אתמול דיברתי עם חברי ChatGPT, וביקשתי ממנו לנסח הצעה ל"חוק־יסוד: החקיקה". להלן ההצעה:
פרק א': חקיקה רגילה
1. מספר הצעות חוק לחודש
ניתן לקיים במליאת הכנסת לכל היותר קריאה אחת על כל הצעת חוק באותו חודש קלנדרי.
2. הליך חקיקה
הצעת חוק רגילה תאושר בשלוש קריאות.
3. רוב נדרש
הצעת חוק רגילה תאושר ברוב רגיל של חברי הכנסת המשתתפים בהצבעה.
אין דרישה למספר מינימלי של משתתפים.
פרק ב': חוקי יסוד
4. מספר הקריאות
הצעת חוק־יסוד תעבור חמישה שלבים של הצבעה (קריאות). בין כל שתי קריאות יתקיים מרווח של לפחות חמישה חודשים.
5. מניין הזמן בין קריאות
שנת בחירות וכן חמשת החודשים הראשונים לכהונת הכנסת לא ייחשבו במניין הזמן הנדרש בין הקריאות.
כלומר, לאחר כינונה של כנסת חדשה, יהיה צורך להמתין חמישה חודשים לפני שניתן יהיה לקיים קריאה נוספת בהצעת חוק־יסוד.
6. הפסקת ההליך בעת חילופי כנסות
אם הכנסת התפזרה טרם השלמת כל חמש הקריאות, לא ניתן יהיה להמשיך בהליך חקיקת חוק־היסוד עד לתום חמישה חודשים מיום כינונה של הכנסת הבאה.
אין בכך כדי לבטל את תוקפן של הקריאות שכבר התקיימו.
7. חלוקה בין כנסות
לכל היותר שלוש קריאות מתוך החמש יכולות להתקיים באותה כנסת. שתי הקריאות הנוספות יתקיימו בכנסות שאחריה.
בדרך זו, אף חוק־יסוד לא יאושר כולו בכנסת אחת.
8. מגבלת זמן כוללת
תהליך חקיקת חוק־יסוד (מהנחתו ועד הקריאה החמישית) לא ייארך יותר משבע שנים.
9. הנחת הצעות חוק־יסוד
א) הצעת חוק־יסוד תונח על שולחן הכנסת על ידי קבוצת חברי כנסת הכוללת הן חברי קואליציה והן חברי אופוזיציה.
לפחות 15% ממניחי ההצעה יהיו חברי כנסת מהאופוזיציה.
ב) דרישה זו לא תחול אם מדובר בממשלת אחדות לאומית רשמית.
10. רוב נדרש
בכל אחת מחמש הקריאות של הצעת חוק־יסוד, תידרש תמיכה של לפחות 80 חברי כנסת.
11. כישלון בהשלמת ההליך
אם הצעת חוק־יסוד לא השלימה את כל חמש הקריאות בתוך שבע שנים – הליך החקיקה מבוטל.
הצעת חוק־יסוד דומה תוכל להיות מונחת שוב על שולחן הכנסת רק לאחר חמש שנים ממועד כישלונה.
ניתן להניח אותה מחדש עד שלוש פעמים בלבד. לאחר שלושה כישלונות – ההצעה לא תובא עוד.
פרק א': חקיקה רגילה
1. מספר הצעות חוק לחודש
ניתן לקיים במליאת הכנסת לכל היותר קריאה אחת על כל הצעת חוק באותו חודש קלנדרי.
2. הליך חקיקה
הצעת חוק רגילה תאושר בשלוש קריאות.
3. רוב נדרש
הצעת חוק רגילה תאושר ברוב רגיל של חברי הכנסת המשתתפים בהצבעה.
אין דרישה למספר מינימלי של משתתפים.
פרק ב': חוקי יסוד
4. מספר הקריאות
הצעת חוק־יסוד תעבור חמישה שלבים של הצבעה (קריאות). בין כל שתי קריאות יתקיים מרווח של לפחות חמישה חודשים.
5. מניין הזמן בין קריאות
שנת בחירות וכן חמשת החודשים הראשונים לכהונת הכנסת לא ייחשבו במניין הזמן הנדרש בין הקריאות.
כלומר, לאחר כינונה של כנסת חדשה, יהיה צורך להמתין חמישה חודשים לפני שניתן יהיה לקיים קריאה נוספת בהצעת חוק־יסוד.
6. הפסקת ההליך בעת חילופי כנסות
אם הכנסת התפזרה טרם השלמת כל חמש הקריאות, לא ניתן יהיה להמשיך בהליך חקיקת חוק־היסוד עד לתום חמישה חודשים מיום כינונה של הכנסת הבאה.
אין בכך כדי לבטל את תוקפן של הקריאות שכבר התקיימו.
7. חלוקה בין כנסות
לכל היותר שלוש קריאות מתוך החמש יכולות להתקיים באותה כנסת. שתי הקריאות הנוספות יתקיימו בכנסות שאחריה.
בדרך זו, אף חוק־יסוד לא יאושר כולו בכנסת אחת.
8. מגבלת זמן כוללת
תהליך חקיקת חוק־יסוד (מהנחתו ועד הקריאה החמישית) לא ייארך יותר משבע שנים.
9. הנחת הצעות חוק־יסוד
א) הצעת חוק־יסוד תונח על שולחן הכנסת על ידי קבוצת חברי כנסת הכוללת הן חברי קואליציה והן חברי אופוזיציה.
לפחות 15% ממניחי ההצעה יהיו חברי כנסת מהאופוזיציה.
ב) דרישה זו לא תחול אם מדובר בממשלת אחדות לאומית רשמית.
10. רוב נדרש
בכל אחת מחמש הקריאות של הצעת חוק־יסוד, תידרש תמיכה של לפחות 80 חברי כנסת.
11. כישלון בהשלמת ההליך
אם הצעת חוק־יסוד לא השלימה את כל חמש הקריאות בתוך שבע שנים – הליך החקיקה מבוטל.
הצעת חוק־יסוד דומה תוכל להיות מונחת שוב על שולחן הכנסת רק לאחר חמש שנים ממועד כישלונה.
ניתן להניח אותה מחדש עד שלוש פעמים בלבד. לאחר שלושה כישלונות – ההצעה לא תובא עוד.
