חוק־יסוד: החקיקה

[fongeme]

אזרחים שעל פי הדין הבין־לאומי חיים בשטח שלא שייך לנו.

1. אז למי הוא שייך?
2. למי אכפת מהחוק הבינלאומי?
3. בחוק הבינלאומי לא כתוב אפילו משפט שהופך שטח כבוש ללא חוקי.

 

[אקראי]

1. אז למי הוא שייך?
2. למי אכפת מהחוק הבינלאומי?
3. בחוק הבינלאומי לא כתוב אפילו משפט שהופך שטח כבוש ללא חוקי.

1. בעיקרון לפלסטינים. שם לכאורה אמורה לקום מהמדינה.
2. רייג׳ בייט.
3. פרשנו מבית הדין הפלילי בדיוק בגלל עניין ההתנחלויות. זה הסעיף השמיני בחוקת רומא.
אבל גם בלעדיה ההתנחלויות נחשבות ללא חוקיות.

אני לאו דווקא חושב כך או מסכים עם הדברים הללו, אבל אני מסביר למה בעיניי בעייתי להחשיב אותם כמחוז. מצד שני הם בוחרים לכנסת.

 

[אקראי]

לא התכוונתי לשים קישור, ערכתי להבהרה.

לא, פשוט אמרת "להלן", אז הגיוני לצפות לקישור. אי-הבנה כנראה.

הכל רעיונות יפים, למה בית משפט צריך להתערב ולהכריע בזה?

כי יש אמנות בין־לאומיות, מסורת יהודית וגם חוקים. את כל אלה בית המשפט צריך להביא בחשבון. אתה לא יכול לחוקק חוקים בלי לצפות לביקורת שיפוטית. איפה שיש חוק יש גם משפט.

העובדה שיש שופטים הסבורים שזה חוקי (לפחות חלק מהדברים שלא נפסלו באופן גורף) פסילת חוק זה צעד קיצוני

אוקיי. מה אתה מציע במקום?

ואם השופטים עצמם חלוקים בדעותיהם כנראה זה לא מקרה מספיק קיצוני בשביל להצדיק סעד קיצוני.

אם תבדוק את פסקי הדין, אני כמעט בטוח שרובם התקבלו בפה אחד או ברוב מוחלט. הסבירות היא יוצאת דופן.

ההשוואה ללפני שמונים שנה איננה רלוונטית, בפולשים לישראל מדובר היה על פולשים שהייתה מדינה שמוכנה לקבל אותם.

"פולשים"? אתה ברצינות קורה ככה לאנשים שנסים על חייהם?

זאת דעתה וכבודה במקומה מונח, לא כל השופטים מסכימים עם דעתה ויש מי שסבור שהתנאים לגירוש מרוככים יותר.

ידידי, אבל זה פסק הדין.

איך זה משנה?

כי אמרת שערבים לא נפסלים ויהודים כן. זה עובדתית לא נכון. באמת עם הערבים רכים יותר, אבל הסיבה היא שהם לא רלוונטיים מספיק כדי ממש לפסול אותם. פשוט אין צורך.

כשמדובר על פסילה של מועמד בודד (לא סיעה שלמה) למה לתת תנאים מקילים למעודדי טרור ערבים יותר מאשר יהודים?

אבל הראיתי לך שגם יהודים תומכי טרור לא נפסלו.

תחת זכות העמידה המקובלת כיום הטיעון הזה לא מחזיק. בפרט כשהשופטים מדברים על הזמנת עתירות

בסדר, ציינתי את זה.

בחוק ההסדרה למשל, סולברג פירט בהרחבה רבה על האיסור הפלסטיני למכור קרקעות ליהודים. אבל חיות לא השתכנעה, ״לא הובאו בפנינו נתונים כלשהם... באשר לתופעה לפיה ישנם תושבים פלסטינים המעוניינים למכור את זכויותיהם במקרקעין, אך אינם עושים כן בשל איסורים החלים עליהם בהקשר זה״.

האמת שגם על חוק ההסדרה קראתי, אבל אני כבר לא ממש זוכר מה היה שם. בעיקרון בספר נטען שהבעייתיות בו זו התייחסותו הגורפת לכל המקרים, כלומר דין אחד לכולם. מודה שאני לא בקי מספיק.
אין ספק שחוק שמפקיע קרקעות הוא חוק בעייתי.

או השופט קרא שקיבל עתירה נגד הריסת בית מחבל כי לדעתו זו סנקציה שאמורה להיות שמורה למצבי קיצון ולא כל אימת שמתרחש פיגוע המסתיים בקיפוח חיי אדם. כלומר רצח לאומני זה שגרתי ולא מקרה קיצוני מספיק.

הרי מאמר שכבר בכותרת שלו ניתן להבין את עמדת הכותב הוא ניטרלי. נו טוב.
במאמר נטען שאפשר לדעת מה דעת השופטים טרם מתן פסק הדין. זה לא מדויק. יש לא מעט פסקי דין הנוגעים ללהט"ב, ובהרכב יש שופטים שמרנים, והם קיבלו את העתירות (כלומר בעד להט"ב). ראה כאן. גם לא ברור לי מה קשור חוק הגיוס. סולברג פסק יחד עם השאר: https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001498875

כאן למשל (עמ׳ 28), אמנם לא הכרעה, אבל תגובה מביכה כפי שמראים מחברי המאמר.

לא הבנתי איפה התגובה המביכה. עמ' 834?

איזה החלטות סילפתי? לא יודע אם אתה תוקף איש קש או משתמש ב Whataboutism, לא דיברנו מילה אחת על נושא הסמכות.

אתה טענת שלא ראוי שחוק ייפסל ברוב מועט שכזה. אני מסביר לך שזה לא כזה משנה פה כי העמדה היא אותה עמדה.

טענתי כלפי ביטול חוק שזהו צעד קיצוני ולדעתי זה לא מאוזן כשהוא על חודו של קול. השופטים אמרו שיש להם סמכות לבטל חוק, סו וואט? איך זה קשור לטענה שלי?

כי החוק פה לא באמת רלוונטי.

אפשר להמשיך להתנצח מה פסלו ומה לא, באיזה החלטות התערבו ובאיזה לא, הרשימה של החלטות פוליטיות פרופר ארוכה וכבר העליתי פה בעבר הרבה מהן, מבטיח לך שלא נצא מזה וזה לא יסייע להגיע לעמק השווה.

אז שוב – מה הפתרון שלך? הכנסת עכשיו חוקקה חוק בעייתי. מה עושים איתו?
ואני גם לא מצליח להבין מה הבעיה לדעתך. הבעיה שלך היא שחוק נפסל על חודו של קול? בסדר, אני מסכים שזה לא נראה טוב, אבל רוב החוקים נפסל ברוב גדול הרבה יותר. הייתי עובר על כל חוק וחוק מהרשימה שם, אבל האמת שאין לי כוח כרגע.

את הפערים בינינו שכנראה בלתי ניתנים לגישור כבר תמצתתי בסוף ההודעה הקודמת ובזה נעצור, סליחה שהתפתיתי להגיב פה.

זכותך.

 

[ת.אוקהם]

למה בעיניי בעייתי להחשיב אותם כמחוז.

איזה אחוז בעם יתמוך בחלוקה למחוזות שתשלול זכות בחירה מהמתנחלים?
מה הטעם לדון ולהתווכח על דברים שלעולם לא יקרו?
אני יודע שנתניהו ותומכיו קוראים לליברמן, לבנט ולגנץ סמולנים וזה עשוי לבלבל אבל האמת היא שכל הנ"ל הם מרכז ימין.
להערכתי גם יאיר לפיד לא יתמוך במה שאתה מציע, יאיר גולן כנראה שכן.

 

[אקראי]

איזה אחוז בעם יתמוך בחלוקה למחוזות שתשלול זכות בחירה מהמתנחלים?
מה הטעם לדון ולהתווכח על דברים שלעולם לא יקרו?
אני יודע שנתניהו ותומכיו קוראים לליברמן, לבנט ולגנץ סמולנים וזה עשוי לבלבל אבל האמת היא שכל הנ"ל הם מרכז ימין.
להערכתי גם יאיר לפיד לא יתמוך במה שאתה מציע, יאיר גולן כנראה שכן.

אז שלא יתפלאו שמוציאים נגד מנהיגינו צווי מעצר. ‍

 

[isalidiq]

שלום לכולם!
מתברר שיש בפורום הזה מקום לדון על פוליטיקה. אתם נראים אנשים רציניים, ואולי יש פה מישהו שמעוניין לקרוא את הצעותיי לתיקון שיטת המשטר הישראלית.
היום ברצוני לדבר על החוק שחסר לנו כדי להשלים את חוקת מדינת ישראל – חוק־יסוד: החקיקה. כידוע לכולכם, חוקי היסוד נחשבים למעין חוקה. יש להם מעמד־על. הבעיה היא שאין שום חוק שנוגע להליך חקיקת חוק יסוד, אז טכנית אפשר לחוקק אותו בעזרת רוב של שישה נגד ארבעה.
לכן אני רוצה להציע הצעה.

הליך חקיקת חוק רגיל
ההליך היום טוב בסך הכול. אני רק הייתי רוצה לשנות שני דברים: הרוב הדרוש וטווח החקיקה.
לדעתי צריך מינימום של 80 ח"כים כדי לחוקק חוק. אני לא אדרוש עכשיו דיון של 120 ח"כים, אבל שני שלישים בהחלט סביר.
כמו כן צריך טווח של חודשיים בין קריאה לקריאה. ככה יש זמן לדון בחוקים, לשמוע את הציבור, לשנות אותו וכו'. בסך הכול זה יוצא חצי שנה לחוק (כמובן אפשר למשוך יותר. חודשיים הם המינימום).

הליך כינון חוק יסוד
פה כבר צריך מליאה. הרוב הדרוש לחוק יסוד הוא שני שלישים, כלומר 80 ח"כים. לא גמרנו פה. יהיו פה חמש קריאות בטווח של חמישה חודשים בין קריאה לקריאה. זה יוצא שנתיים בערך, שזה טווח לא רע משום שהכהונה הממוצעת בכנסת היא שלוש שנים בערך. לכן יש סיכוי גבוה מאוד שהחוק יצטרך לעבור בשתי כנסות (אם לא יותר). הייתי רוצה גם להוסיף שהתיקון צריך להיות מוצע על ידי ח"כים גם מהקואליציה וגם מהאופוזיציה.
אבל אני אוהב את ארה"ב, ושאפתי ממנה עוד יותר השראה – משאל עם. בארה"ב כדי להעביר תיקון לחוקה, צריך אישור של שלושה רבעים של הארצות (38/50). פה אין לנו ארצות אבל יש נָפות ומחוזות.
יש 6 מחוזות (לא כולל מחוז יו"ש) ו־16 נפות. רוב של 3/4 מ־16 זה קצת מוגזם (זה יוצא 12). אולי רוב של 9 או 10 נפות? בעייתי כי זה יוצא רוב של קצת יותר מחצי. 11?
אפשר גם לדרוש רוב של 4 מחוזות, אבל זה לא יאפשר שום תיקון חוקתי.

הפרדת רשויות
כמובן לבג"ץ יהיה כוח לפסול חוקים רגילים. אפשר להוסיף פסקת התגברות ברוב של 80 ח"כים (אך הפעם שלוש קריאות בטווח של חודשיים, כמו חוק רגיל). החוק יהיה תקף לשנתיים או עד סיום כהונת הכנסת – המוקדם שביניהם.
היות שהליך כינון חוקי היסוד מסובך ודורש הסכמה רחבה, אני חושב שאפשר לאסור על בג"ץ להתערב. לא הייתי רוצה לכתוב זאת מפורשות, אבל אני מודע שצריך לדעת להתפשר, ואם זה מה שירגיע את הצד השני, שיהיה.

הוועדה לבחירת שופטים
העומד בראש הוועדה הוא שר המשפטים. זה לא ממש קשור לפה, אבל אני בעד צמצום משרדי הממשלה – ומשרד המשפטים נכלל בצמצום. לכן יו"ר הוועדה צריך להיות נשיא בית המשפט העליון (גם אם משרד המשפטים יהיה קיים).
באופן כללי הרשות השופטת איננה עצמאית מבחינה מוסדית, אבל זה עניין אחר.
בכל מקרה ההרכב הנוכחי הוא סביר. הייתי רוצה לשנות אותו ולהפוך אותו למקצועי עוד יותר, אבל ההצעה שלי כנראה לא תתקבל.
ההצעה היא כזאת –
יהיו שבעה חברים
* שלושה שופטי עליון (עם אפשרות שאחד יהיה מחוזי)
* שני פוליטיקאים לשעבר
* שני משפטנים
הפוליטיקאים והמשפטנים ייבחרו באופן אקראי על ידי מנגנון דיגיטלי. הם יגישו קורות חיים, הם ייבדקו על ידי השב"כ (רק כדי לאמת את זהותם), ואחרי שתהיה רשימה, יוגרלו ארבעה אנשים.
אני חושב שעדיף לשמור על חשאיותם כדי למנוע התחנפויות (ראו כאן). תקופת הכהונה של כל החברים, חוץ מנשיא העליון, תהיה לשנה בלבד.
שופטי העליון ייבחרו על פי ותק. אם אחד מהם יהיה מחוזי, ניתן שגם הוא יוגרל באקראיות.
כדי למנות שופט עליון צריך הסכמה של כל צד; שופט שלום או מחוזי צריך רוב רגיל.

מוסד הנשיאות
הנשיא בישראל לא עושה כלום בתכלס. הייתי רוצה לתת לו אפשרות להטיל וטו על חוק (על ידי אי־חתימה עליו). זה כוח גדול מאוד, וכמו בארה"ב, מוטב לתת לכנסת אפשרות להתגבר ברוב של שני שלישים. כמו כן ראוי יהיה להעביר לו את הסמכות להורות על הקמת ועדת חקירה ממלכתית (כיום הממשלה היא זו שקובעת אם תקום ועדה כזאת או לא. לדעתי בגלל ניגוד העניינים, צריך להעביר את הסמכות הזאת לנשיא). אולי אפשר גם לתת לו את הסמכות למנות את מבקר המדינה (כיום הוא נבחר בבחירות בכנסת).

חוק נורווגי
החוק הנורווגי בארץ מאפשר לשר להתפטר מהכנסת. לדעתי צריך להרחיב אותו. שר (כלל ראש הממשלה) לא אמור להיות חבר כנסת. נוסף על כך לא אמורה להיות אפשרות לחזור לכנסת. התפטרת אז התפטרת. זה יחזק את חברי הכנסת הבאים בתור, והם לא ירגישו מאוימים שהם עלולים לאבד את מושבם על התנגדות לסיעה שלהם.
ומצד שני צריך להגביר את העונש על חברי כנסת שפורשים מהסיעה שלהם (שהרי הם נבחרו בזכותה).

שינוי שיטת הבחירות
קראתי הצעה במכון הישראלי לדמוקרטיה לתיקון המשטר. שתי הצעות אני זוכר משם – הגדלת אחוז החסימה וקירוב הח"כים לבוחרים. לראשון אני כנראה מתנגד. הרעיון השני דווקא מעניין. בעיקרון זה יאפשר להצביע למפלגה ולסמן מועמדים מסוימים שאתה רוצה לקדם, ממש לסמן וי. אני חושב שזו הצעה מעניינת.
בחירות אזוריות לדעתי אינן באות בחשבון משום שאנחנו מעורבבים מדי. בכל עיר יש חרדים, חילונים ודתיים.
מלבד זאת הייתי רוצה לחוקק "חוק חובת הצבעה". הוא לא יכלול ענישה כלשהי, ויהיה בעיקר חוק הצהרתי. אולם צריך להתנות את יום השבתון בהצבעה, בין אם עבדת ובין אם לא.

טוב, נראה לי שחפרתי. מעניין אם מישהו קרא את כל זה.

אני חושב שההצעה שלך מפורטת, אבל לא סבירה בעליל. ניכר רצון עז להפוך את השלטון לפקידותי יותר ויותר, ולהסיר את הכוח מהעם.
לא התייחסת בהצעתך לסמכות מערכת המשפט בנוגע לפרשנות החוק (בג"צ, יועמ"ש וכו'). שלא נדבר על שלילת הזכות של חצי מיליון אזרחים. קשה להאמין שאתה רוצה בחיזוק הדמוקרטיה.

ולגופו של עניין, אני מסכים שצריך הליכים מסודרים ומעמיקים יותר. אך לא באופן שהצעת.
לדעתי, כדאי לעשות את הדברים הבאים:
דברים מקדימים:
ביטול אחוז החסימה
ביטול החוק הנורבגי
הקבלת כהונה לרה"מ בלבד, וחוק יסוד ברור לבחירות (שלא יהיה חשש שיבטלו אותו "בהפיכה משטרית")
קביעה בחוק יסוד של ממשלה מצומצמת (משרדים, שרים וכו'), והגדרה ברורה ומפורשת של סמכויות השרים. שר שנבחר צריך יכולת להוביל מדיניות ומשילות באופן ברור, לא באופן מסורס.
באופן כללי, לחזק כמה שיותר את הכנסת, לא את בית המשפט או כוח בלתי מוגבל לממשלה.

חוק רגיל:
80 ח"כים זה המון ולא הגיוני. לא יכול להיות ממשלה נבחרת של 61, שלא יכולה לקדם כלום. זה תרתי דסתרי.
אם העם רוצה לשנות, יש את בחירות ואת הכנסת הבאה.
אהבתי את הרעיון שצריך לחכות בין קריאה לקריאה

חוק יסוד:
80 ח"כים לחוק יסוד זה מאוזן. 5 קריאות זה יותר מידי מריחה. מספיק 3 כרגיל במשך שנה וחצי.
לא מסכים לגבי עניין האופוזיציה.
החלוקה לנפות ומחוזות שטותית בעיניי. אנחנו יותר מידי קטנים כדי לחלוקה כזו.
החלוקה בארה"ב היא מהותית, ההבדלים באמת קיימים (היסטורית).

הפרדת רשויות:
כאמור לחזק כמה שיותר את הכנסת.
בגץ יוכל לפסול חוק רגיל, רק אם יש זכות עמידה (בניגוד להיום). אא"כ חוקק שוב ע"י פסקת התגברות, ואם עבר שוב גם בכנסת הבאה בגץ לא יכול לבטל (אבל הכנסת כן)
חוק יסוד לא יכול לפסול בכלל. (הכנסת כן)

הוועדה לבחירת שופטים:
לא מסכים בכלל.
חושב שהתיקון האחרון מאוזן מאוד. אשמח לשמוע ממך אם אתה חושב אחרת ולמה.

לגבי בחירות:
ליישם את החוק שקובע שתומכי טרור ואנשים הפועלים נגד מדינת ישראל לא זכאים לייצוג בכנסת.


ומילה לסיום, כל ההצעות הנ"ל הן נחמדות. אבל שום דבר לא יעזור אם תמשכנה להיות מפלגות בכנסת שמחרימות מפלגות אחרות בצורה עיוורת, בתקווה שיום אחד תצלחנה לשבור את הרוח של עמ"י.
אני חושב שעיקר הפער נוגע לדברים מהותיים יותר, אבל זה לא הדיון פה

 

[אקראי]

אני חושב שההצעה שלך מפורטת,

תודה. אני אוהב לכתוב על זה.

אבל לא סבירה בעליל.

נכון.

ניכר רצון עז להפוך את השלטון לפקידותי יותר ויותר, ולהסיר את הכוח מהעם.

לא ברור לי איפה אני הופך אותו לפקידותי יותר. בכל מקרה פוליטיקאים הם ממש לא העם. להפך, ככל שהם חלשים יותר – לעם יש יותר כוח. כל דיקטטור היה פוליטיקאי.

לא התייחסת בהצעתך לסמכות מערכת המשפט בנוגע לפרשנות החוק (בג"צ, יועמ"ש וכו').

מדוע אתייחס לזה? זה מובן מאליו. זה אחד התפקידים של בית המשפט.

שלא נדבר על שלילת הזכות של חצי מיליון אזרחים.

אני מודאג יותר משליטה בשני מיליון אנשים בלי שיש להם הרבה זכויות

קשה להאמין שאתה רוצה בחיזוק הדמוקרטיה.

סליחה?

דברים מקדימים:
ביטול אחוז החסימה

מה? אז כל מפלגה שתקבל קול תהיה בכנסת?

ביטול החוק הנורבגי

החוק הנורווגי מחזק את הפרדת הרשויות.

הקבלת כהונה לרה"מ בלבד,

הסברתי בתגובה אחרת למה זה בעייתי. https://www.hasolidit.com/kehila/threads/חוק־יסוד-החקיקה.34449/post-736278

קביעה בחוק יסוד של ממשלה מצומצמת (משרדים, שרים וכו'),

אז דווקא החוק הנורווגי מאפשר את זה יותר משום שהוא ייצור הפרדה בית הכנסת לממשלה, ואז אולי פחות אנשים ירצו להיות שרים (כיוון שהם יהיו רק שרים ולא גם שרים וגם ח"כים).
גם מה יעזור אם יקבעו מקסימום של חמישים משרדים?

והגדרה ברורה ומפורשת של סמכויות השרים. שר שנבחר צריך יכולת להוביל מדיניות ומשילות באופן ברור, לא באופן מסורס.

מה זה אומר בכלל? אגב לדעתי צריך להגדיר את תפקידי המשרד ולא את תפקידי השר. אבל לא סתם "המשרד יהיה אחראי ל־" אלא ממש לפרט את הדרכים, ממש תוכניות.

באופן כללי, לחזק כמה שיותר את הכנסת, לא את בית המשפט או כוח בלתי מוגבל לממשלה.

אתה סותר את עצמך. החוק הנורווגי עושה בדיוק את זה – מחזק את הכנסת.

חוק רגיל:
80 ח"כים זה המון ולא הגיוני.

אני לא בטוח שהבנת. 80 ח"כים יצטרכו להיות בכנסת כדי שיהיה ניתן לחוקק חוק. נראה לי שזה מספר לגיטימי לחלוטין. כמובן הרוב הוא רוב רגיל – 41 נגד 39. פשוט שיהיו מספיק ח"כים שידונו בחוק.

אהבתי את הרעיון שצריך לחכות בין קריאה לקריאה

תודה. אבל הגזמתי עם חודשיים. חודש יספיק.

חוק יסוד:
80 ח"כים לחוק יסוד זה מאוזן. 5 קריאות זה יותר מידי מריחה.

חוקה אמורה להימרח. חוקת ארה"ב קיימת יותר ממאתיים שנה בדיוק בגלל הסיבה הזאת.

לא מסכים לגבי עניין האופוזיציה.
החלוקה לנפות ומחוזות שטותית בעיניי. אנחנו יותר מידי קטנים כדי לחלוקה כזו.
החלוקה בארה"ב היא מהותית, ההבדלים באמת קיימים (היסטורית).

גם פה יש הבדלים היסטוריים. כתב על זה נתנאל אלינסון בספרו "קיצור תולדות הישראליות". אני כבר לא זוכר את הכול מן הסתם, אבל זה היה בהחלט מעניין לקרוא.

הפרדת רשויות:
כאמור לחזק כמה שיותר את הכנסת.
בגץ יוכל לפסול חוק רגיל, רק אם יש זכות עמידה (בניגוד להיום).

לא רואה סיבה להחזיר את הגלגל לאחור. מה אם מחוקקים חוק נגד אוכלוסייה מוחלשת?

אא"כ חוקק שוב ע"י פסקת התגברות, ואם עבר שוב גם בכנסת הבאה בגץ לא יכול לבטל (אבל הכנסת כן)

שוב, תלוי מהי "פסקת ההתגברות". אם זו פסקת התגרות ברוב רגיל של ח"כים, בלי הגבלה של מספר פסקות ההתגברות בכהונה ובלי הגבלת התוקף של החוק – ודאי שלא.

חוק יסוד לא יכול לפסול בכלל. (הכנסת כן)

שוב, תלוי מה ההליך של כינון חוק היסוד. כמו עכשיו? ודאי שלא. כמו שאני הצעתי? אני לא רואה סיבה שבית המשפא יצטרך להתערב פה.

הוועדה לבחירת שופטים:
לא מסכים בכלל.
חושב שהתיקון האחרון מאוזן מאוד. אשמח לשמוע ממך אם אתה חושב אחרת ולמה.

למה להתעלם מקול השופטים בבחירת שופטי בג"ץ? ומדוע שהפוליטיקאים יבחרו את עורכי הדין? בפועל זה עוד יותר כוח לפוליטיקאים.

לגבי בחירות:
ליישם את החוק שקובע שתומכי טרור ואנשים הפועלים נגד מדינת ישראל לא זכאים לייצוג בכנסת.

מיישמים אותו.

ומילה לסיום, כל ההצעות הנ"ל הן נחמדות.

תודה.

אבל שום דבר לא יעזור אם תמשכנה להיות מפלגות בכנסת שמחרימות מפלגות אחרות בצורה עיוורת,

להחרים נאשם בפלילים וכהניסטים זה ממש לא "בצורה עיוורת".

 

[minimizer]

אני לא בטוח שהבנת. 80 ח"כים יצטרכו להיות בכנסת כדי שיהיה ניתן לחוקק חוק. נראה לי שזה מספר לגיטימי לחלוטין. כמובן הרוב הוא רוב רגיל – 41 נגד 39. פשוט שיהיו מספיק ח"כים שידונו בחוק

דה פאקטו זה אומר שדרוש רוב של 80.
במצב שתיארת כל מה שה 39 צריכים לעשות כדי להפיל את החוק הוא לא להגיע להצבעה.

 

[אקראי]

דה פאקטו זה אומר שדרוש רוב של 80.
במצב שתיארת כל מה שה 39 צריכים לעשות כדי להפיל את החוק הוא לא להגיע להצבעה.

אל תשכח שגם הצד השני מעוניין לחוקק חוקים. ופשוט יהיה ניתן להעביר את ההצבעה למועד אחר. אף אחד לא מפיל שום חוק כיוון שעדיין תהיה לו הזדמנות לקבל רוב.

 

[isalidiq]

לא ברור לי איפה אני הופך אותו לפקידותי יותר. בכל מקרה פוליטיקאים הם ממש לא העם. להפך, ככל שהם חלשים יותר – לעם יש יותר כוח. כל דיקטטור היה פוליטיקאי.

״פוליטיקאים״ זה נבחרי הציבור, קרי ייצוגו של העם.
לעומת שופטים לא נבחרים או פקידים במשרדי ממשלה שמגיעים עם אג׳נדה נגד מדיניות השר.
אם שופטים היו נבחרים כמו בארה״ב, ולממשלה נבחרת הייתה האפשרות להחליף את השדרה הפקידותית כמו בארה״ב - לא הייתי אומר דבר.

מדוע אתייחס לזה? זה מובן מאליו. זה אחד התפקידים של בית המשפט.

ברור שבית המשפט אמון על פרשנות החוק.
יש הבדל בין פרשנות למתיחה עד הקצה.
זה שורש המחלוקת ידידי

אני מודאג יותר משליטה בשני מיליון אנשים בלי שיש להם הרבה זכויות

יש פה קונפליקט.
מדינת ישראל כמדינת לאום של העם היהודי, לעומת זכויות מלאות לעם שלא רק שאינו יהודי, אלא הוא פועל במותך.
סדר העדיפויות אצלי ברור.
בא לא ניכנס לדיון הזה כי זה לא העיקר

מה? אז כל מפלגה שתקבל קול תהיה בכנסת?

הבאתי הצעה מלמעלה.
ממליץ לך לראות ניתוח של תורת המשחקים על הנושא. הטענה העיקרית היא שכך המפלגות הקטנות מאבדות מכוחן לסחוט את רוב הציבור

החוק הנורווגי מחזק את הפרדת הרשויות.

אשמח שתרחיב

אז דווקא החוק הנורווגי מאפשר את זה יותר משום שהוא ייצור הפרדה בית הכנסת לממשלה, ואז אולי פחות אנשים ירצו להיות שרים (כיוון שהם יהיו רק שרים ולא גם שרים וגם ח"כים).
גם מה יעזור אם יקבעו מקסימום של חמישים משרדים?

שלא יקבעו מקסימום של 50 משרדים.
אלא על מבנה מצומצם ויעיל מראש. לא בקומבינות כמו עכשיו

מה זה אומר בכלל? אגב לדעתי צריך להגדיר את תפקידי המשרד ולא את תפקידי השר

מה ההבדל?

אני לא בטוח שהבנת. 80 ח"כים יצטרכו להיות בכנסת כדי שיהיה ניתן לחוקק חוק. נראה לי שזה מספר לגיטימי לחלוטין. כמובן הרוב הוא רוב רגיל – 41 נגד 39. פשוט שיהיו מספיק ח"כים שידונו בחוק.

עכשיו הבנתי אותך. מעניין.

חוקה אמורה להימרח. חוקת ארה"ב קיימת יותר ממאתיים שנה בדיוק בגלל הסיבה הזאת.

אבל לא דיברנו על חוקה. דיברנו על חוק יסוד.
אני מעדיף שהכנסת תשב לכתוב חוקה מסודרת לאורך זמן, תאמין לי.
רק שזה לא יקרה בחיים כי המפלגות ״הליברליות״ לעולם לא יסכימו למשהו שהוא פחות ממודל נורבגיה וכו׳
מבחינתם כל מי שלא כמוהם הוא פאשיסט וחשוך

גם פה יש הבדלים היסטוריים. כתב על זה נתנאל אלינסון בספרו "קיצור תולדות הישראליות". אני כבר לא זוכר את הכול מן הסתם, אבל זה היה בהחלט מעניין לקרוא.

ההבדלים לא מהותיים, לטעמי

לא רואה סיבה להחזיר את הגלגל לאחור. מה אם מחוקקים חוק נגד אוכלוסייה מוחלשת?

Deal with it.
שבית המשפט מתערב בכל דבר שזז כי זה לא מתאים לתפיסת עולמך (עולמו) זה בדיוק שורש כל רע.
במקום לפתור את הדברים בתוך הכנסת (נציגי העם), מעבירים את הכוח לשופטים לא נבחרים.

שוב, תלוי מהי "פסקת ההתגברות". אם זו פסקת התגרות ברוב רגיל של ח"כים, בלי הגבלה של מספר פסקות ההתגברות בכהונה ובלי הגבלת התוקף של החוק – ודאי שלא.

אתה לא יכול להגדיר משהו רק איך שהוא מתאים לך.
לא ככה מגיעים להסכמות.
ברור שאני מתכוון לפסקת התגברות נורמלית ולא כסת״ח

שוב, תלוי מה ההליך של כינון חוק היסוד. כמו עכשיו? ודאי שלא.

ברור שלא. עכשיו זה בדיחה.
מה לעשות שרק אחרי 75 שנה פתאום השמאל נזכר שהדרך הזו לא מתאימה לו.
אבל לחוקק חוק יסוד כבוד האדם באותה דרך ואז לפרש אותו בצורה קיצונית מאוד ולפי זה לפסול כל דבר שזז - זו בדיחה

למה להתעלם מקול השופטים בבחירת שופטי בג"ץ?

למה שהם יבחרו את עצמם?

ומדוע שהפוליטיקאים יבחרו את עורכי הדין? בפועל זה עוד יותר כוח לפוליטיקאים.

פוליטיקאים = נציגי העם.
לא יודע אם קראת את התיקון הנוכחי, אבל לאף אחד אין וטו, חייבים הסכמה של כל הצדדים.
זה מאוזן מאוד

מיישמים אותו.

טיבי, עודה וכו וכו
משווים חטופים לשבויי חמאס, חיילי צהל לפושעי מלחמה, מבחינתם מדינת ישראל זה כיבוש, תומכים בזכות השיבה
להמשיך?

להחרים נאשם בפלילים

אז על פעם שהפרקליטות תחליט שמישהו אשם הוא אשם?
מה עם לחכות לפסיקת השופטים?
אתה רוצה סטנדרט יוצר גבוה של שירות ציבורי שאפילו כתב אישום מונע מלהיבחר? בכבוד, זה נפלא בעיניי. נציגך מוזמנים לחוקק זאת בחוק.
לא להמציא אמות מידה שלא הסכמנו עליהם.
עד אז
הוא רה״מ כשר לגמרי (לדעתי הוא גרוע במובנים אחרים)

וכהניסטים זה ממש לא "בצורה עיוורת".

נו, במה בדיוק עוצמה יהודית היא ״כהניזם״? בן גביר ממזמן התנער ממנו
הנטייה שלכם להדביק כינויים לכל מה שלא מוצא חן בעיניכם היא פלא.
אתה מכיר את המודעות בעיתון על בגין כשהוא נבחר? ״פאשיזם! קץ הדמוקרטיה!״
פשוט גלגל חוזר בעולם

 

[minimizer]

אל תשכח שגם הצד השני מעוניין לחוקק חוקים. ופשוט יהיה ניתן להעביר את ההצבעה למועד אחר. אף אחד לא מפיל שום חוק כיוון שעדיין תהיה לו הזדמנות לקבל רוב.

זה לא מעניין את הצד השני, ברגע שהוא מחליט שהוא לא מגיע להצבעות (ע"ע אין כאבי בטן על קורבנות אונס וכו'), אין שום משמעות לכנסת ואפשר לפזר אותה.
אין דבר כזה שמפלגה תוכל פשוט לצאת מהצבעה ולהפיל אותה במקרה שהיא לא הצליחה לגייס רוב להצביע נגדה.

 

[אקראי]

זה לא מעניין את הצד השני, ברגע שהוא מחליט שהוא לא מגיע להצבעות (ע"ע אין כאבי בטן על קורבנות אונס וכו'), אין שום משמעות לכנסת ואפשר לפזר אותה.
אין דבר כזה שמפלגה תוכל פשוט לצאת מהצבעה ולהפיל אותה במקרה שהיא לא הצליחה לגייס רוב להצביע נגדה.

האמת שלהצבעות הם דווקא הגיעו. הם פשוט הצביעו נגד. לא שאני אומר שככה זה צריך להיות, אבל הם כן באו.
בכל מקרה לא נראה לי שמישהו יהיה מעוניין לשתק לחלוטין את הכנסת. ואפשר למצוא פתרון גם לזה.

 

[מתכנת]

להחרים נאשם בפלילים וכהניסטים זה ממש לא "בצורה עיוורת".

רק תיקון עובדתי, לא צריך להיות מאוד זקן כדי לזכור שהחרם נגד נתניהו בכנסת התחיל עוד לפני שהואשם בפלילים. (אפילו בלי להכליל הבטחות בחירות. גם רל״ב הופיע בתקשורת הרבה קודם אבל זה לא כ״כ רלוונטי לעניינינו)

 

[fongeme]

להחרים נאשם

דרך מצויינת לתת כוח לא פרופורציונלי לפרקליט המדינה שיוכל למנוע מכל בן אדם שבא לו להיות ראש ממשלה גם ללא משפט.
אני מאמין ההפך, שעלינו לאמץ את שאדם הוא חף מפשע עד שהוכח אחרת

 

[minimizer]

האמת שלהצבעות הם דווקא הגיעו. הם פשוט הצביעו נגד. לא שאני אומר שככה זה צריך להיות, אבל הם כן באו.
בכל מקרה לא נראה לי שמישהו יהיה מעוניין לשתק לחלוטין את הכנסת. ואפשר למצוא פתרון גם לזה.

ברור שהם הגיעו, כדי להצביע נגד. ההצעה שלך חוסכת להם מראש את הצורך להגיע.
ובהחלט יש להרבה גורמים אינטרס לשתק את הכנסת, כל אחד לפי הצורך שלו.

 

[אקראי]

דרך מצויינת לתת כוח לא פרופורציונלי לפרקליט המדינה שיוכל למנוע מכל בן אדם שבא לו להיות ראש ממשלה גם ללא משפט.
אני מאמין ההפך, שעלינו לאמץ את שאדם הוא חף מפשע עד שהוכח אחרת

א) בכל מדינה בעולם מי שנאשם בפלילים מתפטר מתפקידו. זה לא אומר שהוא אשם. גם מה הקטע לא לסמוך על השירות הציבורי?
כשאהרן ברק גרם להתפטרותו של רבין, מישהו אמר משהו? מישהו הסית נגד היועמ״ש? מישהו אמר שמערכת המשפט מושחתת?
יש לנו שירות ציבורי הגון בסך הכול. לא תופרים לאנשים תיקים סתם ככה.
כמו כן יש ניגוד עניינים. לשליח ציבור יש כוח, והוא עלול לעכב את חקירתו או להשתמש בסמכותו כדי לטשטש ראיות. אין שום בעיה שקודם יטפלו בתיקיו, ואז יחזור לזירה הפוליטית. רבין עשה בדיוק ככה, ועל דברים שטותיים הרבה יותר. ואני מאמין שהוא לא היחיד.

חוק היסוד: IT'S NOT DONE

www.globes.co.il

ב) מתי אמרתי לאסור עליו להתמודד? בסך הכול אמרתי שזה שמפלגות מחרימות אותו בגלל זה, זה ממש לא ״בצורה עיוורת״.

 

[אקראי]

ברור שהם הגיעו, כדי להצביע נגד. ההצעה שלך חוסכת להם מראש את הצורך להגיע.
ובהחלט יש להרבה גורמים אינטרס לשתק את הכנסת, כל אחד לפי הצורך שלו.

אני לא מסכים איתך. בסופו של דבר גם הצד השני רוצה להעלות הצעות חוק.
ואפשר יהיה לחוקק מספר שעות מסוים בשבוע או בחודש שבהם חבר כנסת חייב להיות במליאה.

 

[אקראי]

רק תיקון עובדתי, לא צריך להיות מאוד זקן כדי לזכור שהחרם נגד נתניהו בכנסת התחיל עוד לפני שהואשם בפלילים. (אפילו בלי להכליל הבטחות בחירות. גם רל״ב הופיע בתקשורת הרבה קודם אבל זה לא כ״כ רלוונטי לעניינינו)

טוב, כי הוא תמיד פגע בשותפיו. עובדה שמתישהו הוא מינה את בני גנץ לרמטכ״ל, וגם יאיר לפיד היה איתו בקואליציה (ולא פעם אחת).
ובכל מקרה הסיבה העיקרית שהצהירו עליה היא התיקים הפליליים. אי אפשר לגולל את סיפורה על הפוליטיקה הישראלית בתגובה אחת, ואני לא חושב שזה תפקידי.

 

[isalidiq]

מתי אמרתי לאסור עליו להתמודד? בסך הכול אמרתי שזה שמפלגות מחרימות אותו בגלל זה, זה ממש לא ״בצורה עיוורת״

מצטער, אבל אתה משתמש פה בדמגוגיה.
בא נניח שמפלגות השמאל רוצות לשמור על ערכיים ציבוריים ברמה אתית גבוהה מאוד - מבורך. באמת כל הכבוד.
זה בסדר לא לרצות לרוץ עם ביבי פעם או פעמיים, אבל לא לעשות את זה 5 פעמים!!
לא זו אף זו, מייד אחרי הטבח לפיד מעז להצהיר שהוא ייכנס לממשלה רק אם יעיפו את הציונות הדתית ועוצמה יהודית, בזמן שמיטב בוחריהם נלחמים בעוטף, תגיד לי, יש נמוך מזה?
אתה לא מבין שזה שורש כל רע והסיבה כמעט היחידה שאי אפשר לתקן פה שום דבר?
שיש פה קבוצה שחושבת שהיא בעלת הבית?
לא מבין איך אתה לא רואה זאת

 

[minimizer]

אני לא מסכים איתך. בסופו של דבר גם הצד השני רוצה להעלות הצעות חוק.
ואפשר יהיה לחוקק מספר שעות מסוים בשבוע או בחודש שבהם חבר כנסת חייב להיות במליאה.

בדרך כלל הצד השני רוצה לשלוט יותר משהוא רוצה להעלות הצעות חוק.
אם האופוזיציה היום יכלה פשוט להפסיק להגיע, זה היה מוביל מיד לפיזור הכנסת ולבחירות שזה החלום הרטוב שלהם.