חוק הרווחים הכלואים

[kaparik]

נכון, החלק היחסי שמעל 25% יצורף להכנסות האישיות של הבעלים וישולם מס שולי.
כשתמשוך אותו מהחברה, לא תשלם מס נוסף.

אז מה למעשה מבחינת מס עשו פה, אם לא משלמים מס נוסף על מה שמעל 25% רווח, זה נשאר עדיין 50% (בכללי אני מדברת, כן)

רק שאבין, חוזרת לחישוב:
- 500K רווח (מתוך 1M, קרי 50%)
- 25% - שילמתי מס חברות 23% ואז משכתי דיבידנד, שילמתי מס דיבנדנד - לפי חישוב קודם, בוא נניח זה כמעט 50% במצטבר (דו שלבי) (134750 ללא יסף)
- מעל 25% - שילמתי FLAT מס של 50% כי זה מיוחס אלי כ"אישי" - שילמתי עליו לפי שולי (עד 50% נניח). אז גם פה 50%, אז לא באמת "הפסדתי" מס אם כך . במיוחד שצריך לראות מה שכר באותה שנה כי אולי מדרוג מס לא יגיעו ל50%.

אז מה הם מרוויחים פה אם כך, רק "בכוח" שתשלם מס על רווחיות עודפת מעל 25% (דרך מסלול "אישי")?

ואיפה ראית שאין תשלום מס נוסף - בגלל שזה יוחס לאישי ו"מצטרף" לשכר שלו?

 

[kaparik]

מס יסף החדש הוא על הכנסה שאינה מיגיעה אישית מעל 721,560₪.
לכן לא מחייב שבכלל תגיעי אליו.

הבנתי, הסבר מצוין לגבי מס יסף החדש

 

[MarketTimer]

אז מה למעשה מבחינת מס עשו פה, אם לא משלמים מס נוסף על מה שמעל 25% רווח, זה נשאר עדיין 50% (בכללי אני מדברת, כן)

רק שאבין, חוזרת לחישוב:
- 500K רווח (מתוך 1M, קרי 50%)
- 25% - שילמתי מס חברות 23% ואז משכתי דיבידנד, שילמתי מס דיבנדנד - לפי חישוב קודם, בוא נניח זה כמעט 50% במצטבר (דו שלבי) (134750 ללא יסף)
- מעל 25% - שילמתי FLAT מס של 50% כי זה מיוחס אלי כ"אישי" - שילמתי עליו לפי שולי (עד 50% נניח). אז גם פה 50%, אז לא באמת "הפסדתי" מס אם כך . במיוחד שצריך לראות מה שכר באותה שנה כי אולי מדרוג מס לא יגיעו ל50%.

אז מה הם מרוויחים פה אם כך, רק "בכוח" שתשלם מס על רווחיות עודפת מעל 25% (דרך מסלול "אישי")?

ואיפה ראית שאין תשלום מס נוסף - בגלל שזה יוחס לאישי ו"מצטרף" לשכר שלו?

אכן, בכוונה אין הבדל בין המס שאתה משלם אם אתה מושך דיבידינד למס השולי מיגיעה אישית.
כי המטרה לא היתה להעלות את שיעור המס.
המטרה היתה למנוע מצב בו אתה משלם 23% מס חברות ואז לעולם לא מושך את הדיבידנד ולא משלם שום מס נוסף (מכאן השם "רווחים כלואים") כך ששיעור המס הוא רק 23% לעומת 50% אצל שכירים ועוסקים מורשים.

 

[amit]

המטרה היתה למנוע מצב בו אתה משלם 23% מס חברות ואז לעולם לא מושך את הדיבידנד ולא משלם שום מס נוסף (מכאן השם "רווחים כלואים")

הבעיה היא שמתייחסים לרווח ככלוא בתקופת זמן קצרה. למה לא לחכות 7 שנים כדי להכריז על רווח ככלוא? זה ממש פוגע בהתנהלות העיסקית.

 

[yossik]

הבעיה היא שמתייחסים לרווח ככלוא בתקופת זמן קצרה. למה לא לחכות 7 שנים כדי להכריז על רווח ככלוא? זה ממש פוגע בהתנהלות העיסקית.

מסכים.
לדעתי זה יגביל חברות מתכנון ארוך טווח - פיתוח, אסטרטגיה, R&D ועוד.
כל כסף שמחולק לקראת סוף שנת כספים יגביל את החברות מהשקעות עתידיות.
עסק קטן ישאר קטן, בינוני ישאר בינוני וגדול יעבור למדינה אחרת.
בגדול, זה חוק רע למדינה שזועקת לצמיחה כלכלית וצרות עין של משרד האוצר שמונע ע"י עסקנים קטנים כי המומחים כבר נטשו ונוטשים את משרד האוצר.
מעניין מה דעתה של @הסולידית

 

[גל נ]

עסק קטן ישאר קטן, בינוני ישאר בינוני וגדול יעבור למדינה אחרת.

עסקים גדולים מוחרגים מהחוק. מעל מחזור של 30 מיליון אם אני זוכר נכון

 

[ירח אפל]

עסקים גדולים מוחרגים מהחוק. מעל מחזור של 30 מיליון אם אני זוכר נכון

מוחרגים מסעיף 62א, אבל לא מוחרגים מסעיף 77 וסעיפי 81

 

[amit]

מסכים.
לדעתי זה יגביל חברות מתכנון ארוך טווח - פיתוח, אסטרטגיה, R&D ועוד.
כל כסף שמחולק לקראת סוף שנת כספים יגביל את החברות מהשקעות עתידיות.
עסק קטן ישאר קטן, בינוני ישאר בינוני וגדול יעבור למדינה אחרת.
בגדול, זה חוק רע למדינה שזועקת לצמיחה כלכלית וצרות עין של משרד האוצר שמונע ע"י עסקנים קטנים כי המומחים כבר נטשו ונוטשים את משרד האוצר.
מעניין מה דעתה של @הסולידית

היא בטוח נגד.

 

[MarketTimer]

הבעיה היא שמתייחסים לרווח ככלוא בתקופת זמן קצרה. למה לא לחכות 7 שנים כדי להכריז על רווח ככלוא? זה ממש פוגע בהתנהלות העיסקית.

נכון
אבל מצד שני לא מחייבים לחלק את כל הרווח אלא רק 5% כל שנה, אז בממוצע זה כמו לחכות 10 שנים ואז לחייב לחלק הכל בבת אחת.

 

[אורי ג.]

אבל מצד שני לא מחייבים לחלק את כל הרווח אלא רק 5% כל שנה, אז בממוצע זה כמו לחכות 10 שנים ואז לחייב לחלק הכל בבת אחת.

5% רק ב2025 ו6% לאחר מכן.

 

[amit]

מה קורה אם חברה א מחזיקה את חברה ב ,
חברה א מחלקת דיבידנד שהוא פטור .
חברה ב שומרת על ריווחיות נמוכה מ25% , כך שהיא תוחרג מהחוק.

 

[ירח אפל]

מה קורה אם חברה א מחזיקה את חברה ב ,
חברה א מחלקת דיבידנד שהוא פטור .
חברה ב שומרת על ריווחיות נמוכה מ25% , כך שהיא תוחרג מהחוק.

עבור כל חברה צריך לעשות חשבון לפי הוראות החוק, אבל צריך לבדוק מה המעמד שלה, משפחתית, מעטים רגילה, פרטית, ציבורית וכן הלאה.

אבל בלי קשר, איך הגעת למסקנה שדיבידנד פטור?

 

[ישראלי.עברי]

מה קורה אם חברה א מחזיקה את חברה ב ,
חברה א מחלקת דיבידנד שהוא פטור .
חברה ב שומרת על ריווחיות נמוכה מ25% , כך שהיא תוחרג מהחוק.

בהמשך לזה, אם למשל 6 רו"ח שהיו שותפים ולכל אחד הייתה חברה משלו שאליה משך את התקבולים שמגיעים לו, מתאגדים יחד לחברה אחת שיש בה 6 בעלי מניות (בעלי המניות הן החברות של כל אחד מהרו"ח), אז החברה כבר לא נחשבת חברת מעטים ושינוי החוק החדש לא יחול עליה?

 

[ירח אפל]

מתאגדים יחד לחברה אחת שיש בה 6 בעלי מניות (בעלי המניות הן החברות של כל אחד מהרו"ח), אז החברה כבר לא נחשבת חברת מעטים

כדי לא להיות חברת מעטים, מינימום החברים הוא 10, אבל יכול להיות מצב של 100 חברים ועדיין תעמוד בתנאים להגדרה חברת מעטים.
וכן אם הם יתאגדו בחברה שאינה חברת מעטים, אז התיקון הזה לא יחול עליהם.

 

[kaparik]

עבור כל חברה צריך לעשות חשבון לפי הוראות החוק, אבל צריך לבדוק מה המעמד שלה, משפחתית, מעטים רגילה, פרטית, ציבורית וכן הלאה.

אבל בלי קשר, איך הגעת למסקנה שדיבידנד פטור?

נראה לי שכוונה פה שמשיכה של דיבידנד בין חברות - פטור ממס, חברת בת שלמה 23%, מעבר כסף בין חברת בת ואם אין מס, רק אם אחרי זה בעלי מניות בחברת אם רוצות למשוך כסף, אז יש דיבינד על יחיד (דירקטורים)

 

[kaparik]

כדי לא להיות חברת מעטים, מינימום החברים הוא 10, אבל יכול להיות מצב של 100 חברים ועדיין תעמוד בתנאים להגדרה חברת מעטים.
וכן אם הם יתאגדו בחברה שאינה חברת מעטים, אז התיקון הזה לא יחול עליהם.

לפי סעיף 76 לפקודת מס הכנסה חברת מעטים היא חברה בשליטת 5 בני אדם לכל היותר. בהקשר לחוק זה, "בן אדם" מבחינה משפטית כולל גם אדם וקרובו, אדם ובא כוחו, שותפים בשותפות, חברה וחבר בני אדם. מכאן שבפועל יכול שתהא חברת מעטים שהשליטה המעשית בה נחלקת בין למעלה מ-5 אנשים.
(ויקיפדיה)

מה כוונה אבל בשליטה - שיש 5 בעלי מניות, או 5 דיקטורים, שלא כולם מחזיקים במניות?

 

[ירח אפל]

מה כוונה אבל בשליטה - שיש 5 בעלי מניות, או 5 דיקטורים, שלא כולם מחזיקים במניות?

שליטה היא אחזקה במעל 50%, או בזכויות
כלומר ההגדרה אומרת, חברת ש־5 בני אדם מחזיקים במעל 50%.
זה יכול להיות בכל אחת מהאפשרויות: אחזקה בהון, במניות, בזכויות הצבעה, בזכויות לקבל רווחים ועוד.

 

[kaparik]

שליטה היא אחזקה במעל 50%, או בזכויות
כלומר ההגדרה אומרת, חברת ש־5 בני אדם מחזיקים במעל 50%.
זה יכול להיות בכל אחת מהאפשרויות: אחזקה בהון, במניות, בזכויות הצבעה, בזכויות לקבל רווחים ועוד.

איך זה עובד נניח אם יש 6 אנשים שכל אחד מחזיק 16.66%, זה מוציא אותם מהגדרה?

 

[ירח אפל]

איך זה עובד נניח אם יש 6 אנשים שכל אחד מחזיק 16.66%, זה מוציא אותם מהגדרה?

בהחלט לא מוציא מההגדרה.
ניקח 5 מבין המחזיקים, יש להם ביחד 84 אחוזים.
84% זה יותר מ־50%?
כן, כלומר מצאנו 5 יחידים שיש להם שליטה בחברה, מכאן יוצא שזו חברת מעטים.

 

[kaparik]

בהחלט לא מוציא מההגדרה.
ניקח 5 מבין המחזיקים, יש להם ביחד 84 אחוזים.
84% זה יותר מ־50%?
כן, כלומר מצאנו 5 יחידים שיש להם שליטה בחברה, מכאן יוצא שזו חברת מעטים.

אתה יכול בבקשה לתת דוגמה של חלוקת % לא של חברת מעטים? כי אם אני מבנהן נכון, אם יש 2 דירקטורים שאחד מחזיק 60%, שני 40%, זה גם נופל בהגדרה? אז מה לא נופל בהגדרה? לפי הבנתי צריך שכל אחד יחזיק % קטן מאד - נניח 11 אנשים עם 9.1% כל אחד, זה כבר לא מעטים? אז אם כך, הרבה חברות שגם אם יש שם 100 עובדים, אבל כוח מוחזק בריכוזיות גבוהה - זו חברת מעטים, ומה שיכול להוציא אותם מתשלום מס הזה רק מחזור מעל 20 מיל'? אני קצת מבולבלת. זה המון חברות שנופלות הגדרה הזו, ואם הם מתחת למחזור של 20M, הם ב"רשת"?