• חשבון מסחר באקסלנס טרייד : סנט למניה במסחר בארה"ב (מינימום $5 לעסקה), פטור מדמי טיפול לשנתיים, קורס במתנה ובונוס 100 ש"ח למצטרפים חדשים. להצטרפות דיגיטלית לחצו כאן .

האם הדיון סביב חוק הגיוס מצד הממשלה מתבצע שלא בתום לב?

  • פותח הנושא פותח הנושא Henchman34
  • פורסם בתאריך פורסם בתאריך

Henchman34

משתמש רגיל
הצטרף ב
24/1/15
הודעות
840
דירוג
1,115
לקראת מושב הכנסת הקרוב עולה שוב הדיון על חוק הגיוס וליתר דיוק הדרך שבה אפשר באופן חוקי לפתור את החרדים ממנו בלי שבית המשפט יפסול אותו. כאשר רוב השיח מצד הממשלה הוא לקדם את חוק "חוק לימודי תורה" והבמקביל "לזרוק עצם" לשאר הציבור בדמות "חוק יוקרת השירות".

באופן מוצהר החרדים שדוחפים את החוק רוצים את הפתור מגיוס לצבא בשביל שכל מי שירצה יוכל ללמוד תורה. אולם לאחר מעט מחשבה לא ברור לי למה הם והממשלה הולכים במסלול כל כך עקום, מקטב ויקר פוליטית שבסופו צריף לעומד במבחן משפטי. הרי יש דרך הרבה יותר פשוטה שהחרדים יכלו לקחת בדמות הביטול של חוק גיוס חובה.

אם המסלול העקום שמקדמים כרגע אכן יעבור ויעבור את המבחן המשפטי( אחרי שיעקרו לבית המשפט את כל השיניים באופן כזה או אחר) זה יהיה הסוף של צבא העם. לא עוד מריחת זמן, לא עוד קריצות עין, לא עוד משחקים במכסות, לא פתור לציבור שאינו חלק מהעם היהודי. לראשונה תעשה הפרדה חוקית בין דם יהודי לדם יהודי הפרדה בין אוגלוסיות שלפי הקונצנזוס בקרב רוב הישראלים הם אחים. ככה שלדעתי התוצאה תהיה בפועל ביטול חוק הגיוס חובה בכל מקרה.

יותר מזה אפשר לבטל את חוק גיוס חובה ולהעביר את "חוק יוקרת השירות" שזה פשוט שם יפה לצבא מקצועי. גם זה מסלול הרבה יותר פשוט ממה שמנסים ללכת בו.

אז נשאלת השאלה למה המפלגות החרדיות לא הולכות בדרך שדורשת פחות הון פוליטי, לא יוצרת סטיגמה להציבור שלם ולא צריכה לעמוד במבחן בית משפט כי זה הפתרון הכי לא מפלה שיש. למה הממשלה אפילו לא מנסה לנסות את הכיוון הפשוט יותר?

ולדעתי התשובה מורכבת משני חלקים. אני חושב שלמנהיגות הציבורית יש ותמיד היה אינטרס ש"חרב הגיוס" לעד תהיה מונפת מעל כל מי שלא ילמד בישיבה(גם אם הלהב שלה לא באמת חד). זה מאפשר להשאיר בצורה קלה יותר נוער חרדי בתוך התרבות חרדית עד לגיל שבו כבר יהיה לו מאוד קשה להנתק ולגלות רעיונות שעלולים לרופף את המסירות שלו לקהילה. אותו נוער לא צריך להיות גדול בתורה מספיק שידע מי מאכיל אותו ומגן עליו וישים את השם שלו בקלפי.

החלק השני פה הוא "חוק לימודי תורה" שזה לתקוע יתד עם החוד הכי רזה שאפשר. זה ה-long game. זה רק משווק כ"מה רע בקצת יהדות, הרי אנחנו מדינה יהודית?"
מכאן אפשר יהיה להתחיל לדפוק את היתד פנימה לעבר מעמד מיוחד ללומדי תורה שיבוא עם זכויות ותקציבים.
 
יותר מזה אפשר לבטל את חוק גיוס חובה ולהעביר את "חוק יוקרת השירות" שזה פשוט שם יפה לצבא מקצועי.
1. תמורת איזה משכורת אתה תהיה מוכן להסתובב בקסבה של ג'נין ולהיכנס לקרב יריות עם המחבלים המקומיים?
2. תוקף סייבר שיכול להרוויח 1M בשוק (ואני לא מגזים), איזה סיבה תהיה לו להעביר שנים בצבא? מה יקרה למודיעין של ישראל כאשר התותחים האלה יעזבו?

לבטל את גיוס החובה זו השמדה עצמית.

כמובן שגם התשובות שאתה הצעת הן אפשריות, אני רק חושב שיש הסבר פשוט יותר.
 
נערך לאחרונה ב:
לקראת מושב הכנסת הקרוב עולה שוב הדיון על חוק הגיוס וליתר דיוק הדרך שבה אפשר באופן חוקי לפתור את החרדים ממנו בלי שבית המשפט יפסול אותו. כאשר רוב השיח מצד הממשלה הוא לקדם את חוק "חוק לימודי תורה" והבמקביל "לזרוק עצם" לשאר הציבור בדמות "חוק יוקרת השירות".

באופן מוצהר החרדים שדוחפים את החוק רוצים את הפתור מגיוס לצבא בשביל שכל מי שירצה יוכל ללמוד תורה. אולם לאחר מעט מחשבה לא ברור לי למה הם והממשלה הולכים במסלול כל כך עקום, מקטב ויקר פוליטית שבסופו צריף לעומד במבחן משפטי. הרי יש דרך הרבה יותר פשוטה שהחרדים יכלו לקחת בדמות הביטול של חוק גיוס חובה.

אם המסלול העקום שמקדמים כרגע אכן יעבור ויעבור את המבחן המשפטי( אחרי שיעקרו לבית המשפט את כל השיניים באופן כזה או אחר) זה יהיה הסוף של צבא העם. לא עוד מריחת זמן, לא עוד קריצות עין, לא עוד משחקים במכסות, לא פתור לציבור שאינו חלק מהעם היהודי. לראשונה תעשה הפרדה חוקית בין דם יהודי לדם יהודי הפרדה בין אוגלוסיות שלפי הקונצנזוס בקרב רוב הישראלים הם אחים. ככה שלדעתי התוצאה תהיה בפועל ביטול חוק הגיוס חובה בכל מקרה.

יותר מזה אפשר לבטל את חוק גיוס חובה ולהעביר את "חוק יוקרת השירות" שזה פשוט שם יפה לצבא מקצועי. גם זה מסלול הרבה יותר פשוט ממה שמנסים ללכת בו.

אז נשאלת השאלה למה המפלגות החרדיות לא הולכות בדרך שדורשת פחות הון פוליטי, לא יוצרת סטיגמה להציבור שלם ולא צריכה לעמוד במבחן בית משפט כי זה הפתרון הכי לא מפלה שיש. למה הממשלה אפילו לא מנסה לנסות את הכיוון הפשוט יותר?

ולדעתי התשובה מורכבת משני חלקים. אני חושב שלמנהיגות הציבורית יש ותמיד היה אינטרס ש"חרב הגיוס" לעד תהיה מונפת מעל כל מי שלא ילמד בישיבה(גם אם הלהב שלה לא באמת חד). זה מאפשר להשאיר בצורה קלה יותר נוער חרדי בתוך התרבות חרדית עד לגיל שבו כבר יהיה לו מאוד קשה להנתק ולגלות רעיונות שעלולים לרופף את המסירות שלו לקהילה. אותו נוער לא צריך להיות גדול בתורה מספיק שידע מי מאכיל אותו ומגן עליו וישים את השם שלו בקלפי.

החלק השני פה הוא "חוק לימודי תורה" שזה לתקוע יתד עם החוד הכי רזה שאפשר. זה ה-long game. זה רק משווק כ"מה רע בקצת יהדות, הרי אנחנו מדינה יהודית?"
מכאן אפשר יהיה להתחיל לדפוק את היתד פנימה לעבר מעמד מיוחד ללומדי תורה שיבוא עם זכויות ותקציבים.
אני מסכים איתך לגבי הצורך לבחון היתכנות של צבא מקצועי.
הרווח בביטול חוק גיוס חובה הוא עצום וברור - תוספת גדולה מאד לתל"ג ולגביית המס כתוצאה מתוספת מספר שנות עבודה של רוב הצעירים במדינה, ובפרט אלו שתורמים יותר לתל"ג ומשלמים המון מס.
עד היום לא ראיתי טיעון נגדי שיראה שלמדינה המהלך הזה לא כדאי כלכלית, מה שמוביל לחשד שאין טיעון כזה.

אבל, האתוס של "צבא העם" עדיין חזק מדי בציבור וקשה לי לראות ממשלה שתעז להודות שהוא נכשל, בפרט כשבשני צידי המתרס הפוליטי יש אנשים שחיו כל חייהם בצבא ובעיניהם הפיכתו למקצועי היא בלתי נתפסת. כנראה צריך זעזוע רציני (השתמטות המונית של חילונים?) כדי שרעיון כזה יעלה על הפרק.
ואף על פי כן, המעבר לשנתיים שירות לחלק מהמגוייסים הוא צעד בכיוון הזה. אנשים עוד לא קולטים את הפער העצום בהקרבה שיהיה בין המשרתים השונים והפער הזה יכול לדחוף לצעדים נוספים לקראת צבא מקצועי.
 
נערך לאחרונה ב:
1. תמורת איזה משכורת אתה תהיה מוכן להסתובב בקסבה של ג'נין ולהיכנס לקרב יריות עם המחבלים המקומיים?
תשאל את חיילי ארצות הברית. על הכל אפשר לשים מחיר. אני של היום מפתח תוכנה עם משפחה ואילו אני של גיל 18 הייתי "מורעל" על ערכים וחסר בגרות. יותר מזה צבא העם הוא לא ערובה לאיכות מספיק לראות את הרוסים.


תוקף סייבר שיכול להרוויח 1M בשוק (ואני לא מגזים), איזה סיבה תהיה לו להעביר שנים בצבא?
גם הוא צריך ללמוד איפושהו. ואין כמעט מסגרות בהן אפשר לעסוק בתחום התקפי באופן חוקי פרט למדינה.
כמובן שגם התשובות שאתה הצעת הן אפשריות, אני רק חושב שיש הסבר פשוט יותר.
שוט

אבל, האתוס של "צבא העם" עדיין חזק מדי בציבור וקשה לי לראות ממשלה שתעז להודות שהוא נכשל
בגלל זה עושים את זה לאט בשלבים עם הגדרות עמומות ופיילוטים(משהו שפוליטיקאים מאוד טובים בו כשצריך), הכל עניין של framing זה גם מוריד את בית המפשט מהגב כי אפשר להראות עשיה. אני פשוט לא רואה אפילו גישוש לכיוון הזה מצד החרדים שכל כך זועקים על גזרות הגיוס. אז המסקנה שלי שזה לא נעשה כי אין באמת אינטרס אמיתי לתת פתור מגיוס לחרדים אלא ההפך.
 
למפלגות החרדיות אינטרס כפול.

1. להחזיק את הדור הצעיר כבול לחסדיהם - אחרי שנשארו עד גיל כלשהו בישיבות הצעירים יוצאים לעולם בלי לימודי ליבה, בלי מקצוע ועם שלושה ילדים להאכיל, ואין להם ברירה אלה להתחנף לפרורים משלוחן העסקן, ולהסכים לדרישותיו.
2. תקציבים - הישיבות כוללים וכו׳ מקבלים תקציבים לפי מספר הלומדים, והכסף הזה מגיע קודם כל לעסקנים שמנהלים אותם, והוא זה שמחלק אותם - כ.כ.כ. עד כמה שאני יודע אין בכלל פיקוח והמדינה לא יודעת מה קורה בתוך הכוללים ובטח שלא מי באמת לומד (ע״ע סמורטריץ שקיבל דחית שירות כי הצהיר שהוא בישיבה )

המשיחיים - כמו שרואים לצערינו בשטח הם לא מצטיינים בחשיבה עמוקה לטווח שמעבר לשעתיים. בעיניהם עדיף שהפלנגות שלהם יחליפו את הצבא שבו יש אנרכיסטים לא ממושמעים.

גם אילו וגם אילו מאמינים במציאות אלטרנטיבית שבה החיים הטובים שלהם מובטחים ומבוטחים על ידי אבא טוב שדואג להם כי הם מתפללים.
 
בגלל זה עושים את זה לאט בשלבים עם הגדרות עמומות ופיילוטים(משהו שפוליטיקאים מאוד טובים בו כשצריך), הכל עניין של framing זה גם מוריד את בית המפשט מהגב כי אפשר להראות עשיה. אני פשוט לא רואה אפילו גישוש לכיוון הזה מצד החרדים שכל כך זועקים על גזרות הגיוס. אז המסקנה שלי שזה לא נעשה כי אין באמת אינטרס אמיתי לתת פתור מגיוס לחרדים אלא ההפך.
כבר ניסו את זה עם חוק טל ושקרים אחרים.
אין אף פיילוט, פשרה או שירות חלקי שהחרדים מסכימים לו. מבחינתם זה נושא בו לא תתכן שום פשרה והם לא ישרתו לעולם - לא מעט, לא בגיל מבוגר, לא במילואים אלא השתמטות מוחלטת של כל מי שלא רוצה לשרת או שהם ישרפו את המדינה. זה המצב ואותו קשה לשווק לבית המשפט כהתקדמות.
 
גם אילו וגם אילו מאמינים במציאות אלטרנטיבית שבה החיים הטובים שלהם מובטחים ומבוטחים על ידי אבא טוב שדואג להם כי הם מתפללים.
עד גבול מסויים. ההנהגה הפוליטית יודעת שיש ערך לצבא חזק היא בעיקר חוששת מהשפעות של העולם חיצוני במסגרת צבאית נוקשה על נוער שכל חיו היה בחממה דתית.


בר ניסו את זה עם חוק טל ושקרים אחרים.
אין אף פיילוט, פשרה או שירות חלקי שהחרדים מסכימים לו. מבחינתם זה נושא בו לא תתכן שום פשרה והם לא ישרתו לעולם - לא מעט, לא בגיל מבוגר, לא במילואים אלא השתמטות מוחלטת של כל מי שלא רוצה לשרת או שהם ישרפו את המדינה. זה המצב ואותו קשה לשווק לבית המשפט כהתקדמות.
הכווה לכיוון של צבא מקצועי לכולם.
 
הכווה לכיוון של צבא מקצועי לכולם.
עניתי על זה בהודעה הקודמת. לדעתי, כרגע אין לזה היתכנות פוליטית לא בקואליציה ולא באופוזיציה.
יש כבר הרבה הפרטה בצבא והקיצור לשנתיים שירות הוא דרמטי, אבל לא מסוגלים לחצות את הרוביקון ולהגיד: "לנער חילוני זכות כמו לנער חרדי לא לשרת בצבא".
 
אני של היום מפתח תוכנה עם משפחה ואילו אני של גיל 18 הייתי "מורעל" על ערכים וחסר בגרות
חינכו אותך להיות מורעל על ערכים וכו׳, ואם זה תלוי בקואליציה זה גם מה שיחנכו את הילדים שלך, אבל לצערם זה תלוי גם בך. בנתיים רוב ההורים מחנכים שחייבים להתגיס לצבא העם אבל לא בטוח שזה יהיה המצב אם חוק ההשתמטות יעבור.
תשאל את חיילי ארצות הברית. על הכל אפשר לשים מחיר.
לא בדיוק.
* הסייבר הישראלי מצליח יחסית בעולם כי צעירי ארה״ב שיכולים ללמוד מחשבים הולכים ללמוד מחשבים ולא מתגיסים לצבא.
* להוציא המורעלים שאבא וסבא שלהם היו קצינים בצבא - צבא ארה״ב מושך מתגיסים על ידי משכורת פלוס מימון לימודים אקדמאים אחרי הצבא. זה קצת יותר מהפרוטות שהקואליציה מוכנה לתת לחילי צה״ל.
עד גבול מסויים. ההנהגה הפוליטית יודעת שיש ערך לצבא חזק היא בעיקר חוששת מהשפעות של העולם חיצוני במסגרת צבאית נוקשה על נוער שכל חיו היה בחממה דתית.
צודק. שלוש סיבות.
 
להוציא המורעלים שאבא וסבא שלהם היו קצינים בצבא - צבא ארה״ב מושך מתגיסים על ידי משכורת פלוס מימון לימודים אקדמאים אחרי הצבא. זה קצת יותר מהפרוטות שהקואליציה מוכנה לתת לחילי צה״ל.
אין סיבה שלא יעשו את זה בארץ וזה אפילו יותר פשוט מאשר בארה"ב כי הארץ קטנה וכמעט כל האוניברסיטאות ציבוריות ולכן לא תהיה שום בעיה לשלב במסלול הצבאי תארים אקדמיים, כפי שעושים גם היום במסלולים שונים בצבא.
ומול העלות הזו של חייל שלא יגוייס בכפיה בחינם כמו היום ויקבל תנאים מפליגים, יהיה לך לפחות חייל אחד אחר (לדעתי הרבה יותר) שהיום יושב באיזה עמדת שמירה ואם לא יגוייס בכפיה יעבוד במשרה רווחית, ישלם הרבה מס ויתרום מאד לכלכלה בישראל.
 
אין סיבה שלא יעשו את זה בארץ וזה אפילו יותר פשוט מאשר בארה"ב כי הארץ קטנה וכמעט כל האוניברסיטאות ציבוריות ולכן לא תהיה שום בעיה לשלב במסלול הצבאי תארים אקדמיים, כפי שעושים גם היום במסלולים שונים בצבא.
אתה מקטין את ההיצע שיהיה לצבא לבחור ממנו.

מי שיכול לממן לימודים בעצמו - או ע״י עבודה לפני או במקביל או בעזרת ההורים - לא תהיה לו סיבה להתגייס.
זה אומר שלצבא יש פחות מתגיסים מהם הצבא יכול לבחור, על מנת לאייש את כל צרכי הצבא.
פחות מבחר פירושו בהכרח הורדת הרמה.

הרמה יורדת לא בגלל שאין אנשים טובים שכן רוצים את מימון הצבא - יש אנשים מעולים. כיום הם הולכים לעתודה משיקולים מאד דומים- שהצבא יממן את התואר (לא רק כמובן. אם במילא חייבים להתגייס אז לפחות שיהיה מעניין).
אבל כשהמיבחר יורד, כשמקבלים רק חלק מהאוכלוסיה, בין אם בכוונה כמו בהדרת נשים ובין אם בגלל שמי שיכול לממן בעצמו לא יבוא - כשמורידים את המבחר אז חלק מהאנשים היותר טובים לא יבוא ומאחר והצורך קיים אז יכנסו במקומם אנשים קצת פחות טובים, שלא היו נכנסים במצב הקודם. כלומר בממוצע הרמה תרד.

פחות מבחר פירושו בהכרח הורדת הרמה.

לדעתי זה כבר קורה בקצונה. הרבה לא רוצים לחתום לקצונה, אז לוקחים מי שיש והרמה של הקצונה יורדת.
 
נערך לאחרונה ב:
פחות מבחר פירושו בהכרח הורדת הרמה.
וגם פחות פשוט לא יהיה מספיק.

להבנתי כבר עכשיו מותחים את המילואים עד הסוף כדי לעמוד במשימות בשטחים.
מה תעשה כשיהיו חצי מהחיילים?
 
אתה מקטין את ההיצע שיהיה לצבא לבחור ממנו.

מי שיכול לממן לימודים בעצמו - או ע״י עבודה לפני או במקביל או בעזרת ההורים - לא תהיה לו סיבה להתגייס.
זה אומר שלצבא יש פחות מתגיסים מהם הצבא יכול לבחור, על מנת לאייש את כל צרכי הצבא.
פחות מבחר פירושו בהכרח הורדת הרמה.

הרמה יורדת לא בגלל שאין אנשים טובים שכן רוצים את מימון הצבא - יש אנשים מעולים. כיום הם הולכים לעתודה משיקולים מאד דומים- שהצבא יממן את התואר (לא רק כמובן. אם במילא חייבים להתגייס אז לפחות שיהיה מעניין).
אבל כשהמיבחר יורד, כשמקבלים רק חלק מהאוכלוסיה, בין אם בכוונה כמו בהדרת נשים ובין אם בגלל שמי שיכול לממן בעצמו לא יבוא - כשמורידים את המבחר אז חלק מהאנשים היותר טובים לא יבוא ומאחר והצורך קיים אז יכנסו במקומם אנשים קצת פחות טובים, שלא היו נכנסים במצב הקודם. כלומר בממוצע הרמה תרד.

פחות מבחר פירושו בהכרח הורדת הרמה.

לדעתי זה כבר קורה בקצונה. הרבה לא רוצים לחתום לקצונה, אז לוקחים מי שיש והרמה של הקצונה יורדת.
אין ספק שהאינטרס של הצבא הוא מבחר אינסופי של טובי האנשים שחייבים להתגייס וברור שאם כל הטוב הזה יילקח מהצבא, הוא יצטרך לעבוד קשה יותר כדי לקבל אנשים טובים וברור שבניגוד למצב היום, יהיו אנשים שהצבא ירצה לגייס והם לא ירצו להתגייס. זו המשמעות של צבא לא בכפייה. ועדיין אם תתן תנאים מספיק טובים יהיו אנשים מצויינים שיגיעו לצבא והם יהיו מחוייבים יותר מאשר הנערים שמתגייסים היום.
האם הרמה של המתגייסים תרד משמעותית? קשה לדעת וצריך לבדוק (מה שלא נעשה היום).
מול המחיר הלא ברור הזה עומד ההפסד היום של אי ניצול כוח האדם בצבא והפסד התשואה האלטרנטיבית באזרחות. זה הפסד עצום של אחוזים רבים בתל"ג, שלא נראה לי שאפשר לחלוק על קיומו וסדר הגודל שלו.
לפני שמחליטים שצבא מקצועי לא אפשרי, היה כדאי לבדוק מחיר ותועלת במקרה של שינוי. עד היום כל העבודות שקראתי עליהן היו מביכות ברמתן הנמוכה בהקשר הזה, ומאחר שבצבא לא חסרים אנשים רציניים שיעשו עבודה טובה, כנראה הסיבה שלא בדקו לא נעוצה בהיעדר כישורים אלא במשהו אחר.
 
וגם פחות פשוט לא יהיה מספיק.

להבנתי כבר עכשיו מותחים את המילואים עד הסוף כדי לעמוד במשימות בשטחים.
מה תעשה כשיהיו חצי מהחיילים?
למה שיהיו חצי מהחיילים? יגייסו כמה שצריך בשביל כל המשימות, ואולי כשיראו את המחיר של מגוייס, בניגוד להיום, אז הצבא יתייעל.
 
  • אהבתי
Reactions: ogi
למה שיהיו חצי מהחיילים?
הערכה שלי ביחס לכמה שיוכלו לשלם להם - כנראה סביב שכר מינימום.
אבל גם בשביל משכורת כפולה לא רבים ימהרו לדפוק 3 שנים ולסכן את החיים.
 
הערכה שלי ביחס לכמה שיוכלו לשלם להם - כנראה סביב שכר מינימום.
אבל גם בשביל משכורת כפולה לא רבים ימהרו לדפוק 3 שנים ולסכן את החיים.
אני חושב שכבר היום שכר לוחם עם כל ההטבות לא רחוק מזה. ברור שיצטרכו לשלם הרבה יותר אם יעברו לצבא מקצועי.
חיילים לא יגוייסו ל-3 שנים אלא להרבה יותר מזה והם יגיעו משילוב של תחושת שליחות, אדרנלין של צעירים וידיעה שהשירות יקפיץ אותם מאד מבחינה כלכלית. רובם לא יהיו כאלו שהולכים לאוניברסיטה, אבל זה לא תנאי הכרחי כדי להיות לוחם טוב (וגם בצבא ארה"ב רוב הלוחמים לא אקדמאים, להערכתי).
בכל מקרה, כל הדיון תיאורטי כי כרגע אין היתכנות פוליטית ואין בדיקה כלכלית, אז הכל דיבורים באוויר.

אבל, גם אם יתברר שאתה צודק וישראל לא יכולה להגן על עצמה בלי כפיית שירות צבאי, אז המצב היום לא אפשרי לטווח ארוך.
אם לא ניתן לגייס מספיק לוחמים, לא משנה באיזה שכר, כי אי מספיק צעירים שרוצים להגן על המולדת, אז הפתרון הוא לא לקחת בכפיה חלק שיגן על כל השאר, אלא הגרלה בין כלל המלשבים הכשירים, מי ישרת.
 
אז הפתרון הוא לא לקחת בכפיה חלק שיגן על כל השאר, אלא הגרלה בין כלל המלשבים הכשירים, מי ישרת.
דמיין את המוטיבציה של מי שעלה בהגרלה.

הפתרון שאני רואה הוא להעמיד בפני כל אזרח בגיל 18 את הבחירה: לשרת בצבא, או לוותר על החובה האזרחית הזו יחד ויחד איתה על זכויות אזרחיות אחרות.

אבל גם לזה, כמו להצעה שלך, אין התכנות פוליטית.
 
דמיין את המוטיבציה של מי שעלה בהגרלה.
לשם הולך הצבא בכל מקרה.
בעוד זמן קצר, יידע כל נער חילוני שיש חוק שהוא שווה פחות ולכן תמיד ישרת יותר, וקרביים ישרתו שנה יותר מאחרים וממי שישרת בשטחים יצופה לפעול לפי מדיניות סמוטריץ'.
לא תנאים למוטיבציה מקסימלית.
הפתרון שאני רואה הוא להעמיד בפני כל אזרח בגיל 18 את הבחירה: לשרת בצבא, או לוותר על החובה האזרחית הזו יחד ויחד איתה על זכויות אזרחיות אחרות.
אז אנחנו מציעים את אותו הדבר, רק אתה מציע מקל למי שלא ישרת ואני מציע גזר למי שכן ישרת.
 
באופן מוצהר החרדים שדוחפים את החוק רוצים את הפתור מגיוס לצבא בשביל שכל מי שירצה יוכל ללמוד תורה. אולם לאחר מעט מחשבה לא ברור לי למה הם והממשלה הולכים במסלול כל כך עקום, מקטב ויקר פוליטית שבסופו צריף לעומד במבחן משפטי. הרי יש דרך הרבה יותר פשוטה שהחרדים יכלו לקחת בדמות הביטול של חוק גיוס חובה.
הכווה לכיוון של צבא מקצועי לכולם.
אין ליחס לזדון מה שאפשר להסביר ע"י טעות.

לדעתי ההסבר הוא הרבה הרבה יותר פשוט מהתיאוריות שהעלית:
חלק גדול מהחרדים (ובפרט נציגי הציבור שלהם) פשוט לא חושבים שהחוק אינו שוויוני...

תחשוב שמגדלים אותך מגיל אפס לחשוב שלימוד תורה מקיים את העולם
(ראיתי בעיתון חרדי שהם דורשים את הפסוק "אם לא בריתי יומם ולילה, חוקות שמיים וארץ לא שמתי" כך שאם רגע אחד יפסיקו ללמוד תורה -
העולם פשוט יפסיק להתקיים).

תאר לך שאתה חי בתוך קהילה שבה דבר כזה מוסכם,
ושהחשיפה מבחוץ (אם בכלל קיימת) מגיעה לרוב עם תווית של "עגלה ריקה" / "תינוקות שנשבו" במקרה הטוב (תוויות שמבטלות מראש את האפשרות להידברות, כי מה לעשות שהצד השני הוא פשוט חסר ערכים ובור), או "גזירות שמד" במקרה הרע (כלומר - מניחים כוונות זדון של חילונים, כביכול מישהו רוצה לכפות עליהם דת שהם לא מעוניינים בה).

תאר לך שגם לא היית חשוף בכלל לקושי שבשירות צבאי, בפרט קרבי
(איך בדיוק בחור ישיבה יכול לדמיין את זה?!).

האם במקרה כזה היית מנסה בכלל לחשוב על "שוויון"?
או שאולי הפוך - היית חושב שהחרדים הם אלו שתורמים הכי הרבה לכלכלה ולביטחון?
 
ולדעתי התשובה מורכבת משני חלקים. אני חושב שלמנהיגות הציבורית יש ותמיד היה אינטרס ש"חרב הגיוס" לעד תהיה מונפת מעל כל מי שלא ילמד בישיבה(גם אם הלהב שלה לא באמת חד). זה מאפשר להשאיר בצורה קלה יותר נוער חרדי בתוך התרבות חרדית עד לגיל שבו כבר יהיה לו מאוד קשה להנתק ולגלות רעיונות שעלולים לרופף את המסירות שלו לקהילה. אותו נוער לא צריך להיות גדול בתורה מספיק שידע מי מאכיל אותו ומגן עליו וישים את השם שלו בקלפי.

החלק השני פה הוא "חוק לימודי תורה" שזה לתקוע יתד עם החוד הכי רזה שאפשר. זה ה-long game. זה רק משווק כ"מה רע בקצת יהדות, הרי אנחנו מדינה יהודית?"
מכאן אפשר יהיה להתחיל לדפוק את היתד פנימה לעבר מעמד מיוחד ללומדי תורה שיבוא עם זכויות ותקציבים.
בהמשך לשני הגורמים שהזכרת,
אני חושב שייתכן שההנהגה החרדית תוביל לכיוון של שירות לאומי בתוך הקהילה החרדית.
למשל שירות לאומי בתוך רשתות החינוך הפרטיות של משפחת גודלקנופף ומפלגת ש"ס.

זה מתיישב היטב גם עם ההישארות בתוך הקהילה,
וגם עם קבלת כוח לעסקנים (גם כוח על חלוקת משרות נחשקות יותר או פחות, וגם תקציבים שרק פירורים מהם יועברו הלאה למשרתים עצמם).

הפתרון הזה של שירות לאומי אפילו מוסכם יחסית בציבור,
וגם אני תמכתי בו בעבר עד שהבנתי את היקף השליטה של העסקנים, ואת כמות המשרות שאפשר להמציא ללא תועלת ממשית.

מקווה מאוד שהציבור שלנו לא יסכים לדבר כזה,
שרק יעמיק את אי השוויון במקום לפתור אותו.
 
נושאים דומים
פותח הנושא כותרת פורום תגובות תאריך
Benjamin W הדיון הציבורי, או צ'רצ'יל על דמוקרטיה אוף טופיק 5
A טיול ארוך בחו"ל - שנה סביב העולם (עם ילדים קטנים) פרישה מוקדמת והחיים שאחריה 50
A דירה סביב 2מ' שח- איפה כדאי? נדל"ן 3
B התנהלות פיננסית סביב רילוקיישן לבריטניה צרכנות פיננסית 8
E חוק טיבי / תביעה קטנה אוף טופיק 3
sharon תזרים משוק ההון כאלטרנטיבה למשיכה הונית (לפי חוק המשיכה הבטוח) שוק ההון 46
I חוק חינוך חינם עד גיל 3 - יש כזה? פוליטיקה, אקטואליה, דת-מדינה ושאר מרעין בישין 110
fizban הצעת חוק משותפת להורדת מס רווחי הון ל 20% פוסטים מאיכות נמוכה 52
ש חוק הטכנאים צרכנות פיננסית 3
A ביטול חוזה בהפרת חוק המכר? נדל"ן 11
H חוק 300\400 לא מתחשב באינפלציה? פרישה מוקדמת והחיים שאחריה 5
Y ערבות בנקאית חוק מכר - מחיר למשתכן נדל"ן 3
W חוק האנג׳לים מיסים 5
R פורסם תזכיר חוק המצמצם את אי הוודאות בנוגע לשאלה מיהו תושב ישראל לצורכי מס פוסטים מאיכות נמוכה 4
F חוק ה4% ואינפלציה שוק ההון 27
א הצעת חוק לתיקון דיני העבודה פוליטיקה, אקטואליה, דת-מדינה ושאר מרעין בישין 42
A חוק מספר 1 - ים של שאלות - האם כאן זה המקום? שוק ההון 2
Gari האם קרן ההשתלמות נכללת בהון בהקשר של חוק המשיכה הבטוח? פרישה מוקדמת והחיים שאחריה 24
Z שאלה על חוק ההתגברות שכנראה יחקק. פוסטים מאיכות נמוכה 1
מתכנת הצהרת נהנה על בן/בת זוג בחשבון יחיד (חוק איסור הלבנת הון) צרכנות פיננסית 3
O חוק המטרו - המדינה שוקלת להקפיא מיזמי תמ״א 38 פוסטים מאיכות נמוכה 4
A חוק חדש מדד תשומות הבנייה - האם חל רטרואקטיבית? עליית מחיר הבנייה ללא מרכיב הקרקע נדל"ן 4
M חוק הספאם בחברות "רגילות" אוף טופיק 2
O חוק המטרו - משמעויות נדל"ן 12
flower חוק ההסדרים - שינוי מדיניות בפנסיה פנסיה, גמל וקרנות השתלמות 70
Tsachi01 רצץ העסקה - נדיבות יתר של המעסיק או חוק? פוסטים מאיכות נמוכה 0
C חוות דעת אישית על הספר 'חוק מספר 1' ועל השיטה שמוצגת בו שוק ההון 4
C חוות דעת *אישית* על הספר 'חוק מספר 1' והשיטה שמוצגת בו שוק ההון 0
Y עיצום כספי בסך 350,000 ש"ח הוטל על חברת אקסלנס נשואה בשל הפרת הוראות חוק איסור הלבנת הון צרכנות פיננסית 0
ק חוק איסור הלבנת הון שוק ההון 1
ש משיכה סיסטמטית מתיק השקעות לפי חוק 4-7 אחוז. שוק ההון 177
י חוק ה400 ונדלן. נדל"ן 6
O חוק מס' 1 עדיין רלוונטי? שוק ההון 2
R לא מצליח לקבל כרטיס אשראי למטרות חסכנות עקב חוק נתוני האשראי החדש צרכנות פיננסית 25
ב אלימות כלכלית - הצעת חוק חדשה על שולחן הכנסת אוף טופיק 254
E חוק הגבלת מזומן ותשלום לקבלן מהשטחים אוף טופיק 38
ImCarryGG מישהו פה הגיש תביעה על פי חוק הספאם? אוף טופיק 70
ש השקעה ללא מס רווחי הון לתושבי חוץ - חוק בקהאם מיסים 5
S החזר כרטיס טיסה - חוק טיבי אוף טופיק 27
P סוגי ריביות והצמדות לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה? צרכנות פיננסית 3
Res Cogitans הצעת חוק לשינוי שיטת המיסוי בארה"ב ממבוססת על אזרחות למבוססת טריטוריה שוק ההון 38
J חוק האשראי החדש צרכנות פיננסית 3
Y כניסה לתוקף של חוק לצמצום השימוש במזומן צרכנות פיננסית 40
aeh הספר חוק מס' #1 - פיל טאון. שוק ההון 241
ח חוק שכירות הוגנת - מה תקף נכון להיום צרכנות פיננסית 2
M חוק נתוני אשראי צרכנות פיננסית 3
חסכונית הצעת חוק שוק ההון 41
משקיע מתחיל האם חוק מור מת? אוף טופיק 20
י חוק שצריך להיות אוף טופיק 2
T חוק מוסר התשלומים ו creditplace שוק ההון 10

נושאים דומים

Back
למעלה