@סתם מישהו
הדוגמא שנתת מתייחסת לאדם שבנקודת זמן מסויימת באת יציאות לפרישה היה לו כנראה פי 10 מה שהוא צריך לפרישה
מן הסתם אדם כזה יכול לחיות עם 100% מניות ןשהתיק שלו יחתך ראלית גם ב 50%.
הטענה שלי היא ש 100% מיות כן.לא אינה רק עניין של קיבולת סיכון במובן הפסיכולוגי (אני אבהל כהתיק יחתך בחצי)
אלא גם תלויה מאוד בהוצאות המחייה של הפורש וביכולת הראלית שלו להתמודד עם תיק שיחתך לעומת ההסתברות שהארוע יקרה.
סימולציות מונטה קרלו של תיק 100% מול תיק 50/50 עם משיכה קבועה של 3.5% לפי שווי התיק בפרישה מראה
שבניגוד ל אינטואיציה שגלומה ב תוחלת הרווח ההסתברות של תיק 50/50 לשרוד 50 שנה הוא 99% אבל תיק 100% ישרוד באותה מידה בטווח של 10 שנים.
אין ספק שחציון התשואה של התיק 100% מנייות עדיף כל התיק המנייתי אבל נשאלת השאלה מה ימקסם את תזרים המזומנים הרצוי למשקיע לתקופה ארוכה.
זה לא קשור לתנודתיות רגעית, כמובן שאותן סימולציות מניחות הילוך אקראי ןמסתמכות על ביצועי העבר, אבל זה מלמד את הייתרון והחסרון שבתיק יונארי (רק מניות) לעמת מודל בינארי (שילוב של מניות עם אגח)
באופן ספציפי
@TunaGolem וגם
@Benjamin Willard הציגו תיקים שמנצלים סוג של אגחים ארוכים (בשוק האמריקאי)שבגלל מאפייני הקורלציה שלילית אפילו ב1% עד 10% מייצרים תשואה זהה (לעיתים עדיפה) על תיק 100% מניות תוך הפחתת תנודתיות
(תבדוק ZROZ או EDV לעומת SPY)
נושא הסיכון מושפע הרבהמיכולת ההשתכרות האלטרנטיבית והידוק החגורה של הפורש
אדם בן 35 שפורש יכול תוך 5/10 שנים אחרי הפרישה לבצע rollback מהפרישה או לצמצם הוצאות (לא תמיד ולא בקלות בהכרח תלוי גם במצבו המשפחתי ויכולת התעסוקה שלו)
אדם בן 67 מסיבות של עייפות מנטלית/בריאות לקויה (לא אישפוז סתם מחולת גיל הזהב) / אפליית גיל יתקשה להפחית הוצאות או להגדיל הוצאות בגיל 72-77, אלו לא קשיים מנטליים אלו קשיים אובייקטיבים ולכן ההמלתה של ואנגארד למשקיע ה ״ממוצע״ היא לאמץ בקווים כללים את עקרון 100% מניות פחות גיל בהתאמה למצב הבריאותי/תעסוקתי/הון צבור/משפחתי של חוסך.
בגלל שאני מכלילאת רשת הבטחון כחלק מתיק ההשקעות ומשתדל לעדכן אותה לפי השיקוליםהמשחתיים המערכתים לדעתי החלוקה של ואנגארד אפקטיבית די ראלית, מה גם שמבחינה של ״מתמטיקה שימושית״ ההבדל בין תיק 100% מניות ותיק 90% מניות (ביחוד עם האגח הם ארוכים כמו שציינתי לעיל) אינו בעל משמעות סטטיסטית.
וכמו שאמרתי אם ביום הפרישה לפורש (היםני או הישראלי) יש 61 מליון ש״ח, והוא אדם ממוצע בהוצאותיו כנראה הוא ישרוד גם עם התיק יפול ל 20 מליון ש״ח.
אני מאחל לעצמי שכשאגיע לפרישה יהיה לי 20 מליון ש״ח של נכסים, בינתים אני רק בדרך לשם.