לא "כל שירות הוא זהה", זה כלל לא מה שאמרתי - מה שאמרתי הוא שהדיון בנושא "תראו תראו כמה אנחנו טובים, מתגייסים יותר מכם המשתמטים לכו לעזה" הוא גועלי. אני לא חושב ששירות של שנתיים במנהלה באיזה בית חולים (ד"א מניסיוני - לא שירות טוב במיוחד) הוא "זהה" באיזשהו אופן לשירות בסיירת, או בחימוש, או בקרבי, או במודיעין, והם גם לא "זהים" אחד לשני. מה שכן אמרתי זה שמבין מי שמתגייס לצבא, מי שמחליט מי משובץ לאן זה הצבא; ועוד הוספתי שהניסיון לעשות virtue signaling באמצעות ספירת מתים במלחמה, לשני הכיוונים, הוא בזוי.
אז בוא נחשב עכשיו מבחינה תועלתנית, מה עדיף במצב כזה, לתת לגברים לשרת שירות מקוצר כדי שיוכלו גם להיות בישיבה, ולקבל מהם תועלת כלוחמים בסדיר כמעט שנתיים ואז כל החיים כלוחמים במילואים, לתת לבנות לשרת שירות לאומי כדי לקבל מהם ערך ולתת להם לשמור על אורח החיים הדתי שלהם והמנהגים שלהם.
הטקסט נראה כאילו הוא מדבר על ברירה, אבל חסרה בו הברירה השניה. נראה לי שהולכת להגיע פה סרבנות. או שאולי יש הסבר לכך שהזמן היחיד שבו גברים דתיים יכולים להיות בישיבה הוא בדיוק אותה שנה וחצי שהם משרתים פחות מקרביים חילונים, וזה פשוט לא יכול לקרות באופן אחר. יכול להיות שיש הסבר, אולי מנקודת מבט דתית. בלעדי ההסבר זה נראה כמו שיקולי נוחות.
תחת כל מיני הנחות (נגיד ליניאריות התרומה בזמן השירות) עולה שאם עדיף חצי שירות על שירות מלא, ושאר הזמן בישיבה, עדיף עוד יותר לא לשרת בכלל וכל הזמן בישיבה. אבל מה אני מבין.
אם טרם ברורה המשמעות של נתונים אלה, אולי הדוגמה הבאה תוכל לסייע. ניטול עשרה בחורים מייצגים המסיימים כיתה י"ב במרכז הארץ. אמנם הקרביים שביניהם ישרתו 36 חודשים מאומצים, אך רק כשלושה מהם צפויים להתגייס לשירות קרבי. בפועל צה"ל יוכל להפיק מאותם עשרה בחורים 108 חודשי שירות קרביים. לעומת זאת, אם אותם עשרה בחורים היו מצטרפים למסלול ישיבות ההסדר, אחוזי הגיוס לשירות קרבי היו מזנקים, ושמונה מתוכם היו מצטרפים ליחידות לוחמות. אמנם הם ישרתו 16 חודשים בלבד, אבל אחוזי הגיוס הגבוהים יאפשרו לצה"ל להפיק מהם 128 חודשי שירות קרביים. אז האם מסלול ההסדר פוגע בצה"ל או מחזק אותו?!
כך פורסם במקור ראשון. והתשובה הטריוויאלית היא שמסלול ההסדר "פוגע בצה"ל" (לא הטרמינולוגיה שלי), כי יש גם חיילים שאינם קרביים ואי אפשר להסתדר בלעדיהם; מה גם שלא ברורה ההנחה שאם בציונות הדתית ישרתו כמו כולם אז הם ישרתו באותה מתכונת של חילונים. גם נשים הן דבר שקיים ואיכשהו הן נעלמו מהטקסט המקורי.
הסיבה שאני לא מעוניין בקיום השירות הלאומי היא מה שאפשר לצפות לו בפורום כלכלי - זה חוסר יעילות ואין שום סיבה שיתקיים. אני כחילוני מעדיף לשחרר את הנשים הדתיות משירות על פני גיוס לשירות לאומי, ושאת תפקידיהן ימלאו אנשי מקצוע. גיוס חובה הוא ראוי איפה שאין אנשי מקצוע או שבלתי אפשרי מסיבה כלשהי לגייסם. מהסיבה הזו לא ראוי לגייס בכפיה אנשים להוראה בגני ילדים אבל כן ראוי לגייס בכפיה אנשים ללוחמה, למודיעין, לתחזוקת מטוסי קרב וכו'.
בעניין "צביעות", התלוננתי על המיקוד בה כמה פעמים בעבר. לא, זו לא צביעות לחשוב שני דברים לא סותרים בו זמנית. האפקט של שיח הצביעות הוא פסילה של הדובר ולא של דבריו - כשמוצאים צביעות בקול תרועה רמה, עולה שהדובר צבוע ולכן כל דבריו לא ראויים להתייחסות. מעבר לכך זה גם רידוד של השיח - אפילו לו הייתי חושב שכל שירות בצה"ל הוא "זהה", זה לא מחייב אותי לחשוב שיש ערך חיובי בשירות לאומי, ואם אני חושב אחרת משיקול כלכלי זו לא "צביעות".