הכרויות וזוגיות - חישוב מסלול מחדש

[פיטר]

1. ברור שיש אנשים שרוצים חבילה סטנדרטית.
לרוב היינו קוראים להם צרכניסטית או עכברים במירוץ..
אז למה זה לא תקף גם לבחירות לגבי אופן מיסוד הנישואים?

2. איזה חשש לממזרות יש פה?
יש חשש יותר גבוה לממזרות לאישה עגונה שרוצה להמשיך לפרק ב'.
לא מבינה בדיוק מה זה "חשש לעז" ואני די בטוחה שרוב הנשים החילוניות שהתחתנו ברבנות גם לא מכירות את המושג.


@TunaGolem נדמה לי שהזכרת שאתה אדם דתי? אז זה די ברור למה אתה בוחר ברבנות.
לא רואה סיבה שחילוני ירצה לבחור בה.

@breezblock מנתה חסרונות רציניים בסטטוס הזה בישראל. העניין עם הזכויות בביטוח לאומי לעקרת הבית, פוגע משמעותית באמא שלי שעבדה כל חייה. סוף סוף היא הודתה שעשיתי בשכל שהתחמקתי מהרבנות.

@גרהם @פיטר אתם עו"ד? כתבו לכם שהם הלכו ליעוץ משפטי והסדירו את הנושא, ואתם מתעקשים שעדיין יכולות להיות בעיות.
אז גם אנחנו עשינו הסכם זוגיות, מבלי לשנות את הסטטוס שלנו ל"נשואים", הלכנו ליעוץ משפטי, וסגרנו את כל הפינות שהיה צריך לסגור.
אין יתרון לחתונה פורמאלית על הסכם אצל עו"ד, כל אחד יכול לגלות בעצמו.

היו מקרים בהם בית המשפט קבע שהסכם ממון שנחתם בין ידועים בציבור אינו תקף. תוכלי למצוא בחיפוש פשוט בגוגל. יש להתייעץ עם בעל מקצוע ואין באמור לעיל משום המלצה כלשהי או ייעוץ.

 

[נולי]

היו מקרים בהם בית המשפט קבע שהסכם ממון שנחתם בין ידועים בציבור אינו תקף.

אני בטוחה שזה גם קרה בין נשואים.

 

[בת העמק]

אוי ואבוי...לאן השיחה הגיעה. תחשבו שפותח השרשור רק רק רצה רעיונות איך להכיר וליצור זוגיות. בטח עכשיו הוא שוקל אם לא עדיף להישאר לבד

 

[גרהם]

@גרהם @פיטר אתם עו"ד? כתבו לכם שהם הלכו ליעוץ משפטי והסדירו את הנושא, ואתם מתעקשים שעדיין יכולות להיות בעיות.

אכן, אין תחליף לבעל מקצוע טוב שנותן ייעוץ פרטני, ולכן הדיון בפורום לא עוסק בשאלה אם את או מישהי אחרת חתמתם על הסכם מספיק טוב.
באופן כללי, ההסדרה לא נבחנת בעת החתימה על הסכם, אלא כאשר אחד הצדדים מנסה להתנער מההסכם ובית המשפט צריך להכריע בשאלות שבמחלוקת. אני מאחל לך שלעולם לא תדעי אם חתמת על הסכם מספיק טוב.

 

[Edward]

אוי ואבוי...לאן השיחה הגיעה. תחשבו שפותח השרשור רק רק רצה רעיונות איך להכיר וליצור זוגיות. בטח עכשיו הוא שוקל אם לא עדיף להישאר לבד

זה כמו להכניס מסלול לוויז ושהוויז ישאל אותך אם באמת בא לך ללכת לשם, המקום לא משהו

 

[breezblock]

אלא כאשר אחד הצדדים מנסה להתנער מההסכם ובית המשפט צריך להכריע בשאלות שבמחלוקת. אני מאחל לך שלעולם לא תדעי אם חתמת על הסכם מספיק טוב

הנקודה היא שזה לא ייחודי להסכם ידועים בציבור, גם בנישואים פורמאליים נשים נדפקות פעמים רבות.

אני מזכירה לך שהכל התחיל מזה שנטען שנישואים פורמאליים משפרים במשהו את מצב האישה במקרה פרידה, אבל ההיפך הוא הנכון.
ובאופן כללי, גירושים מכוערים פוגעים בכולם ורק עורכי הדין מרוויחים מהם.

 

[גרהם]

הנקודה היא שזה לא ייחודי להסכם ידועים בציבור, גם בנישואים פורמאליים נשים נדפקות פעמים רבות.

אני מזכירה לך שהכל התחיל מזה שנטען שנישואים פורמאליים משפרים במשהו את מצב האישה במקרה פרידה, אבל ההיפך הוא הנכון.

כבר כתבתי (נדמה לי שלך) שהסכם טוב יכול לסגור את הפינות הבעייתיות.
הסכם פחות טוב מעמיד את הצד הנחות במצב פחות טוב מאשר נישואים שמבטיחים חלוקת זכויות שיוויונית בפרידה.

 

[TunaGolem]

ברור שיש אנשים שרוצים חבילה סטנדרטית.
לרוב היינו קוראים להם צרכניסטית או עכברים במירוץ..
אז למה זה לא תקף גם לבחירות לגבי אופן מיסוד הנישואים?

בהרבה מצבים החבילה הסטנדרטית מצדיקה את המחיר הנוסף, למרות שיש דרך אחרת מסובכת יותר שחוסכת אותו. אני ממש לא רואה את הקשר למירוץ המדובר.

לא מבינה בדיוק מה זה "חשש לעז" ואני די בטוחה שרוב הנשים החילוניות שהתחתנו ברבנות גם לא מכירות את המושג.

יש נשים וגברים שדואגים מלעז, ויש שלא. כנראה שבציבור הדתי החשש גדול יותר, אבל הוא בהחלט קיים גם בחלקים מהציבור החילוני.

נדמה לי שהזכרת שאתה אדם דתי? אז זה די ברור למה אתה בוחר ברבנות.
לא רואה סיבה שחילוני ירצה לבחור בה.

האם את זוכרת שאני גם אנרכיסט שמתנגד לקיום הרבנות, ובוודאי שאני מתנגד למונופול ולבריונות?

אגב - זה לא המצב בכל מקרה בכל המגזר החילוני?
זוגות רבים חיו יחד עם פרטנרים אחרים לפני שנישאו. אז מה היתרון של נישואים פה

במקרה האישי שלך, הנקודה אכן לא רלוונטית, אבל אני חושב שרוב החילונים מתחתנים עם במהלך הזוגיות הארוכה הראשונה שלהם.

 

[TunaGolem]

ואז יש לסרב להשיאם מפני חשש ממזרות? זו היתה התשובה שניתנה בסוגיה?

לא. בכל השאלות שאני ראיתי, המשיב התיר.
עם זאת, יש נשים שרוצות להתרחק אפילו ממצב כזה.

 

[TunaGolem]

גירושים מכוערים פוגעים בכולם ורק עורכי הדין מרוויחים מהם.

1+

 

[breezblock]

אנרכיסט שמתנגד לקיום הרבנות

אנרכידוס!

רגע.. אז התחתנת ברבנות או לא?

בכל מקרה הרוב המכריע של החילונים השתובב עם אחרים/ות לפני החתונה.
אני לא הצלחתי למצוא סטטיסטיקה, אבל אני בטוחה שרוב החילונים היו גם בקשרים משמעותיים לפני החתונה.
אפילו המסורתיים שאני מכירה לא התחתנו בתולים.

 

[TunaGolem]

התחתנת ברבנות

כן, לבקשת אשתי, ולא מרצון אישי.

אני לא הצלחתי למצוא סטטיסטיקה, אבל אני בטוחה שרוב החילונים היו גם בקשרים משמעותיים לפני החתונה.
אפילו המסורתיים שאני מכירה לא התחתנו בתולים.

יש הבדל משמעותי (בעיני ההלכה) בין משגל מזדמן לבין חיים משותפים שכוללים מגורים משותפים למטרת חיים משותפים.

 

[breezblock]

כן, לבקשת אשתי, ולא מרצון אישי

טוב, זה המתכון לחיים מאושרים.


תוכל לפרט מה ההבדל?
מתי ההלכה מחליטה שאלו חיים משותפים ומתי לא?

 

[נולי]

אבל אני חושב שרוב החילונים מתחתנים עם במהלך הזוגיות הארוכה הראשונה שלהם.

אני כמעט בטוחה שלא.
ניסיתי לגגל קצת מידע על זה ולא מצאתי.
אני יכולה רק להעיד על סביבתי שהרוב לא התחתנו עם החבר/ה הראשון שהם חייו איתו.

 

[TunaGolem]

תוכל לפרט מה ההבדל?
מתי ההלכה מחליטה שאלו חיים משותפים ומתי לא?

קריטריונים אפשריים:

1. טקס נישואים אלטרנטיבי
2. שימוש בכינויים כמו spouse
3. רישום ברשות מקומית בה הם גרים (בחו"ל)
4. אם הם מוכרים כנשואים בעיני הקהילה
5. הולדה מתוכננת בשיתוף

 

[נתנאל]

סליחה מראש על החפירה, השרשור עניין אותי ועל אף שסטה מעט מהנושא המקורי, התחשק לי להתייחס לחלק מהדברים שנאמרו בו.

השנקל שלי באופן אישי (מנקודת מבטי כנשוי טרי למדי, וגם דתי..) הם, שאם זוג רוצה ביטחון אמיתי בזוגיות שלו לטווח ארוך,
אז נישואים הם הכלי הטוב ביותר עבור זה, מהסיבה הפשוטה שאם זוגיות דורשת עבודה תמידית אחד עם השני, ושהאהבה יכולה להשתבח עם השנים
אם אכן עובדים עליה, אזי בעיני הנישואים מהווים את הבסיס לעבודה הזו.
לדעתי היכולת לרצות לעבוד על הזוגיות, ליצור שינוי והתקרבות כל אחד עבור הצד השני, דורשת בראש ובראשונה ביטחון
בכך שהצד שכנגד מחוייב לתהליך בדיוק באותה מידה. כשמתחתנים, שני הצדדים מצהירים שהם כאן כדי לעבוד, אבל גם יוצרים (סוג של)
התחייבות חוזית אחד כלפי השני (בין אם בנישואים כדמו"י, ובין אם אזרחיים), שהמשמעות הישירה שלהם, היא שאין מצב שמחר בבוקר אחד מהם
אורז את מברשת השיניים ופשוט נעלם וממשיך בחייו כאילו כלום.
לדעתי זה יוצר תהליך נפשי עמוק, שהוא הבסיס לעבודה זוגית לטווח הארוך. כמובן שזה לא ערובה שלא יהיו גירושים בעתיד.
לכן למי שמוצא את אושרו בזוגיות ובחיי המשפחה, אין בכך כל "כבילה", אלא חופש ואושר שאין להם תחליף.

לגבי עניין ההתאמה, ובכן לדעתי "התאמה" היא סוג של חד קרן, כי אני סבור שוב המתגרשים לא עשו זאת כי הם לא מתאימים, או כי יש ביניהם
פערים אידיאולוגיים פתאום, אלא סתם כי השגרה שחקה, והם כבר לא מוצאים את הקסם אחד בשני (מאלף ואחד סיבות).
העניין הוא שהרבה מחפשים התאמה בשאיפה שזה מה שיחזיק להם את הקשר לנצח, אבל בתכל'ס, אם זוג עובד נכון ואוהב, אזי הרבה אנשים
מוכנים להתפשר ולהתגמש עבור הצד שכנגד, אם הם אוהבים לאחר מספר חודשי היכרות.
ובאופן אישי זה קצת משגע אותי המרדף והציפייה למצוא התאמה, כשבסוף זה שולי לגמרי. לא יודע מה המצב בציבור החילוני, אבל מהדברים שעלו כאן
אצל הדתיים הסינון עוד יותר גרוע (מעבר לכך שרוצים בני זוג יפים, חכמים, משכילים וכו', יש גם את הרזולוציות הדתיות האינסופיות (דוס מידי, לייט מידי,
כן מקפיד על זה, לא מקפיד על זה וכו'), ומאידך הלחץ החברתי להתחתן עוד יותר גדול כמדומני), וזה מבאס לראות אנשים שמסרבים להתאהב בבני הזוג שלהם,
ומתוך כך אשכרה לבנות זוגיות אוהבת וטובה, לפני שמובטח להם שהם אכן מתאימים לנצח נצחים.

אז פות"ש, תשתחרר מהדעות הלא בריאות שאתה חושב על נשים. אם תשים את המחשבות האנליטיות בצד ותרשה לעצמך להשתחרר מהן, ואשכרה להתאהב פעם אחת במישהי ולא לתת לפחד מהפרידה ותוצאותיה להכתיב לך שקודם כל שתענה על סט הדרישות שלך ורק אחר כך תרשה לעצמך לאהוב, יש סיכוי שילך לך יותר טוב וגם במסגרת ההיכרויות הנוכחית שלך, אולי תמצא מישהי שתרצו ביחד לחיות עד 120.
לא חלילה שלא צריך לראות שאשכרה כיוון החיים מתאים, ושבאמת רוצים לחיות ביחד בצורה רציונלית, אבל זה בא (לדעתי) אחרי שרוצים את זה כי אוהבים, ולא כבסיס לבנות אהבה.

 

[Edward]

הייתי חייב

 

[אנא-אל]

אתמול כשבחנתי את מי החברים שלי, ומי אנשים שאני מעריכה אבל לא בקשר איתם הבנתי שאי אפשר לחזות מראש עם מי תהיה לך כימייה טובה ותקשורת טובה.
עם מי השיחה תזרום, עם מי תרגיש בנוח לא להסתיר את החסרונות שלך וכו'

אלה דברים שפשוט אי אפשר לדעת מראש.

- יכולה להיות ברשימת מכולת שיהיה 1.90 אבל תפגשי בן אדם מיוחד במינו שנמוך ממך
- זה מוריד את הלחץ להראות הכי טוב שאפשר.
משיכה זה חשוב, אבל תחשבו על אנשים שאתם ממש אוהבים, הפגמים שלהם מהממים.
- לתת יותר הזדמנות. שוב, אלה דברים שמגלים רק בעזרת דיבור ולא מרחוק או לפי תמונה
- דייטים יותר כיפים, פחות רחרוח תחת (מה אתה עושה מה השאיפות שלך [כמה מרוויחים] ויותר שיחות קלילות.

*יש לרשימה חשיבות אבל העניין שלא יכולים לדעת עם מי יכול להיות אחלה קשר.
אפילו טם מישהו מתאים לרשימה בול, אולי לא תהיה שפה משותפת בכלל אז זה לא שווה כלום, לזוגיות ארוכה.

 

[vigaror]

שבוע טוב סולידים יקרים
אז קצת על עצמי, בן 33 , רווק , הייתי בזוגיות ארוכת שנים עד לפני שנתיים (+-).
מאז מתמרן בין דייטים כושלים פה ושם ולא ממש מצליח למצוא את האחת. כמות החשיפה שלי לדייטים ולחברה באופן כללי היא מינורית. כל חברי נישאו זה מזמן כבר ואנני אדם עם מעגלים חברתיים גדולים (בלשון המעטה), ובגדול זה סבבה לי עד החלק של הזוגיות.
אני סגור על עצמי לגבי מה אני מחפש, אבל לא ממש יודע איך לנווט לכיוון, אני רשום לאתר הכרויות, ומידי פעם מצליח להגיע למס דייטים, אבל זה תמיד עובד עם נשים שאני לא ככ מעוניין בהן (נשמע אולי "זול", אבל הדרישות שלי הן כמו של משחק מחשב משנות ה90 ).

בעודי חוזר מסרט (לבד) בשישי בערב, תוך כדי נסיעה לשימוש ב Waze , הוא החליט לחשב לי את המסלול מחדש, טוב נו, זרמתי על זה, הדרך היתה ארוכה יותר, נראה לי שגם לקחה יותר זמן, אבל משום מה היתה מהנה יותר.

תוך כדי הנסיעה עצרתי בצד , לשתות קפה , ותהיתי , אולי אני בכלל לא עושה את זה נכון?
אולי בכלל להכיר בגילאי 30+ זו משימה לא פשוטה כמו להכיר בגילאי ה20?
אולי אני דפוק?
האם לאדם ביישן, יש אופציה אחרת מעבר להכרויות דרך העולם הוירטואלי?

מבולבל ומאוכזב (מעצמי) לא פחות.

אחרי כ4-5 שנים, @hommie יש לך מסקנות/הארות והערות? אולי המלצות?