אתה מגדיר ישוב דתי לפי מספר המתגייסים?רק על שתיים/שלוש אפשר לומר שהם דתיות לאומיות בצורה יחסית מובהקת, אריאל, ראש העין וגבעת שמואל,
באריאל יש בית ספר אחד שמגיש לבגרויות, והוא חילוני. יש שם הרבה בתי ספר יסודיים: שלושה חילונים אחד דתי ושניים חרדים. יש גם מכללה לעיצוב וטכנולוגיה, חילונית, שמלמדת עד כיתה יד.
בגבעת שמואל וראש העיין - בכל אחד מהם יש אולפנה, ישיבה, ותיכון חילוני.
שוב אתה מנופף בסיסמאות בלי לטרוח לבדוק נתונים.רוב הכיפות הסרוגות גרים במועצות אזוריות/מקומיות ולכן הם אפילו לא מיוצגים בנתונים ששלחת, אם תרצה תחפש נתוני גיוס ע"פ בתי ספר או של מועצות מקומיות,
יש מתאם די יפה בין אחוזי הגיוס של גברים ושל נשים ברוב המועצות, כאשר הרוב המוחלט של מועצות עם אחוזי גיוס גברים גבוהים כנ״ל גם אחוזי הגיוס של הנשים:
אריאל - כאמור, התיכון חילוני והבנות מתגייסות, מיתר, באר טוביה, יוקנעם עילית ועוד - יש המון מועצות שבהם אחוזי הגיוס גבוהים מאד גם אצל הבנים וגם אצל הבנות - חוק גיוס חובה. חילונים.
יש גם מעט מועצות עם אחוז גיוס גברים גבוה ואחוז גיוס נשים נמוך : חבל יבנה, קירית ארבע, שפיר, הערבה התיכונה (למה גיוס נשים ״לא רלוונטי״?),שדרות, גוליס (דרוזי) — וכמובן שיש הרבה ישובים עם גיוס נמוך גם לנשים וגם לגברים: רכסים, אלעד, נחל שורק ירושלים ועוד. אבל אתה בוחר להסתכל רק על מה שמתאים לתאוריה שלך. כ״כ אתה מתעלם מגודל האוכלוסיה בכל אחד מהישובים שציינת ומכך שבעשרות ישובים ומועצות חילוניים אחוזי הגיוס גבווהים לא פחות, וברובם יותר.
הגנה על אזרחים היא ערך, הגנה על המדינה, עזרה לזולת. יש הרבה ערכים ש @Dončić פירט, אבל אדמה אינה ערך. אדמה היא עצם. רכוש. אמצעי.וזוהי הנקודה שבה אני חושב שאם תסתכלו על דברים מנקודת מבט תועלתנית תבין שיש חשיבות גדולה מאוד למגזר כמו המגזר הדתי באיזור כמו שלנו, יש צורך במדינה באנשים שרואים באדמה ערך מקודש.
להפוך אמצעי למטרה משרת מישהו ו-או משהו, אבל לא בהכרח משהו שלא סותר את הערכים שלך.