חוק 300\400 לא מתחשב באינפלציה?

[Harel]

נגיד וסך ההוצאות שלי היום הם 10,000 שקל. על פי חוק 400 (3% משיכה) אני צריך לחסוך 4מיליון.
האישיו שלי מתחיל פה -
נניח ואני רוצה לצאת לפרישה מוקדמת בעוד 17 שנה.
הוצאות של 10,000 היום הם למעשה הוצאות של 20,000 בעוד 17 שנה (בהנחה של 3.5% אינפלציה שנתית ממוצעת לאורך 17 השנים הקרובות).
נגיד ועברו 17 שנים והנה יש לי 4מיליון שח אבל הפעם 10,000 שקל לא מספיקים לי, אני צריך למשוך 20,000 שקל אבל אני לא יכול למשוך 20,000 שקל כי 20,000 שקל הם למעשה אחוז משיכה של 6% מתוך תיק של 4מיליון

אז מה הדרך הנכונה לחשב את כמות הכסף שאני צריך לחסוך על מנת לצאת לפרישה מוקדמת בעוד X שנים?

אני חשבתי משהו כזה:
שלב 1 - לחשב את ההוצאות החודשיות.
שלב 2 - להעריך בעוד כמה שנים ארצה לצאת לפנסיה מוקדמת (נגיד 17 שנה)
שלב 3 - לחשב את ההוצאות החודשיות בהתחשב באינפלציה של 17 שנה
שלב 4 - את הסכום שחושב בשלב 3 להכפיל ב 400.
והסכום שחושב בשלב 4 זה הסכום שצריך לחסוך.

 

[outsider]

"חוק" 300\400 מתחשב באינפלציה​

זה לא חוק זה כלל אצבע שמבוסס על סימולציות היסטוריות. הסימולציות כללו את האינפלציה (בארה"ב). את החישוב תתחיל ביום שאתה עובר למשיכת קצבה.

אז מה הדרך הנכונה לחשב את כמות הכסף שאני צריך לחסוך על מנת לצאת לפרישה מוקדמת בעוד X שנים?

לדרך שאתה מציע אין את התוקף של מחקר טרינטי , כי אתה רק מנחש:
מה ההוצאות שיהיו לך.
מה התשואה שתהיה לך.
מה החסכון השנתי שלך.
מה תהיה האינפלציה באותם שנים.
כדי לקבל מספרים עם ביסוס היסטורי אתה יכול לעשות סימולציית טרינטי להשתמש בנתונים היסטוריים, ולשאול: בהנתן קרן קיימת A והוצאות עכשויות Y וחסכון חודשי S ואינפלציה I מה הסיכויים בהתבסס על העבר שאני אוכל לפרוש בעוד X שנים?
זה חישוב מאוד אינדוידיואלי בניגוד למחקר טריניטי שהוא הרבה יותר כללי

 

[כימאי]

אז מה הדרך הנכונה לחשב את כמות הכסף שאני צריך לחסוך על מנת לצאת לפרישה מוקדמת בעוד X שנים?

אני מנחש שאתה יחסית רחוק מעצמאות כלכלית ופרשיה, אבל תקן אותי אם טעיתי.
הנתונים שהבאת הם נכון להיום, ונותנים לך לכן הערכה מקורבת למרחק שלך בזמן מהגעה למצב זה.
אפשר להניח שגם ההכנסות שלך בזמן הזה יגדלו עם האינפלציה ואפילו הרבה יותר מכך אם תשקיע בלימודים והתקדמות מקצועית במשך 17 שנים.
כמובן שאתה לא ממתין 17 שנה ואז "פותח את הקופסה" ורואה אם צדקת. אתה מסכם את ההכנסות שלך, השווי שלך, וההוצאות שלך לפחות פעם בשנה לכל אורך הדרך (יש כאלה שעושים את זה פעם בשישה חודשים, ויש כאלה שכל חודש - בהתאם לרצון ולנסיבות), ואתה רואה "בזמן אמת" עבור אותו רגע של תמונת מצב איך אתה מתקדם.
כמובן שאתה שולט ברכיב ההוצאות שלך ויכול בעזרתו לווסת את הזמן הנדרש.

 

[roneng]

חוק 300\400 לא מתחשב באינפלציה?

הוא כן.

הוצאות של 10,000 היום הם למעשה הוצאות של 20,000 בעוד 17 שנה (בהנחה של 3.5% אינפלציה שנתית ממוצעת לאורך 17 השנים הקרובות).

אבל גם חיסכון של 4 מליון היום יהיה שווה 8 מליון בעוד 17 שנה (לפי אותו חישוב).

אז מה הדרך הנכונה לחשב את כמות הכסף שאני צריך לחסוך על מנת לצאת לפרישה מוקדמת בעוד X שנים?

הדרך הכי נוחה היא לדבר במונחים ריאליים ולא נומינליים. (במילים אחרות - כאילו להתעלם מהאינפלציה, אבל להתעלם ממנה בשני צידי המשוואה)
אתה צריך ריאלית 10K בחודש במונחים של היום. זה אומר שאתה צריך ריאלית 4 מליון (במונחים של היום).
לא צריך להסתבך מעבר לזה.

בסופו של דבר ההנחה היא שבמשיכה של 3% ריאלית בחודש התיק ישמור על ערכו הריאלי לאורך זמן.
הרי גם אחרי שאתה מתחיל למשוך יש אינפלציה, והסכום הנומינלי שהספיק לך בשנה הראשונה לפרישה לא יספיק לך אחרי 10 שנים.

 

[nullius]

השאלה ששאלת טובה והתשובה מסובכת. בראשי פרקים:

1. כלל ה-4% נקבע בארה״ב היכן שהיסטורית לאורך זמן האינפלציה יחסית נמוכה. מכיוון שביתר העולם האינפלציה גם היתה יחסית נמוכה ב-15 השנים שקדמו ל-2022, הכלל עבד גם במדינות רבות אחרות כולל ארה״ב. יש ויכוח לא פשוט עד כמה כלל האצבע באמת עובד, וראיתי חוקרים שטוענים שהכלל יעבוד רק באמת סביב 2.5% בכל תנאי השוק (על בסיס היסטורי), דהיינו כלל ה-400 כפי שציינת.

2. ככל שנכסיך יהיו מושקעים בשוק ההון המקומי, סביר להניח שלאורך זמן החברות בהן תחזיק ישכילו להעביר את רוב האינפלציה הלאה ללקוחותיהן וכך מחירי המניות שלך יעלו לפחות נומינלית (וכנראה גם ריאלית, לפחות לפי התפישה שחייבת להיות תשואה חיובית על נטילת סיכון). זה לא תיאום מושלם ותהיינה סטיות משום שלוקח זמן לחברות להעלות את מחירי השירותים והמוצרים - יש time lag ואולם במונחים של שנים רבות זה לא משמעותי.

3. כמשקיע בשוק זעיר תמיד יש לך בעיה נוספת במדידה והיא בעיית שער החליפין ככל שתרצה ביזור להשקועתיך על מנת לנטרל את הסיכון של ישראל (סיכון שעלה משמעותית לאחרונה כפי שאתה בוודאי מודע). אין לדעת מה יהיה שער הדולר או הליש״ט או היורו או הין בעוד 10 או 20 שנה ואולם לטווח ארוך יש כלל שאומר ששער החליפין יזוז ביחס ישיר ליחס שיעורי האינפלציה שבשתי המדינות אותן תבחן. כך, אם האינפלציה בישראל 5% בשנה ובארה״ב 2% בשנה, על פני עשור אתה יכול לצפות שהשקל יחלש בכ-30% בקירוב (הנוסחה כמובן עושה שימוש בחזקה) מול הדולר.

4. על תשכח את האח הבכור שלך, מס הכנסה - אם אתה רוצה 10,000 ש״ח בחודש תביא בחשבון גם את המס. בארה״ב על רוב הדיבידנדים אתה משלם רק 15% מס ולא 25% כמו בישראל (או 28% אם הגעת למס יסף), כך שהנה יש לך להוסיף מקדם נחמד נוסף לכלל ה-400 כדי להשוות תפוחים לתפוחים.

עד כאן עסקינן בהכנסות. נעבור להוצאות:

1. כולנו חשופים לאינפלציה בצורה שונה - המספר שאתה רואה שמדווחים הוא פיקציה של הלמ״ס שנקבעת לפי סל צריכה שמשקליו משתנים מדי כמה שנים. הפיקציה הזאת נחמדה ועובדת רוב הזמן אבל בעיתות של החרפת האינפלציה השיטה מתגלה במערומיה - לדוגמא - לפי אנשי הלמ״ס יש עליית מחירים מתונה בשכר דירה בישראל. הבעיה היא בעיית מדידה - השאלה היכן הם מסתכלים וממה בנוי בסיס הדיווח שלהם כי במרכז העליות חדות בהרבה. אם אתה גר ביקנעם כנראה שזה ישקף את המצב. מעבר לכך, אם אתה בעליה של דירה, לכאורה אין לך כלל חשיפה למשהו שהוא כרבע מהמדד (במשקלו).

2. ככל שתלמד לספק את צרכיך השונים לבד (כפי שהסולידית עושה) או שמרבית החשיפה שלך תהיה למוצרים שבפיקוח (מלחם ועד תחבורה ציבורית שאיננה בקו האדום) ותסחוט כל שקל עד תומו, אתה למעשה מגדיל את אי התלות שלך באינפלציה ובנקודה מסוימת היא עובדת עבורך שכן נכסיך מתנהלים בבורסה ואתה נהנה מעליית מחירי המניות (לפחות נומינלית).

באופן אישי דברים כמו תחזוקה מונעת למערכות יקרות (מרכב ועד מזגן ומקרר ומדיח וכו׳) התגלו כמאוד יעילים כלכלית עבורי. היכולת להחזיק רכב 7-8 שנים ולא להחליף כל שנתיים או להשתמש באותה מכונת כביסה עשור פלוס בהחלט משפיעים לאורך זמן. כמובן שגם צרכנות נבונה (רכישה מיד שניה וכו׳) הולכת יד ביד כאן.

שורה תחתונה - אתה צריך לחזות את ההוצאות שלך כאשר פרק העבודה בחייך יסתיים. אחר כך אתה צריך לחזות מה תהיינה ההכנסות הפאסיביות שיש לך (כגון פנסיה, דיבידנדים וכו׳) - נטו (כלומר בהתחשב במסים (שלדעתי יעלו בטווח הקרוב לכסות על הגירעון שיתפתח כאן עקב התנהגותה של הממשלה הנוכחית). יש מי שבפנסיה מוציאים פחות (לא צריך לנסוע לעבודה, לאכול במסעדה צהריים, לרכוש בגדים ייצוגיים וכד׳) אבל אצל רוב האנשים ההוצאות נותרות דומות בגדול אז זה יכול לסייע לך להעריך את מצבך העתידי.

יש לא מעט דיונים על הנושא בפורום של Bogleheads - תקרא שם קצת ואולי תקבל תובנות נוספות.

 

[Everything_Nice]

הכל בכללי מבוסס הנחות. המציאות יכולה להיות אחרת.
הריי בהינתן ירידה של 50% חודש לאחר פרישה, שיעור המשיכה יהיה שונה.
לחזור ליתרה ערב הירידה ידרוש 100% תשואה
אפשר ורצוי לתכנן פרישה מוקדמת על בסיס מסוים של טריניטי. הייתי לוקח מרווחי ביטחון ו plan b לפרק זמן בו אפילו צריך לחזור לתת זמן עבור כסף גם אם באופן חלקי.