בחירת התמחות בתואר

[גרהם]

@שרון הסכמתי איתך גם קודם ולכן לא הבנתי למה כללת אותי בין אלו שרוצים להצר אופקים.
הטענה הנוספת שלי היתה שמי שבוחר במקצוע בו הרוב מרוויחים מעט ומצליח להרוויח הרבה, שייך למיעוט בקרב העובדים באותו מקצוע. זו טענה לוגית פשוטה, לא ערכית. אשמח אם אחד מילדיי ילמד מדעי הרוח או מוסיקה, אבל ארצה שיעשו זאת בהסתכלות מפוכחת על שוק העבודה והחשיבות של רמת ההכנסה בעיניהם.

 

[שרון]

@גרהם תייגתי אותך כי קראתי את המשפט הבא:

צריך לדעת שברוב המקצועות, גם אם יש דרך להשתכר טוב, רוב האנשים במקצוע לא יצליחו להגיע לדרך הזו

מאיפה המידע הזה? אני מהאופטימיים שחושבים שתמיד יש דרך, ואם אין, צריך ליצור אותה.

 

[TunaGolem]

דבריך, ודבריו של @טל51 ו @גרהם הם תוצאה של מערכת משומנת היטב שרוצה להצר את האופקים של התלמידים של היום

את לא מעלה על דעתך באיזה בית ספר למדתי ומהו משלח היד של הורי.
דברי הינם תוצאה של הבנה שכסף משקף תועלת, ושהשוק מתגמל את המקצועות בהם יש צורך.

 

[גרהם]

מאיפה המידע הזה?

כתבתי למעלה שזה לא מידע ולא שיפוט, אלא לוגיקה פשוטה.
אם למשל בוגרי החוג למקרא מרוויחים בממוצע שכר מאד נמוך וגם האחוזון ה-80% מרוויח שכר נמוך, אז עובדתית רוב האנשים לא מרוויחים שם הרבה. זה לא סותר את טענתך שתמיד יש דרך אחרת וצריך להיות אופטימי וכו', אבל עובדתית רק המיעוט ימצא את הדרך הזו.

 

[שרון]

דברי הינם תוצאה של הבנה שכסף משקף תועלת, ושהשוק מתגמל את המקצועות בהם יש צורך.

ממש לא מסכימה עם הקביעה הזו. אני חושבת שכולם יסכימו (אני מקווה) שיש תועלת רבה בחינוך - יש בזה כסף?

את לא מעלה על דעתך באיזה בית ספר למדתי ומהו משלח היד של הורי.

אשמח לשמוע.

 

[שרון]

כתבתי למעלה שזה לא מידע ולא שיפוט, אלא לוגיקה פשוטה.

אני לא אתווכח הלוגיקה הזו משום שאני לא יכולה לסתור אותה מםאת חוסר מידע בדוק, רק יכולה לומר שבוגרי החוג למקרא, לפי הדוגמא שנתת, הם בעלי חשיבה רחבה יותר והסתכלות רחבה על מגמות ואופי האדם. בוגר החוג למקרא, נניח, יכול להיות יכול להיות איש שוק ההון מעולה, אחד שמנתח את השוק לפי הסתכלות רחבה ויכול להיות פוליטיקאי ורטוריקן מצוין.

אני אומרת שמי שלמד בחוג למקרא, פילוסופיה או whatever, יוצא לשוק העבודה עם סט כלים רחב יותר מאשר מי שלמד רק תכנות ועובד בזה.

היתה פעם תקופה נהדרת של רנסנס, בו אנשי אשכולות הם אלו שנחשבו לבעלי הדעה המגובשת ביותר ושזאת משום שהם לקחו בחשבון מגוון זויות ראייה (שיח) שונות בהסתכלם על סוגייה.
דווקא חברות הי-טק מתחילות להבין שיצירתיות היא הדבר החם הבא, שייתן להם את ה - USP ושהתחרותיות חייבת להגיע מהכיוון היצירתי. לשם כך, התחילו לגייס אנשי מדעי הרוח.

 

[גרהם]

ושכח מכושר השתכרות.

אני התייחסתי להצעה הזו שלך. אם את אומרת שבעצם כושר ההשתכרות של בוגרי מדה"ח הוא גבוה אז זו טענה אחרת.

 

[TunaGolem]

אני חושבת שכולם יסכימו (אני מקווה) שיש תועלת רבה בחינוך - יש בזה כסף?

אני חושב שיש כסף בחינוך, אבל פחות מהסובסידיות, ושיש פחות תועלת בחינוך הממלכתי מאשר נהוג לחשוב.

אשמח לשמוע.

אני מעדיף לשמור על אנונימיות.
כעת, בלי לחשוף את הקלפים, אני טוען שאילו היית יודעת, לא היית חושבת שהדעות שלי הן תוצאה של בית החרושת.

 

[שרון]

כעת, בלי לחשוף את הקלפים, אני טוען שאילו היית יודעת, לא היית חושבת שהדעות שלי הן תוצאה של בית החרושת.

לא יכולה להגיב לזה, אבל אנא, תן לי לחשוב את מחשבותיי

 

[שרון]

אם את אומרת שבעצם כושר ההשתכרות של בוגרי מדה"ח הוא גבוה אז זו טענה אחרת.

זה לא מה שאני טוענת. אני טוענת שבבחירת מקצוע, לדעתי הלא מקצועית אך רווית נסיון, עדיף ללכת על בחיר הלב ולא לפי שיקולי כושר השתכרות. אני גם טוענת שתמיד יש דרכים להסתעף בצורה יצירתית אל תוך מקצוע, בהינתן הבחירה שאותה עושים בלימודים, ומתוך מחשבה יצירתית אל דרך שיכולה להיות מתורגמת למשכורת שמממנה יוכלו לחיות בכבוד ואף מעבר לכך.
אני הכי טוענת שאם סטודנטים ילכו ללמוד את מה שמעניין אותם ולא יבזבזו את מיטב שנותיהם במקצוע שאותה הם שונאים/מרגישים לא ממוצאים/משעמם אותם, הם ימצאו את הדרך להשתכר טוב יותר מאשר אם היו נשארים במקצוע הפחות מועדף עליהם.
הקיצר, חיים רק פעם אחת. עדיף לעשות משהו מעניין מאשר משמים.

 

[גרהם]

@שרון הסכמתי עם הפוסט המקורי שלך ואם זה לא היה ברור, אני כותב זאת כאן שוב.
מה שהיה חסר לי זו האמירה שצריך להביא בחשבון את הנתונים. אם בוחרים במקצוע בו השכר הממוצע / חציוני / של אחוזון 80 הוא נמוך (והרי זה הדיון - כשאתה לומד הנדסת חשמל אתה יכול להרוויח טוב גם בלי הרבה מחשבה יצירתית שתביא לדרך של שכר גבוה) יש לקחת בחשבון את הסיכויים והסיכונים. אם קומץ מצליח להתפרנס היטב ממקצוע מסויים, מסוכן להניח מראש שאני אהיה חלק מהקומץ הזה וצריך לבחון את את התכונות הדרושות כדי להימנות על הקומץ והן להכין plan b והכל תוך מודעות עצמית לרמת החשיבות שיש לאדם שמקבל את ההחלטה לרמת ההשתכרות.
דוגמה קיצונית היא של קרובת משפחה שהחליטה ללמוד שני תארים באמנות ואמרה שפיקאסו הרוויח טוב ומכך היא מסיקה שיש פרנסה טובה במקצוע. היום היא מלמדת ילדים אמנות, לא מרוויחה הרבה ומאד מרוצה מהחיים. לדעתי, היא בחרה נכון.

 

[סולידי]

אני טוענת שבבחירת מקצוע, לדעתי הלא מקצועית אך רווית נסיון, עדיף ללכת על בחיר הלב ולא לפי שיקולי כושר השתכרות.

עם זה אני מסכים במאה אחוז. זו גם דעתי.

אני גם טוענת שתמיד יש דרכים להסתעף בצורה יצירתית אל תוך מקצוע, בהינתן הבחירה שאותה עושים בלימודים, ומתוך מחשבה יצירתית אל דרך שיכולה להיות מתורגמת למשכורת שמממנה יוכלו לחיות בכבוד ואף מעבר לכך.
אני הכי טוענת שאם סטודנטים ילכו ללמוד את מה שמעניין אותם ולא יבזבזו את מיטב שנותיהם במקצוע שאותה הם שונאים/מרגישים לא ממוצאים/משעמם אותם, הם ימצאו את הדרך להשתכר טוב יותר מאשר אם היו נשארים במקצוע הפחות מועדף עליהם.

זה לדעתי נכון חלקית. ישנם אנשים שיצליחו להשתכר טוב גם במקצועות שבד"כ לא משלמים עליהם הרבה, אבל אלה יהיו מעטים.

אני אומרת שמי שלמד בחוג למקרא, פילוסופיה או whatever, יוצא לשוק העבודה עם סט כלים רחב יותר מאשר מי שלמד רק תכנות ועובד בזה.

זו טענה קצת דמגוגית כי להשוות השכלה אקדמית לקורס תכנות זה שני דברים ברמה שונה. נסי להשוות השכלה אקדמית בפילוסופיה להשכלה אקדמית במדעי המחשב. כאן סט הכלים פשוט שונה, ואני חושב שבפילוסופיה הוא לא יותר רחב.

דווקא חברות הי-טק מתחילות להבין שיצירתיות היא הדבר החם הבא, שייתן להם את ה - USP ושהתחרותיות חייבת להגיע מהכיוון היצירתי.

זה תמיד היה נכון.

לשם כך, התחילו לגייס אנשי מדעי הרוח.

זה אבסורדי. בתפקידים טכנולוגים, נדיר שמישהו יצליח בלי השכלה רלוונטית.

 

[שרון]

ו טענה קצת דמגוגית כי להשוות השכלה אקדמית לקורס תכנות זה שני דברים ברמה שונה. נסי להשוות השכלה אקדמית בפילוסופיה להשכלה אקדמית במדעי המחשב. כאן סט הכלים פשוט שונה, ואני חושב שבפילוסופיה הוא לא יותר רחב.

הכוונה היתה להשכלה אקדמית בשני המקרים.

זה אבסורדי. בתפקידים טכנולוגים, נדיר שמישהו יצליח בלי השכלה רלוונטית.

אני לא מדברת על התפקידים הטכניים אלא הרעיונאיים

 

[שרון]

הסכמתי עם הפוסט המקורי שלך ואם זה לא היה ברור, אני כותב זאת כאן שוב.

היה לי ברור מהפוסט הקודם שלך שאתה מסכים עם דבריי

 

[מרק עוגיות]

אני הכי טוענת שאם סטודנטים ילכו ללמוד את מה שמעניין אותם ולא יבזבזו את מיטב שנותיהם במקצוע שאותה הם שונאים/מרגישים לא ממוצאים/משעמם אותם, הם ימצאו את הדרך להשתכר טוב יותר מאשר אם היו נשארים במקצוע הפחות מועדף עליהם.

אני לא חושבת שזה נכון. אני מכירה מישהי שלמדה מדעי המחשב למרות שהיא שונאת את זה. היא מרוויחה היום שכר מעל 25K. מה שהיא אוהבת זה אמנות. כמה אנשים בארץ שעוסקים באמנות מרוויחים מעל 25K לחודש מהעיסוק הזה? רוב הסיכויים שאם היה היתה עוסקת באמנות היא היתה מרוויחה הרבה הרבה פחות, וזה למרות שהיא מאד מוכשרת. נכון שהיא היתה יכולה להיות הרבה יותר מאושרת, אבל את דיברת על השכר ועל זה אני לא מסכימה.

אני מסכימה עם טענה אחרת שהיא הרבה פחות מועילה אבל הרבה יותר נכונה לדעתי: אדם שאוהב מקצוע A ושונא מקצוע B, ישתכר יותר יחסית לאנשים שעושים A אם יעשה A, מאשר הוא ישתכר יחסית לאנשים שעושים B אם יעשה B. למשל החברה שלי היתה משתכרת באחוזון ה90% של העוסקים באמנות, בעוד היא באחוזון ה50% של העוסקים במחשבים.
ועדיין, אם אנשים שעושים B מרוויחים הרבה יותר באופן כללי, אותו אדם ישתכר יותר מB מאשר מA, למרות שהוא אוהב יותר את A.

ואני גם מאמינה שהשכר לא צריך להיות השיקול היחיד. אבל הוא כן צריך להיות שיקול למי שלא רוצה לחיות על חשבון אחרים.

 

[שרון]

אני מכירה מישהי שהייתה בכירה בהיי טק, השתכרה המון, עזבה הכל כי שנאה את השעבוד. בעקבות האהבה לסוסים, פתחה חוות סוסים עם שותפים, משתכרת המון ונהנית מכל רגע.

אדם שאוהב מקצוע A ושונא מקצוע B, ישתכר יותר יחסית לאנשים שעושים A אם יעשה A, מאשר הוא ישתכר יחסית לאנשים שעושים B אם יעשה B.

את שוכחת את המרכיב המוטיבציוני שבא בעקבות האהבה, העניין והרצון לעסוק ב-A או B.

 

[ogi]

את שוכחת את המרכיב המוטיבציוני שבא בעקבות האהבה, העניין והרצון לעסוק ב-A או B.

והמרכיב המוטיבציוני הזה גורם ל... מה בדיוק? אם התכוונת לומר שהמוטיבציה המוגברת מסייעת לקבל שכר יותר גבוה מאשר רוב העוסקים באותו מקצוע, אז זה בדיוק מה ש-@מרק עוגיות אמרה. רק שהיא סייגה, ובצדק, שמבחינת שכר בדרך כלל עדיף דווקא להיות זנב לאריות מאשר ראש לשועלים. אם התכוונת לומר שהמוטיבציה גורמת לבודדים להצליח בקריירה יזמית מטאורית, אז יש לסייג ולציין שזה נכון רק לגבי מעטים מאוד, והשאר נשארים מתוסכלים, או מסתפקים במועט.

אגב, @שרון, אמרת שאת מורה, נכון? הייתה לך פעם תלמידה בשם לוסי?

 

[מרק עוגיות]

אני מכירה מישהי שהייתה בכירה בהיי טק, השתכרה המון, עזבה הכל כי שנאה את השעבוד. בעקבות האהבה לסוסים, פתחה חוות סוסים עם שותפים, משתכרת המון ונהנית מכל רגע.

זה שאת מכירה כזאת אומר שיש כאלה שמצליחים להתפרנס יותר כשהם במקצוע שהם אוהבים. אבל זה לא אומר שזה נכון לרוב האנשים. אדם ממוצע שאוהב אמנות ולא אוהב היי טק (אבל מוכשר מספיק כדי לעסוק בהיי טק בהצלחה), ירוויח יותר בהיי טק מאשר באמנות. אם היה לי ילד עם אופי יזמי, עצמאי, יצירתי ופורץ גבולות, הייתי אומרת לו: תעשה מה שאתה אוהב, אתה תצליח בזה הכי הרבה. אבל אם היה לי ילד ממוצע עם יכולות ממוצעות, הייתי אומרת לו: תבחר, מבין המקצועות שאפשר לחיות מהם גם בלי להיות יזם מוכשר ביותר, את המקצוע שאתה הכי תסתדר איתו. עדיף אחד שאתה אוהב, אבל אם כל מה שאתה אוהב זה לעשות מוזיקה, ואתה לא כל כך מוכשר בזה, וגרוע מאד בלהיות יזם שימצא איך להתפרנס מזה (כמו רוב האנשים לדעתי), אולי כדאי שהמוזיקה תישאר תחביב.

ואם כבר באנקדוטות עסקינן, אני מכירה גם מישהו שכן בחר לעשות מה שהוא אוהב, שזו מוזיקה. והוא מוכשר, באמת מוכשר בטירוף. ועובד מאד מאד קשה, בכל דבר שקשור למוזיקה שאפשר לדמיין (מלמד, מופיע, מפיק, מלחין, מה שאת לא רוצה). ועדיין, בקושי סוגר את החודש. אולי זו הבחירה הכי טובה בשביל האושר שלו, אבל זו לבטח לא הבחירה המשתלמת ביותר מבחינה כלכלית.

 

[שרון]

אני מורה לשעבר שעומדת בפני תואר נוסף, לא בחינוך, שעברה לא מעט קריירות בחייה, אף אחת מהן לא הייתה קשורה באופן ישיר למה שבחרתי ללמוד בתואר הראשון ושני (מדעי הרוח והחברה, בהתאמה) כולל בעולם הפוליטי, בכמה שפות. לא מחשיבה את עצמי בתור מי יודע מה יצירתית, רק כמהה לעשות את הטוב ביותר שאני יכולה ולומדת, לומדת, לומדת בלי סוף.
כל זה נבע בקריאה של ספר קטנטן שחיבר נפוליאון היל בשם think and grow rich שחיבר בשנת 1934. ולא, הספר הזה לא עוסק בדרכים למציאת עושר.
מעולם לא לימדתי מישהי בשם לוסי

 

[אורי ג.]

אחד הדברים שהכי כואבים לי הם הנהירה של הסטודנטים למקצועות, שנחשבים בעיניהם כמשמימים,

הסיכוי שפלוני יחשוב שמדעי המחשב, רפואה או מתמטיקה משמימים ויעבור בהצלחה את לימודיו האקדמיים שואף ל0.
הנהירה למקצוע העו"ד באמת לא מובן בעיניי.

שמדעי הרוח/חברה טומנים בחובם את המחשבה, יוצקים תוכן, פותח שיח ודיון, תרבות שכל כך חסרה לנו כאן, במדינת הסטארט-אפ והאקזיטים.

עם תוכן, תרבות שיח, ותרבות לא הולכים למכולת ובטח שלא קונים מניות.
אשתי שתחיה היא פסיכולוגית, כל מי שהיא מכירה שעוסק בתחום נשוי לאדם מבוסס (בדרך כלל היי-טקיסט) או בן של הורים מבוססים כיוון שזוהי הדרך היחידה שהם יוכלו להמשיך ולעבוד בתחום.

תפתחי עיתון כלשהו או JOBMASTER ובדקי כמה ביקוש יש שם לבוגרי פילוסופיה/מגדר/ספרות/בלשנות וכמה לבוגרי מדמ"ח.

ובל נשכח את שר החינוך, שלא מבין דבר וחצי דבר בחינוך, ששם לעצמו, להורים ולתלמידים מטרה ללמוד כמה שיותר חמש יחידות מתמטיקה.

גם אני איני מבין דבר וחצי דבר וחינוך, ולא רק שאדחוף את ילדי (אנסה לפחות, אם יהיה עקשן כמוני יהיה לי קשה) ללמוד 5 יחידות מתמטיקה, שכחת גם פיזיקה, כימיה וכל דבר ריאלי אחר, אה ושפות כמובן, בזה כבר התחלנו