למה יש כל הזמן אינפלציה?

[יוסף לוי]

אז כן, כולנו יודעים שאינפלציה (עליית מחירים) נגרמת בגלל שאמצעי התשלום שבידי הציבור מתרבים (עקב הדפסת כסף לדוגמה) וכו' וכו' אבל השאלה היא: למה יש כל הזמן אינפלציה? הרי לפי מה שידוע לי, האינפלציה השנתית בישראל היא 1%-3%, למה זה?

לפי מה שהבנתי, הממשלה {"בנק ישראל"} גורמת לזה כמובן. הנה המידע מתוך האתר של בנק ישראל: "תחום יציבות המחירים מוגדר כיעד אינפלציה שנתי - כיום 1 עד 3 אחוזים. ההחלטה על רמת הריבית לטווח הקצר הנדרשת כדי לעמוד ביעד האינפלציה שקבעה הממשלה היא באחריותו של בנק ישראל".

עכשיו השאלה היא, למה? למה הממשלה מעוניינת באינפלציה? נכון, זו אינפלציה ממש נמוכה, אבל למה היא עושה את זה בכלל? האם לא עדיף שהאינפלציה תהיה אפס?

עשיתי חיפוש בגוגל והגעתי לתגובה הזו:

" בניתוח כלכלי טהור, אינפלציה אינה רצויה כלל. יציבות מחירים לאורך זמן היא המצב הטוב ביותר. נוטים לקבל אינפלציה נמוכה כסוג של רע הכרחי משום שמצב כזה של אינפלציה "מבוקרת" אהוב מאוד על השלטון. אינפלציה היא למעשה מס מוסווה, המכונה בשפת הכלכלה "מס אינפלציוני". כשחוקי המשחק הכלכלי מאפשרים לאחד להדפיס כסף ולאחרים לא, פירוש הדבר שניתנה לאותו אחד (הממשלה בדוגמה שלנו) האפשרות להעביר משאבים מאותם אחרים לעצמו. זהו מס, אלא שלהבדיל ממסים אחרים הוא אינו נכלל בתקציב ונתון להשפעה ישירה של גחמות השלטון. אז שלא יבלבלו אתכם - המצב האידאלי הוא אינפלציה אפס. הצבת "יעד" חיובי כלשהו לאינפלציה, גם אם הוא נראה נמוך ממבט ראשון, אינה אלא משחק ציני של השלטון בנתיניו. "

בקצרה, הממשלה מרשה לעצמה להדפיס טיפה כסף מדי פעם ולהשתמש בו (לביטחון וכו'), וככה נוצר מעט אינפלציה. אז זה בעצם סוג של מס... הממשלה הורידה את שווי הכסף שלי ע"י כך שהיא ייצרה עוד כסף בשביל עצמה...

אז... זה נכון?

 

[adamshalev]

אינפלציה מעודדת צריכה. אם יש לך 1000 שח שאתה יודע שלשים אותם בבנק לשנה יגרום להם להיות שווים רק 970 שח, אתה תעדיף להשתמש בהם עכשיו. למשל לקנות איתם משהו או להשקיע אותם במשהו וזה טוב לכלכלה.
אפס אינפלציה מוריד את המוטיבציה הזאת, ודפלציה זה אסון כי זה יעודד אותך לחסוך לנצח ולא לצרוך כלום כי הכסף שווה יותר כל יום.
הכלכלה צריכה אינפלציה כדי לנוע קדימה.

 

[מרק עוגיות]

אינפלציה מעודדת צריכה

אני מכירה את הטענה הזאת אבל היא נשמעת לי לא מבוססת, בודאי שבגבהי אינפלציה של 1-3%. למשל, מוצרי טכנולוגיה רק הולכים ומוזלים כל הזמן. האם זה גורם לאנשים לחסוך לנצח ולעולם לא לקנות את המיקרוגל הבא שלהם? אנשים חוסכים כי הם צריכים את הכסף לעתיד, לא כי הוא יהיה שווה יותר בעתיד, הרי הם צריכים גם לחיות. לכל היותר, הם ידחו את קניית הרכב החדש בכמה חודשים אם ידוע שתהיה ירידה של 10% במסים, אבל לא יותר מזה.

@יוסף לוי אני לא חושבת שיש מישהו שיכול להגיד לך באופן ודאי אם זה נכון או לא בתור הסיבה היחידה לאינפלציה, אבל כן אפשר לומר שכשלממשלה אין אפשרות לייצר אינפלציה היא לפעמים באמת בצרות. זה מה שקרה ביוון: היו לה התחייבויות גדולות ביורו (למשל לפנסיות), וכיון שהיא לא שולטת במטבע היא לא יכלה לפחת אותו ולכן נתקעה עם החובות. זה גם קשור לעובדה שקל יותר מבחינה פסיכולוגית לפחת את המטבע מאשר לקצץ בשכר: אם הממשלה תנסה לקצץ בשכר במגזר הציבורי יהיו שביתות והפגנות, לעומת זאת שחיקת שכר בגלל אינפלציה יכולה להמשך הרבה מאד זמן לפני שקם קול זעקה.

 

[קפבלנקה]

מה שאדם שלו כתב להבנתי נכון ומבוסס.
אם נתעלם מכל מיני תהליכים שמשפיעים על מחירים בתחומים ספציפיים ונדבר בהכללה - אינפלציה מתונה מראה על כח קניה בריא הנובע מסממנים חיוביים. המחירים עולים כי לאנשים יש כסף לשלם. לאנשים יש כסף לשלם כי יש עליה בפריון, או בשכר העבודה. ככה המשק נע קדימה - ומייצר עוד שירותים ותשתיות ומוצרים, שבתורם מייצרים עוד הון אנושי משלם מיסים שצורך ומזין את המעגל ואת קופת המדינה.
כשבמשק יש קצת יותר כסף משירותים ומוצרים המשק משקיע יותר בפיתוח והתחדשות וטכנולוגיה. קיימת גם פניות כלכלית להשקיע תשומות ולבצע. זה כנראה משהו טוב.

 

[מרק עוגיות]

אינפלציה מתונה מראה על כח קניה בריא הנובע מסממנים חיוביים. המחירים עולים כי לאנשים יש כסף לשלם.

שוב לא ברור לי איך אפשר לומר זאת בכזאת נחרצות. יכול להיות שהמחירים עולים כי יש עליה בעלויות היצור, למשל מחירי המזון בעולם עולים, ואנשים עדיין משלמים כי הם חייבים לאכול. יכול להיות שהם חוסכים פחות מאשר קודם, זה לא בהכרח סממן חיובי.
זה נקרא supply side inflation (יש הרבה מקורות בגוגל) שהיא שונה מdemand-side inflation. הסוג הראשון לא מעיד על יכולת קניה משופרת ואינו סממן חיובי.
אגב באותו אופן supply side deflation זה דוקא סממן חיובי, למשל שיפרו את יכולות היצור לכן ירדו המחירים, בניגוד לdemand-side inflation שמעיד על מחסור בכסף אצל הצרכנים.

 

[David]

אחת התועלות מאינפלציה זה גמישות כלפי מטה של שכר ומחירים שנומנילית נוטים להיות קשיחים כלפי מטה. הגמישות הזו עוזרת לשוק להגיב נכון יותר לשינויים, למשל כשהאבטלה עולה, השוק יוכל בקלות להגיב בקיפאון נומינלי בשכר וכך לתמוך בביקוש לעובדים.

 

[יוסף לוי]

מה שאדם שלו כתב להבנתי נכון ומבוסס.
אם נתעלם מכל מיני תהליכים שמשפיעים על מחירים בתחומים ספציפיים ונדבר בהכללה - אינפלציה מתונה מראה על כח קניה בריא הנובע מסממנים חיוביים. המחירים עולים כי לאנשים יש כסף לשלם. לאנשים יש כסף לשלם כי יש עליה בפריון, או בשכר העבודה. ככה המשק נע קדימה - ומייצר עוד שירותים ותשתיות ומוצרים, שבתורם מייצרים עוד הון אנושי משלם מיסים שצורך ומזין את המעגל ואת קופת המדינה.
כשבמשק יש קצת יותר כסף משירותים ומוצרים המשק משקיע יותר בפיתוח והתחדשות וטכנולוגיה. קיימת גם פניות כלכלית להשקיע תשומות ולבצע. זה כנראה משהו טוב.

לפי מה שהבנתי, אתה אומר שבגלל שיש עליה בפריון, אז הצריכה גודלת (=הביקוש גודל) ולכן המחירים עולים (=אינפלציה). אבל לפי מה שידוע לי, כשיש עליה בפריון אז המחירים דווקא יורדים. הרי אם יש שיטה לייצר משהו ע"י שימוש בפחות משאבים, הייצרנים יורידו את המחירים (במקרה שיש תחרות כמובן)...

אז אני לא בטוח שהבנתי אותך נכון

 

[123W]

פתרת כבר את בעיות הקפיטליזם?

חייב להודות שזה משהו שאף פעם לא הבנתי.

הגדלת היצע הכסף זה כורח המציאות. למה לעשות את זה בקצב שמוביל לעליית מחירים כללית? לא ברור לי.

 

[יוסף לוי]

פתרת כבר את בעיות הקפיטליזם?

חח אני כבר די בטוח שהצלחתי, אבל אף-אחד לא רוצה ליישם את זה

 

[יוסף לוי]

אינפלציה מעודדת צריכה

אני לא חושבת שיש מישהו שיכול להגיד לך באופן ודאי אם זה נכון או לא

אינפלציה מתונה מראה על כח קניה בריא

אחת התועלות מאינפלציה זה גמישות כלפי מטה של שכר

חייב להודות שזה משהו שאף פעם לא הבנתי

אני חושב שאם נבין את השיטה בה הממשלה גורמת לאינפלציה - כך נדע מה המניע שלה. כי לפי מה שהבנתי, הממשלה לא גורמת לאינפלציה ע"י הדפסת כסף, אלא ע"י שינוי הריבית או משהו כזה (לא בדיוק הבנתי איך).ואם זו אכן הדרך בה גורמת לאינפלציה, זה מוכיח שהיא לא עושה את זה כדי שלה יהיה יותר כסף ("מס"), אלא מסיבות אחרות.

וגם זה נשמע לי מוזר באמת. הרי אם היא רוצה ליצור טיפה אינפלציה, למה היא פשוט לא מדפיסה טיפה כסף? ככה גם היווצר טיפה אינפלציה (כמו שהיא רוצה), וגם יהיה לה עוד כסף (הכסף שהיא הדפיסה) בו היא יכולה להשתמש כרצונה.

אני חושב שאם נבין את זה (=איך הממשלה יוצרת אינפלציה ולמה דווקא בשיטה הזו), נדע את המניע האמיתי של הממשלה ליצור אינפלציה.

 

[123W]

אני חושב שאם נבין את השיטה בה הממשלה גורמת לאינפלציה - כך נדע מה המניע שלה. כי לפי מה שהבנתי, הממשלה לא גורמת לאינפלציה ע"י הדפסת כסף, אלא ע"י שינוי הריבית או משהו כזה (לא בדיוק הבנתי איך).ואם זו אכן הדרך בה גורמת לאינפלציה, זה מוכיח שהיא לא עושה את זה כדי שלה יהיה יותר כסף ("מס"), אלא מסיבות אחרות.

וגם זה נשמע לי מוזר באמת. הרי אם היא רוצה ליצור טיפה אינפלציה, למה היא פשוט לא מדפיסה טיפה כסף? ככה גם היווצר טיפה אינפלציה (כמו שהיא רוצה), וגם יהיה לה עוד כסף (הכסף שהיא הדפיסה) בו היא יכולה להשתמש כרצונה.

אני חושב שאם נבין את זה (=איך הממשלה יוצרת אינפלציה ולמה דווקא בשיטה הזו), נדע את המניע האמיתי של הממשלה ליצור אינפלציה.

קרא על השיטה המוניטרית, וזה
https://en.m.wikipedia.org/wiki/Money_supply

 

[רוני]

אז כן, כולנו יודעים שאינפלציה (עליית מחירים) נגרמת בגלל שאמצעי התשלום שבידי הציבור מתרבים (עקב הדפסת כסף לדוגמה) וכו' וכו' אבל השאלה היא: למה יש כל הזמן אינפלציה? הרי לפי מה שידוע לי, האינפלציה השנתית בישראל היא 1%-3%, למה זה?

לפי מה שהבנתי, הממשלה {"בנק ישראל"} גורמת לזה כמובן. הנה המידע מתוך האתר של בנק ישראל: "תחום יציבות המחירים מוגדר כיעד אינפלציה שנתי - כיום 1 עד 3 אחוזים. ההחלטה על רמת הריבית לטווח הקצר הנדרשת כדי לעמוד ביעד האינפלציה שקבעה הממשלה היא באחריותו של בנק ישראל".

עכשיו השאלה היא, למה? למה הממשלה מעוניינת באינפלציה? נכון, זו אינפלציה ממש נמוכה, אבל למה היא עושה את זה בכלל? האם לא עדיף שהאינפלציה תהיה אפס?

עשיתי חיפוש בגוגל והגעתי לתגובה הזו:

" בניתוח כלכלי טהור, אינפלציה אינה רצויה כלל. יציבות מחירים לאורך זמן היא המצב הטוב ביותר. נוטים לקבל אינפלציה נמוכה כסוג של רע הכרחי משום שמצב כזה של אינפלציה "מבוקרת" אהוב מאוד על השלטון. אינפלציה היא למעשה מס מוסווה, המכונה בשפת הכלכלה "מס אינפלציוני". כשחוקי המשחק הכלכלי מאפשרים לאחד להדפיס כסף ולאחרים לא, פירוש הדבר שניתנה לאותו אחד (הממשלה בדוגמה שלנו) האפשרות להעביר משאבים מאותם אחרים לעצמו. זהו מס, אלא שלהבדיל ממסים אחרים הוא אינו נכלל בתקציב ונתון להשפעה ישירה של גחמות השלטון. אז שלא יבלבלו אתכם - המצב האידאלי הוא אינפלציה אפס. הצבת "יעד" חיובי כלשהו לאינפלציה, גם אם הוא נראה נמוך ממבט ראשון, אינה אלא משחק ציני של השלטון בנתיניו. "

בקצרה, הממשלה מרשה לעצמה להדפיס טיפה כסף מדי פעם ולהשתמש בו (לביטחון וכו'), וככה נוצר מעט אינפלציה. אז זה בעצם סוג של מס... הממשלה הורידה את שווי הכסף שלי ע"י כך שהיא ייצרה עוד כסף בשביל עצמה...

אז... זה נכון?

התשובה פשוטה, עודף הביקוש גורם לעליית מחירים בשוק החופשי.

עודף הביקוש יכול להיווצר כתוצאה ממחסור במוצר מסוים, מריבית נמוכה המעודדת צמיחה,
וגם מעליית השכר במשק או הורדת המיסוי והגדלת ההכנסה הפנויה....

 

[יוסף לוי]

התשובה פשוטה, עודף הביקוש גורם לעליית מחירים בשוק החופשי.

עודף הביקוש יכול להיווצר כתוצאה ממחסור במוצר מסוים, מריבית נמוכה המעודדת צמיחה,
וגם מעליית השכר במשק או הורדת המיסוי והגדלת ההכנסה הפנויה....

נו.. אני לא רואה איך זה עולה על השאלה "למה יש כן הזמן אינפלציה?"
הרי האם כל הזמן נוצר מחסור במוצרים? האם תמיד הריבית יורדת? האם תמיד השכר במשק עולה? האם תמיד המס יורד?

בכל מקרה, אני לא רואה איך עליית השכר במשק גורם לאינפלציה. הרי אם השכר של כולם עולה סימן שהעסקים (והחברות והמפעלים) מצאו שיטה לחסוך בעלויות שלהם (לדוגמה: הם חשבו על דרך לייצר את המוצרים שלהם. עם משאבים אחרים, זולים יותר). ואז אין סיבה שהמחירים יעלו, אלא אם כבר - הפוך. ואם אתה מדבר על מצב שהשכר במשק עלה ע"י העלאת שכר המינימום וכדומה - אז גם אין סיבה שהמחירים יעלו, שהרי הביקוש לא גדל. כי אלמלא העלאת שכר המינימום - הכסף הזה היה נשאר אצל בעלי העסקים (שהיו משתמשים בכסף הזה כדי לצרוך דברים, ולהשקיע). אז הביקוש לא גדל, אלא רק החליף ידיים. כי אם לא היית מעלה את גובה המשכורות של השכירים, הכסף הזה היה נשאר אצל בעלי העסקים (והם היו משתמשים בו כדי לצרוך, וכו').

ואם תגיד לי (בעצם... אמרת את זה כבר) שעליית המחירים התמידית נגרמת עקב מחסור תמידי במשאבים שהולך וגודל, אני אענה לך: זה אולי נכון שהמשאבים הולכים ומתרוקנים כל הזמן, אבל מצד שני אנחנו כל הזמן עולים על שיטות חדשות של "איך ליצור מוצרים ע"י שימוש בפחות משאבים" ועוד כל מינה שיטות יעילות... אז המחירים דווקא צריכים לרדת (כמו שבאמת קורה. פעם, מחשב היה עולה מיליונים. וכו' וכו'). לכן אני חושב שהממשלה דואגת לעלות את המחירים (ליצור אינפלציה), וזה לא היה קורה אם היא לא הייתה מתערבת.

 

[יוסף לוי]

קרא על השיטה המוניטרית, וזה
https://en.m.wikipedia.org/wiki/Money_supply

קראתי. מה הייתי צריך לגלות?

 

[קפה שחור]

אנחנו כל הזמן עולים על שיטות חדשות

מי זה אנחנו?
"לעלות" על השיטות עולה כסף - מחקר ופיתוח וזה מתומחר במחיר המוצר אשר נמכר ב"יוקר"

 

[ETL]

להבנתי אינפלציה בריאה היא כזאת שמתואמת בגודל ובכיוון עם קצב גידול האוכלוסייה (ואויל מעט יותר כדי להעיד על צמיחה כלכלית). הלוגיקה אומרת שאם האוכלוסייה גדלה בממוצע ב-2% בשנה, זה מוביל לגידול ממוצע של 2% בביקושים של כלל המוצרים במשק. זה בתורו מוביל לעליית מחירים דומה כדי לאזן את הביקוש.

 

[האופטימית]

רק חייבת לציין לצורך הדיון שהאינפלציה בישראל בשנים האחרונות לא ממש קיימת. היעד של בנק ישראל הוא אכן בין 1%-3% בשנה אבל זה לא מה שקורה בפועל.

"ההערכות בשוק ההון ובבנק ישראל הן שהאינפלציה תעמוד השנה על 0.3%‑0.5% - השנה הרביעית ברציפות שבה האינפלציה שלילית או כמעט אפסית. ב־2014 האינפלציה היתה שלילית ברמה של 0.2%, שנה לאחר מכן עמדה על מינוס 1% ובשנה שעברה שוב שלילית ברמה של 0.2%. מתחילת 2017 האינפלציה עומדת על 0.2% וב־12 החודשים האחרונים היא שלילית ברמה של 0.1%."

https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3721342,00.html

למרות שזו בהחלט יכולה להיות טעות מדידה כי למיטב הבנתי, מדד המחירים לצרכן לא לוקח בחשבון מחירי דיור אלא שכירות שלא עלתה בקצב המטורף שמחירי הדירות עלו בו.

בתכלס, אנחנו רואים את זה בכיס שלנו. מחירי התקשורת והאינטרנט ירדו, מחירי הדלק ירדו (למרות המיסוי הגבוה שמתעקשים להוסיף) השקל התחזק ומחירי הטיסות והנופשים בחו"ל ירדו פלאים. גם האפשרות להזמין כל הזמן מוצרים זולים מחו"ל דרך אתרים למיניהם אפשרה להוריד הוצאות.

 

[Osterreicher]

אינפלציה (עלייה כללית במחירים) מתרחשת כאשר הכמות אמצעי התשלום המצרפית במשק גדלה.

עליית מחירים יכולה להתפתח במספר תעשיות מסוימות עקב עלייה בעלות הייצור כתוצאה למשל ממחסור במוצר גלם מסוים.
אך זו היא רק עליית מחירים במגזר מסויים במשק ואינה תקפה לכלל.

הסיבה שיש אינפלציה תמידית (נכון כתבה @האופטימית שבשנים האחרונות היא כמעט ואיננה קיימת בישראל, או פשוט איננה באה לידי ביטוי במדד) היא שבנק ישראל בחסות המדינה מגדיל באופן קבוע את כמות הכסף במדינה.

אני מקבל בהחלט שאינפלציה מתונה מעודדת צריכה. אך זו איננה הצריכה המגדילה את גבול האפשרויות של המשק, אלא חיסכון והשקעה (כל הקייסיאנים על רגלים עכשיו ).

היו תקופות ארוכות מאוד בעולם, כאשר המערכת המוניטרית הייתה מובססת על תקן חד או דו מתכתי, בהן מחירים נפלו באופן הדרגתי ומשמעותי לאורך השנים.
אין הדבר מעיד על חולשה כלכלית, ההפך! זו היא תוצאה של שיפור בתהליכי ייצור, גידול במוצר המצרפי ושימור על כמות יציבה של הכסף במשק.

כסף הוא סחורה כמו כל סחורה אחרת בשוק, יש לו ביקוש והיצע ומחירו יישתנה בהתאם ויבוא לידי ביטוי במחירם של מוצרים ,שירותים ושער הריבית (בתנאי שהוא נקבע ע"י השוק). אך השוני הוא שהוספה של כסף, אם כתוצאה של גילוי מכרה זהב או הדפסת שטרות, אינו מגדיל את עושר במשק.
הוא גורם אך ורק לירידה בערך הראלי של הכסף. כלומר, שניתן לקנות פחות ופחות מוצרים ושירותים בעזרת יחידה מוניטרית.

 

[123W]

אינפלציה (עלייה כללית במחירים) מתרחשת כאשר הכמות אמצעי התשלום המצרפית במשק גדלה.

לא נכון....

 

[Osterreicher]

לא נכון....

אוקיי... בוא תסביר.

כדאי שלא יאשימו אותי בנטייה להעדפת האסכולה האוסטרית, הנה ערך "אינפלציה" מוויקפידה:
"אִינְפְלַצְיָה היא מונח כלכלי המתאר תהליך של עלייה כללית ומתמשכת של רמת המחירים במדינה או בשוק מסוים.

תופעת האינפלציה בהגדרתה היא עליית מחירים, כלומר ירידה מתמשכת בערכו של המטבע המקומי. כוח הקנייה של המטבע פוחת, משמע התמורה המתקבלת עבור כל יחידת מטבע הולכת וקטנה. כמו כן תופעה המכונה "פיחות מתמשך" מתארת את ירידת ערכו של המטבע בהשוואה למטבעות של מדינות אחרות בהן שיעורי האינפלציה נמוכים יותר. עם זאת, כיוון ששער החליפין (ערכו של כל מטבע ביחס למטבעות אחרים) מושפע גם מגורמים נוספים, לא תמיד רואים קשר ישיר בין האינפלציה לשער החליפין."

גורמים:
"
לדעת רוב הכלכלנים, אינפלציה מתרחשת בעקבות גידול חריג בהיקף אמצעי התשלום העומד לרשות הציבור, מעל ומעבר לגידול בייצור ובזרימת השקעות ממקורות חוץ. הגורם המפקח על אמצעי התשלום הוא בדרך כלל המדינה באמצעות הממשלה או הבנק המרכזי. ברוב ארצות העולם מקובל שהמדינה היא היחידה המוסמכת להדפיס שטרות כסף ומטבעות, והיא אמורה לפקח על מתן אשראי והלוואות בידי גורמים פרטיים. אינפלציה יכולה להיגרם גם כתוצאה ממחסור חמור בסחורות, בפרט במוצרים חיוניים, כשהיקף אמצעי התשלום נותר יציב ולא מצטמצם.

במהלך המאה ה-20 התגבשה בקרב הכלכלנים התובנה כי פער זה בין כמות הכסף לכמות הסחורות והשירותים נובע מהגדלה מתמשכת של היצע הכסף. מילטון פרידמן בספרו "ההיסטוריה המוניטרית של ארצות הברית" קבע כי "אינפלציה היא תמיד ובכל מקום תופעה מוניטרית", כלומר תופעה הקשורה בכמות הכסף במשק ולא בגורמים חיצוניים כמו יכולת הייצור של המשק. תופעה זו נובעת מכך שהסמכות להדפיס כסף נתונה בידי הממשלה, ובמצבים כמו מלחמה או אי–יציבות פוליטית הממשלה תתפתה להדפיס כסף רב כדי להעשיר את קופתה, על אף שהתוצר של המשק לא גדל באותו הקצב. במצב כזה, באופן טבעי תתקיים עלייה מתמדת בכמות הכסף בלא שהעלייה בכמות התוצר תשיג אותה. בעקבות כך גורסים כלכלנים אלה כי יש ליטול את הסמכות להדפיס כסף מהממשלה ולהותירה בידי הבנק המרכזי שיפעל באופן עצמאי."