divorce+5
משתמש רגיל
- הצטרף ב
- 24/4/23
- הודעות
- 95
- דירוג
- 178
את העבר אתאר בשלב זה בקצרה-
הייתי אברך, הגעתי למסקנה שאני לא מאמין בדרך בה חייתי,
השינוי הזה הוביל לגירושין כשאני אב לחמישה ילדים בלי מקצוע.
לאחר גלגולים רבים, ובעזרה רבה של ההורים שלי,
אני כיום נשוי פרק ב'. התחלתי לעבוד במשרה מסודרת בתכנות.
ולראשונה אחרי הרבה שנים נראה שאני במסלול ליציבות ארוכת טווח.
ועדיין יש הרבה אתגרים בדרך.
לאשתי יש נטייה לקנות כל מה שהיא חושבת שצריך, כי אי אפשר בלי, וזה שם אותנו במצב של גירעון שצפוי להגיע לאיזשהו קצה שהבנקים יחייבו אותה להפסיק להוציא יותר מההכנסה.
בעיקרון היא אופטימית שההכנסה תגדל ולא יהיה צורך לצמצם. אבל אני רואה את המספרים ומבין שזה משאלת לב לא רלוונטית.
יש בינינו הסכם ממון כך שמבחינה כלכלית-משפטית אני לא מעורב בצרה הזו. החשבונות של הגירעון זה חשבונות שרשומים על שמה.
אבל אני לא מסתכל על הצד המשפטי. מבחינתי אנחנו שותפים לחיים והצרה הזו משותפת.
בחודשים הקרובים אני מתכנן לנהל את התקציב האישי שלי. לבחון כמה כסף נשאר אחרי שאני מוריד מההכנסה שלי את ההוצאות האישיות שלי, והכסף הזה שנשאר יעבור לחשבון ההוצאות המשותפות שלי עם אשתי (חשבון שרשום על שמה בלבד).
אני חושב שהחודש הקרוב יעבור בשלום, ועדיין אשתי לא תקבל חסימה בכרטיס אשראי.
עקרונית ההכנסה שלנו מספיקה כדי שנוכל לנהל חיים צנועים במסגרתה. אני פשוט מכיר את האופי של אשתי ומבין שעד שלא תקבל חסימה מהבנק, כל מה שאני אומר לא יעזור. היא רואה את כל ההוצאות שלה כהוצאות הכרחיות שאי אפשר לחסוך בהם.
אני מתכנן להמשיך לעדכן בשרשור הזה את התהליך שאני עובר.
מוזמנים לשאול כל שאלה.
מאחל לעצמי שהכל יסתדר כמה שיותר לטובה.
הייתי אברך, הגעתי למסקנה שאני לא מאמין בדרך בה חייתי,
השינוי הזה הוביל לגירושין כשאני אב לחמישה ילדים בלי מקצוע.
לאחר גלגולים רבים, ובעזרה רבה של ההורים שלי,
אני כיום נשוי פרק ב'. התחלתי לעבוד במשרה מסודרת בתכנות.
ולראשונה אחרי הרבה שנים נראה שאני במסלול ליציבות ארוכת טווח.
ועדיין יש הרבה אתגרים בדרך.
לאשתי יש נטייה לקנות כל מה שהיא חושבת שצריך, כי אי אפשר בלי, וזה שם אותנו במצב של גירעון שצפוי להגיע לאיזשהו קצה שהבנקים יחייבו אותה להפסיק להוציא יותר מההכנסה.
בעיקרון היא אופטימית שההכנסה תגדל ולא יהיה צורך לצמצם. אבל אני רואה את המספרים ומבין שזה משאלת לב לא רלוונטית.
יש בינינו הסכם ממון כך שמבחינה כלכלית-משפטית אני לא מעורב בצרה הזו. החשבונות של הגירעון זה חשבונות שרשומים על שמה.
אבל אני לא מסתכל על הצד המשפטי. מבחינתי אנחנו שותפים לחיים והצרה הזו משותפת.
בחודשים הקרובים אני מתכנן לנהל את התקציב האישי שלי. לבחון כמה כסף נשאר אחרי שאני מוריד מההכנסה שלי את ההוצאות האישיות שלי, והכסף הזה שנשאר יעבור לחשבון ההוצאות המשותפות שלי עם אשתי (חשבון שרשום על שמה בלבד).
אני חושב שהחודש הקרוב יעבור בשלום, ועדיין אשתי לא תקבל חסימה בכרטיס אשראי.
עקרונית ההכנסה שלנו מספיקה כדי שנוכל לנהל חיים צנועים במסגרתה. אני פשוט מכיר את האופי של אשתי ומבין שעד שלא תקבל חסימה מהבנק, כל מה שאני אומר לא יעזור. היא רואה את כל ההוצאות שלה כהוצאות הכרחיות שאי אפשר לחסוך בהם.
אני מתכנן להמשיך לעדכן בשרשור הזה את התהליך שאני עובר.
מוזמנים לשאול כל שאלה.
מאחל לעצמי שהכל יסתדר כמה שיותר לטובה.
