מינוף שקלי או דולרי

[יעקב 1]

הרבה פעמים שמעתי אנשים טוענים שהם לא רוצים להיות חשופים בחוב דולרי שחושף אותם לתנודתיות מול השקל
אבל שמתי לב כעת שלכאורה יש מקרה די שכיח שבו עדיף מינוף דולרי על פני שקלי.
בהנחה וההכנסות שלי הן שקליות, הרי שבמקרה ותהיה אינפלציה עודפת בשקל, גם כוח העבודה שלי יתייקר באופן טבעי (לא מיד, אבל בגדול), לעומת זאת אם תהיה אינפלציה דולרית, הרי שארויח את הפער.
*סיכון דיפלציה לא הכנסתי בגלל שהוא רחוק יחסית
*סיכון העלאת ריבית שונה בין המטבעות, מניח שאוכל להחליף את המינוף בעתיד אם יהיו הבדלים מהותיים.
דעתכם? (או לינקוקכם במקרה המסתבר שזה נידון כבר בפורום)

עריכה: מדובר בהלוואה לא צמודה

 

[האזרח הקטן]

שבמקרה ותהיה אינפלציה עודפת בשקל, גם כוח העבודה שלי יתייקר באופן טבעי (לא מיד, אבל בגדול)

תשאל אנשים שעבדו בשנות השמונים והתשעים האם עליית השכר שלהם הדביקה את קצב עליית המחירים.

 

[יעקב 1]

תשאל אנשים שעבדו בשנות השמונים והתשעים האם עליית השכר שלהם הדביקה את קצב עליית המחירים.

השאלה היא באופן יחסי, בשיעור מסוים בודאי שעליית השכר כיסתה חלק מקצב עליית המחירים.
מדגיש, לא שאלתי האם למנף, אלא איזה מינוף עדיף.

 

[כימאי]

דעתכם?

לדעתי אתה מציע להמר על כסף שאין לך. היסטורית זה גרם ליותר אנשים להתאבד מאשר להרוויח.

 

[יעקב 1]

לדעתי אתה מציע להמר על כסף שאין לך. היסטורית זה גרם ליותר אנשים להתאבד מאשר להרוויח.

די, מספיק!!
הבעת את דעתך בנושא במספיק אשכולות, הבנתי שאתה נגד מינוף, אתה לא חייב להכניס את זה לכל אשכול שוב ושוב.
שאלתי כאן שאלה ביחס לעדיפות מינוף שקלי על מינוף דולרי, אם אין לך מה לענות בנושא, אתה ממש לא חייב.

 

[האזרח הקטן]

השאלה היא באופן יחסי, בשיעור מסוים בודאי שעליית השכר כיסתה חלק מקצב עליית המחירים.
מדגיש, לא שאלתי האם למנף, אלא איזה מינוף עדיף.

אם המחירים עלו בשנה ב20% והשכר עלה ב10%, אז כיסית חלק מהעליות אבל קיבלת מינוף בריבית ריאלית של 10% + הריבית הנקובה. אם לדעתך כדאי להתמנף עם ריבית כזו, אז בכיף.

 

[יעקב 1]

אם המחירים עלו בשנה ב20% והשכר עלה ב10%, אז כיסית חלק מהעליות אבל קיבלת מינוף בריבית ריאלית של 10% + הריבית הנקובה. אם לדעתך כדאי להתמנף עם ריבית כזו, אז בכיף.

שוב, השאלה אינה האם להתמנף! אלא איך להתמנף, טענתי טיעון, אתה מוזמן בשמחה לחלוק עליו או לאושש אותו.

 

[האזרח הקטן]

שוב, השאלה אינה האם להתמנף! אלא איך להתמנף, טענתי טיעון, אתה מוזמן בשמחה לחלוק עליו או לאושש אותו.

לא טענתי כלום נגד מינוף, אני חושב שמינוף הוא דבר מצויין אם הוא זול ואם הסיכון ממנו נמוך.
אני חושב שמינוף במטבע שונה מהמטבע שממנו אתה מתפרנס (או שיש לך בו נכסים רבים) מגדיל במידה רבה את הסיכון שלך.

 

[יעקב 1]

אני חושב שמינוף במטבע שונה מהמטבע שממנו אתה מתפרנס מגדיל במידה רבה את הסיכון שלך.

מצוין.
דעתי היא הפוכה כרגע ואנמק. (לא הדגשתי שאני מדבר בהלוואה שאינה צמודה, ערכתי כעת)
נדבר על דוגמא
יוסי משתכר 10K ש''ח ומצליח לחסוך 3K בחודש.
הוא לוקח הלוואה של 100K ש''ח.
באינפלציה שקלית של 20% ועליית שכר של 10% הוא משתכר כעת 11K, ההוצאות שלו עלו ב20%, ולכן הוא מצליח לחסוך כעת 2,600 ש''ח. אם הוא רוצה לפרוע את החוב ידרשו עבורו 38 חודשי עבודה.
אם תהיה אינפלציה דולרית היא לא אמורה להשפיע עליו באופן ישיר, וזמן פירעון ההלוואה במקרה הזה יהיה 33 חודשים
לעומת זאת אם הוא יקח הלוואה דולרית בשווי 100K ש''ח.
הרי שבאינפלציה שקלית אין שינוי מהמתואר במקרה הראשון (עריכה, על פי הערתו הצודקת של @האזרח הקטן, יש שינוי וזו טעות שלי, בהמשך האשכול אעלה את ההשוואה הכוללת), לעומת זאת באינפלציה דולרית של 20% ערך הדולר אמור לרדת אל מול השקל, וכעת באופן גס שווי השקל מול הדולר אמור לעלות ב20% (יתכן ובנקודה זו אני טועה). זה אומר שה3K ש''ח חיסכון חודשי שלו יוכלו לפרוע את ההלוואה תוך 27 חודשים.

 

[האזרח הקטן]

מצוין.
דעתי היא הפוכה כרגע ואנמק. (לא הדגשתי שאני מדבר בהלוואה שאינה צמודה, ערכתי כעת)
נדבר על דוגמא
יוסי משתכר 10K ש''ח ומצליח לחסוך 3K בחודש.
הוא לוקח הלוואה של 100K ש''ח.
באינפלציה שקלית של 20% ועליית שכר של 10% הוא משתכר כעת 11K, ההוצאות שלו עלו ב20%, ולכן הוא מצליח לחסוך כעת 2,600 ש''ח. אם הוא רוצה לפרוע את החוב ידרשו עבורו 38 חודשי עבודה.
אם תהיה אינפלציה דולרית היא לא אמורה להשפיע עליו באופן ישיר, וזמן פירעון ההלוואה במקרה הזה יהיה 33 חודשים
לעומת זאת אם הוא יקח הלוואה דולרית בשווי 100K ש''ח.
הרי שבאינפלציה שקלית אין שינוי מהמתואר במקרה הראשון, לעומת זאת באינפלציה דולרית של 20% ערך הדולר אמור לרדת אל מול השקל, וכעת באופן גס שווי השקל מול הדולר אמור לעלות ב20% (יתכן ובנקודה זו אני טועה). זה אומר שה3K ש''ח חיסכון חודשי שלו יוכלו לפרוע את ההלוואה תוך 27 חודשים.

נניח לשם הפשטות ששער ההמרה דולר/שקל כיום הוא 3 ש"ח לדולר.
לקחת הלוואה של 33333 דולר. כעת האינפלציה בישראל היא 20%, השכר שלך עלה ב10%. בהנחה שהאינפלציה משפיעה על שער ההמרה, שער ההמרה החדש הוא 3.60 ש"ח לדולר. בחודש אתה חוסך 2600 ש"ח, שהם כ722$. כדי לפרוע הלוואה של 33333 דולר תצטרך 46 חודשי החזר.

 

[האזרח הקטן]

בהנחה שהאינפלציה משפיעה על שער ההמרה, שער ההמרה החדש הוא 3.60 ש"ח

טעיתי בחישוב. אם השקל ייחלש ב20% מול הדולר, זה ישקף שער יציג של 3.75 ולא של 3.60. אז החיסכון החודשי יהיה 693$, כלומר 48 חודשי עבודה כדי להחזיר את החוב.
@יעקב1111

 

[Zorg]

בהנחה שהאינפלציה משפיעה על שער ההמרה, שער ההמרה החדש הוא 3.75 ש"ח לדולר.

למה השער יעלה ? לפי ההגיון, שלי בכל אופן, המחירים עולים אז קונים פחות אז מייבאים פחות אז צריכים פחות דולרים ואז היציג אמור לרדת לא לעלות.

 

[bigbang]

למה השער יעלה ? לפי ההגיון, שלי בכל אופן, המחירים עולים אז קונים פחות אז מייבאים פחות אז צריכים פחות דולרים ואז היציג אמור לרדת לא לעלות.

זו בערך ההגדרה של אינפלציה -- עליית מחירים (כתוצאה מהיחלשות המטבע המקומי) -- בין אם של מוצרים בין אם של מטבע זר (מה ההבדל?). לפי מה שאתה מציג בטיעון שלך גם המחירים של כלל הסחורות אמורים לרדת כי הם עלו, אז קונים פחות ואז הם ירדו חזרה... (הטעות היא שהשוק המקומי הקטן לא משפיע על מחירי הסחורות שנקובים במטבעות זרים, והמטבע המקומי הוא זה שנחלש ביחס לאחרים). תיתכן אינפלציה גם בשוק סגור, אך אז אין משמעות לשער חליפין.

 

[bigbang]

כדאיות מינוף במטבע זר על פני מטבע מקומי נשמע כמו אנטי קורלטיבי לשאלה של השקעה במטבע זר. אם אתה חושב שזה חכם לקנות דולרים דרך קבע על מנת להגן עליך מאינפלציה אז הלוואה בדולרים אמורה להיות לא כדאית. אם אתה מאמין באחזקה של שקלים על פני דולרים, אז בוודאי שכדאי לקחת הלוואה בדולרים.
הדעה הרווחת בפורום היא שלא ניתן לדעת מראש מה עדיף.

 

[כימאי]

שאלתי כאן שאלה ביחס לעדיפות מינוף שקלי על מינוף דולרי,

הימור רולטה ותו-לא. תפסיק להסוות את זה בפסאודו-תחכום ואל תאמר לי היכן להגיב.

 

[יובל המבולבל]

מינוף דולרי על פני שקלי.

ביומנו של פתית שלג, הכותב מציין שלקח הלוואה דולרית *** והעביר אותה לחשבון שממנו יוכל למשוך את הכסף לישראל.
לאחר שגילה שלא יזדקק לכסף העדיף להשאיר את ההלוואה שנלקחה מתוך עזרה להורים והסית להשקעה.
אני לא יודע מה היה המדד בזמן שהוא עשה את זה,
אבל הדולר היה אצלו יותר מ3.2 של היום. נניח 3.5 או אולי אפילו 3.8 אם היית לוקח הלוואה *** בדיוק בקריסה של מרץ 20.
בפועל, החוב שלו קטן כי הדולר ירד, הוא גם ארגן לעצמו ריבית נמוכה יותר.

אין לי מידע לגבי האם הריבית שלו היא פריים או קבועה.

נניח שזה היה הפוך? והדולר היה עולה ל4 כי הייתה לנו מלחמה בארץ?
החוב היה גדל במונחים שקליים.

על פניו, הדוד סאם הציף את המערכת בדולרים והאינפלציה משתוללת בארהב.
על-כן לחכות למשבר שירים את הדולר בארץ, לקחת הלוואה דולרית, העניינים יירגעו והדולר יירד שוב וכך גם החוב הדולרי במונחי שקלים..

ספקולציה וחומר להעשרה בלבד, אין לראות בזאת כהמלצה.

 

[חתול לילה]

על-כן לחכות למשבר שירים את הדולר בארץ, לקחת הלוואה דולרית, העניינים יירגעו והדולר יירד שוב וכך גם החוב הדולרי במונחי שקלים..

תזמון מט"ח.
ניסית פעם לעשות את זה בהצלחה? אני נכשל כל הזמן.
ראה פורקס.

 

[גרהם]

תזמון מט"ח.
ניסית פעם לעשות את זה בהצלחה? אני נכשל כל הזמן.
ראה פורקס.

ואם כבר להמר, אז שכל אחד יעשה את החשבון מה מסוכן לו יותר לפי נתוניו האישיים.
אצלי, התחזקות השקל כנראה לא תפגע בפרנסתי ישירות ומצד שני, אהנה מכוח קניה גדול יותר בחו"ל והוזלה מסויימת של מוצרים מיובאים.
היחלשות השקל, לעומת זאת, תביא להתייקרות חלק גדול מסל התצרוכת שלי והכנסתי לא צפויה לעלות.
לכן בחלק החשוף למטח, אני מרגיש בנוח עם חשיפה לדולר.

 

[ExeAction]

זה כמו לשאול מה יקרה לשער הדולר בתקופת ההלוואה אלא אם אני מפספס פה משהו(?)
כל נתוני האינפלציה/כוח קנייה וכו' מסוף מתכנסים ליחס בין 2 מטבעות והלך הרוח המקובל פה הוא שאין לדעת לאן זה ילך.

 

[יעקב 1]

כדאיות מינוף במטבע זר על פני מטבע מקומי נשמע כמו אנטי קורלטיבי לשאלה של השקעה במטבע זר. אם אתה חושב שזה חכם לקנות דולרים דרך קבע על מנת להגן עליך מאינפלציה אז הלוואה בדולרים אמורה להיות לא כדאית. אם אתה מאמין באחזקה של שקלים על פני דולרים, אז בוודאי שכדאי לקחת הלוואה בדולרים.
הדעה הרווחת בפורום היא שלא ניתן לדעת מראש מה עדיף.

זה כמו לשאול מה יקרה לשער הדולר בתקופת ההלוואה אלא אם אני מפספס פה משהו(?)
כל נתוני האינפלציה/כוח קנייה וכו' מסוף מתכנסים ליחס בין 2 מטבעות והלך הרוח המקובל פה הוא שאין לדעת לאן זה ילך.

לא, כי יש לך משאב (עבודה) שלא מושפע לרעה (בעקרון) מהאינפלציה השקלית/דולרית, אך כן מושפע לטובה מאינפלציה דולרית מבחינת יכולת ההחזר שלו בדולרים.
אין המדובר כאן בהימור איזה מהמטבעות יעלה או ירד.

טעיתי בחישוב. אם השקל ייחלש ב20% מול הדולר, זה ישקף שער יציג של 3.75 ולא של 3.60. אז החיסכון החודשי יהיה 693$, כלומר 48 חודשי עבודה כדי להחזיר את החוב.
@יעקב1111

נראה לי שלא טעית, כי הדוגמאות שדיברנו עליהן לא היו בהיחלשות של 20% מול המטבע השני, אלא בעליית המדד באותה המדינה, ומזה גזרנו את הירידה במטבע להמרה.

בכל מקרה לגוף הענין, תודה על תיקון הטעות ביחס למקרה של אי עקיבה בין רמת שכר לאינפלציה.
מה שלא פתור לי הוא האם רמות השכר והאינפלציה קורלטיביות זו לזו באופן כללי או לא.
באופן טבעי הייתי אומר שאי עליית השכר בשנות ה80 אינה נובעת מהאינפלציה אלא מירידת ערך העבודה משום מה באותן שנים, כמו שאם העגבניות לא היו מדביקות את פער האינפלציה הייתי מניח שמדובר בירידת ערך של עגבניות ולא כתוצאה מאינפלציה.

אם אכן, באופן כללי השכר עוקב אחרי האינפלציה בצורה מתואמת (ואגב, זה נוגע במיוחד למי שההכנסות שלו צמודות למדד מאיזו סיבה, הסכם/קיצבה וכדומה), תסכים איתי שעדיף המינוף הדולרי?