• התכנים בפורום אינם מהווים ייעוץ מקצועי מכל סוג, לרבות ייעוץ השקעות המתחשב בצרכיו המיוחדים של כל אדם.
    השימוש בפורום כפוף לתנאי השימוש. עצם השימוש בפורום מהווה הסכמה מלאה לתנאים אלה.

למה יש כל הזמן אינפלציה?

מי זה אנחנו?
"לעלות" על השיטות עולה כסף - מחקר ופיתוח וזה מתומחר במחיר המוצר אשר נמכר ב"יוקר"

אנחנו - העולם. האנשים בעולם. האנושות.
הנה, לדוגמה בעניין המחשבים. פעם מחשב היה עולה מיליונים (מקווה שלא הגזמתי). אבל אז באו אנשים שחשבו על רעיונות של "איך ליצור את זה טוב יותר וזול יותר", והם פתחו חברות (לא בהכרח) ומכרו מחשבים טובים יותר - ובזול יותר.
אז המחירים של המוצרים בעולם צריכים לרדת לפי הטבע במדינה קפיטליסטית. כי אנשים חושבים על דרכים לצמצם עלויות ולשפר את הדברים...
אז למה המחירים תמיד עולים?
עד כמה שידוע לי, הממשלה גורמת לזה. אבל איך, ולמה?
 
@Osterreicher
סתם, מה שכתבת פשטני מידי. בתקופה האחרונה כמות הכסף גדלה, ובכל זאת יש אדינפלציה*. גם לטווח ארוך מה שציטטתי לא בהכרח נכון.

היחסים בין היצע הכסף, למדד המחירים הם מורכבים, וכוללים עוד הרבה פרמטרים.

בנוסף, מדד המחירים, יסלחו לי הקוראים העדינים, אבל זה דורש ביטוי בוטה, מצוץ מהתחת, ומתעלמם ממרכיבים משמעותיים בהוצאותיו של הישראלי הממוצע, לדוגמה דיור.

----
*הכוונה הייתה דיפלציה
 
נערך לאחרונה ב:
להבנתי אינפלציה בריאה היא כזאת שמתואמת בגודל ובכיוון עם קצב גידול האוכלוסייה (ואויל מעט יותר כדי להעיד על צמיחה כלכלית). הלוגיקה אומרת שאם האוכלוסייה גדלה בממוצע ב-2% בשנה, זה מוביל לגידול ממוצע של 2% בביקושים של כלל המוצרים במשק. זה בתורו מוביל לעליית מחירים דומה כדי לאזן את הביקוש.

קודם כל, אני לא חושב שזה נכון. אם תשים מיליון אנשים חדשים במדינה, אבל הם לא יעבדו ולא כלום - אז הם לא יעלו את הביקוש (כי הם לא יוכלו לבקש כלום. הרי אין להם כסף). ואם הם כן יעבדו וכו' אז הם סה"כ יגרמו להורדת השכר (אולי), כי עכשיו היצע העובדים גדל. אבל הם לא יעלו את הביקוש, כי אם הם עובדים - מישהו אחר לא עובד (זה לא נראה לי מדויק... אבל אין לי כוח לפרט עכשיו חח)

ועוד דבר, יצירת כסף בצורה כזו שלא גורמת לעליית מחירים לא נקרא אינפלציה עד כמה שידוע לי.
 
הסיבה שיש אינפלציה תמידית היא שבנק ישראל בחסות המדינה מגדיל באופן קבוע את כמות הכסף במדינה.

נשמע הגיוני. אבל שמעתי דווקא שהוא מעלה/מוריד את הריבית או משהו כזה... וככה הוא יוצר אינפלציה. זה לא נכון?

אני מקבל בהחלט שאינפלציה מתונה מעודדת צריכה

אז זה הסיבה שהממשלה יוצרת אינפלציה כל הזמן? או שיש סיבה אחרת?
 
נו.. אני לא רואה איך זה עולה על השאלה "למה יש כן הזמן אינפלציה?"
הרי האם כל הזמן נוצר מחסור במוצרים? האם תמיד הריבית יורדת? האם תמיד השכר במשק עולה? האם תמיד המס יורד?

בכל מקרה, אני לא רואה איך עליית השכר במשק גורם לאינפלציה. הרי אם השכר של כולם עולה סימן שהעסקים (והחברות והמפעלים) מצאו שיטה לחסוך בעלויות שלהם (לדוגמה: הם חשבו על דרך לייצר את המוצרים שלהם. עם משאבים אחרים, זולים יותר). ואז אין סיבה שהמחירים יעלו, אלא אם כבר - הפוך. ואם אתה מדבר על מצב שהשכר במשק עלה ע"י העלאת שכר המינימום וכדומה - אז גם אין סיבה שהמחירים יעלו, שהרי הביקוש לא גדל. כי אלמלא העלאת שכר המינימום - הכסף הזה היה נשאר אצל בעלי העסקים (שהיו משתמשים בכסף הזה כדי לצרוך דברים, ולהשקיע). אז הביקוש לא גדל, אלא רק החליף ידיים. כי אם לא היית מעלה את גובה המשכורות של השכירים, הכסף הזה היה נשאר אצל בעלי העסקים (והם היו משתמשים בו כדי לצרוך, וכו').

ואם תגיד לי (בעצם... אמרת את זה כבר) שעליית המחירים התמידית נגרמת עקב מחסור תמידי במשאבים שהולך וגודל, אני אענה לך: זה אולי נכון שהמשאבים הולכים ומתרוקנים כל הזמן, אבל מצד שני אנחנו כל הזמן עולים על שיטות חדשות של "איך ליצור מוצרים ע"י שימוש בפחות משאבים" ועוד כל מינה שיטות יעילות... אז המחירים דווקא צריכים לרדת (כמו שבאמת קורה. פעם, מחשב היה עולה מיליונים. וכו' וכו'). לכן אני חושב שהממשלה דואגת לעלות את המחירים (ליצור אינפלציה), וזה לא היה קורה אם היא לא הייתה מתערבת.

עליית השכר מגדילה את ההכנסה הפנויה ומאפשרת לשלם ולקנות יותר ויש לזה השפעה על רמת המחירים, לדוגמא ניתן לקחת משכנתא גדולה יותר ולשלם יותר על אותה הדירה.
יש סיבות רבות לעליית מחירים ואינפלציה, כמו חוסר תחרות, בירוקרטיה, הגבלות ומיסוי רכישות באינטרנט מחו"ל......
אני לא אומר שכל הזמן יש אינפלציה חיובית, הכלכלנים טוענים שאינפלציה בשיעור של 2% עד 3% במשק צומח מראה על בריאות הכלכלה.
ישנם מצבים שהמשק נסוג ואז המחירים יורדים, כפי שראינו לפני מספר שנים בעת המשבר הכלכלי במספר מדינות.
 
צר לי לקרוא את רוב התגובות ולהבחין שרובכם לא קלעתם לסל, פשוט טועים.

קודם כל, קפיטליזם, סוציאליזם, קומוניזם וכו' הן דרכים לאופן חלוקת כסף, הן הענפים של העץ ואתם כל הזמן מדברים על פירותיו.

הבעיה האמיתית היא השורשים של אותו עץ, ובעצם בשאלה כיצד נוצר כסף?

ולא, הממשלה אינה מייצרת את הכסף, הדרכים היחידות לממשלה לקבל כסף הינה ע"י מיסים והלוואות, נקודה.

המייצרים העיקריים הינם בנקים מסחריים ובנקים מרכזיים ברחבי העולם ע"י נתינת אשראי בנקאי (הלוואות), אך אל תטעו זהו אלגוריתם הרסני ברגע שתופסים ומבינים איך השיטה עובדת.

האינפלציה הכרחית מכוח השיטה הכלכלית הרווחת כבר כמאה שנה ברחבי העולם (לאחר תקן הזהב).

כדי להבין את האלגוריתם קראו את המאמר הבא על השיטה המוניטרית (ואת הדוגמה הכל כך חשובה בו של אליס והטבחים):

http://www.amitit.co.il/כמות-החובות-בעולם-גדלה-בלי-סוף/
 
נערך לאחרונה ב:
סתם, מה שכתבת פשטני מידי.
הוגן, אבל בין פשטני ולא נכון יש מרחק רב.
כמות הכסף גדלה, ובכל זאת יש אינפלציה.
"בכל זאת"? זה בדיוק מה שאני טוען.
עם כל שאר דבריך אני מסכים.
מעלה/מוריד את הריבית או משהו כזה... וככה הוא יוצר אינפלציה. זה לא נכון?
לפי הבנתי, במקרה בו הריבית יורדת ויותר אנשים לוקחים הלוואות, אז יכולה להתרחש עליית מחירים.
אך היא איננה יכולה להתקיים ללא הגבלת זמן. לאחר שההלוואה שולמה בחזרה הכסף למעשה מספיק להתקיים.

אז זה הסיבה שהממשלה יוצרת אינפלציה כל הזמן? או שיש סיבה אחרת?
אינפלציה היא מס לכל דבר. הממשלה, במקום למסות באופן ישיר, מדפיסה כסף על מנת לממן את פעולותיה. מה שמעורר זעם בהקשר אליה הוא שהמס הזה פוגע בעיקר בקבוצות באוכלוסייה אשר נסמכות על קצבות קבועות ואין ביכולתן להגדיל את הכנסתן. כלומר, החלשים במדינה.
ניתן לעלות על הדעת עוד שיקולים של הממשלה בהחלטה להגדיל את אמצעי התשלום: תעסוקה מלאה, מימון מלחמה, מימון מיזם תשתית מסוים.
יכול להיות שהבנק המרכזי גם מאמין שזה מועיל לכלכלה. קטונתי מלדעת...
 
אינפלציה מעודדת צריכה. אם יש לך 1000 שח שאתה יודע שלשים אותם בבנק לשנה יגרום להם להיות שווים רק 970 שח, אתה תעדיף להשתמש בהם עכשיו. למשל לקנות איתם משהו או להשקיע אותם במשהו וזה טוב לכלכלה.
אפס אינפלציה מוריד את המוטיבציה הזאת, ודפלציה זה אסון כי זה יעודד אותך לחסוך לנצח ולא לצרוך כלום כי הכסף שווה יותר כל יום.
הכלכלה צריכה אינפלציה כדי לנוע קדימה.
דפלציה זה בטח לא אסון, החוסר ודאות הוא הבעיה. למדינה אין כלים לשליטה על גובה הדפלציה כמו על אינפלציה.
אם היית יודע שהדפלציה היא 2-3% בשנה, אך היית מוצא השקעה שתחזיר לך 6% בשנה אז היית משקיע את הכסף. ועדיין היית קונה כמעט באותה המידה כי אתה חייב לצרוך כדי להתקיים.

שמירה על אינפלציה ועל חוסר הודאות משרתת את המדינה ואת הבנקים. הערך של הכסף נשחק וכך בעצם המדינה לוקחת ממך ערך עבור משהו שלה לא עולה כלום לייצר. הבנקים מקבלים בחינם כסף שאותו הם מלווים לך בריבית.
 
רק חייבת לציין לצורך הדיון שהאינפלציה בישראל בשנים האחרונות לא ממש קיימת. היעד של בנק ישראל הוא אכן בין 1%-3% בשנה אבל זה לא מה שקורה בפועל.

"ההערכות בשוק ההון ובבנק ישראל הן שהאינפלציה תעמוד השנה על 0.3%‑0.5% - השנה הרביעית ברציפות שבה האינפלציה שלילית או כמעט אפסית. ב־2014 האינפלציה היתה שלילית ברמה של 0.2%, שנה לאחר מכן עמדה על מינוס 1% ובשנה שעברה שוב שלילית ברמה של 0.2%. מתחילת 2017 האינפלציה עומדת על 0.2% וב־12 החודשים האחרונים היא שלילית ברמה של 0.1%."

https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3721342,00.html

למרות שזו בהחלט יכולה להיות טעות מדידה כי למיטב הבנתי, מדד המחירים לצרכן לא לוקח בחשבון מחירי דיור אלא שכירות שלא עלתה בקצב המטורף שמחירי הדירות עלו בו.

בתכלס, אנחנו רואים את זה בכיס שלנו. מחירי התקשורת והאינטרנט ירדו, מחירי הדלק ירדו (למרות המיסוי הגבוה שמתעקשים להוסיף) השקל התחזק ומחירי הטיסות והנופשים בחו"ל ירדו פלאים. גם האפשרות להזמין כל הזמן מוצרים זולים מחו"ל דרך אתרים למיניהם אפשרה להוריד הוצאות.
האינפלציה הנמדדת לא קיימת
אם הלמס היה מכיל גם קניית דירה למגורים בסל הצריכה היה מתקבל נתון אחר לדעתי
 
"בכל זאת"? זה בדיוק מה שאני טוען.
עם כל שאר דבריך אני מסכים.
טעיתי. התכוונתי לדיפלציה. אתקן.

הוגן, אבל בין פשטני ולא נכון יש מרחק רב.
וודאי שלא נכון. אתה צודק שכמות הכסף משפיעה על מדד המחירים, אבל זה רחוק מלהיות הגורם היחיד, וההשפעה אינה ישירה.

חשוב להבהיר, במיוחד במסגרת השיטה המוניטרית, שאין קשר ישיר בין הדברים.
 
אינפלציה אינה עליה במדד המחירים של הלמס, אלא עלייה כללית במחירי כל המוצרים שכסף יכול לקנות. עליה זה כלל לא חייבת להיות סימטרית, ומסיבות פרקסולוגיות לעולם לא תהיה סימטרית. למשל בישראל כרגע יש אינפלציה חזקה במוצרי הון כמו נדלן מניות ואג"ח, ודפלציה קלה במוצרי צריכה, אך המאזן הכולל מראה שיש די הרבה אינפלציה כי בסיס הכסף במשק עולה.
 
אגב באותו אופן supply side deflation זה דוקא סממן חיובי, למשל שיפרו את יכולות היצור לכן ירדו המחירים, בניגוד לdemand-side inflation שמעיד על מחסור בכסף אצל הצרכנים.
תיאוריות חדשות-ישנות(שגם מוכיחות עצמן אמפירית בשטח) אומרות שאפילו supply side deflation לא חיובי כשרמות החוב הפרטי במשקים גבוהות(והיום הן גבוהות באופן מגוחך) משום
שהדפלציה מעלה את הערך הריאלי של ההלוואה והלווים נאלצים להחזירה וכך גם מצמצמים את כמות הכסף במשק ובעקבותיה את הביקושים דבר שיוצר מעגל אכזר.
למי שמעוניין להרחיב הכלכלן ארווין פישר כתב על כך עוד בשנות ה30
https://en.wikipedia.org/wiki/Debt_deflation


@יוסף לוי אני לא חושבת שיש מישהו שיכול להגיד לך באופן ודאי אם זה נכון או לא בתור הסיבה היחידה לאינפלציה, אבל כן אפשר לומר שכשלממשלה אין אפשרות לייצר אינפלציה היא לפעמים באמת בצרות. זה מה שקרה ביוון: היו לה התחייבויות גדולות ביורו (למשל לפנסיות), וכיון שהיא לא שולטת במטבע היא לא יכלה לפחת אותו ולכן נתקעה עם החובות. זה גם קשור לעובדה שקל יותר מבחינה פסיכולוגית לפחת את המטבע מאשר לקצץ בשכר: אם הממשלה תנסה לקצץ בשכר במגזר הציבורי יהיו שביתות והפגנות, לעומת זאת שחיקת שכר בגלל אינפלציה יכולה להמשך הרבה מאד זמן לפני שקם קול זעקה.

אם ממשלה במצב דפלציה וחוסר של ביקושים תנסה לקצץ בשכר עובדיה מה שהיא תעשה בפועל זה להקטין את הביקושים של העובדים מה שייצר מעגל אכזר של עוד אבטלה ועוד פחות ביקושים. אם יש דפלציה - ממשלה יכולה להוציא עוד הוצאות או לקצץ במיסים(ולגרום ליותר צריכה של הסקטור הפרטי) לפחות עד לנקודה של 0 אינפלציה או אינפלציה של אחוז שניים שנחשבת לאינפלציה רצויה. אומנם הגרעון במטבע מקומי של ביטים בגיליונות האקסל בבנק במרכזי שלה יעלה אבל כל עוד אין אינפלציה(שגבוהה מהמקובל - נאמר 2%) אין בעיה עם הגרעון הזה(*).


(*) מאחורי הכסף במטבע המקומי עומדת ההבטחה של הממשלה המקומית לקבל את אותו כסף לתשלום
מיסים שלה עצמה. מיסים שהיא עצמה מחליטה\תחליט עליהם. לא יכול להיות גרעון בדבר כזה כמו שיכול להיות לה גרעון בזהב במחסנים שפעם עמד מאחורי המטבע.
 
נערך לאחרונה ב:
אינפלציה אינה עליה במדד המחירים של הלמס, אלא עלייה כללית במחירי כל המוצרים שכסף יכול לקנות. עליה זה כלל לא חייבת להיות סימטרית, ומסיבות פרקסולוגיות לעולם לא תהיה סימטרית. למשל בישראל כרגע יש אינפלציה חזקה במוצרי הון כמו נדלן מניות ואג"ח, ודפלציה קלה במוצרי צריכה, אך המאזן הכולל מראה שיש די הרבה אינפלציה כי בסיס הכסף במשק עולה.

ולמה בסיס הכסף במשק עולה? כי הממשלה מדפיסה כסף? ואם כן, למה היא עושה את זה?
 
ולא, הממשלה אינה מייצרת את הכסף, הדרכים היחידות לממשלה לקבל כסף הינה ע"י מיסים והלוואות, נקודה. המייצרים העיקריים הינם בנקים מסחריים ובנקים מרכזיים ברחבי העולם ע"י נתינת אשראי בנקאי (הלוואות)

כן, אבל הממשלה יכולה לתת לבנק המרכזי של ישראל ("בנק ישראל") הוראות. הנה המידע מתוך האתר של בנק ישראל: "תחום יציבות המחירים מוגדר כיעד אינפלציה שנתי - כיום 1 עד 3 אחוזים. ההחלטה על רמת הריבית לטווח הקצר הנדרשת כדי לעמוד ביעד האינפלציה שקבעה הממשלה היא באחריותו של בנק ישראל".

משמע, הממשלה כן יכולה לגרום לאינפלציה וכדומה...
 
ולמה בסיס הכסף במשק עולה? כי הממשלה מדפיסה כסף? ואם כן, למה היא עושה את זה?
ממשלות מדפיסות כסף כדי לנקז חלק מיכולת הקניה של הציבור למטרותיהן, ומשום שאינפלציה מקלה על בעלי חובות לא צמודים, והממשלה היא בעלת החוב הגדולה ביותר בעידן התקציב הגרעוני.
 
ממשלות מדפיסות כסף כדי לנקז חלק מיכולת הקניה של הציבור למטרותיהן, ומשום שאינפלציה מקלה על בעלי חובות לא צמודים, והממשלה היא בעלת החוב הגדולה ביותר בעידן התקציב הגרעוני.

בקיצור, זה מס. כמו שכתבתי באשכול...
 

פתחו חשבון למסחר עצמאי

פסגות טרייד

ישראל: 0.06% מעסקה (מינימום ₪2 לפעולה)
ארה"ב: 1¢ למניה (מינימום $6 לפעולה)
דמי ניהול: ללא דמי ניהול
מינימום: ₪10,000
פתיחת חשבון

מיטב טרייד

ישראל: 0.08% מעסקה (מינימום ₪4.65 לפעולה)
ארה"ב: 1¢ למניה (מינימום $6 לפעולה או $5 ב-IBKR)
דמי ניהול: פטור לשנתיים, אח״כ ₪15
מינימום: ₪5,000
פתיחת חשבון

אקסלנס טרייד

ישראל: 0.07% מעסקה (מינימום ₪3 לפעולה)
ארה"ב: 1¢ למניה (מינימום $6 לפעולה או $5 ב-IBKR)
דמי ניהול: פטור לשלוש שנים, אח״כ ₪15
מינימום: ₪10,000
פתיחת חשבון
פסגות טרייד
מינימום לפתיחת חשבון: ₪10,000
⌄
ישראל: 0.06% מעסקה (מינימום ₪2 לפעולה)
ארה"ב: 1¢ למניה (מינימום $6 לפעולה)
דמי ניהול: ללא דמי ניהול
פתיחת חשבון
מיטב טרייד
מינימום לפתיחת חשבון: ₪5,000
⌄
ישראל: 0.08% מעסקה (מינימום ₪4.65 לפעולה)
ארה"ב: 1¢ למניה (מינימום $6 לפעולה או $5 ב-IBKR)
דמי ניהול: פטור לשנתיים, אח״כ ₪15
פתיחת חשבון
אקסלנס טרייד
מינימום לפתיחת חשבון: ₪10,000
⌄
ישראל: 0.07% מעסקה (מינימום ₪3 לפעולה)
ארה"ב: 1¢ למניה (מינימום $6 לפעולה או $5 ב-IBKR)
דמי ניהול: פטור לשלוש שנים, אח״כ ₪15
פתיחת חשבון
גילוי נאות: האתר מקבל תגמול בגין פתיחת חשבון דרך הקישורים. אין באמור משום ייעוץ השקעות או שיווק השקעות.
שילוב של מס ושמיטת חובות. זה גם משרת אליטות שהממשלה חפצה ביקרן (בנקאים, עובדי ממשלה וקבלנים ביטחוניים למשל) כי הכסף החדש מגיע אליהן קודם והן זוכות להשתמש בו לפני שהכסף מתגלגל הלאה לשאר הציבור. כמובן, זה עדיין יותר טוב ממערכת כמו "כסף מבוסס משאבים" או שטות אחרת של פרויקט ונוס.
 
נושאים דומים
פותח הנושא כותרת פורום תגובות תאריך
The Stoic הלוואות ללא ריבית - למה לא כולכם עושים את זה כל הזמן? צרכנות פיננסית 46
ש למה ארה"ב כל הזמן למעלה? שוק ההון 3
S חסכן שמשלם: למה אני מוותר על 'חינם' מינימליזם, חסכנות ואנטי-צרכנות 22
א למה מסלולים מחקי S&P500 קונים קרנות ולא מחקים בעצמם (ועוד בצורה לא יעילה) פנסיה, גמל וקרנות השתלמות 22
P בדוח שנתי, למה צריך אישורי ניכוי במקור אם בכל מקרה מס הכנסה מיודע? מיסים 0
ר למה אין קרנות ממונפות עם רמות חשיפה שונות? שוק ההון 63
ה במסגרת פינתנו, נוסו על נפשותיכם, או למה לא לתת לגופים מוסדיים לנהל את הכסף שלכם שוק ההון 10
מ למה לא נותנים לי להגיש החזר מס מיסים 15
S למה לא לחיות מהלוואות? פרישה מוקדמת והחיים שאחריה 18
G האלטרנטיבה הסודית ל-S&P 500? למה כולם מתעלמים ממסלול 'מניות סחיר' בפנסיה? שוק ההון 62
J למה פרישה מוקדמת לא מעניינת פרישה מוקדמת והחיים שאחריה 10
A שוק העבודה שייך לצעירים למרות שהם פחות יציבים, למה ? אוף טופיק 35
M חישוב מס הכנסה (ידני ועם מחשבונים) לא תואם למה שמופיע בתלוש שכר מיסים 1
P חברות פיננסים אוהבות להפנות אנשים ל"סוכן" לשאלות. למה? צרכנות פיננסית 2
MichaelScott פער של 0.7% בין ריבית המשכנתא שהייתי אמור לשלם למה שאני משלם בפועל נדל"ן 27
P למה פריסת מס שבח מבטלת את תקרת ה-25% מס? מיסים 25
מ למה במסחר המוקדם בחו"ל לא רואים בהיצע וביקוש את כל ההוראות שוק ההון 0
ס מענק עם כלביא - עזרו לי להבין למה אני לא זכאי מיסים 2
N למה אני נדרש לשלם ריבית והצמדה למרות שהגשתי דו"ח בזמן? מיסים 19
R למה אין מבנה דירה אופטימלי נדל"ן 22
ע הפניקס עוקב S&P - למה רק כ- 13 אחוז מההרכב הוא מנייתי? פנסיה, גמל וקרנות השתלמות 1
ב למה יש כל כך הרבה משקיעים אקטיבים? שוק ההון 138
ב למה התוחלת הריאלית של מניות חיובית? שוק ההון 13
א למה דווקא S&P 500? שוק ההון 140
מוריה פרישה מוקדמת - למה זה מדכא אותי פרישה מוקדמת והחיים שאחריה 19
ב למה אני מרוויח כסף בתור בעל מניות שוק ההון 19
F למה אנשים לא בונים ממ״דים בדירות קיימות? נדל"ן 30
א למה בנסח טאבו כבר לא מצוין סכום המשכנתא? נדל"ן 2
I דיווח על ברוקר זר והגיע פנקס מקדמות - למה? מיסים 2
M למה בעצם "המשפחה הישראלית" מעדיפה את שכונות המגורים החדשות? נדל"ן 104
M למה הדולר ויורו מתחזקים בניגוד למגמות בעולם? שוק ההון 8
M למה המערכת דורשת סכום גבוה בהרבה ממה שהקרן עולה בפועל? ברוקרים ופלטפורמות מסחר 1
P רשימת נכסי מסלולי השקעה - למה הפורמט החדש "מאוחד"? פנסיה, גמל וקרנות השתלמות 1
ח אם המוסדיים לא מכים את השוק, למה אתה חושב שתצליח? שוק ההון 151
U Good till cancel Trailing limit order - למה לא בעצם? שוק ההון 3
ת למה משקיעים פרטיים לא יכולים להלוות כסף לבנק ישראל? שוק ההון 5
M למה יש המלצות להימנע ממסלולים צמודי מדד נדל"ן 19
א בעקבות הפוסט "למה הפסקתי את הביטוח הסיעודי שלי" דיוני עומק על פוסטים מהבלוג 8
E למה אין תורים להנפקת תעודות זהות ? אוף טופיק 101
חתול לילה למה הפסקתי לאהוב אג"ח שוק ההון 176
B למה לא כולם לוקחים "הלוואות box spread"? שוק ההון 192
א למה אין אימות דו־שלבי? שוק ההון 12
א למה לא אוהבים קרנות ישראליות? שוק ההון 42
P שינויים גדולים בהכנסות המדינה מקרקעות - למה? נדל"ן 0
B למה לא כדאי לפתוח בIBKR חשבון ישר על פני בית השקעות ישראלי ברוקרים ופלטפורמות מסחר 25
D למה אנשים מתכוונים כשהם אומרים לתזמן את השוק פוסטים מאיכות נמוכה 18
ד למה מסלולי קופות הגמל להשקעה מנוהלים אקטיבית? שוק ההון 10
I למה מחירי הדיור בישראל הם בועה? נדל"ן 145
S למה בעצם לא למכור בירידות? שוק ההון 51
TheTieMan שאלה | למה אי אפשר למדוד ערך מטבע ביחס לעצמו? שוק ההון 7

נושאים דומים

Back
למעלה