נשמע חסר תועלת. מישהו מבין מה משמעות האבחנה הזו? אם לא צריך הסכמה, איזה ערך יש ל"יידוע"?
את התשובה תמצא כנראה בדברי ההסבר לחוק.
מה התועלת בחיווי אשראי תמצא כאן:
"
שירות חיווי אשראי שנמסרים לה מהמאגר כללי
האשראי נועד לסייע לנותני אשראי המעוניינים
לקבל תשלום נדחה, כלומר, לאפשר לנותני אשראי,
קמעונאיים, שנותנים אשראי אגב מכירת נכס או מתן
שירות, לקבל שירות התרעות לגבי לקוחות, כך שהם יוכלו
להימנע, במקרים המתאימים, מלתת אשראי אגב עסקה.
כמו כן, נותן השירות כאמור, בדומה למצב הקיים כיום
מענה לנותני אשראי בסיכון נמוך כאמור בסעיף 26(א)(3)
המוצע, אשר אינם רשאים לקבל דוח אשראי לפי החוק
המוצע"
למה ליידע, מופיע כאן, וגם בהמשך (שלא הבאתי):
"השירות אינו תלוי בהסכמת הלקוח למסירת המידע
לגביו, שכן במקרים רבים קבלת הסכמה של הלקוח אינה
מעשית, ולפיכך הוא מותנה ביידוע הלקוח על הכוונה לקבל חיווי כאמור, בלבד."
"בשל העדר ההסכמה, מוצע שלא יימסרו במסגרת שירות זה נתוני אשראי לגבי הלקוח
לבד מאלה שהם כבר נחלת הכלל (כמפורט בדברי ההסבר לסעיף 34להצעת החוק), ומכל מקום, מוצע לסייג את מתן השירות בקיומן של נסיבות שמעידות, באופן מובהק, על כך שהלקוח אינו עומד בפירעון תשלומים שבהם התחייב, כמפורט להלן בדברי ההסבר לסעיף 33 להצעת החוק.
בהתקיים נסיבות כאלה, יש מקום לאפשר חיווי אשראי
וכך להזהיר נותני אשראי, כדי שיוכלו לשקול אם ליטול את
סיכון האשראי או שמא, אם הדבר אפשרי, לבקש מהלקוח
להשתמש באמצעי תשלום אחר"
מה עובר במסגרת חיווי אשראי, חוץ ממידע פומבי והמלצה:
" העברת נתוני האשראי מבנק ישראל ללשכת האשראי,
לבקשתה, לצורך חיווי אשראי, מותנית על פי המוצע בסעיף
33 בכך שנתוני האשראי הכלולים במאגר לגבי אותו לקוח
מעידים, באופן מובהק, על כך שהוא אינו עומד בפירעון
תשלומים שבהם התחייב, וזאת בהתאם לרשימת נסיבות
שיקבע לכך שר המשפטים, בהסכמת הנגיד. אם אין נתוני אשראי כאמור במאגר, יודיע על כך בנק ישראל ללשכת האשראי, שתיידע את נותן האשראי בדבר"
" מוצע לקבוע כי לשכת אשראי רשאית למסור
לנותן אשראי, יחד עם חיווי האשראי, נתוני
אשראי המפורסמים לציבור על פי דין, כגון נתונים
שמפורסמים בידי בנק ישראל לפי סעיף 14 לחוק שיקים ללא כיסוי "
לגבי רשימת נסיבות, לא מכיר כאלה, אבל גם לא התעניינתי במיוחד. בעמוד החקיקה שבאתר של מערכת נתוני אשראי יש כל מיני כללים שהותקנו בהתאם לחוק. לא ברור אם יש שם משהו רלוונטי. אולי יש, ומפורסם במקום אחר.
לסיכום, גם לפני החוק היה מידע פומבי שאפשר היה לקבל על אנשים שונים. החוק מאפשר לקבל אותו בגדר "חיווי", גם ללא הסכמה, וכנראה שהוסיפו או יוסיפו כללים כאלה ואחרים שיצביעו באופן מובהק על אי עמידה בעסקאות באשראי באופן שיאפשר ללשכת אשראי לתת המלצה מסוג של go או no go, גם ללא דו"ח אשראי או ציון אשראי מלא.
כן, יש פגיעה מסוימת בפרטיות, בפרט כשעל פניו אפשר לקבל לגבי כל אדם מענה לשאלה אם הוא ביקש למחוק נתוני אשראי. פגיעות כאלה קיימות במקרים רבים, כמו פרסום מספרי תעודת זהות בנסחי טאבו (שם מפורסמת גם יתרת משכנתא נכון למועד הרישום, ועוד פרטים שאולי לא נוח שיהיו פומביים) או היכולת לקבל תמצית ממרשם האוכלוסין לגבי אדם אחר. האיזון הוא בין הצורך בשמירה על פרטיות לבין הצורך ביצירת מאגר אותנטי ומהימן שיאפשר לקיים חיי מסחר. אפשר להתווכח על נקודת האיזון (ולא בטוח שגם אני מסכים עמה), אבל זה כרגע החוק, עד שישונה או לא ישונה בעתיד.
יש מידע נוסף בדברי ההסבר לחוק המקורי, לחוקים מתקנים, וכמובן בכתבות רבות ובאתר מידע נתוני אשראי. אז אם הנושא מעניין אותך ברמה האישית, אפשר להמשיך שם.
