מדוע למרות שהשקל התחזק ב 20% אנחנו לא מרגישים זאת???

[Roi]

שליש או חצי ?????????
אז כמה עולה חצי ??????

שליש, שליש... לא יודע לגבי החצי, נעצרתי שם, שתינו מים מהברז

 

[אריקו]

זאת המהפכה הסינית. עשרות שנים המצב בדעיכה, אין איזו ירידה משמעותית בשנה האחרונה שידועה לי בגלל הירידה בדולר.

מחירים פ]ה יותר זולים ממקומות אחרים במערב ואם למרות האינפלציה שנים רבות עלויות יבוא ובעיות אספקה המחירים לא עלו זה מראה על משהו...{אופטימי/פאסימי

המחיר באירופה עלה בגלל המלחמה והמשבר האנרגטי. פה לא עלה כי אנחנו מעצמת אנרגיה, ואם יעלה בגלל המשבר בהורמוז, זה עוד לא הגיע לפה, חדש מדי.

יגיע לפה|? פאסימי

לא יודע, ברבות ממדינות אירופה כלל לא מוכרים חד"פ.

ולכן מה פה זה מוצר צריכה
מה עם טיטולים? פאסימי?

לא הרבה.

אני אישית מרגיש שכן כך נכתב פה הרבה בפורום לאחרונה אולי תחפש יותר?

 

[Roi]

מחירים פ]ה יותר זולים ממקומות אחרים במערב

אני חושב שאתה טועה, יש לך דוגמא איפה ישראל זולה יותר?

 

[Dončić]

סוציאליסט הוא לא קומוניסט בהכרח. הוא דוגל ביותר שיוויון לכולם וביותר חמלה (שמתבטאת בעזרת המדינה מבחינה כלכלית, נפשית וחברתית) למי שלא מתאפשר לו להשתכר כראוי. אני לא מכירה סוציאליסט אחד שחושב שצריך לעזור למי שבוחר לא לעבוד או לעבוד מעט/בשכר נמוך ובטח אם גם משריץ ילדים בלי התאמה לשכרו וליוקר המחיה במקום מגוריו.

מעבר לזה שאני לא מסכים על עניין החמלה, הבעיה בעיניי היא שלא רק צריך להאמין במשהו, אלא צריך להבין איך המדינה יכולה לממש את הרעיונות האלה. ברור שאין הרבה אנשים שמעוניינים לעזור למי שבוחר שלא לעבוד, אבל קשה ליישם חוקים שדוגלים בשיוויון שלא יגרמו לאנשים רבים לעשות את זה.

אני לא דיברתי על שיוויון מוחלט וכפוי.
דיברתי על כלים שמאפשרים לקהילה (דרך תרומות, עמותות, הטבות ומיסוי) לעזור לחוליות החלשות בתוכה.
אני באופן אישי מעדיפה לחיות בקהילה כזאת ולא במקום שכל אחד לנפשו. מצד שני, אני גם דוגלת במיקסום לקיחת אחריות אישית (להשתכר, לדאוג לאני העתידי, להתאים את ההוצאות להכנסות כולל קבלת החלטות על כמות ילדים) וזה לא סותר.

מאוד מתחבר לגישה שהצגת פה. היא לדעתי מייצגת אדם שמאמין בכלכלת שוק (מי שיכול יתרום ויעזור לחלש ללא כפייה, לקיחת אחריות אישית) עם מדיניות רווחה (כשיש כשל שוק, המדינה צריכה לתמוך בחלש)

 

[אלוקים לא משחק בקוביות]

אני באופן אישי מעדיפה לחיות בקהילה כזאת ולא במקום שכל אחד לנפשו. מצד שני, אני גם דוגלת במיקסום לקיחת אחריות אישית (להשתכר, לדאוג לאני העתידי, להתאים את ההוצאות להכנסות כולל קבלת החלטות על כמות ילדים) וזה לא סותר.

זאת לא כלכך חוכמה לדעתי. בכל מדינה, גם באחת מוכת רעב וגם באחת ליברלית וקפיטליסטית מאוד, בררת המחדל של כל אדם זה שהוא מנסה לדאוג לעצמו, לשרוד, לשגשג וחושב על העתיד (ככל שיכול, לעתים ה-"עתיד" הזה מסתכם בלחפש ארוחת בוקר בפחים).

בטח בשלב הזה עולות בראשך מלא דוגמאות שסותרות את הטענה שלי, כמו למשל שמלא ישראלים לא מטפלים בדמי הניהול שלהם בפנסיה או נכנסים להתחייבויות שהם לא יעמדו בהן, כמו אולי משכנתא מוגזמת. אבל הדברים הללו נובעים בגלל כשלים מערכתיים מכוונים לדעתי. מראש לא מלמדים אף ילד שיעורי מיסים או מה יהיו הזכויות הכלכליות שלו כאדם מבוגר.

גם עד לעידן הבלוגים והרשתות החברתיות וה-AI, גישה לידע כמו של בלוג הסולידי נחשב מאוד "מתקדם" וחריג במיוחד. תראי מה קרה להרבה מאלו שנחשפו לבלוג הסולידית לפני עידן ה-AI ולפני הקורונה שגרמה להרבה אנשים עובדים להיתקע בבית ולפשפש באינטרנט. תביטי על זיק או על מנדובסקי למשל. הם משגשגים הרבה מעבר לישראלים הממוצע.

ומכאן ניתן להבין שבקנה מידה רחב ובמספרים גדולים, אדם לא יכול באמת לדאוג לעתידו ולאפטם את החיים שלו, אם הוא חי בתוך חברה וכלכלה שלא מאפשרות זאת. ומה לגבי כלכך המון ישראלים יותר איכותיים וחכמים מאיתנו שסובלים מבעיה חריגה זו או אחרת, או ממשתנים סוציאלים/פריפריאליים אלו ואחרים? אם הם יישארו מאחור את ואני נידפק מזה, לא הם.

 

[gogo girl]

אבל הדברים הללו נובעים בגלל כשלים מערכתיים מכוונים

אדם לא יכול באמת לדאוג לעתידו ולאפטם את החיים שלו, אם הוא חי בתוך חברה וכלכלה שלא מאפשרות זאת

אתה כל הזמן חוזר על אותן מנטרות,
אבל בסוף היום יש רק 3 אופציות:

אתה בוחר את השבט איתו אתה חי. אולי נולדת לתוכו, אבל במהלך כל ההיסטוריה, אנשים זזו, חצו יבשות, עברו שבטים, שינו תרבויות וכו.
אני מניחה שכשיוסף הוצא מהבור ועבר למצריים הוא לא אכל שם את מה שהיה אוכל אצל אמא שלו ולא דיבר באותה שפה...
לא קיבל סל קליטה וזה ממש לא היה פייר שהפרעונים העשירים לא חולקים איתו את העושר המונופוליסטי שלהם כדי לייצר מצריים ליברלית. ועדיין...
כשאחיו הצטרפו "לשבור שבר" אני מניחה שהם בחרו לרדת מצריימה בעוד אחרים עלו לבנונה או הזריחו עיראקה.
ולכן
לא טוב לך,
1. תשאר ותשנה או תלחם לשנות מהבוקר עד הערב כדי לקבל את מה שאתה רוצה, כנגד כל הסטטיסטיקות והסיכויים, כי אתה מאמין גדול שזאת הדרך. ולפחות ניסית כמיטב יכולתך, מוגבלת ככל שתהיה.
2.תזוז למקום, שבט, מרחב פנימי, בו תשלים עם המציאות ותלמד לנווט בה בין הטיפות בשמחה ואושר, הוקרה על הקיים ותודה על ההוויה
3.תשב ותלרלר את עצמך לדעת באינטרנטים בבלוג נידח במזרח התיכון, בשפה שרק אפס נקודה כלום מהעולם מבין, מתוך מחשבה שאתה מביא שינוי ומזיז משהו משמעותי כשבעצם זה משמעותי פחות או יותר כמו להפוך כמה צדפים בחוף באוסטרליה בערב רנדומלי.

אופציות 1 ו 2, משאירות אצלך ואצלך בלבד את האחריות לגבי מי אתה, מה אתה רואה ומה אתה בוחר לעשות עם חייך הקצרים ומתקצרים
אופציה 3 גם כן
תבחר.

בחרת.
יופי.

ומכיוון שזה פורום עם אוריינטציה כלכלית,
בפוסט אחר רשם בחור נחמד שהוא בן 31, אשתו עובדת, הוא עובד רבע, ומקבל קצבה, אני מניחה לאיזה מגזר הוא בוחר להיות שייך,.והוא לא מצליח להבין למה הבחירות שלו, שמות אותו במקום שהוא נמצא...
אותו כנ"ל אליך.
אתה בוחר. כל שניה. הכל.

 

[בת העמק]

מאוד מתחבר לגישה שהצגת פה. היא לדעתי מייצגת אדם שמאמין בכלכלת שוק (מי שיכול יתרום ויעזור לחלש ללא כפייה, לקיחת אחריות אישית) עם מדיניות רווחה (כשיש כשל שוק, המדינה צריכה לתמוך בחלש)

זה לא רק עזרה לחלש, זה אירגון ומימוש נכון של הפוטנציאל האנושי במדינה.
במדינות הסקנדינביות למשל, אין שום בעיה למעסיק לפטר אנשים (בהגינות, יש כללים גם לזה) אבל המדינה קבעה חוקים/נהלים לרשת בטחון למפוטר, הרבה מזה על חשבונה - מאורך זמן דמי האבטלה, אחוז דמי האבטלה מהשכר, הכשרה תעסוקתית, שינוי מקצועי, עזרה בחיפוש והשמה מחדש.

 

[משתמש בלי זהות]

הצורה בה אתם מציגים את החרדי המצוי היא מעוותת לגמרי
בסוף אם בתוך המשוואה הגדולה של החיים אתם מוציאים את החלק החשוב ביותר ומתעלמים ממנו אז ברור שיהיה לכם חוסר הבנה וטענות בלי סוף

בסוף צבירת הון היא לא מטרה בפני עצמה היא אמצעי בלבד ואת זה כדאי לא לשכוח
לכן לשם הדוגמא מי שממעט לעבוד או בכלל לא למען מה שלדעתו הוא המטרה בחיים עושה את המעשה החכם והצודק ביותר מבחינתו אפשר כמובן לנהל ויכוח על עצם המטרה והאם זה הדרך להגיע אליה אבל קחו כהנחת יסוד שכל אחד מבין שכסף הוא הכרח וצריך להשיג אותו באיזשהו צורה

 

[בת העמק]

קחו כהנחת יסוד שכל אחד מבין שכסף הוא הכרח וצריך להשיג אותו באיזשהו צורה

הצורה הנפוצה במגזר היא לקבל כסף מהמדינה (כלומר ממי שמשלמים מס למדינה), והטענות הן כלפי הבחירה ב"צורה זאת".

 

[אחד]

הצורה הנפוצה במגזר היא לקבל כסף מהמדינה (כלומר ממי שמשלמים מס למדינה), והטענות הן כלפי הבחירה ב"צורה זאת".

הצורה הנפוצה במגזר היא שאחד מבני הזוג או שניהם עובדים (תלוי באיזה חלקים במגזר) ומתקיימים מהמשכורת הנכנסת לחשבון, פחות או יותר כמו כל ישראלי מצוי.
הבחירה של המגזר היא להכניס פחות, או בגלל שרק אחד מבני הזוג עובד, או בגלל שבוחרים לעבוד בתחומים פחות מכניסים מטעמי אידאלים (כגון בהוראה בבית ספר חרדי במקום הייטק במשרד חילוני), וכנגד זה להוציא הרבה פחות ברמת החיים, לקנות פחות ויותר זול, בחופש להחליף דירה במקום לטוס לחו"ל, וכולי.
כעת את מוזמנת לפרט איזה כסף בדיוק המגזר מקבל מהמדינה, בבקשה עם נתונים ומספרים.

 

[gogo girl]

לכן לשם הדוגמא מי שממעט לעבוד או בכלל לא למען מה שלדעתו הוא המטרה בחיים עושה את המעשה החכם והצודק ביותר מבחינתו

אין ספק ובהצלחה,
רק עזוב בבקשה את כיכר הלחם של הילדים שלי.

 

[סולידי]

הצורה בה אתם מציגים את החרדי המצוי היא מעוותת לגמרי

מי זה אתם, ומה מעוות בהצגה של איש הקש שאתה מדמיין?

מי שממעט לעבוד או בכלל לא למען מה שלדעתו הוא המטרה בחיים עושה את המעשה החכם והצודק ביותר מבחינתו

הבעיה שלי היא לא עם מה שהוא עושה, אלא עם מה שהוא מצפה ממני שאעשה עבורו. ללא ההגנה וללא המימון שאני מספק לו הוא לא היה יכול לקיים את אורח החיים "החכם והצודק ביותר" שלו.

 

[אלוקים לא משחק בקוביות]

הבעיה שלי היא לא עם מה שהוא עושה, אלא עם מה שהוא מצפה ממני שאעשה עבורו. ללא ההגנה וללא המימון שאני מספק לו הוא לא היה יכול לקיים את אורח החיים "החכם והצודק ביותר" שלו.

צורת הסתכלות נפוצה והגיונית, אך עדיין שטחית לדעתי. רוב הישראלים לא רוצים להרים את השטיח ולבדוק מה יש מתחתיו.

* אשתמש כאן בגוף ראשון ("אני") אבל בחלק מהקטעים הכוונה לכל העולם החילוני והעובד.

אני ממן את הקבוצה הזאת (וקבוצות נוספות אחרות, שהן פחות "אחידות" וגדולות), כסוג של "דמי סטטוס קוו". עוד לפני קום המדינה רצו כאן דברים לא יעילים, לא הוגנים, לא שוויוניים וכן הלאה. ייצא שאני נפלתי בסטטיסטיקה של אלו שיש להם איזשהו סיכוי לעבוד בהייטק ולטוס לחופשות ולהתגורר במרכז ועוד שלל דברים "טובים", בעוד אנשים הרבה יותר חכמים, חרוצים ומוכשרים ממני נפלו בסטטיסטיקה על פלח/מגזר שפחות יהנה מכל זה. בין אם מפני שלא לימדו אותו ליבה או שהסלילו אותו לחיים צנועים ואף התסגרות בקהילה שלו.

מצב העניינים בישראל ייצר המון קבוצות מוחלשות, לעתים הן קטנות והבסיס המשותף שלהן הוא שונה ממה שרץ לנו בראש. הקבוצות הללו, באופן טבעי, יעשו כל מה שצריך בשביל לשרוד ולהנות מחיים טובים. אם אני רוצה להמשיך להנות מהלוקסוס לעבוד ולהשתכר הרבה, להנות מחיים חילוניים ויחסית לחרדים גם חופשיים (לא מאוד, יש עוד הרבה במה לשתפר), עלי לשלם תמורת זה. ולא, יהיה בלאגן בטווח הארוך, ומצבי יתדרדר.

אם אתעקש להיפטר מחובת התשלום, זה יצריך פיצוי רטרו-אקטיבי בקנה מידה אסטרונומי על-מנת לשחרר את הקבוצות הללו מהדטרמיניזם שדפק אותן ולספק להן חיים טובים + + , וגם להכליל כאן מרכיב של התנצלות על 78 שנים של אפליה לכל הפחות. מדובר בכמות של כסף וקניין שכנאה אף ישראלי לא מחזיק בה.

האפשרות השלישית היא לקדם ליברליזציה במובן הרחב, ובסוף גם בקרב האוכלוסיה החרדתית מרצונה החופשי, אבל זה יידרוש הרבה מאוד זעזועים בקרב החילונים בטווח הקצר והבינוני. אני בספק רב מאוד אם כל אותם אלו שבאים בדרישות לחרדים, יטרחו תחילה להקריב מעצמם ורק לאחר מכן לבוא בדרישות לאחרים.

דוגמאות לרצון החופשי של החרדים להשתלב: אחרי הרפורמות של שנות הייצוב, נשים חרדיות נפתחו יותר לשוק העבודה. כמו כן, התפתחויות טכנולוגיות אפשרו לחלקם לצרוך מוצרים שמספקים מענה למנהגים דתיים וגם לרכוש השכלה מקצועית, כל אותן התפתחויות גרמו להם לפתח כלכלה פנימים של גמ"חים, הוצאות לאור וכדומה. אף אחד אינו נשאר חסין מפני חירות וליברליזציה של שוק חופשי. ולכן משם צריך להתחיל (הבעיה שחילונים מסודרים כנראה יתנגדו ברגע האמת).

ולכן אנחנו תקועים.

 

[gogo girl]

צורת הסתכלות נפוצה והגיונית, אך עדיין שטחית לדעתי. רוב הישראלים לא רוצים להרים את השטיח ולבדוק מה יש מתחתיו.

* אשתמש כאן בגוף ראשון ("אני") אבל בחלק מהקטעים הכוונה לכל העולם החילוני והעובד.

אני ממן את הקבוצה הזאת (וקבוצות נוספות אחרות, שהן פחות "אחידות" וגדולות), כסוג של "דמי סטטוס קוו". עוד לפני קום המדינה רצו כאן דברים לא יעילים, לא הוגנים, לא שוויוניים וכן הלאה. ייצא שאני נפלתי בסטטיסטיקה של אלו שיש להם איזשהו סיכוי לעבוד בהייטק ולטוס לחופשות ולהתגורר במרכז ועוד שלל דברים "טובים", בעוד אנשים הרבה יותר חכמים, חרוצים ומוכשרים ממני נפלו בסטטיסטיקה על פלח/מגזר שפחות יהנה מכל זה. בין אם מפני שלא לימדו אותו ליבה או שהסלילו אותו לחיים צנועים ואף התסגרות בקהילה שלו.

מצב העניינים בישראל ייצר המון קבוצות מוחלשות, לעתים הן קטנות והבסיס המשותף שלהן הוא שונה ממה שרץ לנו בראש. הקבוצות הללו, באופן טבעי, יעשו כל מה שצריך בשביל לשרוד ולהנות מחיים טובים. אם אני רוצה להמשיך להנות מהלוקסוס לעבוד ולהשתכר הרבה, להנות מחיים חילוניים ויחסית לחרדים גם חופשיים (לא מאוד, יש עוד הרבה במה לשתפר), עלי לשלם תמורת זה. ולא, יהיה בלאגן בטווח הארוך, ומצבי יתדרדר.

אם אתעקש להיפטר מחובת התשלום, זה יצריך פיצוי רטרו-אקטיבי בקנה מידה אסטרונומי על-מנת לשחרר את הקבוצות הללו מהדטרמיניזם שדפק אותן ולספק להן חיים טובים + + , וגם להכליל כאן מרכיב של התנצלות על 78 שנים של אפליה לכל הפחות. מדובר בכמות של כסף וקניין שכנאה אף ישראלי לא מחזיק בה.

האפשרות השלישית היא לקדם ליברליזציה במובן הרחב, ובסוף גם בקרב האוכלוסיה החרדתית מרצונה החופשי, אבל זה יידרוש הרבה מאוד זעזועים בקרב החילונים בטווח הקצר והבינוני. אני בספק רב מאוד אם כל אותם אלו שבאים בדרישות לחרדים, יטרחו תחילה להקריב מעצמם ורק לאחר מכן לבוא בדרישות לאחרים.

דוגמאות לרצון החופשי של החרדים להשתלב: אחרי הרפורמות של שנות הייצוב, נשים חרדיות נפתחו יותר לשוק העבודה. כמו כן, התפתחויות טכנולוגיות אפשרו לחלקם לצרוך מוצרים שמספקים מענה למנהגים דתיים וגם לרכוש השכלה מקצועית, כל אותן התפתחויות גרמו להם לפתח כלכלה פנימים של גמ"חים, הוצאות לאור וכדומה. אף אחד אינו נשאר חסין מפני חירות וליברליזציה של שוק חופשי. ולכן משם צריך להתחיל (הבעיה שחילונים מסודרים כנראה יתנגדו ברגע האמת).

ולכן אנחנו תקועים.

אופציה רביעית, עליה אני מהמרת כבעלת הסיכוי הגבוה לקרות, היא מלחמת "אחים",
בה החרוצים, העובדים קשה, הנושאים בנטל שנמדד בדם, אלו שיודעים שהם יכולים בכל מקום ובוחרים דווקא כאן, פשוט יקימו קנטון משל עצמם.
הם ידירו את הנבערים מבחירה (אתה תטען שזאת הסללה וכו, מי שנותן שיסללו אותו, בהצלחה לו. המחיר להיות חופשי גבוה ולא כולם מוכנים לשלם אותו) לגורלם ויוודאו בכח שאף אחד לא נוגע במשאבים שלהם יותר. אין מיסים, אין קצבאות, אין ביטוח לאומי, אין כולל, אין בתי ספר לכלום ושום דבר.
אם אתה לא מייצר ערך עבור השבט, השבט לא מעוניין בך (ערך יכול להיות גם סריגה של צעיפי צמר ורודים, כל זמן שהשבט מסכים כי יש בזה ערך. ערך בכפיה יגמר בנידוי בכפיה, כמו תמיד בהיסטוריה)
הפער יגדל ישראל תהפוך לבנגלאדש.

 

[gogo girl]

דוגמאות לרצון החופשי של החרדים להשתלב

למה הם רוצים להשתלב ?
איפה אלוהים שדואג להם שהם פתאום מסתופפים סביב הגויים למחצה ואוכלים פירורים משולחנם ?

 

[משתמש בלי זהות]

אפשר לנהל ויכוח על מי חי על חשבון מי אני מוכן לדון בזה ברצינות
אבל לפני כן צריך לקחת בחשבון את העיקרון הדמוקרטי הבסיסי שהרוב קובע ולכן מי שקשה לו עם המציאות בה החרדי המצוי חי על חשבונו (לדעתו) צריך לשכנע את הרוב לשנות את המציאות ולהפסיק את זה
אם הבעיה היא ניסוח כללים שיפרידו בין מי שבוחר בדרך חיים מצומצמת לבין מי שאתרע מזלו לחיות בצמצום אני בטוח שתמצא הנוסחא אבל כיום לא זאת עמדת הרוב כפי שהיא משתקפת בכללי המשחק הדמוקרטי
בקיצור תשכנעו את הרוב לשנות המצב וזה מה שיקרה בסוף החרדים הם מיעוט די קטן סה"כ כ15% אם יתגבש רוב לשנות את המצב זה מה שיקרה
כל עוד כולם פה רוצים לחיות במדינה דמוקרטית אמיתית אלה הם כללי המשחק
מי שלא מעוניין מוזמן לחפש מדינה אחרת בה הרוב קבע כללים שמוצאים יותר חן בעיניו

 

[משתמש בלי זהות]

אופציה רביעית, עליה אני מהמרת כבעלת הסיכוי הגבוה לקרות, היא מלחמת "אחים",
בה החרוצים, העובדים קשה, הנושאים בנטל שנמדד בדם, אלו שיודעים שהם יכולים בכל מקום ובוחרים דווקא כאן, פשוט יקימו קנטון משל עצמם.
הם ידירו את הנבערים מבחירה (אתה תטען שזאת הסללה וכו, מי שנותן שיסללו אותו, בהצלחה לו. המחיר להיות חופשי גבוה ולא כולם מוכנים לשלם אותו) לגורלם ויוודאו בכח שאף אחד לא נוגע במשאבים שלהם יותר. אין מיסים, אין קצבאות, אין ביטוח לאומי, אין כולל, אין בתי ספר לכלום ושום דבר.
אם אתה לא מייצר ערך עבור השבט, השבט לא מעוניין בך (ערך יכול להיות גם סריגה של צעיפי צמר ורודים, כל זמן שהשבט מסכים כי יש בזה ערך. ערך בכפיה יגמר בנידוי בכפיה, כמו תמיד בהיסטוריה)
הפער יגדל ישראל תהפוך לבנגלאדש.

למה את חושבת שה"שבט" לא מעוניין?
אה, אולי את מתכוונת ל"שבט" הנכון? אלו שראויים ורצויים בעינייך? רק להם מגיע לבחור איך יתנהלו חייהם?
מה עם כל ה"נבערים מדעת"?
ואיך בדיוק תתבצע החלוקה? מי יקבל זכות הצבעה בקנטון שתקימי? חילופי אוכלוסיה אולי?

 

[משתמש בלי זהות]

מי זה אתם, ומה מעוות בהצגה של איש הקש שאתה מדמיין?


הבעיה שלי היא לא עם מה שהוא עושה, אלא עם מה שהוא מצפה ממני שאעשה עבורו. ללא ההגנה וללא המימון שאני מספק לו הוא לא היה יכול לקיים את אורח החיים "החכם והצודק ביותר" שלו.

מי זה אתה? ואיזה הגנה ומימון אתה מספק לו?

קודם כל אתה שואל מי זה אתם? ואז עונה בשם ה"אתם" המדומין שאתה לא מכיר.

 

[משתמש בלי זהות]

הצורה הנפוצה במגזר היא לקבל כסף מהמדינה (כלומר ממי שמשלמים מס למדינה), והטענות הן כלפי הבחירה ב"צורה זאת".

מאיפה את שואבת את העובדות האלו?
כולם מקבלים כסף מהמדינה ובנוסף לכולם יש מקורות הכנסה נוספים
למה החלטת שמקור ההכנסה העיקרי של החרדי המצוי הוא המדינה?

 

[בת העמק]

מאיפה את שואבת את העובדות האלו?

חפש את השרשורים האינסופיים לגבי חרדים כאן בפורום.
אין מצב שאני מתחילה עם זה שוב, אבל שם הביאו לא מעט לינקים לגבי העובדות האלו.
אין לי שום בעיה עם מי שרוצה לחיות מ-15K ש"ח בחודש, יש לי בעיה עם מי שחושב שהוא יכול לכלכל לבד 5-10 ילדים בסכום הזה ולא להסתמך על הטבות, מענקים, סובסידיות, קיצבאות, גמ"ח הלבנת הון ושאר ירקות שבאות על חשבון משלם המיסים.