מתודולוגיות השקעה בשוק ההון

[דור ה-Z]

זה פשוט נשמע כמו רעיון רע
יש סיבה למה החברות האלה מתומחרות כמו שהן מתומחרות
אני מוצא היגיון בהטיה לסקטורים מסוימים בתמחורים מסוימים בעקבות מצב שוק מסוים (=הטיה למגזר הפיננסי ב-PE של 8 בעקבות חשש מאשראי פגום כתוצאה מהקורונה), אבל לא בהטיה לחברות ספציפיות כי "זה זול"
מה זה "זול" בכלל?

הרי "זול" זה מושג יחסי
אם מחר אמזון תהיה ב-PE של 25, יהיה צבא אנליסטים שיגיד לך "זה זול", אבל אם Citi Bank יגיע לתמחור הזה (בלי FPE נמוך משמעותית) אז ירוצו להכריז על המניה שלו כ"יקרה"

"זול" ו"יקר" אלה מונחים שמאוד דינמיים לפי הסקטור
לחברות SaaS, יחס PE של 40 הוא לא מילה גסה, בשעה שסקטור הפיננסים (או האנרגיה הפוסילית למשל) יכול רק לחלום על מכפיל כזה

 

[DiverGirl]

תוכלי לשתף בתוצאות בבקשה?
כמה זמן את כבר משקיעה כך ומה התשואה?

(רק אם תרצי כמובן)

עברתי באופן מלא למתודולוגיה הזו באמצע שנת 2020. לפני זה הייתה תקופת מעבר במהלכה הוצאתי מהתיק בהדרגה את כל קרנות הסל וקרנות נאמנות שהחזקתי בהן, והכנסתי בהדרגה מניות (לצערי הרב, פיספסתי בגדול את התחתית עקב זהירות יתר). בחישוב שנתי, התשואה על תיק המניות נכון להיום עומדת על כ-20%-25% - שוב, קשה לי להגיד במדויק כי המעבר היה הדרגתי.

כמובן שזה לא אומר הרבה לגבי הטווח הארוך, כי בסה"כ מדובר בפרק זמן של כשנה בלבד.

 

[guesto]

בחישוב שנתי, התשואה על תיק המניות נכון להיום עומדת על כ-20%-25%

אני לא יודע בדיוק מה את משווה אבל רק מוודא: את יודעת שהתשואה של סנופי בשנה האחרונה הייתה 38.10%, כן?

מה זה "זול" בכלל?

זול ביחס לערך פנימי שמנסים לתת למניה לפי הנתונים שלה, אבל כמובן שאין שום דרך "מדעית" לתת לה תמחור מדויק, כי אף אחד לא יודע את העתיד.

"זול" ו"יקר" אלה מונחים שמאוד דינמיים לפי הסקטור

יש עוד הרבה משתנים חוץ מהסקטור, אבל אני מסכים שנקודת התחלה טובה היא להשוות למניות באותו הסקטור.

 

[DiverGirl]

אני לא יודע בדיוק מה את משווה

אני משווה ליעד האישי שלי, העומד על לפחות 20% שנתי בתיק המניות, בממוצע.

רק מוודא: את יודעת שהתשואה של סנופי בשנה האחרונה הייתה 38.10%, כן?

כן, אני יודעת.

 

[cypriano de rore]

עברתי באופן מלא למתודולוגיה הזו באמצע שנת 2020. לפני זה הייתה תקופת מעבר במהלכה הוצאתי מהתיק בהדרגה את כל קרנות הסל וקרנות נאמנות שהחזקתי בהן, והכנסתי בהדרגה מניות (לצערי הרב, פיספסתי בגדול את התחתית עקב זהירות יתר). בחישוב שנתי, התשואה על תיק המניות נכון להיום עומדת על כ-20%-25% - שוב, קשה לי להגיד במדויק כי המעבר היה הדרגתי.

כמובן שזה לא אומר הרבה לגבי הטווח הארוך, כי בסה"כ מדובר בפרק זמן של כשנה בלבד.

תודה. תמשיכי לעדכן

אני משווה ליעד האישי שלי, העומד על לפחות 20% שנתי בתיק המניות, בממוצע.

אני אישית ממליץ לך להנמיך (בהמון) את הציפיות. זו תסמונת של המון אנשים שמשקיעים בעשור האחרון ולא יודעים מה זה משבר בשוק ההון.
ממוצע שנתי של לפחות 20% בשוק ההון לאורך זמן זו תוצאה של יחידי סגולה - מייקל ג'ורדן, יוהאן סבסטיאן באך או מהטמה גנדי של עולם ההשקעות.

כמובן שאני מאחל לך מכל הלב שתצליחי להגשים את ציפיותיך ואף יותר! רק מעלה את נורת האזהרה...

 

[וול]

תודה. תמשיכי לעדכן


אני אישית ממליץ לך להנמיך (בהמון) את הציפיות. זו תסמונת של המון אנשים שמשקיעים בעשור האחרון ולא יודעים מה זה משבר בשוק ההון.
ממוצע שנתי של לפחות 20% בשוק ההון לאורך זמן זו תוצאה של יחידי סגולה - מייקל ג'ורדן, יוהאן סבסטיאן באך או מהטמה גנדי של עולם ההשקעות.

כמובן שאני מאחל לך מכל הלב שתצליחי להגשים את ציפיותיך ואף יותר! רק מעלה את נורת האזהרה...

אתה צודק, ורק אוסיף ששמתי לב שהרבה משקיעים "משקרים" לעצמם לגבי התשואה.
למשל הם יחזיקו בצד הרבה מזומן בשביל לחכות להזדמנות, וישקיעו מדי פעם סכום (לא את כל הסכום) על מניה שאולי באמת תתן 20% בשנה, אבל הם לא מחשבים בתשואה את המזומן (שלרוב עושה כמובן תשואה שלילית).

 

[Jimmy]

זה באמת דיון אינסופי ומייגע ("האם ניתן להכות את השוק" וכו'), אבל כפי שכתבתי באשכול אחר כאן, בהשקעת ערך אמיתית היתרון של המשקיע הוא לאו דוקא במידע עודף אלא באופק הזמן. בכל זמן נתון מחיר המניה מושפע מסנטימנט השוק (הן גלובלי, הן סקטוריאלי והן לגבי המניה עצמה), "רעשי רקע" (כל מיני חדשות כאלה ואחרות שהשפעתן ארוכת הטווח אפסית אך יכולות לייצר אי ודאות ולהשפיע על המחיר בטווח הקצר) ונזילות. אוסף הפרמטרים האלה מתבטא במשהו שאקדמית מוגדר ונמדד בתור "מומנטום" (פקטור שיש עליו הסכמה אקדמית רחבה, לרבות אצל יוג'ין פאמה ושות').

אפשר לתאר את האסטרטגיה של השקעת ערך בהרבה דרכים, אבל מספיק לחשוב על פקטור המומנטום - פקטור שמקובל אקדמית כאמור גם אצל חסידי השוק היעיל. אצטט את הסולידית בכבודה:

פקטור המומנטום הוא אחד ממחוללי התשואה העוצמתיים ביותר – והמורכבים ביותר להבנה (ולמימוש בפועל).

“מומנטום” מתייחס למגמות במחירי המניות בשוק. התאוריה המקובלת היא שמחירי המניות נוטים להתכנס לממוצע בטווח הארוך. כך, גם אם מניה מסוימת עלתה מאוד, או ירדה מאוד, בחלוף פרק זמן ארוך מספיק היא צפויה לחזור למחיר הממוצע שבה היא נסחרת.

ואולם היפוך המגמה הזה לא קורה מיד. חוקרים הצביעו על כך שלמניות שעלו בערכן לאחרונה יש נטיה, בממוצע, להמשיך ולטפס בטווח הקצר-בינוני (באופן טיפוסי, עד 12 חודשים), בעוד שמניות שירדו בערכן נוטות להמשיך ולהידרדר בפרק זמן מקביל. המומנטום החיובי (או השלילי) מקנה למחולל התשואה הזה את שמו.

משקיעי מומנטום, לפיכך, ירכשו מניות שמחירן זינק לאחרונה, ויימנעו (או אפילו ימכרו בחסר – שורט) מרכישת מניות שמחירן ירד לאחרונה. כלומר, במקום לקנות בזול ולמכור ביוקר, משקיעי מומנטום מבקשים לקנות ביוקר – ולמכור אף יותר ביוקר.

לפקטור המומנטום בסיס אקדמי מוצק. הבעיה היא שכמשקיעים, קשה מאוד לקצור את פרמיית המומנטום בפרקטיקה. מכיוון שה”מומנטום” המדובר הוא בהגדרה לטווח קצר-בינוני, כל אסטרטגיה שמבקשת לממש אותו תכלול הרבה מאוד פעולות קנייה ומכירה, שמשמעותה שיעור תחלופה גבוה של נכסים. זה כמבן צפוי לייקר מאוד את דמי הניהול, את העמלות ואת היבטי המיסוי הכרוכים במימוש האסטרטגיה, באופן שיכרסם בתשואה.

הסולידית תיארה משקיעי/סוחרי מומנטום שינסו לנצל פקטור זה למסחר קצר טווח. אבל היא לא התייחסה לצד השני של מטבע המומנטום - משקיעי הערך במידה רבה מנצלים "מומנטום שלילי" כדי לקנות מניה שנמצאת בירידה וצפויה להתכנס לממוצע (כלפי מעלה) בטווח הבינוני-ארוך. משקיעי הערך הם ההיבט ההופכי של סוחרי המומנטום. הם מוכנים לסבול את המומנטום השלילי של מניה בטווח הקצר על מנת להנות מההתכנסות לממוצע בטווח הבינוני-ארוך.
אינטואיטיבית קל להבין שמי שקנה מניה כמו טסלה בשיא המומנטום יכל להרוויח לא מעט בטווח הקצר, אבל להנות מתשואה נמוכה בטווח הארוך. באותה מידה, מי שקנה מניה כמו פייסבוק כאשר סבלה ממומנטום שלילי ונסחרה במכפילים נמוכים (מה שקרה יותר מפעם אחת בשנים האחרונות) יכל אמנם לסבול ירידות נוספות ודשדוש בטווח הקצר, אך נהנה מתשואה גבוהה יותר בטווח הארוך. אלו לא רק אנקדוטות - זוהי המהות של השקעת מומנטום מול השקעת ערך. באפט קרא לזה "Be Fearful When Others Are Greedy and Greedy When Others Are Fearful", בעוד האקדמאים יכתבו על "פקטור מומנטום" או reversion to the mean. איך שלא נבחר לדבר על התופעה, התוצאה היא אותה תוצאה.

 

[AbuNafha]

אם היה P/E נמוך, אז עליה כזו במחיר בהכרח אומרת שעכשיו הוא כבר לא נמוך?

הוא כבר לא יהיה, כנראה, מהנמוכים ביותר. ופרט ל-PE יהיו כנראה עוד שינויים, כמו אפסייד יותר נמוך לתחזיות האנאליסטים וכו'. כלומר יהיו כביכול מניות שהופכות לאטרקטיביות יותר (שוב, אם אני מסתמך על מספרים בלבד).

"זול" ו"יקר" אלה מונחים שמאוד דינמיים לפי הסקטור

ההשוואה שאני עושה היא לפי ממוצע הסקטור.

 

[Deleted member 887]

הוא כבר לא יהיה, כנראה, מהנמוכים ביותר.

אז זו בעיה בקניה. אם הסיבה שלך לקנות מניה היא שיש לה יחס 12, אבל היה לה יחס 14 כבר לא היית מעוניין - אז זו לא תמורה שמצדיקה את הסיכון באחזקה שלה. לא היית צריך לרכוש.

ופרט ל-PE יהיו כנראה עוד שינויים, כמו אפסייד יותר נמוך לתחזיות האנאליסטים וכו'.

אז זו שוב בעיה בקניה. בתחזיות האנליסטים אפשר להשתמש בזמני מחסור בנייר טואלט. אתה בעצמך אומר שהרבה פעמים אתה רוכש מניה ואז התחזית ״מתקלקלת״. אם ככה, אז מה היא היתה שווה מלכתחילה?
בנוסף לספרים שהמליצו לך כבר עליהם, תקרא את זה של דיויד לינץ׳. אחד העקרונות שלו הוא, שעדיף בהרבה לקנות מניות שאין עליהן תחזית של אף אנליסט.

 

[Jimmy]

השרשור הזה הוא דוגמה טובה לשטחיות של מרבית השיטות שמטרתן "להכות את השוק", מה שבהחלט גורם לי להבין את הדבקות של מרבית חברי הפורום בהשקעה פאסיבית ובהיפותיזת השוק היעיל. אני מסכים שרציונלית אין שום סיבה לחשוב ששיטות כאלה יכו את השוק לאורך זמן (למעשה יש הרבה סיבות לחשוב שיניבו תשואה פחותה).
עם זאת, השרשורים האלה נוטים גם להוות דוגמה טובה לשטחיות של חלק מהטענות לפיהן "לא ניתן להכות את השוק", עם כל מיני גרסאות פנאטיות של היפותיזת השוק היעיל.

השקעת ערך היא כמובן לא בחירת מניה לפי P/E.
השקעת ערך היא בעיני לא יותר מאשר הבנה שהשוק נותן משקל גדול לסנטימנט בטווח הקצר (אפשר גם לקרוא לזה מומנטום או בכל שם אחר, למרות שסנטימנט זה מונח מקובל אקדמית), אבל הערך האינהרנטי של תזרים המזומנים העתידי מנצח בטווח הארוך. אני אמנם משתמש בהערכת שווי (VALUATION) לפי מודלים שונים, הערכת יתרון תחרותי (MOAT) וכו', אבל כמובן אינני יכול להתיימר להיות יעיל יותר מהשוק בהערכות שלי. אני לגמרי מודע שהיתרון היחיד שלי הוא יתרון אופק הזמן, והעובדה שאני מוכן לרכוש חברות טובות כאשר שורר סביבן סנטימנט שלילי / מומנטום שלילי. NEGATIVE SENTIMENT + GOOD VALUATION = OPPORTUNITY.

יש שיגידו שהשקעה בחברה עם סנטימנט/מומנטום שלילי היא מסוכנת, כי הרי יש סיבה שהסנטימנט שלילי (האם אני משלם "פרמיית סיכון"?). המציאות היא הפוכה - בזמנים של סנטימנט שלילי ותת-תמחור, הסיכון האמיתי יורד. השוק מתמחר בחסר את הסיכון כאשר הסנטימנט חיובי, ומתמחר אותו ביתר כאשר הסנטימנט שלילי (וזה מגובה מחקרית - בין אם נרצה לקרוא לזה פקטור המומנטום, market overreaction, market sentiment או reversion to the mean). כאשר טסלה נסחרת בשווי שוק של 900B הסיכון בהשקעה הוא עצום בהשוואה לתקופה בה נסחרה בשווי שוק של 100B ומטה, פחות משנה לפני כן. ואכן, אגב, היו בעבר לא מעט ניסיונות לטעון שדוקא מי שמשתמש בפקטור המומנטום למסחר קצר-טווח (במניות עם מומנטום חיובי) הוא שמשלם את פרמיית הסיכון.

אני מאמין שהפרמיה העיקרית שאני משלם היא פרמיית הזמן. יש לי את הפריבילגיה להחזיק את המניה לטווח הארוך, לוותר על נזילות ולספוג תשואה שלילית או דשדוש בטווח הקצר, בשביל תשואה גבוהה יותר בעתיד. מרבית המשתתפים בשוק הם הרבה יותר דינאמיים ממני, ואין להם את הפריבילגיה הזאת. דוקא בפורום זה, מעוז האידיאולוגיה ה-"סולידית", פרמיית הזמן אינה רלוונטית והמשקיעים הם בעלי אופק זמן ארוך ביותר. לכן אינני מבין את הסלידה מהשקעות ערך.

 

[חתול לילה]

לכן אינני מבין את הסלידה מהשקעות ערך.

יש את הדוגמאות הקלאסיות של חברות הבלו צ'יפ שירדו - IBM, קודאק וכו'. נוסיף את טבע ובזק הישראליות.

שום דבר לא מבטיח לך שאם תחזיק חברה "טובה ויציבה" הרבה זמן אז תכה את השוק. מהסיבה הפשוטה שתחרות, יצירתיות ומזל אלה עניינים כאוטים. לכן יותר פשוט להחזיק את כל השוק.

אם התזה שלך הייתה עובדת אז היית יכול להצביע על הרבה קרנות "ערך" שמכות את השוק לאורך זמן, זה לא המצב.

 

[Jimmy]

זו עוד מיסקונספציה נפוצה - השקעת ערך היא כמובן לא השקעה ב-"מניות ערך".
ערך וצמיחה הולכים יד ביד, והם חלק מהערכת השווי של כל חברה. כדי להעריך את תזרים המזומנים העתידי אני צריך להתחשב גם בתזרים הנוכחי וגם בתחזיות הצמיחה, אין פה באמת הפרדה. בתקופה האחרונה כמה מהזדמנויות השקעת הערך הטובות השוק היו "מניות צמיחה" (תוצאה של הסנטימנט הנוכחי השלילי לקבוצה הזו), וכמה מהמניות המנופחות ביותר בשוק הן "מניות ערך".

השקעת ערך היא קניית מניות שמתומחרות בחסר והחזקתן לתקופה ארוכה. אני רק הסברתי בהודעות הקודמות מה זה אומר "מתומחרות בחסר", למה שתהיה כביכול "פרצה" כזאת בשוק, ואיך זה עולה בקנה אחד עם היפותיזת השוק היעיל וכו'.

אגב, במאמר מוסגר, לפי המודלים של פאמה-פרנץ' (אבות השוק היעיל) יש יתרון לפקטור הערך וקרנות ערך כן הכו את השוק לאורך זמן, אבל זו בטח לא הטענה שלי או משהו שמכתיב את אסטרטגיית ההשקעה שלי. רוב החברות שאני מחזיק מוגדרות יותר כחברות "צמיחה" (אם כי הדיכוטומיה הזאת די מלאכותית).

 

[AbuNafha]

אני רק הסברתי בהודעות הקודמות מה זה אומר "מתומחרות בחסר", למה שתהיה כביכול "פרצה" כזאת בשוק, ואיך זה עולה בקנה אחד עם היפותיזת השוק היעיל וכו'.

תודה על התגובות המפורטות והמעניינות!
למרות שהרבה מחקרים מצביעים על ההיפך, ואף על פי שהרבה בעלי ידע, גם כאן, ממליצים פשוט לקנות את המדד (וייתכן מאד שהצדק עימם), אני רואה שאתה דווקא כן בעד הנסיון לחפש את הפרצות בטווח הקצר והארוך ולנצל אותן. אם הבנתי אותך נכון, אתה מאמין שהשוק בהרבה מקרים יכול להיות לא יעיל, ושאולי אפשר ללמוד איך להרוויח מזה תשואה עודפת.
אבל אני חייב לשאול, ושוב - בעיקר בגלל שקיבלתי כל כך הרבה תגובות נגד - אתה רושם את הדברים מנסיון? זה עובד לך ומצליח לך? ואם כן - כמה שנים לקח לך להגיע למצב שזה באמת מצליח לך?

השרשור הזה הוא דוגמה טובה לשטחיות של מרבית השיטות שמטרתן "להכות את השוק"

נכון, המטרה היא ללמוד ולהשתפר, ולא להשאר בבדיקה הפשוטה והשטחית שאני עושה היום (בכל זאת, צריך להתחיל איפשהו). זו גם היתה אחת המטרות שלי בפתיחת השרשור, לשמוע איך משקיעים מנוסים פועלים.

תקרא את זה של דיויד לינץ׳

One Up on Wall Street?

 

[Deleted member 887]

One Up on Wall Street?

כן. בכלל, יש בו הרבה חוכמה על איך להסתכל מעבר למספרים.
עוד ספר שמאוד חביב עלי: Dreman, contrarian investment strategies.

 

[Jimmy]

תודה על התגובות המפורטות והמעניינות!
למרות שהרבה מחקרים מצביעים על ההיפך, ואף על פי שהרבה בעלי ידע, גם כאן, ממליצים פשוט לקנות את המדד (וייתכן מאד שהצדק עימם), אני רואה שאתה דווקא כן בעד הנסיון לחפש את הפרצות בטווח הקצר והארוך ולנצל אותן. אם הבנתי אותך נכון, אתה מאמין שהשוק בהרבה מקרים יכול להיות לא יעיל, ושאולי אפשר ללמוד איך להרוויח מזה תשואה עודפת.
אבל אני חייב לשאול, ושוב - בעיקר בגלל שקיבלתי כל כך הרבה תגובות נגד - אתה רושם את הדברים מנסיון? זה עובד לך ומצליח לך? ואם כן - כמה שנים לקח לך להגיע למצב שזה באמת מצליח לך?


נכון, המטרה היא ללמוד ולהשתפר, ולא להשאר בבדיקה הפשוטה והשטחית שאני עושה היום (בכל זאת, צריך להתחיל איפשהו). זו גם היתה אחת המטרות שלי בפתיחת השרשור, לשמוע איך משקיעים מנוסים פועלים.


One Up on Wall Street?

התוצאות שלי טובות אבל הן באמת הרבה פחות חשובות. הן מהוות אנקדוטה ותו לא.
לקנות את המדד (באמצעות תעודת סל עם דמי ניהול נמוכים) זו אסטרטגיה טובה מאוד שמתאימה לרוב הגדול של המשקיעים - את זה גם וורן באפט אומר ולבטח לא אחלוק עליו. יש לי קצת השגות לגבי האסטרטגיה הזאת באקלים השוק הנוכחי, משום שאנחנו יודעים שכאשר השוק מתומחר ביתר התשואה העתידית ארוכת הטווח צפויה להיות נמוכה יותר (ולא, זה לא אומר שאני יודע לתזמן את השוק, אלא רק שהיסטורית יש REVERSION TO THE MEAN למכפילים ממוצעים ולקנות שוק יקר זה פחות טוב מלקנות שוק זול). אבל עדיין TIME IN THE MARKET זה יותר טוב מ-TIMING THE MARKET וכו'.

את הדיון על יעילות השוק ניתן לקיים בהרבה שפות שונות שלפעמים מבלבלות את הדיון. ניסיתי להסביר שמה שמכונה "פקטור המומנטום" בז'רגון אקדמי אחד של היפותיזת השוק היעיל, אפשר גם לכנות "סנטימנט" (ולעתים אפילו FOMO) בז'רגון של כלכלה התנהגותית או "נזילות" בז'רגון פיננסי אחר. הנקודה היא אותה נקודה - יש בשוק "באגים" שאינם נתונים לארביטראז', ובהם כסף שנכנס לקבוצת נכסים מסוימת גורם לעלייה במחיר ו-"OVERPERFORMANCE" שגורם לעוד כסף להכנס וכו' (טסלה ו-EV, תעודות ARK, קריפטו וכו'). זו בין השאר גם דינמיקה של "בועה", שזה מינוח יותר בעייתי ולכן אני מעדיף לא להשתמש בו אלא לדבר על מומנטום/סנטימנט/נזילות. מי שרודף אחרי המומנטום יכול להרוויח בטווח הקצר, אבל חשוף לסיכון גדול בטווח הבינוני-ארוך כשהמומנטום מתהפך. מי שמוכן לסבול דוקא את המומנטום השלילי, יכול להשיג תשואות טובות בטווח הארוך.

בעיני כל משקיעי הערך הגדולים כיוונו לאותה תופעה. באפט קרא לזה "BE GREEDY WHEN OTHERS ARE FEARFUL". פיטר לינץ' דיבר על חברות מדכאות ומשעממות, עם שמות משעממים, שעושות דברים שנויים במחלוקת ושיש עליהן שמועות שליליות (באמת ממליץ לקרוא את הספר). כמובן בצד השני של המטבע באפט גם אמר על חברות החלום "BE FEARFUL WHEN OTHERS ARE GREEDY" ואילו פיטר לינץ' המליץ להמנע מחברות חמות וטרנדיות שהן "הדבר הגדול הבא".

אז שוב, אפשר לדבר על הערכת שווי פונדומנטלית עם כל מיני מודלים מתוחכמים של DCF, על הערכת היתרון התחרותי, על הערכת ההנהלה ושאר ססמאות. זה נראה יפה ונשמע יפה, אבל לא זה היתרון היחסי של משקיע הערך - ובטח לא ללכת לאיזה STOCK SCREENER באינטרנט ולחפש מניה עם P/E נמוך. היתרון היחסי של משקיע הערך הוא אופק הזמן - קניית חברה טובה כשאף אחד לא רוצה לגעת בה, והמתנה בסבלנות. אם באמת מקשיבים מספיק לוורן באפט ולפיטר לינץ', מבינים שעל זה הם מדברים. ואם באמת מבינים מה אומרים לגבי השוק כל המודלים האקדמיים ומאגרי הנתונים ההיסטוריים, מבינים שזה לחלוטין עולה בקנה אחד עם מה שאנחנו יודעים על השוק.

 

[Jimmy]

ניסיתי לענות, אבל הפורום הזה ניג'ס בצורה בלתי רגילה, ומשום מה ככל שאני כותב הודעות יותר מפורטות הן "ממתינות לאישור הנהלה" והופכות לא רלוונטיות לדיון. די מבאס. אולי עדיף לנהל דיון רדוד.

 

[חתול לילה]

ניסיתי לענות, אבל הפורום הזה ניג'ס בצורה בלתי רגילה, ומשום מה ככל שאני כותב הודעות יותר מפורטות הן "ממתינות לאישור הנהלה" והופכות לא רלוונטיות לדיון. די מבאס. אולי עדיף לנהל דיון רדוד.

דווקא איכשהו הספקתי לראות את התגובה שלך, שהייתה בהחלט לעניין.

צריך לעבור כמות מינימלית של הודעות כדי לקבל אישור אוטומטי (30 הודעות?)
זה עוזר לסנן ספאמרים ונודניקים אחרים.
אל תתייאש.

 

[yossik]

צריך לעבור כמות מינימלית של הודעות כדי לקבל אישור אוטומטי (30 הודעות?)

40 אם יש לינקים.

 

[AbuNafha]

ניסיתי לענות

בבקשה תנסה שוב

 

[Jimmy]

ניסיון נוסף -

תוצאות שלי טובות אבל הן באמת הרבה פחות חשובות. הן מהוות אנקדוטה ותו לא.
לקנות את המדד (באמצעות תעודת סל עם דמי ניהול נמוכים) זו אסטרטגיה טובה מאוד שמתאימה לרוב הגדול של המשקיעים - את זה גם וורן באפט אומר ולבטח לא אחלוק עליו. יש לי קצת השגות לגבי האסטרטגיה הזאת באקלים השוק הנוכחי, משום שאנחנו יודעים שכאשר השוק מתומחר ביתר התשואה העתידית ארוכת הטווח צפויה להיות נמוכה יותר (ולא, זה לא אומר שאני יודע לתזמן את השוק, אלא רק שהיסטורית יש REVERSION TO THE MEAN למכפילים ממוצעים ולקנות שוק יקר זה פחות טוב מלקנות שוק זול). אבל עדיין TIME IN THE MARKET זה יותר טוב מ-TIMING THE MARKET וכו'.

את הדיון על יעילות השוק ניתן לקיים בהרבה שפות שונות שלפעמים מבלבלות את הדיון. ניסיתי להסביר שמה שמכונה "פקטור המומנטום" בז'רגון אקדמי אחד של היפותיזת השוק היעיל, אפשר גם לכנות "סנטימנט" (ולעתים אפילו FOMO) בז'רגון של כלכלה התנהגותית או "נזילות" בז'רגון פיננסי אחר. הנקודה היא אותה נקודה - יש בשוק "באגים" שאינם נתונים לארביטראז', ובהם כסף שנכנס לקבוצת נכסים מסוימת גורם לעלייה במחיר ו-"OVERPERFORMANCE" שגורם לעוד כסף להכנס וכו' (טסלה ו-EV, תעודות ARK, קריפטו וכו'). זו בין השאר גם דינמיקה של "בועה", שזה מינוח יותר בעייתי ולכן אני מעדיף לא להשתמש בו אלא לדבר על מומנטום/סנטימנט/נזילות. מי שרודף אחרי המומנטום יכול להרוויח בטווח הקצר, אבל חשוף לסיכון גדול בטווח הבינוני-ארוך כשהמומנטום מתהפך. מי שמוכן לסבול דוקא את המומנטום השלילי, יכול להשיג תשואות טובות בטווח הארוך.

בעיני כל משקיעי הערך הגדולים כיוונו לאותה תופעה. באפט קרא לזה "BE GREEDY WHEN OTHERS ARE FEARFUL". פיטר לינץ' דיבר על חברות מדכאות ומשעממות, עם שמות משעממים, שעושות דברים שנויים במחלוקת ושיש עליהן שמועות שליליות (באמת ממליץ לקרוא את הספר). כמובן בצד השני של המטבע באפט גם אמר על חברות החלום "BE FEARFUL WHEN OTHERS ARE GREEDY" ואילו פיטר לינץ' המליץ להמנע מחברות חמות וטרנדיות שהן "הדבר הגדול הבא".

אז שוב, אפשר לדבר על הערכת שווי פונדומנטלית עם כל מיני מודלים מתוחכמים של DCF, על הערכת היתרון התחרותי, על הערכת ההנהלה ושאר ססמאות. זה נראה יפה ונשמע יפה, אבל לא זה היתרון היחסי של משקיע הערך - ובטח לא ללכת לאיזה STOCK SCREENER באינטרנט ולחפש מניה עם P/E נמוך. היתרון היחסי של משקיע הערך הוא אופק הזמן - קניית חברה טובה כשאף אחד לא רוצה לגעת בה, והמתנה בסבלנות. אם באמת מקשיבים מספיק לוורן באפט ולפיטר לינץ', מבינים שעל זה הם מדברים. ואם באמת מבינים מה אומרים לגבי השוק כל המודלים האקדמיים ומאגרי הנתונים ההיסטוריים, מבינים שזה לחלוטין עולה בקנה אחד עם מה שאנחנו יודעים על השוק.