קודם כל יש לי אמפטיה, למורכבות של פרק ב' ואיך לומר ליבי איתך, נראה בין המילים שאתה עושה מאמצים גדולים ע"מ לקבל את אישתך, ולהצליח בנישואים על אף חילוקיי הדיעות הכלכליים בינכם.
ועם זאת גם אם אני מתייחסת אליך בנפרד מזוגתך בנושא הכלכלי, אם הבנתי נכון על אף גילך הלא צעיר וריבוי הילדים, אתה ללא נכסים משמעותיים (מה המצב הפנסיוני שלך? כסף פנוי?). יכול להיות שאתה מוגן מלהיות ערב לחובות שלה אבל עם זאת, לא ברור לי כיצד תתמוך בילדיך ותצור לעצמך גב כלכלי בזיקנתך, אם אינך חוסך ותלוי בשכ"ד.
השימוש במילה אופטימיות בשמה של אישתך לאורך השרשור, מעידה על הניתוק הרגשי שלך מהמצב, מדובר על ל ל לנד.
לצערי ממה שאתה מעלה פה שניכם נמצאים בסוג של בריחה מהמציאות, מתוך אי יכולת להתמודד איתה ברמת היחסים.