בקורונה חילקו יותר מדי כסף והמשכורות עלו, ההנפקות עלו, המכירות עלו. עכשיו העסקים נשארים בעיקר עם ריבית שפתאום עלתה ושכר עבודה שקפץ וכל המחירים של המוצרים הגולמיים עלו כמעט (הכסף של הרבה חברות כבר הושקע בדברים אחרים או שהם בנו על צמיחה או שהם גייסו חוב או שהם חילקו דיבידנדים. חוץ מכמה חברות שטובעות במזומנים, בעיקר סיניות). הפתיחה של סין גרמה לסוג של עודף ביקוש לזמן מסוים (של ברזל למשל) עם המלחמה באוקראינה והבצורות המתמשכות (פולי קפה למשל מברזיל כל הזמן בבעיה). לזה יש להוסיף עלויות מימון שעלו בגלל הריבית והאגחים. השוק פתרום גם לא רוצה סיכון אז קשה למחזר חובות (ראה למשל את אגח של חנן מור).
זה שילוב של צד הביקוש וההיצע. יש יותר מדי אנשים במעמד הביניים פתאום, אבל יש פחות פולי קפה (זה סתם על דוגמת הקפה, אבל בכלליות יש פחות יבולים) והם לא מדביקים את הקצב. על זה נוסיף את הבצורות ואת המעבר של מדינות מכלכלת חקלאות לכלכלה מתקדמת וקיבלנו שוק בהיצע. אני חושב שזה דומה לענף הנדל"ן שאין מספיק דירות. קצב גידול האוכלוסייה הוא אמנם לינארי כבר הרבה שנים (אולי להוציא את ישראל) בעולם המערבי, אבל הוא עם איכות חיים גבוהה יותר ולכן כנראה צורך יותר בצורה חריגה. אחרי הקורונה התפרצו הרבה ביקושים, אבל זה לא שייצרו הרבה שדות חדשים בקורונה (אפשר להסתכל בארץ פה שכורתים עצי זית כי זה לא משתלם היום ועדיף להנפיק את הקרקע. אנחנו רואים את זה גם במפעל של אנג"ל. כל הייצור הולך למדינות עולם שלישי שכל כמה זמן יש שם הפיכה/מלחמה/בעיה).
לסיכום, אלו התנודות הרגילות של השוק שמתאים את עצמו.
הנה כמה השוואות מחירים של מוצרים גולמיים לפי שוק הסחורות לכמויות כלשהן (אני לא באמת מבין מה אומרת כל כמות, אבל זה השוואה של אותה כמות):
| בדצמבר 2019 | היום | |
| זהב | 1477 | 1927 |
| כסף | 17 | 23.6 |
| נחושת | 2.8 | 3.8 |
| אורניום | 25.25 | 58.5 |
| נפט | 59.1 | 87.4 |
| דלק | 1.64 | 2.62 |
| חיטה | 528 | 574 |
| אורז | 12.3 | 16.7 |
| סוכר | 13.18 | 26.66 |
| תפוחי אדמה | 18.2 | 23.5 |
| תירס | 366 | 469 |
| סלמון | 57.5 | 89 |
| קקאו | 2652 | 3595 |
נערך לאחרונה ב:
