איזון אקטוארי? למה אומרים שזה שקר של סוכנים?

[roneng]

הבעיה עם קרן מנוהלת היא שאין לה יכולת אמיתית לנחש איזה מניות יעלו יותר מאחרות או מתי.

הם טוענים שיש להם.
במיוחד שיש להם אנשים מאוד טובים שמאוד טובים בלחזות דברים כאלה (ואמפירית אפשר לטעון שיש הוכחות שאכן יש אנשים כאלה)

הבעיה העיקרית עם קרנות מנוהלות היא לא שזה בלתי אפשרי "לבחור את המנצחים" אלא שגם אם נניח רגע שיש אנשים שמסוגלים לבחור את המנצחים, למה שהם יעבדו בחברה כזאת בשביל שכר זעום?
וגם אם בשנה או 5 שנים האחרוות היו אנשים כאלה בחברה הזאת, מי אמר שהם ישארו לעבוד באותה חברה.

אותו דבר בדיוק נכון גם לגבי הביטוחים והאיזונים

אבל רוב האיזון האקטוארי לא מגיע מהם אלא מאוסף של אירועיים פרטיים שקורים לאנשים בנפרד,

לא בטוח בכלל שאתה צודק פה.

ושם יכול להיווצר הבדל קבוע שנובע מחתך האוכלוסיה בקרן

גם פה אני ממש לא בטוח שאתה צודק.

*ואין שום מנגנון שיסגור אותו*.

וגם עם זה אני לא מסכים.

נכון שיש מעברים בין קרנות, אבל לצערנו יחסית מעט.

מה זה "מעט"?
אל תשכח שכל שנה נוספים אנשים חדשים למעגל העבודה שפותחים פנסיה חדשה ובמקביל יש כמות של אנשים שיוצאים לפנסיה. זה בנוסף למעברים של אנשים בין קרנות תוך כדי שנות העבודה שלהם.

לא מספיק כדי להגיד שהאוכלוסיות מתערבלות ומתחלקות מחדש בין הקרנות מידי כמה שנים.

אתה טוען המון המון טענות באוויר, בלי שום הוכחה ובלי שום נתון אמיתי.
ולא רק שלא הבאת נתון שאומר שפחות מX אנשים עובדים מידי שנה, אפילו לא הבאת שום נתון (הוא הסבר מתמטי) למה אותו X צריך להיות כדי שזה "יתערבל ויתחלק מספיק".

הממצא הזה גם נתמך אמפירית בהשוואות שעשו פה בפורום. כשמשווים את הקרנות המנוהלות הכי מצליחות בחלון של 5 שנים לחלון הבא של 5 שנים הקורלציה היא אפס. כמשווים את האיזון האקטוארי בין קרנות פנסיה בחלון של 5 שנים לחלון של 5 השנים הבאות רואים שאותן קרנות שהובילו ממשיכות להוביל.

סלח לי, אבל 5 שנים זה לא הוכחה לכלום.
אם הייתה לך הסטוריה של 50 שנה אולי היה אפשר לדבר (ברור שאין כזאת, כי בארץ משנים את חוקי המשחק כל שנתיים. אבל זה בדיוק חלק מהסיבה שזה חסר משמעות). וגם אז לא בטוח שהייתי משתכנע סתם על בסיס מדידת עבר בלי שום מידע תומך (ניתוח שמראה שהרכב האוכלוסיות באמת שונה, הסבר סביר ללמה הוא באמת שונה ולמה הוא ימשיך להיות שונה. ניתוח שמסביר למה ואיך בדיוק הרכב אוכלוסיה שונה משפיע על האיזון וכו').


בקיצור, אתה טוען המון טענות באוויר עם 0 מידע אמיתי ו0 הוכחות.
צר לי, אבל אותי זה לא משכנע.

 

[MarketTimer]

בסדר, נראה לי שהסכמת איתי שהאנלוגיה לשוק המניות שגויה לחלוטין ולכן עקרונית יכול להיווצר פער שלא יהיה מנגנון שיפעל אקטיבית לסגור, אבל במקביל אתה טוען שהצטרפות מבוטחים חדשים, יציאה לפנסיה, מעברים בין קרנות ואירועים רבי נפגעים מכניסים מספיק אקראיות למערכת כדי שאי אפשר יהיה לחזות כלום, ושמלוא הנתונים שיש לנו כיום בלתי מספיקים בשביל להכריע האם זה קרה בפועל או לא.
בסדר, מקבל. אני לא יודע כמה שנים ואיזו איכות נתונים צריך בשביל להשתכנע שיש פער יציב. אני מסתפק בטענה שבניגוד לשוק המניות אין מנגנון אקטיבי שסוגר את הפער (אבל הוא יכול להיסגר אקראית כתוצאה מהגורמים שציינת) ולכן לא ניתן לפסול את קיומו של פער יציב באופן עקרוני.

 

[roneng]

נראה לי שהסכמת איתי שהאנלוגיה לשוק המניות שגויה לחלוטין

זה מכוון אלי? קשה לדעת למי אתה עונה אם אתה לא מצטט.

בכל מקרה, אם הכוונה אחי אז אתה טועה לחלוטין. לא מסכים שהאנלוגיה שגויה. אני חושב שהיא מאוד מדוייקת.

עקרונית יכול להיווצר פער שלא יהיה מנגנון שיפעל אקטיבית לסגור,

שוב, לא מסכים.

בל. אני לא יודע כמה שנים ואיזו איכות נתונים צריך בשביל להשתכנע שיש פער יציב.

צריך נתונים אמיתיים שמראים קורלציה בין סוג אוכלוסייה מסויים לבין ארועים (או חוסר ב) ארועים ביטוחיים, שלא מגולמים כבר במחיר הביטוח.
ובנוסף צריך להראות שיש נוכחות מוגברת או מופחתת לסוגי אוכלוסייה שונים (יחסית לממוצע הארצי) בחברת ביטוח כזאת או אחרת.

להגיד שבחרת ביטוח מסויימת היו שנתיים עם איזונים גדולים/קטנים לא אומר כלום.

ולכן לא ניתן לפסול את קיומו של פער יציב באופן עקרוני.

נניח שמה שרשמת קןדם נכון (והוא לא), זה שאין לך הוכחה שמשהו לא קיים לא אומר שהוא קיים.

אתה מספק אפס נתונים, אפס מחקרים. רק טענות של אנשי מכירות.

 

[bigbang]

אם יש חברה עם גירעון עקבי זה יכול לנבוע ממזל רע או מדברים שיטתיים שכבר פורטו קודם לכן. לדעתי, הנחה קטנה בדמי הניהול (כמה כבר יכול להיות ההפרש?) לא מצדיקה את הסיכון שמדובר בקרן עם מבוטחים בעבודות מרובות פציעות, אבל כל אחד והעדפותיו שלו. יתכן שהקפדה על בטיחות באתרי בניה תוריד את כמות התאונות לאפס, והייטקיסטים שיושבים שעות במנח לא תקין מול המחשב יפתחו "מחלת מקצוע" ויתבעו לאכ"ע בהמוניהם.

כשזה מגיע להשקעות, להיות באופן עקבי גרוע מהממוצע הרבה יותר "קל" מלהיות טוב יותר.
לא הייתי גם בוחר בקרן אקטיבית (אם הבחירה מוגבלת לקרנות אקטיביות) שבאופן שיטתי מציגה ביצועים גרועים, מן הטעם הפשוט שיש סיכון לא מבוטל שלא מדובר במזל רע בלבד (להבדיל מקרן עקבית מצליחה, בה הסיכוי שמדובר במזל נטו גבוה יותר לדעתי), וזה לא שווה לי את ההנחה הזעומה (לרוב) בדמי הניהול.

ההשוואה לניהול אקטיבי לא הכי טובה, כי בקרנות מנוהלות מנהל ההשקעות יכול לקבל החלטה לעקוב פשוט אחרי מדד הייחוס ואז הוא יקבל תשואה ממוצעת (או לעשות פעולות אחרות שצפויות להשפיע על התשואה העתידית). כשזה נוגע לגירעון אקטוארי, אין למנהלי הקרן שום כלי להשפיע על האיזון האקטוארי העתידי.

 

[Michel]

ההשוואה להשקעות לא במקומה. אפשר להניח בוודאות גבוהה שיש קשר בין מקום מגורים/השכלה/תחום תעסוקה ובין הסיכוי לתביעות של אדם לאכ"א למשל. ולכן, אם היה כל המידע פתוח בפנינו, אז בהחלט ייתכן שהיה ניתן לשערך סיכויים לגרעון אקטוארי. בניגוד להשקעות, הפער הזה לא היה נסגר מייד עם פרסום הנתונים. בודדים האנשים אשר היו עוברים חברת ביטוח בגלל הערכות על גרעון אקטוארי (99% בכלל לא יודעים מה זה ועוד 0.999% לא היו חושבים שזה שווה את כאב הראש.

 

[MarketTimer]

בשביל לטעון שהאנלוגיה לשוק המניות רלוונטית צריך להסביר מה המנגנון שיגרום אקטיבית לסגירת פער דמוגרפי בין קרנות אם נפתח פער כזה (במניות המנגנון הוא מחירי המניות שזזים על מנת לסגור את הפער, בקרנות פנסיה אין שום מנגנון). לא מספיק לטעון שלא הוכח שקיים פער כזה כרגע.

 

[YHS]

אפשר לראות בטבלה המצורפת מגמה
שהקרנות הותיקות נמצאות בגירעון עודף על הצעירות.

הועתקה מאתר פנסיוני https://pensuni.com/?p=1604​

איזון אקטוארי 2023

באוקטובר 2023 פרצה מלחמת חרבות ברזל שהגדילה את כמות התביעות לאבדן כושר עבודה ושאירים בקרנות הפנסיה. למרות הגידול בהיקף התביעות, ההשפעה על סך נכסי הקרן אינה מהותית.

	חוסכים
אלטשולר שחם	0.26%
מור	0.19%
מיטב דש	0.03%
אינפיניטי	0.78%
הפניקס	0.12%-
כלל	0.17%-
הראל	0.22%-
מגדל	0.14%-
מנורה מבטחים	0.18%-

איזון אקטוארי 2022​

	חוסכים
אלטשולר שחם	0.38%
מיטב דש	0.20%
הפניקס	0.10%
כלל	0.02%-
הראל	0.13%-
מגדל	0.16%-
מנורה מבטחים	0.30%-

קרנות הפנסיה של מור ואינפינטי נפתחו במהלך שנת 2022 ולכן נתוני העודף האקטוארי שלהם לא מופיעים בטבלה.

איזון אקטוארי 2021 בקרנות הפנסיה​

	חוסכים	פנסיונרים
הלמן אלדובי
פסגות פנסיה
אלטשולר שחם	0.03%	1.10%
מיטב דש	0.61%	0.75%
כלל פנסיה	0.14%	2.89%
הראל	0.05%	1.41%
מגדל מקפת	0.10%-	1.69%
הפניקס	0.22%	3.02%
מנורה מבטחים	0.04%-	1.17%

הנתונים מתבססים על נתוני הדוח השנתי לשנת 2021

נתוני איזון אקטוארי 2020 בקרנות הפנסיה​

	חוסכים	פנסיונרים
הלמן אלדובי	0.72%	0.72%
פסגות פנסיה	0.46%	0.70%-
אלטשולר שחם	0.40%	0.87%
מיטב דש	0.34%	0.65%
כלל פנסיה	0.10%	0.81%
הראל	0.11%-	0.07%-
מגדל מקפת	0.18%-	0.62%-
הפניקס	0.29%-	0.87%-
מנורה מבטחים	0.35%-	1.13%-

הנתונים מתבססים על נתוני הדוח השנתי לשנת 2020

 

[AbuNafha]

שהקרנות הותיקות נמצאות בגירעון עודף על הצעירות.

מוסיף, גם מפנסיוני:
לא מצאתי מספיק מידע חוץ מהפוסט הזה, אבל נראה שבפנסיה משלימה (שככל הנראה רוב החברים בה הם בעלי משכורות גבוהות, שמפקידים מעבר לתקרה) האיזון האקטוארי חיובי יותר.
כלומר ככל שהקרן יותר צעירה ו"יותר משלימה" ככה האיזון האקטוארי בה יהיה יותר טוב. זה הגיוני, והנתונים, לפחות כרגע, תומכים בזה.

 

[AbuNafha]

שאלה בנושא.
אם להסתמך על הנתונים מהטבלאות כאן, המשמעות של האיזון האקטוארי היא שנתית?
כלומר, אם כתוב בטבלה שב-2023 האיזון האקטוארי של הפניקס היה 0.12%- זה אומר שכל חוסך שילם בשנת 2023 סה"כ 0.12% מהצבירה שלו למנגנון האיזון האקטוארי?
והכסף הזה, יורד לחוסך אחת לרבעון?

 

[nolim]

להבנתי מוזמנים לתקן אותי איפה שאני טועה.
המנגנון הביטוחי בקרן פנסיה הוא ללא מטרות רווח והמנגנון "כיסוי" של הוצאות הביטוח הוא על בסיס הפרמיות שהמבוטחים משלמים.
קרנות הפנסיה מנסות לכוון את זה שלא יהיה עודף ולא יהיה חוסר בקופת דמי הביטוח מול הוצאות הביטוח. אם יש חוסר, אז יש את כספי החסכונות כ"גב" ועושים איזון אקטוארי. עודף, אותו דבר - רק שאתה מקבל כסף חזרה.

בכל אופן כל קרן פנסיה מחשבת בעצמה את טבלאות הסיכון שלה, אשר מבוססות על הניסיון הביטוחי של הקרן, נתוני העמיתים שלה וגורמים נוספים. כתוצאה מכך, יש הבדלים בגובה פרמיות הביטוח שאמורות לכסות את ההוצאות הביטוחיות ומתעדכנות מידי תקופה.
כלומר בקרן פנסיה של "פועלי הבניין" או כוחות הבטחון, יש מנגנון תיקון - העלאת דמי ביטוח שאמור למנוע הישנות מקרים של איזון אקטוארי שלילי שוב ושוב., כלומר יש מנגנון תיקון ולכן שזה שונה משוק ההון שבו חברות אמורות ל"צמוח" ויש תוחלת חיובית. אחת במצב יותר טוב מהשניה או עם פוטנציאל טוב יותר וכו'. כאן התוחלת של החישובים אמורה לצאת 0. אם לא יוצא 0, מתקנים דמי ביטוח ומחכים עוד שנה.

שנית, אני לא בטוח ש"הראל" לדוגמא זה קרן פנסיה אחת. יש שם להבנתי מספר קופות ולא בכולם יש את אנשי כוחות הבטחון. אני גם לא בטוח שאנשים מחוץ לכוחות הבטחון יכולים להצטרף לאותם קופות. לדעתי מצרפים אותם לקופות אחרות בלבד. אבל תקנו אותי מי שמכיר או יודע הראך\כלל איפה שלא אמרתם שיש כוחות בטחון לדוגמא.

שלישית, תמיד מפליא אותי כמה ידע בסיסי בסטטיסטיקה חסר לאנשים שמתעסקים עם כסף.
5 שנים של איזון אקטוארי ברצף שלילי שיש לך עשרות קופות זה לא משהו שאפשר להסיק ממנו מסקנות ואפילו צפוי.
קח 32 קופים ותתן להם להטיל מטבע - בממוצא אם תחזור על הניסוי הרבה פעמים 1 מהקופים יקבל הכל עץ ואחד הכל פלי. אתה לא יכול לסתור את זה שה"איזון האקטוארי" הוא אקראי. אולי הוא לא אקראי ויש חברות שהן יותר טובות בלחשב אותו או בלגבות דמי ביטוח שיכסו את ההוצאות, אבל הנתונים לא תומכים בזה (וגם לא שוללים את זה)
עדיין אני רואה לא מעט פרסום של בתי השקעות עם טענות כמו - "התשואה הכי גבוה ב3 שנים האחרונות. אותי זה מטריד לשים כסף בידי אנשים כאלו שלא מבינים סטטיסטיקה או יוצאים באמירות מטעות בכוונה.

 

[האזרח הקטן]

כלומר, אם כתוב בטבלה שב-2023 האיזון האקטוארי של הפניקס היה 0.12%- זה אומר שכל חוסך שילם בשנת 2023 סה"כ 0.12% מהצבירה שלו למנגנון האיזון האקטוארי?
והכסף הזה, יורד לחוסך אחת לרבעון?

כל רבעון מחשבים את האיזון האקטוארי באותו רבעון ומשלמים /גובים אותו מחברי הקרן.

 

[האזרח הקטן]

אני לא בטוח ש"הראל" לדוגמא זה קרן פנסיה אחת. יש שם להבנתי מספר קופות ולא בכולם יש את אנשי כוחות הבטחון. אני גם לא בטוח שאנשים מחוץ לכוחות הבטחון יכולים להצטרף לאותם קופות. לדעתי מצרפים אותם לקופות אחרות בלבד. אבל תקנו אותי מי שמכיר או יודע הראך\כלל איפה שלא אמרתם שיש כוחות בטחון לדוגמא.

להראל יש קרן אחת עם חישוב אחיד של האיזון האקטוארי לחוסכים, וחישוב אחד לפנסיונרים.

יש להם קרן נפרדת ישנה לעובדי הסתדרות העובדים הלאומית, אני חושב שמדובר בקרן ותיקה.

 

[AbuNafha]

כל רבעון מחשבים את האיזון האקטוארי באותו רבעון ומשלמים /גובים אותו מחברי הקרן.

תודה.
אבל לא לגמריי ברור לי - כשאני רואה את הנתון "ב-2023 האיזון האקטוארי של הפניקס היה 0.12%-" זה אומר שחוסך שהיה בפניקס מתחילת 2023 ועד סופה, שילם לאורך שנת 2023 סה"כ 0.12% מהצבירה שלו למנגנון האיזון האקטוארי?

 

[AbuNafha]

אותי זה מטריד לשים כסף בידי אנשים כאלו שלא מבינים סטטיסטיקה או יוצאים באמירות מטעות בכוונה.

הם מבינים טוב מאד, אבל הם צריכים למשוך לקוחות. לא חושב שיש היום חברה במשק, בכל תחום שהוא, שלא "יוצאת באמירות מטעות בכוונה", בפרסומות שלהם.

יש מנגנון תיקון - העלאת דמי ביטוח

יתקנו אותי אם אני טועה אבל אני לא חושב שהביטוח של קרן "פועלי הבניין" גבוה יותר מראש מקרנות אחרות, אחרת מי היה מצטרף לקרן כזו, כשהוא מראש יודע שהוא משלם יותר על הביטוח? מה זה משנה אם בסוף האיזון האקטוארי יעמוד על 0, אם במשך השנה שילמתי פי 4 יותר על ביטוח מאשר בקרן מתחרה אחרת?

 

[האזרח הקטן]

תודה.
אבל לא לגמריי ברור לי - כשאני רואה את הנתון "ב-2023 האיזון האקטוארי של הפניקס היה 0.12%-" זה אומר שחוסך שהיה בפניקס מתחילת 2023 ועד סופה, שילם לאורך שנת 2023 סה"כ 0.12% מהצבירה שלו למנגנון האיזון האקטוארי?

כן.

 

[האזרח הקטן]

יתקנו אותי אם אני טועה אבל אני לא חושב שהביטוח של קרן "פועלי הבניין" גבוה יותר מראש מקרנות אחרות, אחרת מי היה מצטרף לקרן כזו, כשהוא מראש יודע שהוא משלם יותר על הביטוח? מה זה משנה אם בסוף האיזון האקטוארי יעמוד על 0, אם במשך השנה שילמתי פי 4 יותר על ביטוח מאשר בקרן מתחרה אחרת?

עלויות הביטוח בקרנות השונות דומים מאוד, לא תמצא פער של פי 4 וגם לא פער של 4% בעלות הכיסוי בין הקרנות.

 

[nolim]

הם מבינים טוב מאד, אבל הם צריכים למשוך לקוחות. לא חושב שיש היום חברה במשק, בכל תחום שהוא, שלא "יוצאת באמירות מטעות בכוונה", בפרסומות שלהם.


יתקנו אותי אם אני טועה אבל אני לא חושב שהביטוח של קרן "פועלי הבניין" גבוה יותר מראש מקרנות אחרות, אחרת מי היה מצטרף לקרן כזו, כשהוא מראש יודע שהוא משלם יותר על הביטוח? מה זה משנה אם בסוף האיזון האקטוארי יעמוד על 0, אם במשך השנה שילמתי פי 4 יותר על ביטוח מאשר בקרן מתחרה אחרת?

להבנתי קרנות הפנסיה מחויבות במנהל תקין שבו הם מכוונים את האיזון האקטוארי ל-0, זה גם מה שהייתה מצפה מקרן פנסיה עם ביטוח.
מי שמשלם על ביטוח שישלם כמו שצריך ושזה יכסה את ההוצאות של הביטוח ולא ימשוך כספים אחרים של חסכון. למה לערבב כספים אם אפשר להמנע שלא ונראה לי שהם מחוייבים לנסות להגיע לזה.

עצם זה שיש הפרש בין הפרמיות, ולהבנתי כל קרן מחשבת בעצמה את הפרמיות וההפרשים קטנים - אומר שהאוכלוסיות דומות לפי הערכות האקטוארים והנתונים הלא מלאים שיש להם (נניח אין להם מקצוע).

נתון שעכשיו חשבתי עליו ולא ראיתי שהוזכר - גודל הקרן, בכמות עמיתים (כי מדברים על ביטוח) ותאמת שגם כמות הכספים חשובה.
זה גם ישפיע על האיזון האקטוארי כי בסוף אם חסר X כסף וזה מתוך בריכה גדולה יותר של כסף האיזון האקטוארי יהיה נמוך יותר.
ככל שהקרן יותר גדולה סטטיסטית אתה יכול לצפות שההערכות והרעש הסטטיסטי של האיזון האקטוארי יהיו קטנים יותר.
שגיאות בד"כ קטנה בשורש ריבועי לגודל המדגם, כלומר קרן שיש לה פי 4 יותר עמיתים צפויה לעשות גרעונות אקטואריים בטווח של פי 2 פחות מהקרן הקטנה יותר.
מעניין יהיה לרכז את המידע של האיזונים האקטואריים ביחד עם גודל הקרן ולראות את הטווחים בהם הקרנות נעות.

 

[AbuNafha]

זה גם ישפיע על האיזון האקטוארי כי בסוף אם חסר X כסף וזה מתוך בריכה גדולה יותר של כסף האיזון האקטוארי יהיה נמוך יותר.

הבריכה גדולה יותר אבל גם ה-X גדול יותר בהתאמה כי יש יותר חוסכים = יש יותר תביעות.
גודל הבריכה לדעתי לא רלוונטי אלא "איכות" הבריכה, כלומר - הבריכה בה היחס של היקף סכום תביעות פר היקף סכום חסכון הוא הנמוך ביותר.

 

[nolim]

הבריכה גדולה יותר אבל גם ה-X גדול יותר בהתאמה כי יש יותר חוסכים = יש יותר תביעות.
גודל הבריכה לדעתי לא רלוונטי אלא "איכות" הבריכה, כלומר - הבריכה בה היחס של היקף סכום תביעות פר היקף סכום חסכון הוא הנמוך ביותר.

גודל הבריכה קשור.
ניקח הטלת מטבע לדוגמא.
כידוע הטלת מטבע זה 50% פלי ואם תעשה ניסוי של 10 הטלות תצפה ל5 פלי, אבל משום שזה ניסוי קטן אתה יכול לקבל גם 8 פלי שזה 80% או 2 פלי שזה 20% ולא לקבל 50%. כביכול שגיאה של 30%.
שתעשה ניסוי של מליון פחות סביר שתקבל 80% פלי ושגיאה של 30% מה50% המצופים.

כנ"ל בביטוח, בוא נניח שהאקוטארים לא טעו וזה צריך לצאת 0 האיזון האקטוארי.
אלה בקופה קטנה, שקול לפחות "הטלות מטבע של האם הבן אדם הבא יתבע את הביטוח או לא יתבע". יש לך יותר ציפיה לשונות ושגיאה בגלל גודל המדגם. כשאתה מגדיל את המדגם השגיאה שואפת ל0, וקטנה בשורש ריבועי לגודל המדגם.

אתה צודק שיש עוד סוגים אחרים של שגיאות - כמו נניח זה שהאקטואר לא העריך נכון ויש ביאס.
או שיש קופות שבהם מלכתחילה השונות קטנה יותר, יותר "איכותיות" כמו שאמרת וזה גם ישפיע על השונות הסופית שתמדוד בניסוי. בהקבלה לניסוי הטלת קוביה, אם הסיכוי הוא לא 50% לפלי אלא נמוך יותר, אז גם השונות הכוללת לN ניסויים תהיה קטנה יותר.

אבל מכיוון שאני לא יודע להגיד כלום על 2 הדברים הללו וכמה הם שונים בין הקופות, אבל אני כן יודע להגיד משהו על גודל המדגם שהוא לא זניח להערכתי במקרים הללו שכל תביעה יקרה ביחד לפרמיה, אז אני מנחש שזה יכול אולי להסביר חלק גדול מהאיזונים האקטוארים - רעש סטטיסטי.