כמו שכתבתי, מאד קל לקבל מציאות כזאת של עבודה בתחתית הסולם כשיושבים בעבודה מרופדת, ותחתית הסולם נראית מאד רחוקה. החברה שלך ידעה שזה מעין משחק התקופה של הדוקטוראט של בעלה. היא היתה בחופשה של כמה שנים והשתעשעה קצת בלהעביר את הזמן ולעשות דמי כיס במשרה בעומס נמוך. יש הבדל בין משחק כזה לבין יציאה לעבודה כי נגמר הכסף והחיים שלך תלויים בעבודת הישרדות הזאת.
שוב, נראה לי שפספסת את הנקודה, לחלוטין. אם תשב ותחכה שהתיק שלך ימחק, אתה צודק זה אסון אבל אף אחד לא מדבר על משהו כזה. מדברים על זה שה 3% הבטוחים למשיכה, (וגם על זה ויכוח, אבל נשים בצד לרגע), עלולים להיות פחות מהמחיה השנתית שלך אם התיק יתרסק. תיק של 3,000,000 ש"ח נותן משיכה שנתית של 90,000 ש"ח, או 7500 ש"ח בחודש. מה תעשה אם התיק יפול, והמשיכה החודשית שלך יכולה להיות 5000 ש"ח בלבד? תשלים 2500 ש"ח בחודש
עד שהתיק יתייצב שוב. זה לא עשרות שנים (כבר דיברו על זה כאן תילי תילים של ת'רדים) ולהרוויח חצי שכר מינימום בחודש זה לא אומר לנקות שירותים בביגוד לא מחמיא. זה יכול להיות הרצאה לחודש בפאנזינג (חבר שלי עושה את זה. נהנה מכל רגע), או עבודה בחצי משרה בתור מורה. אם תהיה כל כך דרמטי עד שתגיד, "החיים שלך תלויים בעבודת הישרדות", אז זה נכון לכולנו, גם היום. כל מי שאיננו עצמאי כלכלית, העבודה שלו היא עבודת הישרדות. כדי להרוויח כמה אלפי ש"ח בחודש, ללא מס (!), אנשים משכילים, כמו שמסתובבים בפורום הזה, יכולים לעשות מגוון שלם של דברים שלא קשור בלנקות שירותים. בעיני לתת שיעורים פרטיים, הרצאה בפאנזינג או במידת הצורך לעבוד בחברת כוח אדם בעבודת מזכירות לשלושה חודשים, קטן עלי, שלא לדבר על זה שיש מקצועות שניתן לתת בהם יעוץ או להשתתף בעבודה על פי פרויקטים. אפילו לפתוח צהרון בבית יכול לתת לך את הסכומים שאתה מדבר עליהם. בעיני זה לא משפיל, נהפוך הוא - אני מוכרת את זמני בצורה ובאופן שנראה לי, לא לאחרים.
יותר מזה, הכלל של 3% הוא מאד שמרני, במובן הזה שהוא מנסה לשמור על הקרן. ככל שאתה יותר מבוגר, יש לך פחות צורך לשמור על הקרן כיוון שיש לך פחות שנות חיים שמחכות לך. זו גם הסיבה שמי שפורש בגיל 30 ומי שפורש בגיל 45 נמצאים במצב שונה מאד.
