לקחתי את תיק עוגת דובדבנים הנוכחי (פחות או יותר, ב-PortfolioVisualizer אין מידע על אג"ח מדינות מתפתחות אז המרתי לאג"ח ארהב), הנחתי תשואות עתידיות צפויות ע"ב ממוצע הערכות של , State Street Global Advisors, Research Affiliates, Robeco, JP Morgan, AQR ועוד.
חתכתי 20% מהתשואה לפי כלל האצבע שהגעתי אליו בסימולציות על השפעת המס וקיבלתי את
העקום היעיל הבא:
תשואת התיק הצפויה נטו: 4.52% נומינלי (5.56% ברוטו נומינלי). סטיית תקן 11.44%.
התיק האופטימלי (מכסימום יחס שארפ) עם תשואה צפויה נטו של 3.3% וסטיית תקן 5.92% (האופטימיזציה פשוט שמה שני שליש מהתיק באג"ח בינוני, אבל זה פחות משנה לדיון).
ציירתי קווי מינוף - אדום שיוצא מעלות מינוף של 0.25% (בערך ריבית חסרת סיכון היום), תכלת שיוצא מ 1.9% (בערך מה שמקבלים מ-IB או בפריים + 0.3%) וכתום שיוצא מ 2.6% (מה שהציעו לי בבנק).
מכל אחת מנק' המוצא, במינוף של 17%, אני מקבל
- עם 0.25% עלות: תוספת תשואה כוללת לתיק של 0.73% (שיפור של 16%), אבל רק 0.4% (שיפור של 8.8%) לעומת מה שניתן לקבל ע"י הגדלת יחס המניות בתיק.
- עם 1.9% עלות: תוספת תשואה כוללת לתיק של 0.4% (שיפור של 8.8%), אבל רק 0.07% (שיפור של 1.5%) לעומת מה שניתן לקבל ע"י הגדל יחס המניות בתיק.
- עם 2.6% עלות: תוספת תשואה כוללת לתיק של 0.33% (שיפור של 7.2%), אבל כפי שניתן לראות על הגרף הזה השיפור הוא
שקול להגדלה של יחס המניות לעומת אגח בתיק.
המסקה היא שלפחות במבנה התיק הזה, תחת הנחות התשואה והמיסוי הללו, ותחת עלויות המינוף הזמינות לי באופן סביר (1.9%-2.6%) המינוף לא משתלם לי ביחס לשינוי ביחס התשואה\סיכון שניתן להשיג ע"י חשיפה מוגברת למניות.
עוד מסקנה היא שאני יכול באופן "ריאלי" להגיע לתוצאה הגבוהה ביותר מבין השלושה ע"י מינוף של התיק היעיל ביותר בעקומה (יחס שארפ מכסימלי) מנק' מוצא של 1.9% אבל עם מינוף של 100%, שזה כמובן לא יקרה בחיים.
אשמח לשמוע אם מישהו חושב שהמסקנה היא אחרת או אם ההנחות שלי הן ממש off the mark.