ברשותכם אניח לרגע בצד את הדיונים העקרוניים המרתקים שאתם מנהלים פה בנוגע לדיני הפורום ואתמקד בנושא המקורי שבגללו פתחתי את השרשור הזה.
קראתי את כל התגובות שלכם. חלקן היו מאירות עיניים וחלקן נגעו במיסקונספציה ואולי אפילו ביהירות מסוימת. אז ראשית כל, הרשו לי להסביר כמה דברים. אני לא המשקיע הקלאסי, אני רחוק מאוד מאוד מלהיות אחד כזה ואני גם לא מתייחס לתיק ההשקעות שלי כהשקעה במובן המקובל. אם תרצו אפשר להתייחס לזה כעל "כסף בצד", חיסכון ליום סגריר שאשתמש בו רק כתוצאה של קורח או מתוך צורך ביום מן הימים לממן משהו גדול באמת, דירה למשל.
את חלומות ההתעשרות שלי אפסנתי מזמן, ולמעשה כנראה שמעולם לא היו לי כאלו. אין לי חלומות על וילה בכפר שמריהו, אני מסוגל לחיות טוב מאוד גם עם דירת שלושה חדרים בקריית אונו. זה יכול להסביר למה אני בן 32 ועובד בעבודה שמייצרת לי הכנסה שבעיני רבים מכם וודאי תחשב למגוחכת. אני לא מסכן, לא נקלעתי לסיטואציה הזו מחוסר ברירה, אלא קיבלתי החלטה מודעת לעבוד בתחום שהשכר בו אמנם נמוך אבל אני אוהב אותו ושחלמתי לעבוד בו מאז שהייתי ילד מכיוון שזה מה שמניע אותי, מניע אותי הרצון להגשים חלומות. עשיית עושר אינה מה שעומד לנגד עיני, אני לא מחפש לפוצץ קופה או אפילו לייצר הכנסה נוספת. אני לא מחפש לקנות בשורט ולמכור בלונג, או ההיפך, אני לא רוצה לשבת ולקרוא המלצות של אנליסטים כל יום או לשחק על פערי ארביטראז'. גם כך אני לא מצליח להבין אנשים שנכנסים לתוך הדבר הזה.
בגלל שאני כאמור מרוויח מעט אני נדרש לכל העניין הזה מלכתחילה והרעיון, אם לסכמו בשתי מילים, הרי שהן "לזרז הליכים". הייתי יכול לשבת כמה שנים ולחכות ובזמן הזה לחסוך כל חודש כמה אחוזים מהמשכורת ולחכות שיתאספו לי שקל אחרי שקל, מספיק כסף כדי שיהיה אפשר לקרוא לו חיסכון. ברור לי שלקחת הלוואה ולהשקיע את הכסף זה סיכון. הייתי מודע לכך היטב לפני שנכנסתי לזה. ומצד שני, מפאת מצבי ולנוכח גילי הצעיר הגעתי למסקנה שזה סיכון ששווה לקחת אותו. הרי כל השקעה כרוכה בסיכון מסויים. את הכסף שלוויתי אני יודע שאצטרך להחזיר בכל מקרה, גם אם אשיג תשואה נאה וגם אפסיד את כל הכסף וגם אם לא הייתי משקיע את הכסף הזה בכלל. אני כל חודש מחזיר בערך 600 ש"ח לבנק (קרן וריבית) וכך יהיה בשמונה השנים הקרובות. מצב נתון. אני חושב שבהשוואה לכל מני מכורים לאשראי מצבי לא רע. הרי הייתי יכול לקחת את הכסף ולפוצץ אותו על השקעה חד פעמית (זו הייתה הכוונה המקורית שלי, כמו שרשמתי בפוסט הראשון) והכסף היה נעלם, אבל בחרתי במקום זה לעשות צעד חשוב למען עצמי.
בהזדמנות זו אולי חשוב לתת הסבר מתמטי. לא כל ההלוואה שלי ממנופת ולא את כל ההלוואה שלקחתי השקעתי. קיבלתי מהבנק 55K שרובם הלכו לכיסוי חובות בבנק הקודם שלי. זה לא כסף שלוויתי בזמנו כדי לממן צריכה מופרזת, אני בדרך כלל אדם מאוד קפדן וזהיר עם הכסף שלי. החוב הזה מימן את האופנוע שלי, שיפוץ קטן שעשיתי בדירה שלי וכיסוי של הוצאה בלתי צפויה שהייתה לי בעקבות אירוע מצער לפני כמה שנים. מה שנשאר אחרי שחיסלתי את חובותי בבנק הקודם, בערך 20K, הוספתי לסכום של קצת יותר מ-10K שהיה לי מקודם. כך שלמעשה רק שני שליש מהתיק שלי ממונף.
עכשיו המצב הוא שאני חייב לבנק 55K ויש לי 35K שמושקעים, כך שמעשית אני חייב מעט פחות מ-20,000 ש"ח בניכוי נכסים מהתחייבות. הדלתא הזאת היא הסכום שהלך לבנק הקודם שלי לצורך ניכוי חובותי הקודמים מינוס הכסף ש"הבאתי מהבית". אם הייתי לוקח הלוואה ומשקיע את כולה הפער הזה לא היה קיים בכלל. מאחר ואני לא רווה נחת מהמצב הזה שבו אני ממונף ושואף להקטין את המינוף שלי כמה שיותר מהר כדי להגיע לחוף מבטחים, לשם אני נושא את פני כרגע, וזה השלב הבא: לחסל את הפער הזה ולהגיע ליתרה חיובית. מתמטית זה מאוד פשוט, החוב הזה אמור לפי התסריט הפשוט להתחסל לו לאיטו. הרי החוב לבנק ממילא מתקצר כל חודש בגלל ההחזר החודשי ובהנחה ריאלית פשוטה, אפילו לא הנחה אופטימית במיוחד, שהבורסה בת"א תמשיך לעלות פחות או יותר באותו קצב שבו עלתה בשנים האחרונות אני אמור לעשות תשואות לא רעות בכלל שיגדילו את היקף ההשקעה ובכך יקזזו עוד יותר את הפער הזה, המתקצר לו ממילא. כפי שרשמתי בפוסט הראשון, ההערכה שלי, המבוססת על תשואות השנים הקודמות, היא שתוך בערך שנתיים אני שם.
יש אנשים שחייבים לבנק שלהם עשרות אלפי שקלים ואין להם בצד שום דבר, לא חיסכון, לא השקעה, לא נכסים. אני חושב שסך הכל לידם מצבי לא רע. אני חייב "רק" 20,000 ש"ח ויש לי ביד תיק השקעות שרק אמור לגדול. חמסה חמסה חמסה מלח מים.
ויש עוד שלב. אחרי שאגיע לאיזון הזה יש לי תוכניות. נכון שאני רוצה לשים את הכסף בצד, אבל אני גם מעוניין שהכסף הזה ישרת את המצב הכלכלי השוטף שלי עד כמה שניתן. לכן קבעתי לעצמי שעד שהמאזן לא יהפוך לחיובי לא אגע בכסף בכלל, אבל ברגע שהוא כבר יגיע לשם אמשוך פעם בשנה סכום שיכסה לפחות את תשלומי הריבית השוטפים, ובכך אקל קצת על ההוצאות החודשיות הקבועות שלי. אין לי כוונה למשוך רווחים מהתיק שלי כדי לצמצם את הקרן שאני חייב, לפחות עד שהיא לא תגיע למצב שבו היא תהייה קטנה מאוד ואז אולי יהיה שווה לי לחסל אותה. זה יקרה רק עוד אולי 6-7 שנים, אז אין בכלל טעם לדון בזה עכשיו. הרצון הזה להקל במשהו על ההוצאות השוטפות שלי הוא גם מה שהוליד את הרעיון לקחת סכום מסויים מהרווחים שיצטברו בעתיד ולשים אותם בצד בהשקעה סופר-סולידית כדי שתממן הוצאות בלתי צפויות (מה שנקרא "קופת בלת"מים"). כאמור, עוד חזון למועד.
עד כאן ההסבר. חלק מהתגובות שקראתי כאן בפוסט הזה לוקות במה שאני קורא לו "אוטיזם כלכלי". ברור לי שאם אני משלם 4.1% ריבית לבנק ועוד צריך לשלם מסים ועמלות אז הרווח שאני מייצר (אם בכלל, לטענת חלק מהכותבים פה) הוא קטן (תזכורת מלפני חמש פסקאות: אני לא מחפש להיות מיליונר!). אזכיר לנוכחים שבהיותי משקיע פסיבי אני גם כך לא אמור לשלם הרבה עמלות ומסים (דמי הניהול של חלק מהקרנות שאני מושקע בהן עומדים על 0%). אבל זה לא העניין. העניין הוא שעשיתי בגרות במתמטיקה ומחשבון מצוי במשכני, את החישובים שאתם עשיתם גם אני יודע לעשות. אלא שלעתים השיקולים כשאתה עושה מהלך כלכלי משמעותי הם רחבים יותר מענייני רווח והפסד פשוטים. הכלכלה מורכבת יותר מלקנות בזול ולמכור ביוקר. כפי שתארתי בפירוט בהסבר שלי לעיל ההשקעה היא לטווח ארוך מאוד, המינוף אמור לפחות בתסריט הסביר (כן, אני יודע, הבורסה יכולה ליפול כל רגע. ספרו לי משהו שאני לא יודע) והרווח הנקי אמור להגיע תוך לא הרבה שנים. חשבתי על הכל לפרטי פרטים ופיזרתי את הכסף בחוכמה. אם חס וחלילה אצטרף להשתמש בכסף הזה למשהו אשאר עם חוב קטן לבנק וזה ממילא המצב שלי גם היום. סך הכל, כמו שכבר כתבתי מצבי לא רע בכלל בהשוואה לאנשים אחרים.
מה התגובות של חלקכם מזכירות לי? את כל ההמלצות של כל הכלכלנים המהוללים לאנשים קטנים שהצליחו לחסוך בעמל רב והגיעו למספיק הון עצמי כדי לקנות דירה שאומרים להם "עזבו, בשביל מה לקנות דירה? יותר חכם להמשיך לגור בשכירות כי זה יותר זול ממשכנתא" יכול להיות שבהסתכלות כלכלית טהורה בעולם שכולו גרפים וטבלאות זה באמת ככה. אבל חמש שנים אחרי זה אותם אנשים אומרים לעצמם "איך פספסתי? למה לא קניתי אז כשיכולתי". לזה בדיוק אני קורא "אוטיזם כלכלי". אנשים ששקועים יותר מדי בתוך העולם הכלכלי לפעמים מתקשים להבין שכלכלה לעולם לא פועלת בחלל ריק. כלכלה היא פונקציה בחברה ויש לה חשיבות ככזו בלבד.