השאלה ששאלת טובה והתשובה מסובכת. בראשי פרקים:
1. כלל ה-4% נקבע בארה״ב היכן שהיסטורית לאורך זמן האינפלציה יחסית נמוכה. מכיוון שביתר העולם האינפלציה גם היתה יחסית נמוכה ב-15 השנים שקדמו ל-2022, הכלל עבד גם במדינות רבות אחרות כולל ארה״ב. יש ויכוח לא פשוט עד כמה כלל האצבע באמת עובד, וראיתי חוקרים שטוענים שהכלל יעבוד רק באמת סביב 2.5% בכל תנאי השוק (על בסיס היסטורי), דהיינו כלל ה-400 כפי שציינת.
2. ככל שנכסיך יהיו מושקעים בשוק ההון המקומי, סביר להניח שלאורך זמן החברות בהן תחזיק ישכילו להעביר את רוב האינפלציה הלאה ללקוחותיהן וכך מחירי המניות שלך יעלו לפחות נומינלית (וכנראה גם ריאלית, לפחות לפי התפישה שחייבת להיות תשואה חיובית על נטילת סיכון). זה לא תיאום מושלם ותהיינה סטיות משום שלוקח זמן לחברות להעלות את מחירי השירותים והמוצרים - יש time lag ואולם במונחים של שנים רבות זה לא משמעותי.
3. כמשקיע בשוק זעיר תמיד יש לך בעיה נוספת במדידה והיא בעיית שער החליפין ככל שתרצה ביזור להשקועתיך על מנת לנטרל את הסיכון של ישראל (סיכון שעלה משמעותית לאחרונה כפי שאתה בוודאי מודע). אין לדעת מה יהיה שער הדולר או הליש״ט או היורו או הין בעוד 10 או 20 שנה ואולם לטווח ארוך יש כלל שאומר ששער החליפין יזוז ביחס ישיר ליחס שיעורי האינפלציה שבשתי המדינות אותן תבחן. כך, אם האינפלציה בישראל 5% בשנה ובארה״ב 2% בשנה, על פני עשור אתה יכול לצפות שהשקל יחלש בכ-30% בקירוב (הנוסחה כמובן עושה שימוש בחזקה) מול הדולר.
4. על תשכח את האח הבכור שלך, מס הכנסה - אם אתה רוצה 10,000 ש״ח בחודש תביא בחשבון גם את המס. בארה״ב על רוב הדיבידנדים אתה משלם רק 15% מס ולא 25% כמו בישראל (או 28% אם הגעת למס יסף), כך שהנה יש לך להוסיף מקדם נחמד נוסף לכלל ה-400 כדי להשוות תפוחים לתפוחים.
עד כאן עסקינן בהכנסות. נעבור להוצאות:
1. כולנו חשופים לאינפלציה בצורה שונה - המספר שאתה רואה שמדווחים הוא פיקציה של הלמ״ס שנקבעת לפי סל צריכה שמשקליו משתנים מדי כמה שנים. הפיקציה הזאת נחמדה ועובדת רוב הזמן אבל בעיתות של החרפת האינפלציה השיטה מתגלה במערומיה - לדוגמא - לפי אנשי הלמ״ס יש עליית מחירים מתונה בשכר דירה בישראל. הבעיה היא בעיית מדידה - השאלה היכן הם מסתכלים וממה בנוי בסיס הדיווח שלהם כי במרכז העליות חדות בהרבה. אם אתה גר ביקנעם כנראה שזה ישקף את המצב. מעבר לכך, אם אתה בעליה של דירה, לכאורה אין לך כלל חשיפה למשהו שהוא כרבע מהמדד (במשקלו).
2. ככל שתלמד לספק את צרכיך השונים לבד (כפי שהסולידית עושה) או שמרבית החשיפה שלך תהיה למוצרים שבפיקוח (מלחם ועד תחבורה ציבורית שאיננה בקו האדום) ותסחוט כל שקל עד תומו, אתה למעשה מגדיל את אי התלות שלך באינפלציה ובנקודה מסוימת היא עובדת עבורך שכן נכסיך מתנהלים בבורסה ואתה נהנה מעליית מחירי המניות (לפחות נומינלית).
באופן אישי דברים כמו תחזוקה מונעת למערכות יקרות (מרכב ועד מזגן ומקרר ומדיח וכו׳) התגלו כמאוד יעילים כלכלית עבורי. היכולת להחזיק רכב 7-8 שנים ולא להחליף כל שנתיים או להשתמש באותה מכונת כביסה עשור פלוס בהחלט משפיעים לאורך זמן. כמובן שגם צרכנות נבונה (רכישה מיד שניה וכו׳) הולכת יד ביד כאן.
שורה תחתונה - אתה צריך לחזות את ההוצאות שלך כאשר פרק העבודה בחייך יסתיים. אחר כך אתה צריך לחזות מה תהיינה ההכנסות הפאסיביות שיש לך (כגון פנסיה, דיבידנדים וכו׳) - נטו (כלומר בהתחשב במסים (שלדעתי יעלו בטווח הקרוב לכסות על הגירעון שיתפתח כאן עקב התנהגותה של הממשלה הנוכחית). יש מי שבפנסיה מוציאים פחות (לא צריך לנסוע לעבודה, לאכול במסעדה צהריים, לרכוש בגדים ייצוגיים וכד׳) אבל אצל רוב האנשים ההוצאות נותרות דומות בגדול אז זה יכול לסייע לך להעריך את מצבך העתידי.
יש לא מעט דיונים על הנושא בפורום של Bogleheads - תקרא שם קצת ואולי תקבל תובנות נוספות.