה פסיבית לחלוטין*, ללא ידע מוקדם, ובהצלחה הסטורית יחסית** של משקיעים בכל העולם***, בארבעים השנים האחרונות****.

למען הסר ספק:
* השקעה פסיבית = אי התעסקות מכל סוג.
** ביחס לתשואה החציונית בשוק ההשקעות על כל גווניו.
*** בכל העולם = לא רק בארץ.
**** אין שום דבר מיוחד בתקופה זו. בחרתי בה באקראי בגלל תאריך הקמת הקרנות עוקבות המדדים.

כי אם זה היה כזה פשוט אז כולם היו משקיעי מדדים פסיביים בשוק ההון כבר מזמן.

זו איננה הוכחה. כפי שאמרתי, שיטה זו איננה אופטימלית, כך שלרוב הסיבה לכשלון היא נסיון אופטימזציית יתר, או חוסר בידע על עצם האפשרות (לשם כך לא נדרש מחקר).

מספיק לדבר פנים-אל-פנים עם אנשים שלא מבקרים בפורום הזה כל יום בשביל להבין כמה אנשים לא מוכנים להשקיע במדדים בגלל חסמים פסיכולוגיים.

הנסיון שלי שׁונה.

איך בדיוק הגעת למסקנה של דווקא 60/40

מההיכרות השטחית שלי, זוהי האלוקציה הנפוצה ביותר, והיא מוצגת לרוב בתור הbenchmark.

דווקא VTI/BND?

אופייני לאמריקאיים (כמובן שיש אלטרנטיבות נפוצות יותר, אבל בטז"ם עליו דברתי, ההתנהגות היתה דומה לכולם).

למה שמישהו אחר יבוא ויבחר דווקא את שני אלו ודווקא בחלוקה הזו?

כי הוא שמע מאח שלו.

איך בכלל אותו משקיע שישב "רק רבע שעה" (שבתכלס זה לא מספיק אפילו בשביל למצוא את הבלוג הזה אם אתה לא יודע שהוא קיים) ידע שהכלים הללו קיימים בכלל?

מהדוד עם הכיסים הנפוחים.

איפה נכנס כל הפחד של אנשים מכל דבר זר

האמת היא שדברתי עם משקיעים רבים שמעדיפים את הבורסה המקומית, ותמיד הסיבה לכך היתה נסיון להכות את השוק. אלו שחפשו השקעה פסיבית, קבלו את הרעיון של השקעה בשוק האמריקאי ללא כל חשש.

אם כל מה שהקצת לאותו אדם זה רבע שעה איך הוא יודע מה זה "מרקוביץ" בכלל ולמה הוא צריך להקשיב לו?

אם הוא לא שמע על מרקוביץ', יתכן שהוא מילא שאלון בVG. לכן כתבתי כמה אפשרויות.

מה ימנע ממנו למכור את כל האחזקות שלו בשיא המשבר כי הוא השקיע "רק רבע שעה"

שכחה או שיתוק.

אם זה קרה בישראל יותר מפעם אחת ב-5 השנים האחרונות אז זהו לא מקרה קיצוני כל כך

לא נכון.

היה כאן שרשור שהציג קישור למאמר על כמות הקרנות הישראליות שעברו שינוי מדיניות מהותי וחלקן מ-90% אג"ח ל-100% מניות כמו שהצגתי - זה לא כל כך קיצוני בבורסת תל אביב

עכשיו אתה מנסה לטעון טענה סטטיסטית. במקום לנחש, עבד את הנתונים והראה כמותית.