תמחור שוק המניות ותשואה עתידית

[adamshalev]

יש כאן כמה גולשים שטענו את זה לפני שנתיים שלוש ודוגרים על מזומן.
כמה % אתה עשית בתקופה הזו?!....

מה זה משנה כמה עשיתי? המטרה שלי בהשקעות היא לא להשקיע מאז שמישהו פרסם דעה ועד 7/10/2018.
אני נמצא בפרופיל הסיכון שמתאים לי, שמאפשר לי לישון בשקט בלילה. ואני מאד נגד הגישה של לדגור על מזומן, אלא מעדיף לחשוב במובנים של מה הטיית יתר/הטיית חסר אל מול ההקצאה הנורמלית שהייתי רוצה.
ספציפית במקרה שלי הייתי חייב להנזיל כספים בשביל נדלן ומימון לנדלן אז מצאתי את עצמי עם מזומן ביד, וספקות אם כדאי להשקיע אותו עכשיו חזרה במניות.
יש מומנטום פסיכולוגי בהשקעות. אם אתה מחזיק מניות ושכנעת את עצמך שלהיות 100% פסיבי ולא לסטות מהמסלול זה הדבר הנכון עבורך, אז שום דבר ממה שאנחנו מדסקסים עליו כאן באמת לא צריך לשנות את דעתך. אבל זה נכון לתת-אוכלוסיה ספציפית של אנשים.
אם לעומת זאת החלטת לפזר כספים בין סוגים שונים של נכסים (נגיד לצורך הפשטות מניות, אגח, נדלן להשקעה) וקיבלת עכשיו כסף חדש ביד - ישנה החלטה לקבל של מה הדבר הנכון לעשות עם הכסף הזה. המניות יקרות. נדלן זה מורכב ולוקח זמן. אז ביתיים זה נשאר במזומן ונכנס גם לאגחים.

 

[adamshalev]

לא נכון. באמת מפתיע לשמוע ממך דבר כזה.

בהנחה שתחזיות התשואה נכונה, איך אתה רואה את השוק מתנהג מאיפה שהוא עכשיו 10 שנים קדימה?

 

[orensp]

@adamshalev
1.זה ממש לא השוק השורי הארוך ביותר או הגדול ביותר בהיסטוריה. יותר מזה ב-20 שנה האחרונות הסנופי נתן תשואות מאוד מאכזבות היסטורית.
2.מי אמר שעליית ריבית גורמת לנפילה במחיר המניות?ראה ערך 1948-1970.
3. עליית הריבית נובעת בין השאר מנתוני מקרו טובים ועלייה באינפלציה שאם כבר מעלה את התשואה העתידית מנכסים עתירי סיכון(ביחס למזומן).
4.באמת שאני לא חושב שיש תקופה יותר גרועה לשבת בה על מזומן. במידה שהאינפלציה תמשיך לדהור מה שהיא כבר עושה אתה
תפסיד לא מעט כסף סתם מישיבה בחוץ.

 

[nicepo1]

כל זה כמובן קורה ע"י רקע תמחור שיא במניות, אג"ח וכל דבר אחר

"כל דבר אחר" כולל מזומן?(בהחלט יצא לי לשמוע מומחים שאומרים שכן)
וברמה האופרטיבית במה אתה כן משקיע?
תמחור גבוה יכול להיות רק ביחס למשהו אחר בהקשר של בחירת נכסים להחזקה, אבל הכול יקר(ביחס למה חוץ מלעבר?) במידה ויש לך הון הוא חייב להיות מושקע במשהו, גם מזומן זה נכס שיכול לאבד מערכו....

 

[adamshalev]

@adamshalev
1.זה ממש לא השוק השורי הארוך ביותר או הגדול ביותר בהיסטוריה. יותר מזה ב-20 שנה האחרונות הסנופי נתן תשואות מאוד מאכזבות היסטורית.
2.מי אמר שעליית ריבית גורמת לנפילה במחיר המניות?ראה ערך 1948-1970.
3. עליית הריבית נובעת בין השאר מנתוני מקרו טובים ועלייה באינפלציה שאם כבר מעלה את התשואה העתידית מנכסים עתירי סיכון(ביחס למזומן).
4.באמת שאני לא חושב שיש תקופה יותר גרועה לשבת בה על מזומן. במידה שהאינפלציה תמשיך לדהור מה שהיא כבר עושה אתה
תפסיד לא מעט כסף סתם מישיבה בחוץ.

יש לי כרגע מזומן, אני לא דוגר על מזומן. יש הבדל. המינימום שאני מוכן לעשות זה להחזיק MINT שגם את זה אני עושה. יש לי גם מניות ואגח מסוגים שונים ונדלן.
לא משנה אם הוא הכי ארוך או לא. הוא ארוך מאד. באופן חריג.
אני מודע לכך שעליית הריבית היא על רקע נתוני מאקרו טובים, ושאין מתאם מושלם בין עליה לביצועי שוק המניות. אין מתאם מושלם בין שום דבר לשוק המניות, אחרת לא היה סיכון נכון?

סיכון, מכל סוג, בין אם הסיכון ששווי המניות ירד, או הסיכון שתחזיק מזומן כשהאינפלציה עולה או כל דבר אחר, הוא מטבעו לא מוחשי. סיכון יכול גם לא להתממש, אבל זה לא אומר שהוא לא היה קיים שם.
אם אתה משחק רולטרה רוסית, ומגדר את עצמך ע״י חבישת קסדה, ולא יצא כדור. האם הקסדה הייתה מיותרת?

 

[Yevgeny]

אתה כבר שנים מפסיד למדד! אסון גדול! איך אתה יכול לחיות עם עצמך כשאתה יודע שהמדד עוקף אותך?!?!

מדד הייחוס המתאים להשוואה תלוי באופק ההשקעה ורמת הסיכון המבוקשת ובמקרה שלי מדד ייחוס סביר הוא תערובת של 80% מניות (נגיד מדד מניות עולמי) ו-20% אגח. לא משווים כל משקיע (בין אם פסיבי או אקטיבי) למדד יחיד בהתעלמות מאופק ההשקעה, רמת הסיכון המבוקשת, ועוד אילוצים.
כי השאלה היא - מה מטרת ההשוואה? ומטרת ההשוואה היא לבדוק את גישת ההשקעה שלך לעומת חלופה סבירה וברת השגה כשלהי (לפעמים תיאורטית יותר - כשאתה מדבר על מדד ולא מוצר השקעה עם דמי ניהול, ולפעמים פרקטית יותר כשאתה משווה מול מוצר השקעה קיים כלשהו בפועל).

אבל אי אפשר להסכים שהתשואה העתידית ל-10 שנים נגיד היא מאד נמוכה (פלוס מינוס 1-2% סביב ה-0) מבלי להודות שזה בהכרח מבשר גם מפולת.

כמה התייחסויות:
* לא בדקתי לאחרונה, אבל כזכור לי ההערכות פחות פסימיות עבור השקעה כלל עולמית ולא רק עבור השוק האמריקאי - ולי אישית אין שום הטיה מיוחדת לשוק האמריקאי. אבל מסכים שההערכות מבוססות CAPE10 נגיד אינן מזהירות בכל מקרה, למרות כל הסייגים סביב מגבלות החיזוי של השיטה הזאת.
* לגבי המפולת - אינטואיטיבית אני רוצה להסכים איתך ש"תהיה מפולת", אבל אין לי בטחון במסקנה הזאת למרות שזה תרחיש אפשרי בהחלט. ההתאוששות של הכלכלה האמריקאית נגיד הייתה איטית אבל גם ארוכה מהרגיל הפעם - ואולי גם ההאטה של הצמיחה בהמשך המחזור הכלכלי תתנהג אחרת. וכאמור - זה השוק האמריקאי, והמצב שונה במדינות אחרות.
* אז כל עוד הצפי תשואה שלי מהפלח המנייתי הוא חיובי, אבל אין לי תובנות לגבי מתי/בכמה/עד מתי להקטין את החשיפה המנייתית שלי בהתאם לנסיבות המאקרו כלכליות, ההסתכלות שלי היא כזאת:
- אין לי יותר מדי הגיון בשלב הזה להגדיל את הפלח האגחי (או מזומן), הוא גדול להתמודד עם תקופה תנודתית ארוכה למדי גם ככה (גם בהנחה שאין לי שום הכנסות מעבודה)
- פתח "שחרור הלחץ" הפסיכולוגי עבורי הוא אותו פלח אקטיבי שכן יש לי בתיק. לא אקטיבי במובן שהוא דורש ממני החלטות ביומיום - הוא לא השתנה יותר משלוש שנים - אלא כי אלו איזה שני ETF-ים מנייתיים שפועלים מכאנית על פי כללים כאלו ואחרים שכן מתחשבים בתמחור של המניות הכלולות בהם. מבחינתי, במקרה של מחירי קיצון זו גישה שאמורה להתחשב יותר טוב בתמחור ממה שאני אעשה בצורה ידנית. זה רק בתיאוריה כמובן - הקצבתי לעצמי איזה חמש שנים לפני שאקבל החלטה עם הם אכן עוקפים את מדדי הייחוס הרלוונטיים והתקופה עד כה הייתה קצרה מדי. מה שכן - הם מונעים ממני את הדחף לנסות ולשחק עם שאר התיק שלי.
(הסתייגות רלוונטית פה זה שאם כל שוק המניות נופל בצורה חדה - אז גם אותם etf-ים אקטיביים יפלו אפילו בהנחה שהם עושים את עבודתם, אבל זה רלוונטי רק לטווחים קצרים יחסית ולא מדאיג אותי).

 

[מתכנת]

* הפלח האגחי לבדו מכסה כיום כבר 5+ שנות מחיה עבורי, כך שגם במקרה של נפילה משמעותית בפלח המנייתי אין שום בעיה פשוט לתת לו את הזמן להתאושש בחזרה,

- אין לי יותר מדי הגיון בשלב הזה להגדיל את הפלח האגחי (או מזומן), הוא גדול להתמודד עם תקופה תנודתית ארוכה למדי גם ככה (גם בהנחה שאין לי שום הכנסות מעבודה)

בהינתן מכלול השיקולים שציינת ב 2 ההודעות החלטת להישאר עם הקצאה של 80-20.
עכשיו נניח אתה מושך כסף לשנת מחיה (או חצי שנה, לא חשוב כרגע התדירות למרות שאולי זה מענין לנושא אחר),
כיצד אתה מחליט מאיזה פלח למשוך?
אני מנחש שבימים כתיקונן זה בהתאם לשמירה על גבולות 80-20.
אם תהיה נפילה משמעותית (נניח לרגע מה זה "משמעותי" אבל זה מענין בפני עצמו) במנייתי תמשוך במשך תקופה רק מהאגחי עד שיגיע לאיזון?
בינתיים לא תאזן באופן יזום?
נניח חלפו 4 שנים השוק ממשיך לדשדש/ליפול ואתה כבר מגדר את סוף הפלח האגחי, תתחיל למשוך מניות?

כאילו הפלח האגחי זה יפה, אבל (תמיד) תצטרך לקבל החלטות אקטיביות לגבי ההקצאה שלך... (בייחוד אם התיק משמש למחיה)

 

[Yevgeny]

אם תהיה נפילה משמעותית (נניח לרגע מה זה "משמעותי" אבל זה מענין בפני עצמו) במנייתי תמשוך במשך תקופה רק מהאגחי עד שיגיע לאיזון?
בינתיים לא תאזן באופן יזום?

אתה מעלה נקודה חשובה שלא התייחסתי אליה מפורשות קודם.

הגישה הבסיסית שמתוארת בבלוג ובמקורות אחרים מתייחסת לקביעת אחוז מניות/אגח מסוים ושמירה עליו ע"י איזון גם בשלב הצבירה של תיק ההשקעות וגם בשלב הפרישה.

כל עוד הייתי בשלב הצבירה, האבחנה בין השניים הייתה פחות רלוונטית - אבל כבר לפני כמה שנים המחשבה שאני אמשיך ואגדיל את הפלח האגחי (במונחים אבסולוטיים) בלי הגבלה ככל שהתיק יגדל התחילה להיראות לי לא בהכרח רלוונטית. כמה כבר "מיתון תנודתיות" אני צריך אחרי שהפלח האגחי עבר בגודלו מספק שנות מחיה (בלי קשר לאחוזו בתיק)? אני חושב שהתייחסתי לזה לראשונה לפני איזה שלוש שנים פה בפורום, אבל עוד לא גיבשתי אז התנהלות חלופית מסודרת.

היות ושלב הפרישה עכשיו רלוונטי לי יותר, יצא לי לקרוא ספר חדש יחסית (2016) ומאוד מעניין בנושא -
Living Off Your Money: The Modern Mechanics of Investing During Retirement with Stock and Bonds
(הספר בתשלום, אבל באתר הספר עצמו אפשר להוריד בחינם את שלושת הפרקים הראשונים בחינם, ומה שאני מתייחס אליו נדון בפרק השלישי). מדובר בספר טכני למדי - מיועד למי שמכיר את המושגים הפיננסיים והוא כבר נכנס להרבה ניתוחים סימולציות של אסטרטגיות פרישה (כולל "אימון" מודל על השוק האמריקאי וולידציה out-of-sample על שווקים של UK ויפן). קריאה ברורה אם כי לא קלילה (אחד הספרים המועטים שאשכרה קניתי בעותק קשיח כדי שיהיה קל יותר לקרוא ולהתעמק), אבל בהחלט מתאים לאנשים שמדבגים אקסלים על קרנות איריות להנאתם

בכל מקרה, בפרק השלישי הוא משווה אסטרטגיות משיכה (מאיזה פלח למשוך), והמסקנות בהחלט מצביעות על כך שהגישה העדיפה (במובן של - מעלה אחוזי שרידות) היא לא לאזן להקצאה המקורית כל פעם שמושכים מהתיק, אלא דווקא למשוך (להוצאות מחיה) רק מהפלח האגחי. המשיכה מהפלח המנייתי היא רק אם הפלח האגחי נוצל במלואו והאיזון (מכירה מנייתית ורכישת אגחים) הוא רק בתנאים מסוימים - הוא משווה כמה אפשרויות אבל המשותף הוא שזה מתבצע רק כשהמניות עלו ביחס לנקודה השוואה ראשונית כלשהי (מה שגם אומר שאין מכירה של מניות לצורך איזון ורכישת אגח בתקופות של ירידות).

זה תיאור מאוד מקוצר אבל מעביר את הנקודה המרכזית. פרקטית גישה זו אומרת שאחוז האגחים והמניות בשלב הפרישה ישתנה עם השנים. חלק מההיגיון בגישה זו והעובדה שלא חובה לשמור על אחוז אגחי קבוע לכל אורך הפרישה ניתן לראות בהיבט של הסיכון העיקרי של פורש טרי - רצף תשואות, שהתייחסתי אליו לא מזמן.

אוסיף עוד הערה לתגובות שכבר נכתבו מעלי - בהנחה שאתה פורש על פי חישוב של משיכת 4% מהתיק, או חישוב שמרני יותר של 3% נגיד - בממוצע, אלו אחוזי משיכה שמרניים ביחס לתשואת השוק ההיסטורית, ועבור חלק משמעותי מהפורשים התיק בכלל יגדל עם השנים.

אז איפה כן הסיכון? הסיכון העיקרי הוא הרצף תשואות, כלומר שדווקא בשנים הראשונות שאחרי הפרישה השוק יעבור קריסה משמעותית ואיתו השווי של התיק. זה לא אומר שאתה צריך לעבוד לצורך "הישרדות" - גודל התיק הוא עדיין איזה עשור או שניים של שנות מחיה, פשוט נפילה משמעותית בדיוק בשנים הראשונות של הפרישה נוגסת בשולי הביטחון שלך לטווח הרחוק.
זה רק אומר שהשלמת ההכנסה הנדרשת, כדי לכסות את אותם שולי הביטחון היא אכן לא גדולה - משרה חלקית כלשהי תכסה זאת בקלות, והיות ומדובר בשנים בודדות לאחר הפרישה גם החזרה לשוק העבודה היא הקלה ביותר.

ובשאר המקרים - אם עברו נגיד 5-10 שנים מאז רגע הפרישה (למי שפרש לגמרי ולא מכניס שום הכנסה נוספת, גם חלקית) ולא היו שום אירועים דרמטיים מדי בתיק - זה אומר לרוב שהתיק כבר יצמח מעבר לאחוז המשיכה ושולי הביטחון רק יילכו ויגדלו, והסיכון מצטמצם משמעותית.

 

[FIYaacov]

איך אתה רואה את השוק מתנהג מאיפה שהוא עכשיו 10 שנים קדימה?

אלא אם כן יש לי הנזלה חד פעמית של כל התיק בדיוק בעוד 10 שנים, זה לא מעניין אותי.

הבעיה היא שגם אם הייתי יודע, איך תדע מתי מתחיל "העשור העגום", מתי הוא נגמר, ואיזה נכס יתן תשואה טובה ממנו לתקופה הזו?

 

[Mamaof]

אי אפשר להסכים שהתשואה העתידית ל-10 שנים נגיד היא מאד נמוכה (פלוס מינוס 1-2% סביב ה-0) מבלי להודות שזה בהכרח מבשר גם מפולת.

אני קצת בהלם מרמת החיזויים פה.. למה שנסכים שזו תהיה התשואה העתידית ל10 שנים הבאות?
או שמניחים שאין דרך לחזות את התנהגות השוק (ואז "מצב השוק" לא צריך להשיע עליך) או שמניחים שחש דרכים ובמקרה הזה אם אתה באמת מסכים שככה הוא יתנהג - למה שלא תמכור את כל הפלח המנייתי שלך?

אם התשובה היא - אני לא באמת יודע מה יקרה, זו השערה - אז למה לעשות שינוי כלשהו?
מפתיע אותי שאתה סומך על מדדי תמחור עתידיים בצורה כזאת.

 

[מתכנת]

אני קצת בהלם מרמת החיזויים פה.. למה שנסכים שזו תהיה התשואה העתידית ל10 שנים הבאות?
או שמניחים שאין דרך לחזות את התנהגות השוק (ואז "מצב השוק" לא צריך להשיע עליך) או שמניחים שחש דרכים ובמקרה הזה אם אתה באמת מסכים שככה הוא יתנהג - למה שלא תמכור את כל הפלח המנייתי שלך?

התשובה לא חייבת להיות בינארית,
הוא לא משוכנע שהתחזית תתממש אלא מעריך סבירות מסוימת להתממשות, רוצה לרסן את המכה שהולך לחטוף מחד, ולא להחמיץ לגמרי תשואה מאידך:

אני לא חושב שזה חכם אף פעם לצאת ולהכנס באופן מלא, כי יכול להיות שאני טועה ואז לפחות התיק ממשיך לתת תשואה, אבל נמוכה יותר.

 

[FIYaacov]

הוא לא משוכנע שהתחזית תתממש אלא מעריך סבירות מסוימת להתממשות, רוצה לרסן את המכה שהולך לחטוף מחד, ולא להחמיץ לגמרי תשואה מאידך:

אז למה לא לקבוע תמיד אלוקציה 50-50 וזהו? הסיכוי שיצדק בדיוק באלוקציה שהוא מקצה ומשנה לפי "תחזיות" לא גבוהה לטעמי

 

[Mamaof]

הוא לא משוכנע שהתחזית תתממש אלא מעריך סבירות מסוימת להתממשות

למה הוא מעריך שהתשואה ל10 שנים הקרובות תהיה 0%? זה חתיכת הערכה.
מבחינת הצעדים הפרקטים - זה הכי בינארי שיש - או שאתה פועל בעקבות חיזויים עתידיים או שאתה לא. הוא בוחר שכן לפעול לפי כל מיני מדדי חיזוי כאלה ואחרים.

בעצם מה שאתה אומר זה ש"אי אפשר לחזות את העתיד בשוק ולטווח הארוך הבורסה תמיד עולה והכל טוב ויפה, אלא אם כן אתה חושב שבשנים הקרובות יהיה שיט ואז תפעל איך שבא לך ועזוב אותך טווח ארוך".
עדיין לא מבין.

 

[adamshalev]

אני קצת בהלם מרמת החיזויים פה.. למה שנסכים שזו תהיה התשואה העתידית ל10 שנים הבאות?

כמה מדדים מעניינים להסתכל עליהם:

המפורסם ביותר - שילר CAPE:
https://www.gurufocus.com/shiller-PE.php
תשואה שנתית עתידית צפויה: מינוס 3.2%.

מדד באפט - Market Cap / GDP
https://www.gurufocus.com/stock-market-valuations.php
תשואה שנתית עתידית צפויה: מינוס 2.5%.
https://www.gurufocus.com/global-market-valuation.php
יש גם פירוט פר-מדינה, לא רק ארה״ב.

אני עשיתי חישוב דומה שונה, עם רגרסיה לינארית בין המדד לתשואה עתידית בפועל.
לי יצא תשואה שנתית עתידית צפויה: פלוס 2% נומינלי (קישור בסוף).

לא מפורסם, אבל אחד המעניינים ביותר: Equity Allocation
http://www.philosophicaleconomics.c...est-predictor-of-future-stock-market-returns/
https://www.hasolidit.com/kehila/threads/מנבא-תשואות-השוק-הטוב-ביותר.5507/
בחישוב מעודכן שלי, יוצא לי על בסיס רגרסיה לינארית בין המדד לתשואה עתידית, תשואה שנתית עתידית צפויה: פלוס 3.4% נומינלי. (מקודם עשיתי התאמה ידנית של הגרף ללא רגריסה ויצא ערך של פלוס 1.3%, נכון יותר להסתכל על הרגרסיה).

ניתוח דומה לקודמים, שממצע כמה מטריקות דומות וגם משווה מול תשואה עתידית ל-10 שנים.
https://www.advisorperspectives.com/dshort/updates/2018/10/02/market-remains-overvalued
הם לא עושים רגרסיה בין השניים, אבל בעין רואים שמידת היוקר הנוכחית מקבילה בערך ל-0% תשואה צפויה עתידית.

עקומת התשואות של אג״ח ארה״ב כמנבא מיתון:
https://www.newyorkfed.org/research/capital_markets/ycfaq.html
https://www.newyorkfed.org/medialibrary/media/research/capital_markets/Prob_Rec.pdf
יש המון חומר בנושא. העקומה מתקרבת להיפוך (עוד לא שם).

היפוך באחוז אבטלה כמנבא מיתון:
http://www.philosophicaleconomics.com/2016/02/uetrend/
https://fred.stlouisfed.org/graph/?g=3wSg (תלחצו על Max בטווח הזמנים)
עוד לא התרחש היפוך מגמה, אבל האחוז כבר נורא נמוך ברמה היסטורית.


כאן יש חלק מהגרפים הנ״ל מחושבים ב-retropy וגם כמה אחרים.
https://nbviewer.jupyter.org/github/ertpload/test/blob/master/B919730AF77440F6B2E55E87DA165260.ipynb

 

[adamshalev]

אז למה לא לקבוע תמיד אלוקציה 50-50 וזהו? הסיכוי שיצדק בדיוק באלוקציה שהוא מקצה ומשנה לפי "תחזיות" לא גבוהה לטעמי

זה דבר מאד סביר לעשות.

או שמניחים שאין דרך לחזות את התנהגות השוק (ואז "מצב השוק" לא צריך להשיע עליך) או שמניחים שחש דרכים ובמקרה הזה אם אתה באמת מסכים שככה הוא יתנהג - למה שלא תמכור את כל הפלח המנייתי שלך?

בספר המשקיע הנבון, גרהם טוען שמשקיע שמחלק את נכסיו בין מניות לאגח, תמיד צריך לקבוע תקרה ותחתית להקצאה למניות, שהוא מרשה לעצמו לנו בה על בסיס התפיסה שלו לגבי יוקר השוק (אולי אני קצת מעוות את המילים, זה הכיוון הכללי). הוא ממליץ על טווח גבולות של 25-75 אחוז. זה נשמע לי מאד סביר. אני בתוך הטווח הזה, ואל תשכח שאני מחזיק גם נדל״ן פיסי (לא ריט), אז הקצאת המניות מתיק שוק ההון גבוה יותר מ-30%.
למה לא להחזיק יחס קבוע? למה כן. אם היינו עכשיו במשבר עם draw-down של עשרות אחוזים, הייתי מאד רוצה להאמין שאני אגדיל את אחוז המניות בצפי לתשואה עתידית עודפת. אם אנחנו היום בשוק יקר, הייתי רוצה להקטין את אחוז המניות כדי לספוג פחות הפסדים ושיהיה לי יותר כסף לקנות מניות בזול. הרציונל פשוט, השאלה היא בתוצאה.

 

[FIYaacov]

אם היינו עכשיו במשבר עם draw-down של עשרות אחוזים, הייתי מאד רוצה להאמין שאני אגדיל את אחוז המניות בצפי לתשואה עתידית עודפת

על סייקל אחד אתה צודק (בהנחה ותדע לתזמן), לעשרות שנים קדימה לא רואה אותך צודק בכל משבר ומשבר, ובעיקר מפסיד ממיסים ועמלות (ותזמון לא נכון).

גם לעשרות שנים קדימה זה שתיכנס כאן או כאן בנקודה בודדת זה יהיה זניח. גם מי שנכנס בספטמבר 2008, וגם מי שבמרץ 2009 בשנת 2058 לא יהיו רחוקים מאוד אחד מהשני.

 

[DorA]

מדד הייחוס המתאים להשוואה תלוי באופק ההשקעה ורמת הסיכון המבוקשת ובמקרה שלי מדד ייחוס סביר הוא תערובת של 80% מניות (נגיד מדד מניות עולמי) ו-20% אגח.

מעניין למה משקיעי המדדים עושים את ההפרדה הזו כששואלים אותם למה הם לא משקיעים ב-100% מדד מניות אבל "שוכחים" לעשות את ההפרדה הזו כשהם מתעקשים שאנשים שאינם משקיעי מדדים חייבים להשוות את עצמם ל-100% מדד מניות.

 

[Yevgeny]

הם מתעקשים שאנשים שאינם משקיעי מדדים חייבים להשוות את עצמם ל-100% מדד מניות.

מתעקשים? בכל תרחיש? בוודאי לא - תלוי באחזקות של אותו משקיע בפועל.
אם לצורך הדוגמא האחזקות של אותו משקיע הם 100% מניות פרטניות כלשהן - אז, כן, ההשוואה הסבירה היא ביחס לאפיק בעל אותו פרופיל סיכון שזה מדד מנייתי כלשהו. עבור תמהיל אחזקות אחר - השוואות אחרות יכולות להיות מתאימות יותר.

 

[מתכנת]

"שוכחים" לעשות את ההפרדה הזו כשהם מתעקשים שאנשים שאינם משקיעי מדדים חייבים להשוות את עצמם ל-100% מדד מניות.

לא בדיוק,
משקיע 100% במניות סלקטיבית הגיוני להשוות אותו למדד 100% מניות,
משקיע בני"ע סלקטיביים 50% מניות ו 50% זבל קונצרני הגיוני להשוות אותו 50% למדד מניות ו 50% למדד זבל קונצרני וכן הלאה על זו הדרך.
לא?!
_______
עריכה:
@Yevgeny הקדים אותי..

 

[DorA]

משקיע 100% במניות סלקטיבית הגיוני להשוות אותו למדד 100% מניות,

אם לצורך הדוגמא האחזקות של אותו משקיע הם 100% מניות פרטניות כלשהן - אז, כן, ההשוואה הסבירה היא ביחס לאפיק בעל אותו פרופיל סיכון שזה מדד מנייתי כלשהו.

יש יותר מסוג אחד של סיכון בשוק ההון וזו טעות פטאלית לדרוש ממשקיע שמתעלם מסיכון תנודתיות ומתייחס לסיכונים אחרים להשוות את התיק לתיק עם סיכון תנודתיות זהה אבל סיכונים אחרים שונים. בכל מקרה זו עוד דוגמה קלאסית לקצר בתקשורת. מי שכל חייו טרוד בהתגוננות מסיכון X לעולם לא יבין את מי שמעוניין להתגונן מסיכון Y (ולהיפך). כשבאים להשוות תיקים של אנשים חשוב להשוות לפי סוג הסיכון הרצוי ולא רק לפי רמת התנודתיות.