כמה נקודות משפטיות העומדות ברקע (השתדלתי לכתוב באובייקטיביות את העובדות והטיעונים):
בהחלטת סן רמו הוחלט על מתן המנדט לבריטים על מנת לאפשר הקמת בית לאומי ליהודים בשטח ארץ ישראל. כמה שנים לאחר מכן החליט צ׳רצ׳יל לחלק את השטח לשתי מדינות ולצמצם את השטח של היהודים לגדה המערבית של הירדן בלבד.
לתוכניות החלוקה אין תוקף משפטי אלא אם שני הצדדים קיבלו אותן (מה שכידוע לא קרה)
לאחר ששת הימים הקו הירוק נקבע כקו בין שני הצדדים. הטענה מנגד אומרת שהקו הירוק עצמו נקבע במפורש (על פי דרישת הצד הערבי) כקו הפרדה צבאי ולא כגבול מדיני.
בהחלטה 242 שניתנה לאחר ששת הימים נכתב:
"קיום עקרונות המגילה מחייב השכנת שלום צודק ובר-קיימא במזרח התיכון, שיושתת על... פינוי כוחות מזוינים ישראליים משטחים שנתפסו במסגרת הסכסוך האחרון...
ביטול כל טענה או מצב של לוחמה, וכיבוד והכרה של הריבונות, השלֵמות הטריטוריאלית והעצמאות המדינית של כל מדינה ממדינות האזור, ושל זכותן לחיות בשלום בגבולות מוכרים ובטוחים, ללא איומים או מעשי אלימות"
לפי המודגש ישראל נקראה לסגת "משטחים" ולא "מהשטחים". זה לא פלפול משפטי בדיעבד, היו הרבה דיונים על המילה הזו והוחלט לכתוב כך כדי לאפשר לישראל להחליט באלו שטחים היא רוצה להחזיק כדי לשמור על בטחונה.
ממה שאני מבין עיקר המחלוקת המשפטית היא על הגדרת שטחי יהודה ושומרון. האם הם "שטחים כבושים" ואז לפי האמנה של האום לא ניתן לשכן שם אוכלוסייה של המדינה הכובשת, או "שטחים במחלוקת", כאלו שלשני הצדדים יש עליהם טענה. טענות נוספות הן שעל פי אמנת האום אסור רק להעביר אוכלוסיה בכפייה לשטחים הכבושים ושהדבר לא אסור אם זה לצורך בטחוני.
בהסכמי אוסלו הייתה לראשונה הכרה ישראלית השייכות מסויימת של חלק מהשטחים ליישות משפטית אחרת. הטיעונים מנגד הם שנכתב בהסכמי אוסלו במפורש שהם לא מהווים טענה בדבר גבולות עתידיים ושהם הסכמי ביניים שתוקפם יפוג לאחר חמש שנים. מצד שני, עצם חוסר המעשה של ישראל משנת 2000 יכול להיות הכרה דה פקטו (שלא לדבר על הסכמים נוספים).
עריכה: זכור לי שלצד המותקף מותר להחזיק בשטחים שכבש, אבל אני לא בטוח בזה
עד כאן מבחינה משפטית יבשה.
בפועל, אפילו כאשר יש מצב מובהק משפטית (מה שברור שאין כאן) הצד המשפטי לא מעניין אף אחד והדברים נקבעים על פי אינטרסים בינלאומיים ותו לא.
לכן
הסיבה המרכזית שיש הבדל בין שטחי 48 לשטחי 67 היא היחס השונה שלנו אליהם (בצדק או שלא בצדק) כפי שנאמר.
ולא יכול בלי הערת שוליים שלדעתי היא החשובה ביותר. זה טוב שיש לנו טיעונים משפטים בשביל הזירה הבינלאומית שאין לזלזל בה, אבל אנחנו כאן כי זו נחלת אבותינו וזו הארץ שחיכינו לה 2000 שנה
אני כמובן לא משפטן מומחה בסכסוכי שטחים בדין הבינלאומי, זה מה שאני מכיר ויכול להיות שיש אי דיוקים.
נושא חשוב וכיף לראות שאפשר לדבר על נושאים נפיצים בלי להפוך את השרשור לבלתי נסבל
