הצעת חוק לתיקון דיני העבודה

[איניגו מונטויה]

אם כבר יש כאן דיונים רבים על הצעות חוק שאינן כלכליות (לכן פחות רלוונטיות לפורום הזה),
החלטתי לנסות לפתוח דיון על הצעת חוק כלכלית במהותה.

ח"כ רוטמן העלה הצעת חוק (שכבר הועלתה בעבר) לתיקון דיני העבודה.
הכתבה בכלכליסט כאן, ומצאתי גם את ההצעה המלאה באתר הכנסת.

ההצעה כוללת מספר רב של נקודות שונות, ומקריאה שלהן -
נראה שאם ההצעה תעבור, התרומה למשק תהיה רבה מאוד.

כמה נקודות מתוך ההצעה עצמה:

סכסוכים שתכליתם למנוע מהריבון לקדם מדיניות, או שתכליתם לסכל תחרות במשק – בין בשיתוף פעולה עם המעסיק ובין אם לאו – לא יחשבו סכסוכי עבודה ברי תוקף.

לפי החוק המוצע, אין המדינה מתפקדת כמעסיק ואין להטיל עליה חובות של מעסיק, אלא אם היא מוגדרת כמעסיקה הישירה של העובדים. החלטות הנוגעות למדיניות שיש בהן השפעה ממשית על תנאי עבודתם של עובדים אינן מחייבות את המדינה במשא ומתן אשר בו מתחייב המעסיק הישיר. התיקון המוצע מצמצם את יכולתן של קבוצות לחץ קטנות לעצור מדיניות שמבקשת להטיב עם כלל הציבור.

שביתה שלא הוכרזה כדין ולא ננקטה בתום-לב תחייב באחריות את מבצעיה ויוזמיה. במקרה שנגרם נזק עקב שביתה הנוגדת את הקבוע בחוק, כל נפגע יהיה רשאי לתבוע את הנזק מהאחראים.

ההודעה על סכסוך עבודה לקראת שביתה תכלול את העניינים שבסכסוך ואת התנאים שבמילואם תתייתר השביתה. מטרת הדרישה היא לדאוג שהעניינים שבסכסוך לא ישמשו כתירוץ לשביתה אלא כבסיס להידברות בתום-לב במתווה מעשי לפתרון הסכסוך

ואחרון חביב, מוצע לבטל את האגודות העות'מניות (שחובות הפיקוח והשקיפות שלהן חלשות, ושברובן מצפצפות אפילו על התקנות הקיימות).

יהיה על כל אגודה עות'מנית לבחור האם להפוך לחברה לתועלת הציבור ואם לא תעשה כן תהיה לעמותה לכל דבר ועניין.

נשמע לי כמו חוק שכבר מזמן היה צריך להתעדכן - הזוי שבכלל יש חוקים מימי הטורקים שאי אפשר לשנות.

מה דעתכם?

 

[איניגו מונטויה]

נקודות נוספות שלא הזכרתי למעלה כוללות גם התייחסות לארגוני עובדים.
למשל:

הבטחת הוגנות ביחסים שבין עובדים לארגוני עובדים -
ארגון עובדים המוגדר כארגון יציג שאיגד שליש מעובדי מקום העבודה או למעלה מכך רשאי לגבות כיום דמי טיפול מכלל העובדים שאינם חברים בו. כספים אלה מועברים ישירות לקופת ארגון העובדים ולא לנציגות העובדים במקום העבודה. מטרת כספים אלה היא לממן את פעילות הארגון הקשורה בהטבה עם כלל העובדים במקום העבודה.

לכן מוצע לקבוע כי כספים אלה יוכלו לשמש את הארגון לצרכים אלה בלבד וכי הגבייה תוגבל לסכום מקסימאלי לקיום חובות הארגון כלפי העובדים שאינם חברים בו. הגביה תיעשה בהסכמת העובדים. משום שמטרת דמי הטיפול היא הטבה עם העובדים, מן הנמנע לגבות אותם מעובדים המתנגדים לכך.

במקרה שכזה תוענק לעובד רשות להימנע לחלוטין מתשלום דמי הטיפול אך במקביל יוחרג העובד מההסכם הקיבוצי המיוחד עליו חתם הארגון היציג כדי לא להטיל על הארגון חובה לספק שירות עבור מי שנמנע לחלוטין מנשיאה בעלויות.

משום שדמי טיפול נגבים ככספי ציבור של העובדים לטובת ארגון עובדים כמס המוטל עליהם מתוקף הסכם קיבוצי עליו אין הם חותמים במישרין, ארגון עובדים הגובה דמי טיפול יחוייב בסטנדרט גבוה של שקיפות ויוכפף לחוק חופש המידע כרשות ציבורית.

כאן אני חושב שההצעה לא הולכת רחוק מספיק...

כל הנושא של איגוד עובדים נשמע לי כמו משהו ששייך למדינה טרום-דמוקרטית,
שבה יכולת האכיפה של המדינה עצמה חלשה, וההגנות על זכויות האזרח אינן מפותחות.

כיום, המצב השתנה באופן מהותי - זכויות האזרח חשובות מאוד בחברה שלנו, ותופעות כמו ניצול על ידי מעסיק נחסמו באמצעות חוקים.
אם כך, לא ברור למה צריך בכלל ארגוני עובדים.

למה שהמדינה עצמה לא תגן על המועסק, במקום שתהיה עוד שכבה באמצע (בפרט אם היא דואגת רק לחלק מהאנשים)?
החקיקה והאכיפה צריכות להיות שטוחות (שוויון כל האזרחים בפני החוק, לא חוק שונה בין אזרחים מאוגדים לכאלו שאינם).

 

[HHH]

ברור שהמטרה של רוטמן כרגע היא למנוע שביתות בגלל תוכניותיו האחרות לנתץ את מערכת המשפט, זה שקוף כמו מי קרחונים מהאלפים.
אז כמו כל דבר - יכול להיות ואף סביר שאפשר לשקול שיינויים, אבל לא מהפוזיציה שלו.

 

[איניגו מונטויה]

ברור שהמטרה של רוטמן כרגע היא למנוע שביתות בגלל תוכניותיו האחרות לנתץ את מערכת המשפט, זה שקוף כמו מי קרחונים מהאלפים.
אז כמו כל דבר - יכול להיות ואף סביר שאפשר לשקול שיינויים, אבל לא מהפוזיציה שלו.

לי אישית זה לא ברור.
מדובר על הצעת חוק שכבר הועלתה פעמיים בעבר, ולשמחה רוטמן יש מדיניות ימין כלכלי.

בנוסף, אשמח שהדיון יתקיים לגופו של עניין ולא לגופו של אדם.

 

[Zorg]

לי אישית, חוק כזה רק יעזור. אני לא בטוח בקשר לעובד הנקיון במשרד של רוטמן כאשר המעסיק שלו (הממשלה) ירצה להוריד לו יום חופש (חסר קצת כסף בתקציב המדינה)

אם יש רצון למנוע מדינת רווחה ולהוריד את המעורבות של איגודים והממשלה בחיי האזרחים, אזי יש מקומות יותר טובים להתחיל. זה נושא שכמו המהפכה המשפטית דורש דיון מעמיק, לאן האזרחים רוצים להגיע ? האם האזרחים רוצים מדינת רווחה כמו פינלנד או מדינה כמו ארה״ב ? חוק כזה לא זורקים לועדה ואומרים ״הינה, ככה אני רוצה שיהיה יש לי מעל 61 ואני שולט״. בייחוד כאשר העומס יפול רק על חלק מהאוכלוסיה, החלק שלא מיוצג בממשלה.

עריכה:
מסתבר שבכלכליסט יודעים לכתוב יותר יפה ממני ויותר עדינים מ @HHH , אבל הרעיון זהה.

״הצעה זו, שנועדה להפוך על פיו את עולם יחסי העבודה בישראל, מונחת, כרגיל, ללא כל דיון ציבורי מקדים. יש נוסח, ועכשיו בואו לוועדה, נתדיין, ואולי נוציא עז אחת או שתיים. ואולי הסיפור כאן הוא אחר לגמרי, ומדובר באיום שמניפים כאן על ההסתדרות לבל תצטרף למחאה הציבורית נגד המהפכה המשפטית, כפי שנמנעה לעשות עד כה.״

 

[bigbang]

לדעתי הרוב דווקא בסדר ונכון, למרות ששאר פעלתנותו בעייתית.

את הסעיף הבא, הייתי מתחיל להחיל על פקידי המדינה (לרבות השרים) בהקשר של החלטות מנהליות. כיום הם יכולים למרר חיי אזרחים רבים, ללא כל אחריות אישית (במקרה הטוב בית המשפט יפסוק הוצאות על חשבון משלם המיסים).

שביתה שלא הוכרזה כדין ולא ננקטה בתום-לב תחייב באחריות את מבצעיה ויוזמיה. במקרה שנגרם נזק עקב שביתה הנוגדת את הקבוע בחוק, כל נפגע יהיה רשאי לתבוע את הנזק מהאחראים.

 

[Delver]

בנוסף, אשמח שהדיון יתקיים לגופו של עניין ולא לגופו של אדם

בהצלחה עם זה.

שכחת שכל זה בעצם מהלך כדי לחלץ את הנאשם המושחת ממשפטו ולכן כל צעד של הקשורים בדבר או של הממשלה הזו הוא לא ענייני ולכן פסול, רשע ומרושע ביותר.

 

[Delver]

נשמעת כמו רפורמה מעולה והלוואי שתיושם ולו באופן חלקי.

חסר לי פה את ביטול חוק השליש, קשה לחשוב על משהו פחות צודק מזה ששליש מהעובדים יכולים לכפות על שני השליש האחרים להתאגד בהסתדרות ולהיות מוכרים כארגון עובדים יציג על כל המשמעות של הדבר.

חסר גם החלק שיקטין את ההגנות שעובדים שובתים זוכים להן, כמו חובה של המעסיק לשלם שכר למי ששובת או איסור על המעסיק להביא עובדים חלופיים.

 

[איניגו מונטויה]

הצעה זו, שנועדה להפוך על פיו את עולם יחסי העבודה בישראל, מונחת, כרגיל, ללא כל דיון ציבורי מקדים

בדקתי במיוחד בשבילך
נראה שהיא דווקא מופיעה בפירוש במצע שלהם, תחת "כלכלה".

חסר לי פה את ביטול חוק השליש, קשה לחשוב על משהו פחות צודק מזה ששליש מהעובדים יכולים לכפות על שני השליש האחרים להתאגד בהסתדרות ולהיובת מוכרים שארגון עובדים יציג על כל המשמעות של הדבר.

מופיע בהודעה השנייה בשרשור.

חסר גם החלק שיקטין את ההגנות שעובדים שובתים זוכים להן, כמו חובה של המעסיק לשלם שכר למי ששובת או איסור על המעסיק להביא עובדים חלופיים.

מסכים לגמרי, זה באמת חסר.

אני אישית לא מצליח להבין למה חוקי המדינה מתחשבים בכלל בארגוני עובדים (במקום שזה יהיה וולונטרי לגמרי).

רוצים לשבות? סבבה. רק אל תצפו שזה יחייב את המעסיק באיזושהי צורה.
חושבים שנעשה לכם עוול? גשו לבית המשפט כמו כל אזרח פרטי, וקבלו הגנה מהמדינה.
ארגון עובדים וולונטרי יכול לממן עזרה משפטית (עו"ד), לנהל מו"מ (שהמעסיק יכול לדחות או לאשר), או לתמוך כלכלית בחברים ששובתים (כמו קרן חירום שצוברים בשנים הטובות, ומוציאים כשיש צורך).
אבל למה שתהיה איזושהי משמעות לארגון עצמו בעיני בית המשפט לעבודה או בעיני החוקים עצמם?

מותר לשכונה מסוימת להתאגד ולהקים צבא רק שלהם, שהמדינה תתחשב בסמכות שלו?
מותר לקבוצה פרטית לפתוח בית משפט פרטי, ולחייב את המדינה להתחשב בו?

אם לא (בגלל העיקרון של מדינה אחת, ושוויון של כל האזרחים) -
מדוע לארגוני עובדים יש מעמד שונה?

 

[bigbang]

איך ייתכן שהחוק מחייב מעסיקים/את בית הדין לעבודה לדבר עם ארגוני עובדים פרטיים?

נראה לי השאלה הנכונה איך החוק מאפשר לארגון לייצג עובדים שכלל לא מעוניינים בייצוגו.
אם קבוצה של עובדים רוצים לנהל מו"מ ביחד מול המעסיק - זכותם. לא נראה לי שצריך אפילו חוק בשביל זה.

למרות סלידתי מארגוני עובדים ומההסתדרות בפרט, אני חושב לעצמי על משרד ממשלתי - כיום, למנהלים אין כל תמריץ להעסיק/לשמר עובדים טובים. אם השכר לא היה "אחיד" (כתלות בתפקיד ובוותק), הרי שהיה מחולק ביתר למקורבים. כשעובד כלל לא יכול לנהל מו"מ על השכר שלו, מה האלטרנטיבה לארגון העובדים? כל שיטת ההעסקה במגזר הציבורי עקומה.

 

[Zorg]

בדקתי במיוחד בשבילך
נראה שהיא דווקא מופיעה בפירוש במצע שלהם, תחת "כלכלה".

הציונות דתית. זה לא רוב אלא מיעוט קטן.
הם אכן רוצים לבטל את מדינת הרווחה (לחילונים) ולהקטין את התערבות הממשלה (כל עוד זה לא נושא דתי).

הקטע הוא שלי אישית, ולכל מי שלמשל עובד בהייטק, ארגון עובדים כמו ההסתדרות רק מפריע. עובדים חזקים ובעלי מקצוע נדרש תמיד יהיו בסדר אבל, מה בדיוק הכוח שיש לעובד נקיון מול המדינה ללא ארגון עובדים חזק ? .

 

[HHH]

לי אישית זה לא ברור.
מדובר על הצעת חוק שכבר הועלתה פעמיים בעבר, ולשמחה רוטמן יש מדיניות ימין כלכלי.

בנוסף, אשמח שהדיון יתקיים לגופו של עניין ולא לגופו של אדם.

אז הנה, הארתי את עינייך.

 

[Delver]

מופיע בהודעה השנייה בשרשור

זה לא מה שהבנתי, יש התייחסות רק לנושא התשלום ולא לעצם היכולת להיות מוגדר כארגון יציג עם "רוב" של שליש.

 

[איניגו מונטויה]

הציונות דתית. זה לא רוב אלא מיעוט קטן.

ברור, אבל הטענה הייתה שלא היה דיון ציבורי, ודווקא כן היה.

הם אכן רוצים לבטל את מדינת הרווחה (לחילונים)

לתפיסתי, ארגוני עובדים לא מקדמים מדינת רווחה.
ככל שיש יותר שכבות בין המדינה לאזרח, זה פתח לבזבוז כספי האזרח הקטן (למשל באמצעות משרות מיותרות), ולפעמים גם שחיתויות.
בנוסף, ככל שיש יותר קבוצות לחץ, כלל המדינה נפגעת.

נראה לי השאלה הנכונה איך החוק מאפשר לארגון לייצג עובדים שכלל לא מעוניינים בייצוגו.
אם קבוצה של עובדים רוצים לנהל מו"מ ביחד מול המעסיק - זכותם. לא נראה לי שצריך אפילו חוק בשביל זה.

להבנתי, החוק נותן כמה סמכויות:

• להיכנס למקום העבודה במטרה לקדם את זכות ההתארגנות, או את ענייני העובדים - בהתחשב בצורכי העבודה ובצנעת הפרט.
• לחתום על הסכם קיבוצי עם מעביד או ארגון מעבידים
• לייצג עובדים בפני בית הדין לעבודה, ולהגיש תביעות שונות בעניינם.

מה שהזכרת זה נקודה 2 (ואני מסכים לחלוטין).
נקודות 1 ו3 נראות לי בעייתיות...

למה להכריח את המעסיק להכניס אנשים שיקדמו את זכות ההתארגנות?
אם עובדים לא רוצים לעבוד במקום שאינו מקדם זכות כזו - שפשוט לא יבואו...

כנ"ל לגבי ייצוג בפני בית הדין -
בעייתי בעיניי להכניס שכבה אמצעית בין המדינה לבין האזרח.

 

[Zorg]

מה בדיוק יעשה עובד נקיון במשרדי הממשלה בסצנריו הבא : הממשלה החליטה להוריד יום חופש לכל עובדי הנקיון במשרד האוצר (צריך תקציב לעוגות לשר).

אף עובד אחר לא נפגע חוץ מעובדי הנקיון במשרד האוצר. מה בדיוק הם יעשו ? יתפטרו ?

 

[bigbang]

להבנתי, החוק נותן כמה סמכויות:

מה שהזכרת זה נקודה 2 (ואני מסכים לחלוטין).
נקודות 1 ו3 נראות לי בעייתיות...

למה להכריח את המעסיק להכניס אנשים שיקדמו את זכות ההתארגנות?

מסכים. רוצים להתארגן עם ארגון חיצוני? אפשר לעשות זאת גם מחוץ למשרד. אם העובדים רוצים להכניס נציג מטעם פנימה, לדעתי זה יכול להתקיים גם ללא החוק (כמו שעובד יכול לפגוש סוכן ביטוח מטעמו במשרדי החברה, עו"ד וכו').

כנ"ל לגבי ייצוג בפני בית הדין -
בעייתי בעיניי להכניס שכבה אמצעית בין המדינה לבין האזרח.

אם העובד מבקש זאת, לא רואה בעיה. מדובר במצב שאינו בהתאם לרצונו של העובד?

 

[bigbang]

מה בדיוק יעשה עובד נקיון במשרדי הממשלה בסצנריו הבא : הממשלה החליטה להוריד יום חופש לכל עובדי הנקיון במשרד האוצר (צריך תקציב לעוגות לשר).

אף עובד אחר לא נפגע חוץ מעובדי הנקיון במשרד האוצר. מה בדיוק הם יעשו ? יתפטרו ?

בשביל זה יש חוק שכר מינימום, ימי חופשה מינימליים וכד'.
עובדי הניקיון מקבלים קרוב לוודאי את המינימום שבחוק כך שלא ניתן לגרוע ממנו.

לא ידוע לי על אף ארגון עובדים ששיפר את תנאי העסקתם של עובדי הנקיון. ארגוני העובדים בישראל דואגים לרוב לחבריהם שמרוויחים הרבה, בהתאם לפוטנציאל הנזק שהם יכולים לגרום - נמלים, שדות תעופה, חברת חשמל, רכבות וכד'.

 

[amit]

מה בדיוק יעשה עובד נקיון במשרדי הממשלה בסצנריו הבא : הממשלה החליטה להוריד יום חופש לכל עובדי הנקיון במשרד האוצר (צריך תקציב לעוגות לשר).

אף עובד אחר לא נפגע חוץ מעובדי הנקיון במשרד האוצר. מה בדיוק הם יעשו ? יתפטרו ?

חידה בשבילך: מי המעסיק הגדול ביותר בישראל של עובדי קבלן?

 

[אחד שלא יודע]

חידה בשבילך: מי המעסיק הגדול ביותר בישראל של עובדי קבלן?

המדינה

 

[האזרח הקטן]

עובדי הניקיון מקבלים קרוב לוודאי את המינימום שבחוק כך שלא ניתן לגרוע ממנו.

עובדי חברות ניקיון ותחזוקה

www.kolzchut.org.il

לא ידוע לי על אף ארגון עובדים ששיפר את תנאי העסקתם של עובדי הנקיון.

על עובדים בתחום הניקיון והתחזוקה חלים חוקי מגן ספציפיים, ועד פברואר 2014 הם היו זכאים לזכויות יחודיות מתוקף צו ההרחבה בענף מפעלי הניקיון והתחזוקה.
ביולי 2013 נחתם הסכם עבודה קיבוצי כללי בין ארגון חברות הניקיון בישראל והסתדרות העובדים הכללית החדשה, המעניק הטבות נוספות מעבר לאותו צו הרחבה. נכון לינואר 2014, רק חלק מסעיפי ההסכם נכנסו לתוקף, והם חלו אך ורק על עובדים שמעסיקיהם חברים בארגון חברות הניקיון בישראל.
בפברואר 2014 נחתם צו הרחבה בענף הניקיון שהחיל את חלק מהוראות ההסכם על כלל עובדי הניקיון והתחזוקה החל ממרץ 2014.